גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפס צמיחה, על סף גלישה למיתון

אוזניים אטומות: האחריות להאטה הכלכלית מוטלת על הממשלה ועל הכנסת

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור

בדיון שהתקיים באחרונה בכנסת, ושבו השתתפתי גם אני, על הפסקת צמיחת המשק והחשש הגדול מפני גלישה למיתון, אמר ח"כ מיקי לוי כי פעמוני אזעקת המשק מצלצלים זה זמן רב, והממשלה לא עושה דבר. באותו דיון נאלצתי לצטט את סמואל בקט בפרפראזה, ולהוסיף לדברי ח"כ לוי, כי "פעמוני האזעקה אכן מצלצלים, אך אוזני חברי-הכנסת אטומות מלשמוע".

חברי-הכנסת אינם אחראיים על גיבוש מדיניות כלכלית, שאמורה להצעיד את המשק לצמיחה מתמדת ולהגדלת המשאבים. חברי-כנסת פועלים בדרך-כלל בחתירה לקידום האג'נדות הפרטיות שלהם, שבאות לביטוי בהצעות-חוק פרטיות. הכוונות הטובות הן מרובות, אך כמעט תמיד נעדרת ראייה כוללת. על אף שיש היום בכנסת יחידת מחקר בעלת יכולות בולטות, עדיין נעדרת ברוב דיוני הכנסת הראייה הכוללת.

בסופו של דבר, הכנסת היא הגוף המחוקק, וועדותיה הן גם אלה המאשרות את התוספות הרגולטוריות למיניהן. האחריות הכוללת לניהול כלכלת המשק היא של הממשלה, והכנסת חייבת לעמוד לצידה של הממשלה כגוף מחוקק, הפוסל או מאשר יוזמות חקיקה של הממשלה. מנגד, כדי שיהיה איזון בין מוסד החקיקה לבין הרשות המבצעת האחראית על ניהול הכלכלה, גם הממשלה וועדותיה מקפיאות או מאשרות יוזמות חקיקה של חברי-הכנסת.

האחריות המלאה לכך שהמשק הישראלי הגיע לשלב של אפס צמיחה, ולסף גלישה למיתון, מוטלת על הממשלה, ואחריות חלקית מוטלת גם על הכנסת. הח"כים אינם יכולים לשבת בוועדות הכנסת ולגלגל תמיד את האשם והאחריות לפתחה של הממשלה. זוהי התעלמות ממעשי ידיה של הכנסת עצמה.

פעמוני האזעקה של המשק אכן מכים בעוצמה זה מספר שנים, אך גם אוזני הממשלה וגם אוזני חברי-הכנסת נאטמו מלשמוע. צריך רק להתבונן בשיעורי הצמיחה של העשור הקודם: בשנים 2004 ו-2007, עד למשבר הכלכלי העולמי ב-2008, הגענו לאחוזי צמיחה שכמעט נשקו ל-7%. דומה לשיעור הצמיחה היום בסין.

מול שיעורי צמיחה אלה, שיעור הצמיחה בארבע השנים האחרונות 2012-2015, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, לא עלה על 2.3%. זאת, כאשר השימוש במונח "צמיחה" הוא מטעה, שכן אין זו צמיחה. זהו גידול שנובע מהגידול באוכלוסייה בלבד. אין עלייה בפריון, לא ביצוא, וגם אין עלייה בתוצר לנפש.

בשלב זה, הטיפול באתגר של החזרת המשק לצמיחה, עדיין נעשה בדרך שטחית ועל-פי תפיסות אנכרוניסטיות, שאם הממשלה והכנסת לא ישתחררו מהן, לא ניתן יהיה לעצב מדיניות כלכלית המובילה לצמיחה. כדי לקבל החלטות נכונות צריך להבין את המציאות וגם לדעת מהו מבנה המשק.

אגע כאן בכמה תפיסות עבודה, שתיקונם הכרחי לקבלת החלטות נכונות:

הכלל הראשון, להפסיק לדבר על המשק הישראלי במונחים של תעשייה. המשק אינו רק תעשייה, הוא גם ענפי התיירות, המלונאות, החקלאות, הבנייה, המסחר, השירותים, ההיי-טק על כל שלוחותיו ועוד. במקום לדבר על המשק במונחים של תעשייה, יש לדבר במונחים של המגזר העסקי; ואין זה עניין סמנטי גרידא. ראייה חד-צדדית היא ביטוי לראייה בלתי נכונה של מבנה המשק.

בתום שנת 2015, מספר העובדים בתעשייה היה 422,000 איש; ומספר העובדים במסחר ובשירותים 1,684,900 (נתוני הלמ"ס). 71% מכלל המועסקים במגזר העסקי היו בסקטור המסחר והשירותים, 18% בתעשייה, 9% בבנייה, חשמל ומים; ו-2% בחקלאות. מגזר המסחר והשירותים, יחד עם בנייה, חשמל ומים, הם המעסיקים הגדולים במשק; ואם מדברים על צמיחת המשק, אי אפשר להתעלם כמעט כליל מהמגזר העסקי הגדול ביותר.

גם במונחי יצוא טרם הבינו את תרומת המסחר והשירותים, על אף שיצוא המסחר והשירותים מהווה כשליש מהיצוא הישראלי, ועל אף שיצוא היהלומים אינו שייך יותר למגזר הייצור, אלא למגזר המסחר בלבד, ממשיכים כמו תקליט שחוק לדקלם ולדבר רק על יצוא מוצרים. בשנת 2015, ביצוא השירותים היה לנו עודף של 12 מיליארד שקלים, לעומת יבוא שירותים. הגידול המרשים של ישראל ביצוא שירותים ייצב את המאזן המסחרי של ישראל.

הכלל השני, מי שאחראי על ניווט כלכלת ישראל אינו שר האוצר. על אף שיש לו תפקיד מכריע ומרכזי, אי אפשר להטיל על שר האוצר את כל האחריות לניהול ולקידום המשק. האחריות על הובלת המשק והצמיחה מוטלת על ממשלת ישראל כולה, כאשר האחריות העליונה היא של ראש-הממשלה. בפשטות, ראש-הממשלה הוא זה שעליו מוטלת אחריות-העל לניווט הכלכלה. והוא יודע זאת, אבל כלל לא בטוח שהוא נוהג בהתאם.

הכלל השלישי, בניסיון להחזיר את המשק לצמיחה, אין לחפש את הישועה בהתמקדות במה שמכנים כאן "מנועי צמיחה", על-פי תפיסה סלקטיבית. כן, אנו מעוניינים בקידום המחקר-והפיתוח, בחברות חממה, בחברות הזנק, בהון סיכון וכיוצא-באלה, אבל התמקדות בתחומים אלה בלבד, אינה מניעה משק לצמיחה.

כדי שהמשק יחזור למסלול הצמיחה, צריך להניע את המשק כולו, על כל מגזריו. המהלכים צריכים להיות צעדים המעודדים את המגזר העסקי כולו, לכל רוחבו, וללא כל הפליה סלקטיבית. אירלנד הבינה זאת היטב כבר לפני 16 שנה, כאשר היא הפחיתה את מס-החברות לכל מגזרי המשק, ללא הפליה סקטוריאלית. גם אנחנו הבנו זאת בעשור הקודם, כאשר המדיניות שאותה הוביל בזמנו ראש-הממשלה פעלה על המגזר העסקי כולו.

אמת פשוטה זו משתקפת בפרסומים האחרונים של מכון IMD, הממוקם באחת מאוניברסיטאות המחקר היוקרתיות ביותר בשווייץ. IMD מפרסם מדי שנה את "מדד כושר התחרות של הכלכלות הלאומיות". על-פי פרסומו האחרון, אנו נמצאים במקומות הגבוהים בעולם בגיוס הון סיכון, בהשקעה במו"פ, בפיתוח הסייבר, במחקר המדעי ובחדשנות עסקית; אולם מול זאת, בפרמטרים של כוח העבודה כאחוז מהאוכלוסייה, שיעור מס-החברות, צמיחה בתוצר לנפש וריכוזיות הייצור לפי תוצרים, אנו נמצאים באחד המקומות הנמוכים בעולם. ישראל פיתחה מבנה כלכלה קוטבי: מצד אחד, כלכלה אליטיסטית המעשירה מעטים, ומצד שני, כלכלה לא צומחת ונחנקת הפוגעת ברבים.

הכלל הרביעי, היעדר ההבנה שצמיחת המשק כולו מונעת מכוח משהו מאוד בסיסי ופשוט: המוטיבציה של יחידים לבנות ולפתח עסקים בישראל. יצירת מקומות עבודה ופיתוח עסקים, לא נושרים כטל בלילה, אלא דורשים נטילת סיכון והשקעת עבודה רבה של אלה המוכנים לבנות ולפתח עסקים. אם אנו שוחקים מוטיבציה זו, ועושים את חיי בעלי העסקים לבלתי נסבלים, מטילים עליהם הכבדות ללא סוף, ומאיימים עליהם בעבירות פליליות - קשה מאוד לצפות ולהבין מהיכן תישאב המוטיבציה.

אחד הכישלונות הגדולים בעיצוב מדיניות כלכלית נכונה, השומרת על קצב צמיחה תמידי, טמון בעובדה שלא לשכת רה"מ, לא משרד האוצר ולא בנק ישראל, על אף היותו עתיר במשאבי מחקר יקרים מאוד, לא ניסו אף פעם לכמת את עלויות שטף החקיקה, שנעשתה בעשור האחרון, המטילה עול נוסף על המגזר העסקי.

הם לא בדקו - מה הייתה התוספת הישירה של העלויות לניהול העסק, ומה היו ממדי הכרסום בזמן הניהול, שהוא כה חשוב להנעת עסק. עבודת מחקר כזו חייבת להתבצע, ובדחיפות, על-ידי בנק ישראל, על-מנת שאחת ולתמיד יובן מה באמת מתרחש היום במגזר העסקי בישראל.

עוד כתבות

מניית אלפאבית בנאסד''ק / צילום: ap, Richard Drew

20 מיליארד דולר: גוגל ממשיכה לגייס כסף להשקעה בבינה מלאכותית

עפ"י דיווחים, ענקית הטכנולוגיה אלפאבית מכרה אג"ח בשווי של 20 מיליארד דולר על מנת לממן את ההוצאות הרבות שלה בתשתית הבינה המלאכותית ● החברה מתכננת מכירת אג"ח ל-100 שנה כחלק מגיוסי החוב המסיביים שהיא מבצעת

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

רכב של אוטותל / צילום: יח''צ

קיה פיקנטו ב־25 מיליון שקל: אוטותל משדרגת את צי הרכב השיתופי שלה

חברת אוטותל תחליף את כל הצי הקיים של רכבי קיה פיקנטו בעסקה שהיקפה כ־25 מיליון שקל ● הפילנתרופ סילבן אדמס הגיע לראשונה לביקור במרכז הרפואי סורוקה ● חברת טיסנקרופ מערכות ימיות חתמה על הסכם מסגרת עם SpearUAV הישראלית ● וזה המנכ"ל החדש של לשכת סוכני הביטוח ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת"א 35 עלה ב-1.8% לשיא; מדד הביטוח זינק ב-4.5%, הדולר בשפל של 4 שנים

מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%, גם כן לשיא ● השקל מתחזק בעקבות החלשות הדולר בעולם ● מניית גילת צנחה בכ-18% בעקבות הדוח הרבעוני ● מניות מנורה ועזריאלי טיפסו במעל 6% ● מניית אמות נפלה בעקבות הדוח הרבעוני המאכזב ● ישראכרט צפויה להכיר ברווח של 60-90 מיליון שקל ממכירת השליטה ב-BUYME להפניקס

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

מטוס ATR-72-600 של חברת Airhaifa / צילום: אנתוני הרשקו

29 דולר לאתונה? המבצע החדש של אייר חיפה, והאותיות הקטנות

אייר חיפה מציעה טיסות החל מ־29 דולר לטיסות נבחרות במהלך פברואר ומרץ • משלחת ישראלית של קמעונאים וסטארט־אפים תשתתף לראשונה בתערוכת הקמעונאות הגדולה בעולם • אתר הטבילה קצר אל־יהוד נחנך מחדש לאחר שיפוץ בהשקעה של 25 מיליון שקל • עמותת איילים הקימה כפר סטודנטים חדש במטולה כחלק ממאמצי שיקום הצפון • וגם: מינויים חדשים בארקיע ובמשרד עוה"ד אגמון עם טולצ'ינסקי • אירועים ומינויים

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: איל יצהר (עיבוד תמונה)

מיליון דולר לעובד: המרוויחים והמס מאקזיט הענק

האישור האירופי סולל את הדרך של וויז לאקזיט של 32 מיליארד דולר, אך רובו לא ימוסה בישראל ● כמה מהמשקיעים הם זרים ופטורים ממס בישראל, מה הרווח הצפוי של המייסדים והעובדים, ומתי קופת המדינה תקצור את הפירות - בסך כ-12 מיליארד שקל

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

הייניקן. ''מעדיפים משקאות אחרים'' / צילום: ap, J. David Ake

הדור הצעיר נוטש את הבירה: הייניקן יוצאת לפיטורי אלפי עובדים

על פי אנליסטים של שוק האלכוהול, הירידה במכירות נובעת ככל הנראה מהימנעות של הדורות הצעירים משתיית משקאות אלכוהוליים, ומשתיית בירה מסיבות בריאותיות ● על פי דיווח שהתפרסם, הייניקן תפטר בין 5,000 ל-6,000 עובדים בשנתיים הקרובות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?