גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיתוח שעשוי להיות הדור הבא של התרופות לסרטן ואלצהיימר

פרופ' צ'ד מירקין, זוכה טרי בפרס "דן דוד" ומבכירי החוקרים והיזמים בתחום הננוטכנולוגיה, מייצר דנ"א כדורי שעשוי להיות מהפכני ■ במיזם האחרון שלו, אקסיקיור, כבר מושקעים ביל גייטס ואריק שמידט ■ ראיון מיוחד ל"גלובס"

"היה הייפ לא מוצדק סביב הננו-טכנולוגיה בתחילת הדרך, והובטחו הבטחות שהיה ברור שלא ניתן לעמוד בהן", אומר ל"גלובס" פרופ' צ'אד מיקרין מאוניברסיטת נורת'ווסטרן, הנחשב אחד החוקרים הבכירים בעולם בתחום. "למשל, מחשבים הפועלים על מולקולות דנ"א, או רובוטים לריפוי מחלות בתוך הגוף - אלה תחומי מחקר חשובים, אבל דובר על הגשמת המטרות הללו בטווחי זמן לא סבירים בעליל. זה חבל מאוד, כי זה עושה טריוויאליזציה של כל התחום ולא מאפשר לציבור להבין שהננוטכנולוגיה עושה מהפכה בחיים שלנו כבר היום".

פרופ' מירקין אמנם מזהיר מהייפ, אבל באותה נשימה משחרר כמה הצהרות שאפתניות משלו. למשל, הוא סבור שחומרים שעבד עליהם ב-30 השנים האחרונות יכולים לשנות את עולם האבחון הרפואי ולהפוך לדור חדש של תרופות מהפכניות למחלות רבות ושונות. יש לו קבלות. פרופ' מירקין הוא מהחוקרים המצוטטים ביותר לא רק בתחום הננוטכנולוגיה אלא בתחום הכימיה בכלל. שני מאמרים שפרסם בשנות ה-90, בכתבי העת "נייצ'ר" ו"סיינס", שעסקו באופן שבו ניתן לשלב דנ"א ברכיבים ננומטריים מלאכותיים, נחשבים פורצי דרך. אחריהם הגיעו מאמרים נוספים וגם פיתוח כלי מיוחד להדפסת רכיבים ננומטריים, ששינה את האופן שבו מייצרים חומרים כאלו.

פרופ' מירקין, המתראיין ל"גלובס" לרגל זכייתו בפרס דן דוד (פרס בינלאומי בסך 3 מיליון דולר הניתן בכל שנה בישראל לאנשים שהצטיינו בתרומה יוצאת דופן לאנושות), אינו רק חוקר, הוא גם יזם של ארבע חברות בתחום הננוטכנולוגיה. במיזם האחרון שלו, ExiCure, השקיעו אנשים בעלי פרופיל גבוה. "5 מיליארדרים מושקעים בחברה, ובהם ביל גייטס, יו"ר גוגל אריק שמידט, מייסד גרופון אריק לפקובסקי", הוא מספר, וגם גורמים מתחום הביומד - Abbvie Ventures, קרן הון הסיכון של חברת Abbvie, וכן דיוויד וולט המייסד של חברת הביוטק Illumina.

"אני בר מזל שחייתי בעידן של מהפכה באופן שבו העולם מייצר דברים", אומר פרופ' מירקין. "תחום הננוטכנולוגיה החל לאחר שהתגלו הכלים המאפשרים לייצר דברים קטנים מאוד. התברר שכשמפרקים חומרים מוכרים למרכיביהם הקטנים ואז מחברים אותם שוב, ניתן לקבל חומרים חדשים לגמרי, המתנהגים באופן שונה מזה שהכרנו". למשל, בגודל ננומטרי חומר יכול לקבל צבע אחר, חוזק אחר, להפוך לעתים מאטום לשקוף. "חוקרים בתחום עסוקים במשימה מרתקת והיא לגלות מהם החוקים השונים הללו שפועלים על חלקיקים בסדרי גודל זעירים וכיצד ניתן להשתמש בהבדלים הללו כדי לשפר חומרים בכל תחום של חיינו", הוא אומר.

"לסטודנטים שלי אני אומר שאין דבר מדהים יותר מלהסתכל על חומר שיצרת בעצמך, שלפני כן לא היה קיים בשום מקום על פני כדור הארץ או ביקום, ולומר, 'אני בן האנוש הראשון בעולם שרואה את החומר הזה'. זה כמו לגלות כוכב חדש, כמו לנחות על הירח".

- אין בעיה בזה שאנחנו כל הזמן מוסיפים לעולם חומרים חדשים, מלאכותיים לגמרי? הם לא יוצרים נזק?

"תסתכלי סביבך, אני חותם על כך שאין במשרד שלך יותר מ-5% חומר ממקור טבעי. אולי יש לך קצת כותנה בבגדים או עץ בשולחן, אבל גם בהם מוטמעים חומרים מלאכותיים. זה לא חדש לננוטכנולוגיה - כל הכימיה היא כזאת".

איך מכבים ומדליקים גנים

הגילוי של פרופ' מירקין שעל בסיסו הוקמה אקסיקיור, היה כמעט מקרי. יום אחד, אי אז בשנות ה-90, הוא ביקש משני סטודנטים שלו לחבר דנ"א לחלקיק זהב באמצעות חומר ביניים. "כולנו יודעים שדנ"א הוא בצורת סליל ובתאים חיים הוא מופיע כסליל כפול - החוקרים שגילו זאת קיבלו על כך פרס נובל - והנה, באמצעות ננוטכנולוגיה ניתן לחבר מולקולות דנ"א סביב חלקיק כדורי ולקבל 'דנ"א כדורי', כלומר כדור שממנו בולטים סלילים של דנ"א (ראו תמונה). לפרופ' מירקין היו כמה רעיונות מה ניתן לעשות בכדורים הללו, אבל אחד מהם התממש באופן לא מתוכנן.

כך הוא סיפר בעבר: "פתאום, ב-11 בלילה, אחד הסטודנטים קרא לי ואמר 'אתה חייב לראות את זה. כשאני מחבר את שני החומרים הללו התרכובת נעשית כחולה, וכשאני מחמם אותה היא נעשית אדומה'. מה שראינו היה חיבור בין מולקולות דנ"א. כשחלקי הדנ"א מתחברים זה לזה, הם כחולים. כשהחום מפריד ביניהם, התמיסה הופכת אדומה. מיד הבנתי שזו שיטה מצוינת ופשוטה לגלות חלקיקים ספציפיים של דנ"א".

בשיטת האבחון הזאת, זורקים כדור מעוטר בדנ"א מסוים לתוך התרכובת, ואם נמצאים בה חלקים משלימים, הם יתחברו לחלקיקים על פני הכדור והדגימה תהפוך לכחולה. "התחלנו סדרת פרויקטים שנמשכו עשר שנים כל אחד, וגילנו שלא רק שהבדיקה מדויקת גם בנוכחות דנ"א מועט, היא מאפשרת להבדיל היטב בין דנ"א מסוים לבין כל מיני מטרות אחרות".

עוד לפני אקסיקיור קמו שתי חברות בתחום האבחון על בסיס הבדיקות הללו, אבל הבייבי החדש נראה מלהיב יותר והוא בתחום התרופות. הפעם סלילי הדנ"א הבולטים מהכדור נועדו לאפשר לתאי הגוף לזהות את הכדור כגורם שלהם ולאסוף אותו אליהם.

- אין בכדור הזה שום דבר חי, נכון? אף שהוא עשוי מדנ"א.

"לא, אין בו שום דבר חי, אבל בגלל הדמיון בחומר בין דנ"א כדורי לדנ"א סלילי, התאים חושבים בטעות שמדובר ברכיב שהם זקוקים לו, אוספים אותו לתוך התא ומאפשרים לו לקיים אינטראקציה עם הדנ"א הקיים בתא".

ברגע שכדור הדנ"א נכנס לתא, הוא יכול להתחבר למולקולות הדנ"א או ה-RNA (המולקולה שמתרגמת את התוכנית הכתובה בדנ"א לחומרים ממשיים שיכולים לפעול בגוף), להפריע להן או לעודד את פעילותן. "כך אפשר לעודד תא סרטני למות גם אם הוא מתוכנן גנטית לא למות, אפשר להגיע לאזורים דלקתיים ולהפיג את הדלקת, ניתן לאמן את מערכת החיסון להילחם במחלות", אומר פרופ' מירקין.

התערבות באופן הביטוי של גנים ככלי לשליטה במחלות היא היום אחת המטרות ברפואה. בשנות ה-90 של המאה הקודמת התברר שיש גנים שכל תפקידם הוא להיות "שוטרים" ולבקר את פעילותם של גנים אחרים, ובמהרה עלה הרעיון שחיקוי של פעולת ה"שוטרים" הללו יכולה להשיג אפקט רצוי בתוך התא, כלומר "לכבות" גנים שגורמים מחלות או "להדליק" גנים רצויים. הממציאים של הרעיון הזה (שנקרא SiRNA או antisense) זכו בפרס נובל, אך עד היום לא יצאו לשוק תרופות משמעותיות על בסיס הרעיון הזה. לא משום שקשה לייצר את הדנ"א ה"שוטר", זה דווקא קל יחסית, אלא משום שכאשר שולחים דנ"א סלילי רגיל לתוך הגוף, הוא לא בהכרח נאסף לתוך התא, הוא מתפרק במהירות ומגיע לכבד, והוא גם מעורר תגובה חיסונית נגדו.

על פי פרופ' מירקין, כדור הדנ"א מתגבר על כל הבעיות הללו. בגלל הדמיון שלו למולקולות שהגוף מכיר, הוא נאסף על ידי התא בקלות. יותר מכך, בשל המבנה הייחודי שלו, הוא נאסף באזור מסוים בתא שבו הוא מוגן מפני התקפה של המערכת החיסונית וגם מפני פירוק, וכך הוא יכול לבצע את תפקידו.

האם החומר מסוגל לעזוב את האזור הממודר של התא ולצאת אל שאר אזורי התא בלי שייגרם לו נזק? כמה ממבקריו של פרופ' מירקין טוענים שהכדור לעולם לא עוזב עת האזור המגודר בתא ולכן אינו יכול לעשות את עבודתו. התשובה המכריעה כנראה תתקבל רק בניסויים הקליניים, שמתקיימים בימים אלה.

"זו תקופה מרגשת מאוד בעולם הרפואה. בעבר, כל התרופות היו מולקולות כימיות רגילות. בשנות ה-80 התחילו להופיע התרופות הביולוגיות המחקות חלבונים שנמצאים בגוף שלנו. כך נבראה תעשיית הביוטק וכיום 7 מתוך 10 התרופות הנמכרות בעולם הן תרופות ביולוגיות. הסוג השלישי הוא תרופות מבוססות דנ"א והיופי שלהן הוא שכשמתכננים תרופה כזאת לא צריך להמציא בכל פעם את החומר מחדש. זה אותו דנ"א, אותו RNA, רק הרצף אחר. כיוון שאנחנו כבר יודעים איך לייצר רצפי דנ"א וכעת גם איך להביא אותם לתא ולשפעל אותם שם, כל מה שנשאר הוא רק לגלות אילו גנים בתא אנחנו רוצים לכבות ולהפעיל בכל מחלה".

התרופה הראשונה של אקסיקיור היא למחלת הפסוריאזיס. המחלה הזאת נבחרה משום שהולכת התרופות בה היא הכי פשוטה: פסוריאיס מתרחשת בתאי העור, ועל פי החזון של אקסיקיור, במריחת משחה המכילה את כדורי הדנ"א הזעירים, תאי העור יאספו לתוכם את כדור הדנ"א והוא יפעל נגד מטרה מוכרת בתוך התא. "בחירת המחלה הראשונה הייתה החלטה לא פשוטה. המוצר מתאים למגוון יישומים וגולת הכותרת היא סרטן, אולם קודם כול רצינו להראות שהמוצר עובד. הצבנו מטרות שאפתניות ביותר מבחינת לוחות הזמנים להגיע לניסויים בבני אדם, ועמדנו בהן", אומר פרופ' מירקין. המוצר נכנס לניסויים בבני אדם בתחילת השנה.

כאמור, עוד לפני שפותחו כדורי הדנ"א הללו לתרופות, הם פותחו ככלי אבחון. אחת החברות היא שקמה על בסיס הטכנולוגיה היא ננוספייר, שמציעה כיום סדרה של 12 בדיקות גנטיות שאמורות לזהות רגישויות שונות, והן זולות ומדויקות במיוחד. אחת הבדיקות שכבר נמצאת בשימוש נועדה להבחין בין אנשים שיכולים ליטול נוגדי קרישה לבין מטופלים שנוגדי הקרישה עלולים לגרום להם תופעות לוואי חמורות. פרופ' מירקין סיפר בעבר על כתב טלוויזיה שהגיע לסקר את הבדיקה, ביקש לבצע אותה על עצמו וגילה מיד שהוא זקוק לנוגד קרישה, אבל גם אסור לו ליטול תרופה כזאת. תוצאת הבדיקה לא הייתה טובה כל כך מבחינת הכתב, אך היא הראתה את היכולות של החברה לספק תשובות מיידיות לשאלות משמעותיות.

ננוספיר, חברה ציבורית הנסחרת בשוק ההון, אמנם הצליחה להוכיח את היכולות של כדור הדנ"א ואף הגיעה להכנסות שנתיות של כ-10 מיליון דולר מאז החדירה לשוק, אולם כחברה היא כשלה בגלל ניהול ובקרת איכות לא מספקים. כעת היא מועמדת לרכישה ב-58 מיליון דולר בלבד.

על בסיס הטכנולוגיה של פרופ' מירקין, אך ללא השתתפותו, קמה גם חברת מרק מיליפור. "הם פיתחו כ-1,800 מוצרים, בעיקר לשימוש מחקרי, שממאירים תאים באופן שונה, בהתאם לאופן שבו מתבטאים בהם גנים מסוימים. למשל בדיקות שמבוצעות בבתי חולים לסיווג של זיהומים".

- מהו הדבר הכי שאפתני שאתה רוצה לעשות בטכנולוגיה של כדור הדנ"א?

"אנחנו מאמינים שהתרופה שלנו יכולה להביא לריפוי של כמה סוגי סרטן, ובהם סרטן שד שאינו מגיב לתרופות וסרטן המעי. אני מאמין שהתרופה יכולה להשפיע על מחלות כמו פרקינסון ואלצהיימר, כי היא מסוגלת להיכנס למוח. אני רואה את הדרך בבירור, השאלה היא עד כמה קשה היא תהיה. עד כה התקדמנו באופן מצוין".

- בעצם אפשר לקרוא לטכנולוגיה שלך "רובוט ננומטרי שמתחבר למקומות ספציפיים בגוף".

"בבקשה, לא. אני לא אוהב את זה".

- אתה חוקר מצליח מאוד ובמקביל גם יזם פעיל.

"נכון, מאז ומתמיד רציתי שלהמצאות שלי יהי גם צד יישומי, ולכן יש לי היום 20 שנה של ניסיון עסקי, בשוחות. למדתי מהטעויות שלי. למשל, למדתי שכשאתה מגייס כסף, אז בעצם הכסף הוא זמן, וכשנגמר הכסף ולא הגעת למטרה שלך, בעצם נגמר לך הזמן. לכן אתה צריך להיות מאוד ריאלי ופרגמטי לגבי מה שאתה יכול להשיג בתקופה שהכסף מאפשר לך, ולהבין בדיוק כמה כסף יידרש. אחרת תתאכזב מאוד".

- מהו הסטארט-אפ הכי חדש שלך?

"חברה בשם טרהפרינט להדפסה של מעגלים חשמליים, שבבים גנטיים וספריות חומרים. הבן שלי מנהל אותה. הוא איש העסקים של המשפחה".

- אם כך, הוא בטח חיכה כל ילדותו לגדול כדי להוציא את אחת מהמצאותיך לפועל.

"זה לא היה בדיוק כך. אמרתי לו שאם הוא רוצה ללמוד לנהל עסקים, הוא צריך להקים סטארט-אפ כי כך אתה לומד הכי מהר. או נכשל".

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו