ג'ף בר: "הערך של מחשוב ענן כבר לא נתון לדיון"

בר, האוונגליסט הראשי של AWS, והראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל, מספרים על שיתוף-הפעולה עם הסטארט-אפים הישראלים

ג’ף בר, האוונגליסט של AWS / צילום: יח”צ
ג’ף בר, האוונגליסט של AWS / צילום: יח”צ

נניח שהמצאתם את האפליקציה הגדולה הבאה ואתם רוצים להפוך אותה לווייז או לגט הבאה. תקימו חברה, תרשמו אותה ברשם החברות, תגייסו עובדים, תשכרו משרדים (או חלל עבודה של We Work), ותזדקקו לשירותי מחשוב, דהיינו שירותים שיאפשרו לכם לאחסן את כל המידע שקשור לתפעול האפליקציה, לעבד ולנהל אותו. מכיוון שזו שנת 2016, לא תצטרכו לבצע השקעות ענק בבניית מאגרי מידע, דרך רכישות חומרה, אלא פשוט להשתמש בשירותי מחשוב ענן של ספק חיצוני.

ענן, נזכיר, הוא למעשה הדרך העיקרית בעשור האחרון של חברות ויחידים לשמור ולנהל את מאגרי המידע שלהם וזאת הודות לשימוש הגדל והולך ברשת האינטרנט. מחשוב ענן (Cloud computing) פירושו שירותי מחשוב הניתנים למשתמש באמצעות מחשב מרוחק אליו הוא מתחבר דרך רשת האינטרנט, וזאת בלי הצורך לבצע השקעות חומרה כבדות. הביטוי "ענן" הוא דימוי לרשת האינטרנט המבוסס על הצורה הגרפית בה מתארים את הרשת בתרשימי זרימה.

כמו כן, צריך להבדיל בין ענן ציבורי לפרטי. ציבורי (Public Cloud) פירושו ענן המשרת מספר חברות/יחידים באמצעות מרכז מחשבים של ספק שירותי הענן. פרטי (Private Cloud) פירושו ענן המשרת חברה אחת, והענן עשוי להיות ממוקם אצלה או אצל ספק חיצוני.

נחזור להנחה שהקמתם חברה: בבואכם לבחור ספק שירותי ענן ציבורי, סביר מאוד להניח כי תאלצו לבחור בין זה של אמזון, מיקרוסופט או גוגל כי הן שלוש שחקניות הענן הציבורי הגדולות ביותר בעולם. לפי דירוג חברות הענן הציבורי של חברת המחקר גרטנר, AWS של אמזון (אמזון ווב סרוויסס) היא השחקנית העולמית מספר 1 ואחריה מדורג הענן של מיקרוסופט ושל גוגל, לפי שלמות החזון והיכולת להוציא אותו לפועל.

גרטנר טוענת כי עד סוף 2016, 60% מהחברות הגלובליות יאחסנו מידע רגיש של לקוחותיהן בענן ציבורי, וזאת לעומת בקושי 20% בשנת 2014 - דהיינו קצב אימוץ מאוד מהיר. קצב אימוץ מהיר זה הוא פועל יוצא של מחיר נמוך, נגישות גבוהה וקלות השימוש בשירותי ענן.

"מגייסת בישראל כל הזמן"

מתוך אותם 60%, יש הרבה חברות ישראליות ולכן לא פלא של-AWS יש סניף מכירות ישראלי שהוקם בינואר 2014 על ידי הראל יפהר, מנכ"ל AWS ישראל. אמזון, אגב, אינה מסגירה את מספר העובדים שפעילות AWS שלה מעסיקה בארץ, ורק מצהירה כי היא מגייסת ומתרחבת כל הזמן.,

בתחילת החודש קיימה AWS כנס ללקוחותיה ושותפיה בארץ, ובמסגרת הכנס הגיע לישראל ג'ף בר, האוונגליסט הראשי של AWS, ולמעשה אחד מבכירי אמזון. אוונגליסט פירושו מלועזית מטיף לנצרות, אבל אמזון וחברות טק אחרות לא מטיפות לנצרות אלא אימצו את המושג כדי לתאר תפקיד של מי ש"מפיץ את הבשורה", כלומר דוחף ומשכנע לרכישת המוצר שלהן על ידי הנגשתו ללקוח הפוטנציאלי. במילים מעט אחרות, מטרת האוונגליסט היא להסביר את המוצר ולסייע ללקוחות להבין מדוע הם זקוקים לו. סוכן מכירות, גרסת הטק אפשר להגיד. ואכן, בר הוא חלק מצוות השיווק של AWS ובתפקידו זה הוא משמש כבר 14 שנה, הרבה לפני ש-AWS יצאה לדרכה המסחרית בשנת 2006.

"השוק הישראלי הוא מאוד אסטרטגי עבור AWS כי המודל שלנו מאפשר לקבל שירותי מחשוב בצורה פשוטה ומהירה, וזה גורם מפתח בהתפתחות של סטארט-אפים, על אחת כמה וכמה במדינה שמכונה סטארט-אפ ניישן", אומר יפהר ל"גלובס". "זה נעשה תוך דקות, ובעלות סבירה הלקוח מקבל גישה בלתי מוגבלת למשאבי מחשוב, אחסון ועיבוד מאוד מגוונים". לדבריו, יש הרבה מאוד מקרים שבהם חברה מתחילה לפתח טכנולוגיה כלשהי, אבל היא לא יודעת בדיוק איך ישתמשו זה, אז היא מבצעת שינויים. לכן, היא צריכה שירותי מחשוב שיהיה גמישים וקלים לשימוש. ובאשר למחיר, אומר יפהר כי הוא "לפי השימוש, לא יותר ולא פחות. כשיש לך צורך בענן - אתה מתחבר אליו. כשאין לך צורך - אתה מתנתק ממנו. המערכת שלנו בנויה כמו קוביות לגו, וכל לקוח יכול להחליט איזה קוביות הוא ייקח, לכמה זמן ובאיזו קונפיגורציה. וזה היופי! אין אצלנו מחיר אחיד ואין למעשה מחיר מינימלי".

יפהר אפילו מבהיר כי "מאז ש-AWS יצאה לדרכה לפני עשור, היא הורידה את המחיר 51 פעם ובטווח הזמן הזה כלל לא היה לנו לחץ תחרותי. זה המודל שלנו, כי ככל שיש לנו יותר לקוחות, ככל שמרכזי המידע שלנו יותר גדולים, וככל שאנחנו מתייעלים, יש לנו את היכולת להוריד את המחיר ללקוחות שלנו. ונמשיך להוריד את המחיר".

רק ללמד, לא להסביר צורך

לדברי בר, כבר אין צורך להסביר למה צריך ענן. "הערך של מחשוב ענן כבר לא נתון לדיון. כעת, כל מה שהלקוחות שלנו דורשים מאתנו זה להסביר להם איך להשתמש בו נכון. לי אומרים: 'רק למד אותי איך להשתמש בזה'". בין הלקוחות הישראלים הגדולים של החברה ניתן למצוא את צ'ק פוינט, גט, ווייבר, נייס, בנק הפועלים, yes.

לדברי בר ויפהר, בין AWS לקהיליית הטק הישראלית יש שיתוף-פעולה פורה. "הלקוחות הישראלים שלנו עוזרים לנו לשפר את פורטפוליו המוצרים שלנו. ל-AWS יש כעת מעל 70 פיצ'רים שונים, ואחת הדרכים שלנו לייצר פיצ'רים חדשים או לשפר קיימים זה פשוט על ידי קבלת פידבק מהלקוחות". יפהר מבהיר: "מהלקוחות הישראלים, בעיקר מהסטארט-אפים, אנחנו מקבלים מידע ופידבק מצוין מכיוון שהישראלים חושבים אחרת ואוהבים לעשות דברים בצורה אחרת. התקשורת הדו צדדית מסייעת לשני הצדדים".

AWS פעילה בעולם ב-12 אזורים (Regions) שבכל אחד יש מרכזי מידע (Data Center) רבים, בין היתר במערב ארה"ב, מזרח ארה"ב, גרמניה, אירלנד, יפן, סינגפור, אוסטרליה וברזיל. בעתיד הקרוב יהיו לה 5 מרכזים נוספים בהודו, סין, בריטניה, ארה"ב וקנדה. "יש לה מאות לקוחות שמשתמשים בהיקפי אחסון של שנמדדים בפטה בייט (Petabyte, 1,024 טרה בייט כלומר טריליון בייט) ואפילו כמה לקוחות שהיקפי האחסון שלהם אפילו עולים על 100 פטה בייט - עדות לכוחה ולאמון הלקוחות במיומנויותיה", טוענת גרטנר. נפח האחסון של AWS הוא פי 10 מההיקף הכולל של כל 14 השחקניות האחרות. בר מסביר כי הלקוחות של AWS, כולל הישראלים, יכולים לבחור את מיקום מרכז המידע שלהם ולהעביר מידע ממיקום אחד למשנהו".

בר מסביר כי אמזון הצליחה להפוך לשחקנית הענן הציבורי המובילה מכיוון "שהתחלנו להסתכל על מפתחים ואנשי IT כלקוחות, והם אכן אימצו את הגרסה הראשונה של AWS. זה סיפק לנו הבנה ראשונית שמפתחים ואנשי IT יכולים להיות לקוחות טובים עבורנו. ואנחנו למעשה חברה שמונעת על ידי הלקוחות שלה". בר מראה לנו מחברת עבה שעמוסה בהערות שקיבל במהלך הכנס מלקוחות ישראלים, החל מחברות הזנק, דרך חברות טק ענקיות, חברות ציבוריות, בנקים. "אנחנו לומדים מהם הרבה כיצד לשפר את המוצר שלנו".

באשר למתחרות, אומר יפהר כי "זה מצוין שהלקוחות יכולים לבחור בין אפשרויות שונות, ויש 3 קריטריונים לבחירה לדעתנו: הראשון, פונקציונליות וקצב חדשנות; השני, מספר ההתקנות (כלומר מספר לקוחות) וגודל האקו סיסטם שבו הספק פועל; השלישי, הניסיון".

אגב, היותה שחקנית הענן הציבורי מספר 1 בעולם מתבטאת היטב בדו"חות אמזון, שהחלה דרכה כקמעונאית מקוונת ונסחרת בשוק ההון האמריקאי לפי שווי של 334 מיליארד דולר. הכנסות AWS (ראו גרף) עמדו אשתקד על 7.9 מיליארד דולר, ואילו ברבעון הראשון של השנה מדובר היה על 2.6 מיליארד דולר כלומר קצב שנתי של 10 מיליארד דולר (צמיחה שנתית של 64%). יותר מזה: הרווח התפעולי של AWS עמד אשתקד על 1.9 מיליארד דולר, וברבעון הראשון של השנה מדובר היה על 604 מיליון דולר, קצב שנתי של מעל 2 מיליארד דולר - ומעל מחצית מרווחי אמזון כולה (!), וזאת כשהכנסות AWS הן רק 9% מסך הכנסות אמזון.

דירוג שירותי הענן של ענקיות הטק
 דירוג שירותי הענן של ענקיות הטק