גילעד אלטשולר בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם / צילום : אייל יצהר
*** הכתבה בשיתוף אלטשולר שחם
כמעט שמונה שנים אחרי המשבר הגדול של 2008, הרוחות בשוקי ההון בעולם שוב סוערות. השנה החלה בדאגה מהאטה בכלכלה העולמית בשל משבר שמתפתח בסין ושנתן אותותיו בשוקי המניות ובמחיר הנפט, שצנח בשנתיים האחרונות וממשיך להיות תנודתי. הריביות בארה"ב, באירופה וגם אצלנו עדיין נמצאות בשיעורים נמוכים מאוד ומסמנים חשש גדול. וכמובן תוצאות משאל העם בבריטניה, שיובילו ככל הנראה לפרישתה מהאיחוד ומוסיפות עננת אי ודאות באשר להתפתחויות נוספות.
גילעד אלטשולר (54), בעלים ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות אלטשולר שחם, סבור כי החששות מוגזמים: "אני לא חושב שמה שקורה היום זה משבר. כל הדברים שקרו לאחרונה הם עדיין בגדר רעשים, לא היה איזשהו אירוע בעל משמעות שאני יכול לציין אותו חוץ מהחשש מסין, שהוא עניין מרכזי באשר לתחזיות לעתיד. אני לא חושב שבשנה האחרונה חווינו איזשהו אירוע נקודתי מכונן כמו 9/11, לצורך העניין, או התמוטטות ליהמן ברדרס ,שאלו דברים שלא הכרנו. אולי היו כאן ניצוצות של שבר אבל לא פאניקה מוחלטת, מה שאומר שזה רחוק ממשבר, למרות שחלק מאגרות החוב אכן ירדו. באשר להתפתחויות באיחוד האירופאי, אני נוטה להאמין שיציאה של מדינות נוספות מהאיחוד לא תקרה בקרוב, מכיוון שהזעזוע שהבריטים חווים יהווה סוג של תמרור אזהרה לאחרים".
- השוק היום לא יקר?
"אני לא חושב שהשוק מתומחר יקר מדי ולא זול מדי. הוא נמצא עכשיו בשיווי משקל מסוים שבקלות מושפע מחדשות, ככה שאם נשמע חדשות טובות יותר השוק יעלה כלפי מעלה ואם נשמע חדשות פחות טובות השוק ייקח כיוון כלפי מטה.
"באסטרטגיה הכללית אני חושב בכל זאת שהכיוון הוא למעלה. מספר העסקים שיש בעולם שהם באמת טובים הוא מצומצם. יש כסף ענק שמשתוקק להיות מושקע בעסקים טובים לכן לדעתי בסופו של יום הכיוון של השווקים יהיה בכל זאת קדימה ולא אחורה. הסחורה הטובה היא מועטה וכסף יש, ככה שבמניות הטובות אני חושב שהמחירים יעלו".
דברים שרואים משם
נשאר רגע במשבר של שנת 2008. משבר יכול להיות הרסני, אך טומן בחובו גם הזדמנויות רבות, לאלטשולר שחם זו הייתה השנה בו התבסס כאחד מבתי ההשקעות המובילים בישראל. "יצאנו מחוזקים מהמשבר כי ניתחנו נכון את שוק אגרות החוב, הבנו לאן הולך שוק האג"ח הממשלתי וההצלחה הזו דחפה אותנו קדימה", מסביר אלטשולר, "זה נתן לנו תובנות לגבי החברה מבחינת ניהול סיכונים והבהיר שהמטרה אינה רק רווח, אלא שצריך לנהל סיכונים גם ברמה של החברה וגם ברמה של הלקוחות".
בואו להתייעץ עם המומחים של אלטשולר שחם
- הייתה אז תחושה של סוף העולם הפיננסי כפי שהכרנו אותו, שהכל מסביב קורס
"בשיא המשבר של 2008 תחושות החרדה נדדו למקומות הרבה יותר רחוקים ממה שצפוי למחירי המניות והאג"ח. היה חשש אמיתי שכללי המשחק כמו שאנחנו מכירים אותם עלולים להשתנות - שמערכות כמו בנקים, שאמורות להישאר יציבות בכל מצב, יקרסו. כשאתה מתעמק במחשבה הזו, אתה כבר מדמיין את העולם אחרי קריסה כזו. וזה לא פשוט, הרי בלי מערכת פיננסית נחזור לסחר חליפין.
"ברגע שאתה מבין שזה השלב הבא, אז אתה גם מבין שמכירת מניות ואג"ח לא תשפר את מצבך, כי בנק שקורס עלול למחוק איתו גם את המזומן שלך. זה ממחיש כמה החרדה גורמת למחשבות להקצין ברגעי משבר. וזה בדיוק מצב שבו בדרך כלל עדיף להימנע מפעולה. ואכן המחיר ששילם מי שנכנע אז ללחץ ומכר את התיק שלו, היה עצום.
"מנהל השקעות כשלעצמו וגם מול העובדים שלו תמיד צריך לחשוב קצת הפוך מהמצב הקיים. צריך להסביר שבזמן משבר כאשר רואים את השמיים מעוננים ויש גשם גדול וסערה, האביב יגיע; ובתקופות של אופוריה ואביב צריך להזכיר שהחורף יגיע ולא להיות זחוחים כשהכול נהדר וטוב. מנהל השקעות צריך להפנים את זה ולשדר את זה החוצה. יש תקופה פחות סימפטית? היא תעבור ונמשיך הלאה. יש תקופה נהדרת? יגיעו גם זמנים קודרים".
- איך משכנעים את הציבור לחזור ולהשקיע אחרי משבר כל כך גדול?
"בדרך כלל, אחרי משבר צריך להרגיע את הציבור - להגיד לו העולם עומד במקומו, אנשים שותים, אנשים אוכלים, אנשים מבלים, אנשים מדברים בטלפון החיים ממשיכים והכסף ממשיך לזרום בחברות, כלומר העסק חי ועובד".
אלטשולר טוען כי הרגעת הציבור בזמני משבר היא התרומה הכי גדולה שיכולה להיות למנהל השקעות באשר הוא: "ב-2008 לשכנע אנשים לא לצאת מהמשחק, היה הרבה יותר משמעותי מאשר אם, למשל, כמנהל השקעות בחרתי להשקיע באג"ח עם מח"מ של עשר שנים או שבע שנים. החשיבות הגדולה היא בפן הפסיכולוגי לנסות לשכנע את הלקוח לא לבצע החלטות רגשיות שבאות מהבטן.
"מי שקיבל אז החלטה לצאת מהשוק וחזר אחרי כמה שנים, הפסיד תשואה שלא ניתן לתקן. אני זוכר שיחות שעשיתי עם לקוחות שלא הצלחתי לשכנע אותם להישאר והנזק שלהם הפך לעצום, זה קשה מאוד וכואב הלב".
איך מאתרים השקעה?
אלטשולר מסביר כי סוחר טוב הוא כזה ש"יורד לשטח". "אני חושב שכדי להבין חברה יצרנית, לא משנה איזו, חשוב להבין את הביזנס ואיך העסקים חיים. צריך לראות את הכלכלה זזה מעבר למספרים. השטח תורם לזה הרבה ונותן כאן יתרון. להכיר את החברות שאתה משקיע בהן, להכיר את ההתנהגות הספציפית שלהן כמו גם את ההתנהלות הפנימית והמנהלים". אמרה זו מתייחסת להשקעות בישראל. כשמדובר בהשקעות בחו"ל, ה"ירידה לשטח" אינה זמינה כמו בארץ.
את החשיפה לאגרות חוב ומניות בחו"ל מבצעת אלטשולר שחם לרוב באמצעות מדדים של סקטורים, מדינות ואזורים ופחות על ידי בחירת מניות ספציפיות. "הזדמנות לא חייבת להיות ברמת המנייה הבודדת, אלא יכולה להיות ברמת סקטור, אזור גיאוגרפי או מדינה ספציפית. מנהל השקעות צריך להחליט באיזה סקטור להשקיע ובאיזה שיעור חשיפה. האם להיחשף יותר לסקטור הרפואה, לסקטור הפיננסי או לסקטור האנרגיה. למשל, סקטור הסחורות התרסק לאחרונה, האם הוא יעשה קאמבק גדול ואז מדובר במציאה והזדמנות או שלא?
- אלו ענפים ותחומים מומלצים היום בחו"ל?
"בחו"ל אנחנו רואים שני סקטורים שיש בהם התחזקות - התרופות ותחום תרבות הפנאי והתיירות על כל הנגזרות שלו. בעולם המערבי תוחלת החיים עולה וצריך לבחון מי מרוויח מהתופעה הזו. אנחנו סבורים שחברות התרופות ירוויחו מזה.
"גם כל תחום תרבות הפנאי והתיירות מתפתח יותר ויותר ומבחינתי תיירות זה בתי מלון, חברות תעופה, יצרניות מטוסים וכל הנגזרות של העולם הזה. אלו התחומים שבהחלט צפויים לצמוח יותר. בשנים הקרובות סביר להניח שסקטור הטכנולוגיה יהיה ענף מוביל, רק שקשה לדעת מי מתוך התחום הזה יפרוץ".
- ומה מומלץ בארץ?
"למרות עליות המחירים הנאות שהיו בשנתיים האחרונות בכל סקטור הנדל"ן המניב בישראל, אני עדיין חושב שהתחום הזה הוא המועדף בארץ. מחירי שכירות המשרדים וחנויות המסחר לא כל כך יורדים בשנים האחרונות. למרות הגידול העצום בהיצע, הכל נמצא בתפוסה מלאה במחירים סבירים. העלויות של החברות הללו ירדו והרווחיות גבוהה. זה סקטור יחסית יציב, מין טרקטור שהולך לאט לאט ובסופו של דבר מספק את הסחורה".
בנוסף, אלטשולר מסמן את סקטור הבנקים וחושב שהמניות בו מעניינות: "מחירי מניות הבנקים נמוכים היסטורית. מה שאולי מאיים על הסקטור הזה הוא כל ההתפתחות של הבנקאות שעוברת לאינטרנט. יכול להיות פה תהליך ענק שאנחנו עדיין לא מזהים שיגרום למהפכה בתחום הזה, אבל בכל מקרה הבנקים נראים לנו יחסית זולים ברמות המחירים האלו".
- והייטק?
"הסקטור הסחיר של תחום ההייטק לא קיים פה בארץ כל כך וזה חבל. אם בעבר היו פה קרנות הון סיכון שנסחרו בשוק, היום הסקטור הזה כבר איננו ואולי כדאי לחזור לשיטה הישנה שבה קרנות הון סיכון היו נסחרות בבורסה ומגייסות גם מהציבור הרחב. אני חושב שיש פוטנציאל בשוק של ההנפקות הצעירות בהייטק. זה אמנם תחום מסוכן מאוד אבל עם פוטנציאל".
להשקיע בחוכמה, לנצל הזדמנויות ולגדול עם אלטשולר שחם. לפרטים לחצו כאן >>
הערות משפטיות:
*האמור בכתבה הינו חומר מסייע בלבד ואין לראות במידע האמור כעובדתי או כמידע שלם וממצה של ההיבטים הכרוכים בנכסים הפיננסים המוזכרים בו ולכן אין לקבל על סמך האמור החלטות השקעה כלשהן *המידע מבוסס על מידע פומבי שדווח לציבור וכן על הערכות ואומדנים, שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים או בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. כמו כן, עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין ההערכות המובאות במידע לבין התוצאות בפועל *אין באמור לעיל בכדי להוות תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתוניו וצרכיו המיוחדים של כל משקיע *אין באמור לעיל בכדי להוות התחייבות לתשואה עודפת כלשהי *אלטשולר שחם ו/או החברות הקשורות אליה ו/או בעלי עניין בה עשויים להחזיק ו/או לסחור בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המצוינים במידע באתר ולהיות בעלי עניין אישי בנושא, וזאת חרף האמור בתוכן המידע המוצג.