גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אפס צמיחה, על סף גלישה למיתון

אוזניים אטומות: האחריות להאטה הכלכלית מוטלת על הממשלה ועל הכנסת

בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור
בנימין נתניהו ומשה כחלון / צילומים: דוברות הכנסת ואוריה תדמור

בדיון שהתקיים באחרונה בכנסת, ושבו השתתפתי גם אני, על הפסקת צמיחת המשק והחשש הגדול מפני גלישה למיתון, אמר ח"כ מיקי לוי כי פעמוני אזעקת המשק מצלצלים זה זמן רב, והממשלה לא עושה דבר. באותו דיון נאלצתי לצטט את סמואל בקט בפרפראזה, ולהוסיף לדברי ח"כ לוי, כי "פעמוני האזעקה אכן מצלצלים, אך אוזני חברי-הכנסת אטומות מלשמוע".

חברי-הכנסת אינם אחראיים על גיבוש מדיניות כלכלית, שאמורה להצעיד את המשק לצמיחה מתמדת ולהגדלת המשאבים. חברי-כנסת פועלים בדרך-כלל בחתירה לקידום האג'נדות הפרטיות שלהם, שבאות לביטוי בהצעות-חוק פרטיות. הכוונות הטובות הן מרובות, אך כמעט תמיד נעדרת ראייה כוללת. על אף שיש היום בכנסת יחידת מחקר בעלת יכולות בולטות, עדיין נעדרת ברוב דיוני הכנסת הראייה הכוללת.

בסופו של דבר, הכנסת היא הגוף המחוקק, וועדותיה הן גם אלה המאשרות את התוספות הרגולטוריות למיניהן. האחריות הכוללת לניהול כלכלת המשק היא של הממשלה, והכנסת חייבת לעמוד לצידה של הממשלה כגוף מחוקק, הפוסל או מאשר יוזמות חקיקה של הממשלה. מנגד, כדי שיהיה איזון בין מוסד החקיקה לבין הרשות המבצעת האחראית על ניהול הכלכלה, גם הממשלה וועדותיה מקפיאות או מאשרות יוזמות חקיקה של חברי-הכנסת.

האחריות המלאה לכך שהמשק הישראלי הגיע לשלב של אפס צמיחה, ולסף גלישה למיתון, מוטלת על הממשלה, ואחריות חלקית מוטלת גם על הכנסת. הח"כים אינם יכולים לשבת בוועדות הכנסת ולגלגל תמיד את האשם והאחריות לפתחה של הממשלה. זוהי התעלמות ממעשי ידיה של הכנסת עצמה.

פעמוני האזעקה של המשק אכן מכים בעוצמה זה מספר שנים, אך גם אוזני הממשלה וגם אוזני חברי-הכנסת נאטמו מלשמוע. צריך רק להתבונן בשיעורי הצמיחה של העשור הקודם: בשנים 2004 ו-2007, עד למשבר הכלכלי העולמי ב-2008, הגענו לאחוזי צמיחה שכמעט נשקו ל-7%. דומה לשיעור הצמיחה היום בסין.

מול שיעורי צמיחה אלה, שיעור הצמיחה בארבע השנים האחרונות 2012-2015, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, לא עלה על 2.3%. זאת, כאשר השימוש במונח "צמיחה" הוא מטעה, שכן אין זו צמיחה. זהו גידול שנובע מהגידול באוכלוסייה בלבד. אין עלייה בפריון, לא ביצוא, וגם אין עלייה בתוצר לנפש.

בשלב זה, הטיפול באתגר של החזרת המשק לצמיחה, עדיין נעשה בדרך שטחית ועל-פי תפיסות אנכרוניסטיות, שאם הממשלה והכנסת לא ישתחררו מהן, לא ניתן יהיה לעצב מדיניות כלכלית המובילה לצמיחה. כדי לקבל החלטות נכונות צריך להבין את המציאות וגם לדעת מהו מבנה המשק.

אגע כאן בכמה תפיסות עבודה, שתיקונם הכרחי לקבלת החלטות נכונות:

הכלל הראשון, להפסיק לדבר על המשק הישראלי במונחים של תעשייה. המשק אינו רק תעשייה, הוא גם ענפי התיירות, המלונאות, החקלאות, הבנייה, המסחר, השירותים, ההיי-טק על כל שלוחותיו ועוד. במקום לדבר על המשק במונחים של תעשייה, יש לדבר במונחים של המגזר העסקי; ואין זה עניין סמנטי גרידא. ראייה חד-צדדית היא ביטוי לראייה בלתי נכונה של מבנה המשק.

בתום שנת 2015, מספר העובדים בתעשייה היה 422,000 איש; ומספר העובדים במסחר ובשירותים 1,684,900 (נתוני הלמ"ס). 71% מכלל המועסקים במגזר העסקי היו בסקטור המסחר והשירותים, 18% בתעשייה, 9% בבנייה, חשמל ומים; ו-2% בחקלאות. מגזר המסחר והשירותים, יחד עם בנייה, חשמל ומים, הם המעסיקים הגדולים במשק; ואם מדברים על צמיחת המשק, אי אפשר להתעלם כמעט כליל מהמגזר העסקי הגדול ביותר.

גם במונחי יצוא טרם הבינו את תרומת המסחר והשירותים, על אף שיצוא המסחר והשירותים מהווה כשליש מהיצוא הישראלי, ועל אף שיצוא היהלומים אינו שייך יותר למגזר הייצור, אלא למגזר המסחר בלבד, ממשיכים כמו תקליט שחוק לדקלם ולדבר רק על יצוא מוצרים. בשנת 2015, ביצוא השירותים היה לנו עודף של 12 מיליארד שקלים, לעומת יבוא שירותים. הגידול המרשים של ישראל ביצוא שירותים ייצב את המאזן המסחרי של ישראל.

הכלל השני, מי שאחראי על ניווט כלכלת ישראל אינו שר האוצר. על אף שיש לו תפקיד מכריע ומרכזי, אי אפשר להטיל על שר האוצר את כל האחריות לניהול ולקידום המשק. האחריות על הובלת המשק והצמיחה מוטלת על ממשלת ישראל כולה, כאשר האחריות העליונה היא של ראש-הממשלה. בפשטות, ראש-הממשלה הוא זה שעליו מוטלת אחריות-העל לניווט הכלכלה. והוא יודע זאת, אבל כלל לא בטוח שהוא נוהג בהתאם.

הכלל השלישי, בניסיון להחזיר את המשק לצמיחה, אין לחפש את הישועה בהתמקדות במה שמכנים כאן "מנועי צמיחה", על-פי תפיסה סלקטיבית. כן, אנו מעוניינים בקידום המחקר-והפיתוח, בחברות חממה, בחברות הזנק, בהון סיכון וכיוצא-באלה, אבל התמקדות בתחומים אלה בלבד, אינה מניעה משק לצמיחה.

כדי שהמשק יחזור למסלול הצמיחה, צריך להניע את המשק כולו, על כל מגזריו. המהלכים צריכים להיות צעדים המעודדים את המגזר העסקי כולו, לכל רוחבו, וללא כל הפליה סלקטיבית. אירלנד הבינה זאת היטב כבר לפני 16 שנה, כאשר היא הפחיתה את מס-החברות לכל מגזרי המשק, ללא הפליה סקטוריאלית. גם אנחנו הבנו זאת בעשור הקודם, כאשר המדיניות שאותה הוביל בזמנו ראש-הממשלה פעלה על המגזר העסקי כולו.

אמת פשוטה זו משתקפת בפרסומים האחרונים של מכון IMD, הממוקם באחת מאוניברסיטאות המחקר היוקרתיות ביותר בשווייץ. IMD מפרסם מדי שנה את "מדד כושר התחרות של הכלכלות הלאומיות". על-פי פרסומו האחרון, אנו נמצאים במקומות הגבוהים בעולם בגיוס הון סיכון, בהשקעה במו"פ, בפיתוח הסייבר, במחקר המדעי ובחדשנות עסקית; אולם מול זאת, בפרמטרים של כוח העבודה כאחוז מהאוכלוסייה, שיעור מס-החברות, צמיחה בתוצר לנפש וריכוזיות הייצור לפי תוצרים, אנו נמצאים באחד המקומות הנמוכים בעולם. ישראל פיתחה מבנה כלכלה קוטבי: מצד אחד, כלכלה אליטיסטית המעשירה מעטים, ומצד שני, כלכלה לא צומחת ונחנקת הפוגעת ברבים.

הכלל הרביעי, היעדר ההבנה שצמיחת המשק כולו מונעת מכוח משהו מאוד בסיסי ופשוט: המוטיבציה של יחידים לבנות ולפתח עסקים בישראל. יצירת מקומות עבודה ופיתוח עסקים, לא נושרים כטל בלילה, אלא דורשים נטילת סיכון והשקעת עבודה רבה של אלה המוכנים לבנות ולפתח עסקים. אם אנו שוחקים מוטיבציה זו, ועושים את חיי בעלי העסקים לבלתי נסבלים, מטילים עליהם הכבדות ללא סוף, ומאיימים עליהם בעבירות פליליות - קשה מאוד לצפות ולהבין מהיכן תישאב המוטיבציה.

אחד הכישלונות הגדולים בעיצוב מדיניות כלכלית נכונה, השומרת על קצב צמיחה תמידי, טמון בעובדה שלא לשכת רה"מ, לא משרד האוצר ולא בנק ישראל, על אף היותו עתיר במשאבי מחקר יקרים מאוד, לא ניסו אף פעם לכמת את עלויות שטף החקיקה, שנעשתה בעשור האחרון, המטילה עול נוסף על המגזר העסקי.

הם לא בדקו - מה הייתה התוספת הישירה של העלויות לניהול העסק, ומה היו ממדי הכרסום בזמן הניהול, שהוא כה חשוב להנעת עסק. עבודת מחקר כזו חייבת להתבצע, ובדחיפות, על-ידי בנק ישראל, על-מנת שאחת ולתמיד יובן מה באמת מתרחש היום במגזר העסקי בישראל.

עוד כתבות

ירון מורגנשטרן, מנכ''ל גלאסבוקס / צילום: יח''צ

אחרי הפסד של 60% למשקיעים: גלאסבוקס נמכרת בחצי מיליארד שקל

גלאסבוקס, הפועלת בתחום ניתוח נתונים באינטרנט, תימכר לקרן השקעות, זאת לאחר נפילה חדה במניה ולאחר שדחתה מספר פעמים את יעדי ההכנסות החוזרות שלה ופיטרה כ-20% מכוח-האדם ● בחברה שתהפוך לפרטית, בונים על תחום ה-AI כמנוע לעתיד

אפריל האדום של הפנסיה וההשתלמות / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בצמרת, בית ההשקעות שמוצא את עצמו בתחתית טבלת התשואות לפנסיה

הירידות בשוקי ההון בעולם הובילו את המסלולים הכלליים לירידות של כ-1.5% ואת מסלולי המניות לירידות חדות יותר של כ-3% • אלטשולר שחם, מור ומנורה מבטחים בלטו לטובה כשמנגד אנליסט עם ירידות חדות • מה עשו המסלולים שעוקבים אחרי ה-S&P 500?

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

קבוצת לוזון "מזהירה": הרווח הנקי יזנק עד 160% ברבעון הראשון

הקבוצה מציינת כי בעקבות שיפור משמעותי של פעילות הבנייה למגורים שלה בפולין, היא צפויה להציג עליה בהכנסות וברווחים עם סיכום הרבעון הראשון ● בנוסף מציינת כי היא חזרה לקדם את הקמת תחנת הכח "דוראד 2" על רקע החלטות הממשלה לאחרונה

נתיבות. בעיגול: מירי רגב / צילום: דייגו מיטלמן, מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט)

בלי תוכנית, ללא תקציב ובניגוד לדעת אנשי מקצוע: רגב מקדמת עוד תחנת רכבת בנתיבות

במשרד התחבורה בוחנים הקמת תחנה בעיר הדרומית במרחק 5 ק"מ בלבד מזו הקיימת ● גורמי המקצוע מתנגדים בגלל תחזית נוסעים נמוכה ופגיעה בציבור שזמן נסיעתו למרכז מתארך ● השבוע נחשף בגלובס שגם במוסד רוצים רכבת ישירות למטה הארגון בניגוד לתוכניות המטרו

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

"האייל הזומבי": מחקר חדש מוכיח כי המחלה לא מסוכנת לבני אדם

OpenDNA חתמה על הסכם שיווק עם מקסון, והמנכ"ל סוגר מעגל ● מחקר חדש בארה"ב: "תסמונת האייל הזומבי" לא מסוכנת כרגע לבני אדם ● השבוע בביומד 

מערכות הגנה אוויריות בתרגיל פולני. ורשה חתמה על הסכמי רכש בעשרות מיליארדים / צילום: Reuters, Kacper Pempel

עם הסכמים בעשרות מיליארדים: המדינה שמתכננת להקים את הכוח הצבאי הגדול ביותר באירופה

פולין מתכננת להכפיל את מספר החיילים שלה והיא אף הזמינה את מדינות נאט"ו לאחסן נשק גרעיני בשטחה ● בנוסף לכך חתמה ורשה על הסכמי רכש צבאי בעשרות מיליארדי דולרים בשאיפה לבנות את הצבא הגדול באירופה ● צעדים אלו מסמנים את המתיחות באירופה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה: "צריך להבין שהתחיל עידן חדש - העידן שלפני המלחמה"

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

בכיר במשמרות המהפכה: התקבל אות מהמסוק של ראיסי

מסוקו של הנשיא התרסק בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, באיראן מדווחים שהתקבלו אותות מהמסוק ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, ובכיר איראני מסר לרויטרס כי יש חשש לחייהם

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel / צילום: אלן ציפלסקי

שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

שיחה עם ד"ר אבנר גולוב, סגן נשיא Mind Israel ● על הסדר העולמי החדש, הבחירה בין המחנה האמריקאי לזה הסיני, מה מסוכן במכוניות החשמליות שמגיעות מסין ועתיד יחסי ישראל-ארה"ב ● האזינו

אילוסטרציה: Shutterstock

העתיד כבר כאן: ניסינו את המודל החדש של ChatGPT וחזרנו לדווח

העוזר הקולי החדש של OpenAI יהיה מותאם אישית למשתמש, יכיר את ההעדפות שלו ויידע גם לבחור את האינטונציה המתאימה בהתאם לאופי השיחה ● בעקבות הסערה שהתעוררה ברשתות עם הצגת המודל החדש, בדקנו את המודל הזמין כיום בשוק

רס''ן גל שבת ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רב-סרן גל שבת מת מפצעיו בביה"ח לאחר שנפצע בעזה

רס"ן גל שבת, בן 24, מקציר, מ"פ בחטיבת הצנחנים מת מפצעיו לאחר שנפצע באורח קשה ● ניסיון פיגוע סמוך לאבו דיס: לוחמי מג"ב נטרלו את המחבל ●  חשד לחדירת כלי טיס עוין לגליל העליון ● לראשונה אחרי 4 חודשים: רה"מ נתניהו ייפגש עם ראשי רשויות בצפון ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בממשלה מפקפקים בסיכוי של סמוטריץ' להטיל מכס של 100% על טורקיה

הצעד שמבקש לקדם סמוטריץ' דורש אישור של הממשלה כולה, וההערכות הן ששני מוקדי ההתנגדות המרכזיים עשויים להיות בלשכת ראש הממשלה ואצל שר הכלכלה ● גורמים במגזר העסקי מפעילים על הממשלה לחץ לסגת מהרעיון, שעלול לגרור עליות מחירים שיתגלגלו לכיס של הצרכן הישראלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: (AP (Vincent Thian ,Armando Franca ,Steve Helber

"השוק מתפוצץ": 8 מניות מומלצות בזמנים של מלחמה

מסוקים, סימולטורים ומערכות תקשורת: בבנק ההשקעות מורגן סטנלי הצביעו לאחרונה על 8 מניות של יצרניות ביטחוניות בחו"ל שצפויות ליהנות מהעלייה בביקושים בעקבות חוסר היציבות הגאו-פוליטית ● בבית ההשקעות הורייזן טוענים כי המלחמה באוקראינה משפיעה על הביקושים בשוק הביטחוני יותר מאשר המערכה בעזה: "מדינות באירופה מגדילות את תקציבי הביטחון בגלל האיום הרוסי"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזכויות בקרקע בנווה צדק הוכרעו בלי כל היורשים. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש העליון פסק כי קרקע בנווה צדק תירשם על שם בנו של בעל קרקע שהלך לעולמו - אך הדיון הוסתר מצאצאים נוספים שלו ● אישה ביקשה להרות מזרעו של בן זוגה המנוח, אך משפחתו הציבה בפניה תנאי לפיו עליה לוותר על זכויות ממוניות ● אדם ערך הסכם להחלפת קרקעות עם המדינה, אך קיבל פחות משליש מהשטח שהתחייבה לו

בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

התוכנית של רמת גן במקום תמ"א 38: עד 10 קומות ברחובות המסחריים

תוכנית מחליפה לתמ"א 38 שגיבשה העירייה בראשות כרמל שאמה הכהן, מספקת פתרון ביניים בין הגישה המרחיבה שנקטו ראשי העיר הקודמים, לבין הגישה הקמצנית שנקט כרמל שאמה הכהן, שזכתה לביקורת מצד בית המשפט

נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל / צילום: ניב קנטור

הילד שמכר קרח בנתניה הוא היום מנהל בכיר בחברה הלוהטת בעולם. כך הוא עשה זאת

להייטק הוא הגיע כמעט בטעות, וב־2017 הציעו לו לבנות מאפס את הפעילות העסקית של אנבידיה ● כיום נתי אמסטרדם מלא בגאווה על הדרך שעבר, ולא מודאג ממצב הענף הישראלי: "יש פה הרבה טאלנטים ורעב גדול להצלחה. זה לא ישתנה לעולם" ● שיחה קצרה עם נתי אמסטרדם, Country Director, אנבידיה ישראל

בחינות הסמכה של לשכת עורכי הדין / צילום: רוני שיצר

בצל המלחמה: רק 16% מעבר בבחינות לשכת עורכי הדין

מספר הניגשים עמד על 770 בלבד, מאחר שמדובר במועד משלים שנערך בשל המלחמה ● האוניברסיטאות מובילות את טבלאות העוברים, כאשר מבין כלל הניגשים, המוסד האקדמי המוביל הוא האוניברסיטה העברית

אילן ברקן (מימין) ואליאב בן עטר, מייסדי ''כוחנו באחדותנו'' / צילום: תמונה פרטית

החילוני והחב"דניק שערכו אירועים ל־20 אלף חיילים מאז פרוץ המלחמה

אילן ברקן ואליאב בן עטר הפעילו "סיירת מחסומים" ששימחה חיילים, ומאז ה־7 באוקטובר עברו לקיים אירועים בבסיסים ● עכשיו הם מתקשים לגייס תרומות: "לעשות 'על האש' ל־100 איש עולה 5,000 שקל, והעם התעייף" ● ישראל מתגייסת

מוחמד מג'אדלה, אורי יוגב וד''ר סמיר מחאמיד בפאנל על תוכנית ''החומש־תקאדום'' / צילום: תמר מצפי

ראש עיריית אום אל־פחם: "כבר שנה וחצי שאני לא מקבל כסף לפרויקטים"

ראש עיריית אום אל־פחם סמיר מחאמיד, ויו"ר קרן אלומה ומנהל אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב, שוחחו בכנס גלובס על תוכנית החומש לחברה הערבית ● "הממשלה לא מנהלת נכון סדרי עדיפויות"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח חברתי כלכלי במגזר המיעוטים / צילום: תמר מצפי

"במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, אנחנו משקיעים קודם כל בחינוך. הפערים מצטמצמים"

חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, התייחס בכנס גלובס לאתגרים באוכלוסייה זו ולחשיבותה ● לדבריו, ברקע יישום תוכנית החומש הייעודית, החברה הערבית חוותה שינוי משמעותי: "רוב התלמידים לא היו זכאים לבגרות. היום יש 20% סטודנטים לתואר ראשון"

ICL / צילום: יח''צ

פשרה בייצוגית נגד כיל על דיווח מטעה. כמה תשלם לבעלי המניות?

ביהמ"ש אישר הסדר פשרה בבקשה לתובענה ייצוגית שהגישה חברת רבקה טכנולוגיות נגד כיל, המנכ"ל והדירקטורים שכיהנו בה בשנים 2016-2015, בשל טענות למחדלי דיווח ופרטים מטעים ביחס לפרויקט מערכות מידע שהחלה עם IBM בשנת 2013 וקרס אחרי שלוש שנים ● במסגרת הפשרה כיל תשלם כ-2 מיליון דולר