תלמידי בית הספר אורט רמת יוסף בבת ים / צילום: כפיר זיו
בתום שלב פגישות ההיכרות, רשת אורט יוצאת במהלך מעשי במכרז על תקציב הפרסום שלה: ל"גלובס" נודע כי 5 משרדי פרסום הוזמנו לקחת חלק בהתמודדות על התקציב, שנאמד ב-3 מיליון שקל.
עם המשרדים שהוזמנו להתמודד בשלב השני, שכולל מצגות קריאייטיב והגשת הצעות מסחריות, נמנים ראובני-פרידן ופרסום אברהם. אורט גם הזמינה את משרד הפרסום ליאו ברנט לקחת חלק במכרז, אך המשרד החליט בסופו של דבר שלא להשתתף בו.
תקציב הפרסום של רשת אורט טופל שנים ארוכות במשרד הפרסום אקספרט שבשליטת באומן-בר-ריבנאי. מאחר שקהל היעד העיקרי של המהלכים הפרסומיים בתחומי החינוך וההשכלה הוא צעירים - והם נמצאים בדיגיטל - עיקר התקציבים בתחום הם במהותם תקציבי דיגיטל.
משרד הפרסום אקספרט קיבל לידיו את התקציב ב-2007. קודם לכן טיפל בתקציב במשך 4 שנים משרד פרסום קטן אחר, אליקים-הרמן. לפחות על-פי פרופיל המשרדים שאליהם פנתה הרשת בבקשה להתמודד על התקציב, נראה כי היא שואפת "לדלג" ליגה אל המשרדים הבינוניים, ולא בהכרח להתקשר עם משרד קטן.
אורט היא רשת החינוך הגדולה ביותר בישראל. היא מפעילה כ-200 בתי ספר ברחבי הארץ, לצד בתי ספר תעשייתיים, מרכזי מצוינות, ומכללות להנדסאים ולהנדסה. במוסדות החינוך של אורט לומדים כ-100 אלף תלמידים.
אמנם לא מדובר במפרסם גדול, אבל גם כמפרסם קטן הצליחה הרשת לייצר קמפיינים שזכו לתהודה. כך למשל, לפני כשנה עלה קמפיין לא שגרתי נגד משרד החינוך תחת הסיסמה "קובעים מדד איכות לבגרות", שהתמקד בניסיון להפעיל לחץ על משרד החינוך ועל אנשי חינוך, שלטענת אורט שמו דגש גדול מדי על מדד הזכאות לבגרות, במקום לפעול כדי לעודד תלמידים לגשת לבגרות של חמש יחידות במקצועות העיוניים והמדעיים. הם טענו שלא צריך להסתפק בקבלת תעודת בגרות אלא לדרוש שתהיה גם איכותית.
הקמפיין התקבל בזעם בקרב אנשי חינוך, שטענו בין היתר כי הוא מתייחס רק למקצועות ריאליים ומניח מאחור מקצועות הומניים חשובים כמו היסטוריה או ספרות.