גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לרכוש מודעות בלי שטיקים

ככל שהמשבר בעיתונות עמוק יותר - כך קשה לה לעמוד בפיתוי התוכן השיווקי

עיתונים בישראל / צילום: תמר מצפי
עיתונים בישראל / צילום: תמר מצפי

לפני כ-3 שנים צלצלה אליי עורכת של תוכנית טלוויזיה עם רייטינג לא רע, ששודרה באחד הערוצים המסחריים. אחרי שהחמיאה על סדרת כתבות שפרסמתי על מערכת הבריאות, ביקשה העורכת להעניק לי פינה קבועה בתוכנית. הודעתי מיד שאבדוק את ההיתכנות של הדבר עם ראשי המערכת במקום עבודתי, ושאלתי אותה, לתומי, מה יהיה שכרי על פינה כזו. בסיומו של גמגום ארוך, שהסגיר את הפתעתה ומבוכתה הרבה משום מה, הבהירה כי אין לתוכנית כוונה לשלם אף לא שקל, והתנצלה שלא אמרה זאת מראש.

תראי, אמרתי לה, אני תמיד שמח כשמזמינים אותי לדבר על סיפורים שאני מפרסם, או להעניק פרשנות לעניינים שעל סדר היום, אבל את מבקשת שאייצר לך תוכן - ועוד על בסיס קבוע. כעיקרון, מוזר ככל שיישמע לך, על עבודה צריך לשלם, אמרתי.

כמה חודשים אחרי התפרסמה ידיעה באתר וואלה, שלפיה אותה תוכנית ממש מוכרת אייטמים בכסף. לפי אותו פרסום, 50 אלף שקל יקנה לכם "חבילה" של 10 אייטמים, שכוללים ראיונות באולפן ו"כתבות שטח".

הערוץ לא המתין לתוצאות הבדיקה שבה החלה הרשות השנייה בעקבות הפרסום, והודיע על הורדת התוכנית מהאוויר. ואז אמרתי לעצמי, כמה נאיבי הייתי לחשוב שאקבל שכר על תוכן מתוכנית שרגילה למכור את התוכן למרבה במחיר.

קוראים לזה תוכן שיווקי או "תוכן ממומן". בטלוויזיה המסחרית הוא אסור על-פי כללי הרשות השנייה, אבל בעיתונות הכתובה התוכן הזה חוגג כבר שנים. אמנם תקנון האתיקה של מועצת העיתונות אוסר להציג פרסומת הנחזית לכתבה, אבל כמה מהמו"לים יגידו לכם שתוכן שיווקי הוא לא פרסומת, וממילא במציאות הנוכחית קשה להם לחוש מחויבות מיוחדת לתקנון הזה.

התוכן השיווקי מגיע במגוון צורות, אבל עם מכנה-משותף אחד: הגוף שמשלם עליו רוצה שתחשבו שמדובר בכתבה עיתונאית לכל דבר - ואילו העיתון שמעניק את הפלטפורמה השיווקית מנסה להתהלך בין הטיפות, ובעיקר לכסת"ח את עצמו. כך מקבלים פרסומת לכל דבר ועניין, שנראית כמו כתבה, בתוך מדורי החדשות וכחלק בלתי נפרד מהם - אבל עם כמה אותיות קטנות למעלה המבשרות על "תוכן מקודם", "בשיתוף עם", או שם אחר שלא אומר דבר וחצי דבר לקורא הסביר מלבד בלבול והרמת גבה.

העיתונות הכתובה, לפחות זו שלא נשענת על איל קזינו מאמריקה, נמצאת במשבר כלכלי מתמשך. ככל שהמשבר הזה עמוק יותר, כך קשה לה לעמוד בפיתוי של התוכן השיווקי. כשהעיתון חלש, המפרסם חזק.

הבעיה היא, ממש כמו בסמים, שהמדרון חלקלק. התוכן השיווקי מגדיל את ההכנסות, וזה ממכר. אבל הוא מחליש את המוצר, מוריד מאיכותו ופוגע בתדמיתו. יותר מזה - הוא מועל באמון של הקורא, של בעל המינוי, שזה תקופה מקבל את הרושם שהכול זה אינטרסים - גם כשאין לתחושה הזו הצדקה.

וזה הפרדוקס: מערכת העיתון יכולה לעשות עבודה נהדרת עם תחקירים, כתבות עומק, שימוש גובר בדיגיטל ועם ערך מוסף, אבל בגלל כמה פרסומים מביכים, שהכניסו קצת כסף לעיתון, הקורא נותר ספקן ומבולבל. ואם הוא לא משוכנע שהמוצר שהוא משלם עליו מדי חודש הוא אמין ואיכותי, הוא עשוי לבטל את המינוי. את אלה שעדיין לא משלמים, יהיה כבר הרבה יותר קשה לשכנע במציאות כזו.

באופן אירוני, התצורה הראשונה של תוכן שיווקי הופיעה לפני 24 שנים, עוד בימים ש"ידיעות אחרונות" מכר מודעת פרסום במחיר של מכונית. הרווחים היו אז בשמיים, לא היה פרסום באינטרנט ובטח לא פייסבוק, אפילו לא "ישראל היום".

לתצורה הזו קוראים "גד בירון", תוכן פרסומי עם אוריינטציה צרכנית שנחזה לכתבה. בירון הוא כתב דמיוני, שהומצא על-ידי חברת "שיאון אינפו". היום נדמה כי רוב הקוראים מבינים שזו פרסומת, אבל ספק אם כך היה בעבר. במילים אחרות, העיתונים פתחו את שעריהם לתוכן שיווקי הרבה לפני שהענף הזה ימם, ותרמו בעצמם לגלגל השלג הזה.

אבל זה עדיין לא מאוחר: אם המו"לים יתייצבו כחזית אחת ויאמצו כללי משחק אחידים וראויים, הם יכולים רק להרוויח. הכוח יחזור אליהם, והמפרסמים יבינו שהדרך היחידה לפרסם בעיתון או באתר היא רכישה של מודעת פרסום - בלי טריקים ובלי שטיקים. חידוד ההפרדה בין תוכן עיתונאי לתוכן פרסומי יחזק את המוצר וישיב את האמון של הקוראים - שלב הכרחי בדרך להגדלת שיעור החשיפה ומספר המנויים.

נאיביות? לא בטוח. הישראלים משלמים כסף טוב על מים מסוננים, על קפסולות קפה ועל מגוון שירותים ומוצרי פרימיום. אם ישנם מי שלא מוכנים לשלם על עיתון, זה לא בגלל האינטרנט ולא בגלל "ישראל היום". זה בגללנו. או שהמוצר שאנחנו מייצרים לא מספיק טוב - או שהשיווק שלנו צולע. ואם זה בגללנו, זה גם בידינו.

עוד כתבות

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מה עובר על אמזון? והישראלית שמזנקת ב-25%

פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● מחירי הנפט קפצו אתמול על רקע המתיחות בין איראן וארה"ב ● מחיר הביטקוין נע סביב 67 אלף דולר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה מזנקת בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים