גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לביית את הלא נודע

למה אנחנו מנסים לחפש ודאות במקום שהיא לא קיימת 

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

(הטור הפותח בגיליון "להכיל אי ודאות" של "ליידי גלובס")

1. 

נכנעת מראש. אין לי דרך לכתוב את הטור הזה בלי להשמיץ את עצמי. זה לא שלא שאלתי את עצמי לפני: מה עדיף, שאייפה את הסיפור כדי לא לצאת סאקרית, או שנפתח את זה. אז הולכת על לפתוח, ואין לי מושג למה לי.

כי בואו נבהיר על ההתחלה: אני מתה על שגרה. אם היא טובה, אין טוב ממנה.

לא פעם מפצירים בי לנסוע לאזורים אקזוטיים בעולם, לבתק בתוליהם של שדות ריגוש פראיים, לטרוף את החיים. ואני? לא דחוף לי לשבור מהמוכר. מה רע בידוע? יש לו לפחות תכונה חיובית אחת: מכירים אותו.

זה לא שלפעמים אנחנו לא צריכים לתת כמה צביטות בבשר השגרה. גם אני מוכנה להפליג למחוזות הרפתקניים, שבהם הכול יכול לקרות, מסתורין, פיתולי עלילה, אופל. בעיקר כשאני שכובה במיטה, מנקה טוב טוב את משקפי הקריאה וצוללת לביוגרפיה מסעירה. לפעמים גם סדרה חזקה ב'yes' יכולה לעבוד.

על הציר שבין הצורך בביטחון לבין הצורך בריגוש, אני יודעת בדיוק איפה מיקם אותי היקום. על הציר שבין הצורך בשליטה לבין היכולת להכיל אי ודאות - שוב כרטסו אותי במושבים פחות נוחים.

 

2.

נוח לחסות בצל אשליית הוודאות. אנחנו עוטים אותה כמו גלימה מגוננת. גם אם הרציונל זועק שאין כלום מעל. לגדול אצל הורים מגוננים מדי זו דרך בכלל לא רעה לפתח סלידה מאי ודאות, ולראות בה איום מתועב. מה לא נעשה כדי למצוא בטירוף קצת סדר, היגיון, נוסחה? במצבנו ניקח כל דבר.

בגדול, יש את האנשים שמסתערים על אזורי חיים לא ממופים כדי לכבוש את הלא נודע, ויש אותי.

הם קיבלו בונוס גדול, האנשים האלה ששועטים נכוחה לזירות עתירות סיכון, משקיעים במניות הכי תנודתיות ומרגישים לגמרי בבית. לא עובר להם בראש שדברים עלולים להסתבך. לא יודעת איך, אבל הם בטוחים: מקסימום יהיה בסדר. ונניח, רק נניח, שמשהו ישתבש, גם אז יהיה בסדר. נצא מזה, הכול טוב.

3.

במערכת היא נראית האדם הכי שמרני, אבל בפועל היא נמרה. היא אוהבת לנסוע למדינות שהיא לא מכירה, משוטטת לבד. גם בלילה. לא מתכננת כלום. מתודלקת מאי הוודאות. זה מסעיר אותה, לחיות עם אלמנט מובנה של הפתעה. היא מסוג האנשים שאם יוכלו לחזות במדויק איך ייראה יומם, ירגישו מתים. גם אם דברים מסתבכים, היא יודעת, היא לא תתמוטט מזה. אז היא תקבל מכה ותמשיך הלאה. מקדם החוסן שלה גבוה - היא יודעת: מה שלא יהיה, היא תדע לצוף. בכל מקום שיזרקו אותה - לא תרגיש אבודה. כן, גם אם ישדדו ממנה את הנייד והכסף.

את הילדים שלה היא מעודדת לנסוע לבד. מגיל צעיר היא מפמפמת להם: איפה שתהיו, תסתדרו. ואם יהיו תקלות? תמיד יש, אל תעשו עניין. כשנקלעה פעם בשעות החשכה לאיזה חור במצרים ונחיל של גברים התאסף סביבה זומם, היא כבר הבינה שאבוד לה. אפילו אז לא איבדה ולו עשתון אחד, עצרה מונית ונמלטה.

נוחות לא מאוד מטרידה אותה. לא תמצא מלון? תישן באוטו. היא מסתכלת מהצד על האנשים המתוכננים (אל תסתכלו עליי) ולא מבינה אותם. בעיניה הם מקובעים, הם חייבים שיהיה להם נוח. היא לא.

4.

בואו נספר לכם על מאחורי הקלעים: חלק לא מבוטל מהעבודה העיתונאית, בעיקר כשמדובר בראיונות, בכלל לא קשור לעיתונות. לרוב, עיקר המאמץ הוא רגשי, להיות מסוגל להכיל את החרדתיות הגבוהה של מרואיינים. ורובם חרדים, כי הם לא מצליחים לשהות במקום הזה, של אי הוודאות. הם מבועתים ממה שעשוי לצאת מהראיון איתם. אז במשך ימים ארוכים הם לוקחים את שק החרדות שלהם ומניחים אותו אצלך. ועכשיו זה הופך להיות המשא שלך. לך תסחב את זה.

וזאת יש לדעת: כשאתה מתראיין אין לך ודאות. אם אתה ממש רוצה לדעת איך יצא, לך על מודעה בתשלום.

הכי מתפעלת מאלה שרוצים לחזור הביתה בשלום, מנסים למזער את פוטנציאל ההסתבכות. הם לא מספרים שום דבר שהוא סנטימטר מבנאלי, מתחברים באינפוזיה לפוליטיקלי קורקט, מדקלמים סיסמאות אנמיות, מרדימים את העורך למוות, אבל בטוחים שמכל זה תצא, איך לא, כתבת שער מהדהדת.

עצה שלי: אם אתם לא חזקים בלשרוד מצבי אי ודאות, ותרו על ראיון בעיתון. הבריאות שלכם לא יותר חשובה?

בגלל זה אני לא לוקחת כמובן מאליו את מי שנתנה לנו לאחרונה ראיון כל כך אמיץ, לקחה קרדיט על מהלכים בלי לפחד לצאת יהירה (הגיע הזמן שנשים ייקחו קרדיט לעצמן. זה משהו ללמוד מגברים) ופתחה צוהר לחשיבה לא מקובלת. וזה לא שהיא לא הייתה חרדה מאיך זה יצא בעיתון. היא הייתה. אבל היא הכילה את הקושי. כל כך הרבה למדתי על דרך הניהול שלה רק מהניואנס הזה. גם אחרי שהכתבה התפרסמה, היה לה לא קל. אז היא לקחה אוויר, החזירה לעצמה את הנשימה והלכה להכין משהו לשתות.

 

5.

נפלנו על עידן קטטוני, שבו אנחנו מתנשפים בקושי בניסיון להדביק את קצב ההתפתחויות. וכנראה שלא נצליח. ככה נראית מהפכה טכנולוגית-חברתית-תרבותית, והיא כותשת כל מה שידענו על העולם. מודלים עסקיים של תעשיות ענק מתערערים. אנשים נפלטים מהשוק, וזה רק ילך ויגבר. הכוח עובר למערכות אלגוריתמים אינטליגנטיות וציניות להחריד, שמובילות תהליכי שינוי בעוצמה שלא חווינו מעולם. חלקנו הופכים בשר תותחים של מהפכת המידע.

ב-60 השנים האחרונות זינקה אוכלוסיית העולם מ-2.7 מיליארד בני אדם ל-7 מיליארד. בעוד 15 שנה יחיו פה יותר מ-10 מיליארד. חלקנו עוד יהיו פה לסבול את הצפיפות. עד אז יזרמו טריליוני ג'יגה בייטים בנחשול הדיגיטציה השוצף, ונמצא עצמנו מאמצים כל כך הרבה חידושים מהפכניים ומדהימים שיעיפו לנו את המוח. וגם כאלה שיעיפו אותנו החוצה מהמסלול.

מי שלא יכול לחיות בתנאי אי ודאות, שינסה לא להיכנס לכל העסק הלא יציב והמלחיץ הזה שנקרא חיים. בטח לא במאה ה-21.

vered-r@globes.co.il

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח