גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה באמת לא כדאי להפסיק באמצע טיפול באנטיביוטיקה

כבר שנים שחוקרים מזהירים משימוש יתר באנטיביוטיקה כי חיידקים מפתחים עמידות בפניה, אבל מחקריה של פרופ' נטלי בלבן עשויים לשנות את האופן בו אנו מחפשים פתרון לבעיה

תרופות, רפואה רופא טבע אקמול כאבי ראש כדורים  / צלם: thinkstock
תרופות, רפואה רופא טבע אקמול כאבי ראש כדורים / צלם: thinkstock

כולנו כבר יודעים לשנן שאסור להפסיק טיפול באנטיביוטיקה באמצע כי החיידקים שנותרו ישגשגו ובעתיד יהיה קשה יותר להרוג אותם, אבל למה זה כך ואיך בדיוק פועל מנגנון ההישרדות של החיידקים?

"הפרוטוקול של מתן אנטיביוטיקה למשך זמן ולא באופן חד-פעמי התפתח באופן אמפירי, כי ראו שזה עובד, אבל לא יודעים עד היום בדיוק מדוע. אחד ההסברים שעלו הוא שהחיידקים מתרכזים בגושים והאנטיביוטיקה הורגת בהתחלה רק את החברים החיצוניים בגוש. אפשרות אחרת שהועלתה היא שהאנטיביוטיקה מספיקה רק כדי להרוג כמות מסוימת של חיידקים, וחלקם שורדים ומתרבים", אומרת פרופ' נטלי בלבן, מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה עברית.

לה עצמה יש תיאוריה אחרת, שהגיעה אליה די במקרה. בלבן לא התכוונה לחקור את עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה; היא וצוות הביו-פיזיקאים שלה בסך הכול ביקשו לחקור את המאפיינים של התחלקות תאים, אבל הם הגיעו למסקנות מהפכניות שעשויות להיות רלוונטיות לא רק בטיפול בחיידקים עמידים אלא גם בסרטן, ובאופן תיאורטי ניתן ליישם אותן כבר מחר בבוקר.

תאומים זהים שאינם זהים

"לפיזיקה יש מסורת של התבוננות בתופעות טבע, ולא משנה אם מדובר בתופעות כימיות או ביולוגיות, בכלים של הפיזיקה", מספרת פרופ' בלבן בריאיון ל"גלובס" על האופן שבו הגיעה לחקור חיידקים עמידים. "תא הוא מערכת פיזיקלית בבסיס. לדנ"א יש תכונות מכניות, אז הפיזיקאי יבחן את התכונות הללו ולא את מה שכתוב ברצף הגנטי - זו אחריות הביולוג".

המנגנון שאליו הפנתה פרופ' בלבן את כלי המחקר של הפיזיקה הוא יכולתו של התא לשכפל את עצמו. "זה הדבר הבסיסי שתא חי עושה, שבעצם הופך את החי לשונה מן הלא-חי. הוא גדל וגדל, ואז מתחלק לשניים, והשניים גדלים בעצמם והופכים כמעט זהים לראשון, ואלה מתחלקים שוב לשני תאים כמעט זהים. שאר הביולוגיה היא פועל יוצא של יכולת השכפול הזאת".

בלבן הרגישה שאין בפיזיקה תיאור טוב של תהליך התחלקות התאים, ולכן ביקשה למדוד אותו בכל מיני היבטים: חוזק הכוחות הפועלים בתא, גודל התא, מספר התאים שנוצרים וגם מהירות החלוקה, שלפתע נמצאה מעניינת.

"בפיזיקה נהוג למדוד התפלגויות של דברים, יש בהן הרבה יותר מידע מאשר הממוצע לבדו. מתברר שאם מסתכלים על אוכלוסייה של חיידקים שכולם תאומים זהים, אנחנו מגלים שרובם מתחלקים בתוך פרק זמן ממוצע, אבל חלקם סוטים מהממוצע - יש שמתחלקים מהר מאוד ויש שמתחלקים הרבה יותר לאט מהאחרים, לדוגמה יום שלם במקום חצי שעה. לכאורה, לחיידק שמתחלק לאט יש חיסרון מול אחיו שמתחלק מהר יותר; האבולוציה אמורה לדחוף את החיידקים לכך שיתחלקו כמה שיותר מהר. כך הם מתרבים ומשתלטים. כמו כן, כדאי להם להתחלק מהר בסביבה שיש בה אוכל, כי אם לא יעשו כן, ייתכן שעד שיתחלקו ייגמר להם האוכל ולא יוכלו להתרבות".

"החיידק שמתחלק רק פעם ביום ישרוד"

אבל לחיידקים המתחלקים לאט יש יתרון בסביבה של אנטיביוטיקה. "לרוב, אנטיביוטיקה הורגת רק תאים מתחלקים: היא פוגעת בבנייה של דופן התא בעת החלוקה והוא מתפוצץ או שהיא פוגעת בתהליך שכפול הדנ"א", מסבירה פרופ' בלבן. אם אנחנו מציגים לחיידקים שקצב החלוקה הממוצע שלהם הוא חצי שעה אנטיביוטיקה למשך חצי שעה, החיידק הממוצע בדגימה הזאת ימות וכך גם החיידק המהיר מן הממוצע. אולם החיידק שמתחלק רק פעם ביום ישרוד".

מדובר, אם תרצו, ב"אסטרטגיית הגידור" של החיידקים: לרוב החיידקים מומלץ להתחלק מהר (בעיקר בנוכחות אוכל), אבל שווה להמר על כמה שהביצועים שלהם בשוק "שורי" הם גרועים, כדי שיישאר משהו כשהעולם סביבם מתחיל להשתולל. לאור האסטרטגיה הזאת, ברור מדוע כדאי ליטול אנטיביוטיקה גם אחרי שמרגישים טוב יותר. כך הורגים יותר חיידקים מתוך ההתפלגות - הן את החיידקים הממוצעים שמתחלקים מהר והן את החיידקים המעטים המתוחכמים שמתחלקים לאט.

"כך הבעיה המתמטית שחשבנו שאנחנו עובדים עליה הפכה לבעיה מאוד פרוזאית", אומרת פרופ' בלבן. מתברר שהאסטרטגיה הזאת מאפשרת לחיידקים לשרוד לא רק אנטיביוטיקה (שאגב, אינה המצאה של בני האדם. גורמים שונים כמו פטריות וצמחים מפרישים אנטיביוטיקה כדי להילחם בחיידקים. פניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה בעולם, היא בעצם חומר שמפרישה פטרייה). "החיידקים שמתחלקים לאט יכולים לשרוד גם תנאים קיצוניים של חום, וירוסים שפוגעים בחיידקים ועוד תנאים קשים".

האם האבולוציה פיתחה את החיידקים כך? והאם האנטיביוטיקה שאנחנו משתמשים בה יוצרת תהליך אבולוציוני שמפתח תכונה זו אצל חיידקים? פרופ' בלבן וצוותה יצאו לבדוק זאת. "סטודנט מאוד אמיץ בשם עופר פרידמן החליט להקדיש לכך את עבודת הדוקטורט שלו", היא מספרת. "אני אומרת שהוא מאוד אמיץ משום שכשמתחילים תהליך אבולוציוני בחיידקים, אף אחד לא ערב לך כמה זמן הוא ייקח, וזה יכול להיות ארוך יותר מדוקטורט.

מוטציה שהובילה לשינוי בזמן החלוקה

"פרידמן לקח אוכלוסיית חיידקים שבתחילת התהליך זמן ההתחלקות הממוצע שלהם היה מהיר יחסית, ורק חיידקים בודדים בדגימה התחלקו לאט. בהתחלה הוא נתן להם אנטיביוטיקה במשך 3 שעות ביום - זמן ארוך ביחס לזמן שבו אנטיביוטיקה נוכחת בגוף שלנו. בתוך 8-10 ימים הוא הראה שהאנטיביוטיקה לא מצליחה להרוג את החיידקים בצורה טובה.

ההשערה המתבקשת היא שהחיידקים פיתחו עמידות באמצעות שינוי גנטי, אבל ראינו שהחיידקים הללו לא 'עמידים באנטיביוטיקה' במובן שהם יכולים להתחלק בתוך אנטיביוטיקה. הם עדיין היו רגישים לאנטיביוטיקה בשלב ההתפצלות שלהם, בדיוק כמו בעבר.

"בדקנו כמה מהר מתחלקים כעת החיידקים וגילינו שהממוצע זז וההתפלגות התרחבה. אם קודם הממוצע היה חצי שעה, כעת הממוצע היה 3 שעות, והיו הרבה יותר חיידקים רחוקים מהממוצע. לאחר מכן נתנו להם אנטיביוטיקה למשך 5 שעות, ושוב אותה תופעה - הממוצע סביב חמש שעות, וההתפלגות עוד יותר רחבה".

ופרידמן סיים את הדוקטורט בזמן?

"כן".

אז לא הייתה מוטציה בחיידקים שהובילה לעמידות?

"זו כן הייתה מוטציה, אבל היא לא הובילה למה שאנחנו קוראים עמידות בפני אנטיביוטיקה, כי האנטיביוטיקה עדיין השפיעה בשלב החלוקה. יש מוטציות שבאמת מובילות לעמידות של חיידקים לאנטיביוטיקות מסוימות, כך שהם יכולים להתפצל בכיף גם בנוכחותה. אבל מתברר שהן מאוד נדירות. זו הייתה מוטציה אחרת, נפוצה יותר, שהובילה לשינוי בזמן החלוקה. כל עוד המשיכו לתת לחיידקים הללו אנטיביוטיקה, הם לא יכלו להתרבות. אגב, הצלחנו לאתר את המוטציה ולמחוק אותה בעריכה גנטית, וכשמחקנו אותה, מחקנו את האפקט - שוב התקבלה התפלגות צרה שהממוצע שלה הוא חצי שעה".

מפגש אקראי

ציינת שלפני שמציגים לחיידקים את האנטיביוטיקה, הם כולם תאומים זהים, אבל הם מתפלגים באופן מסוים בזמן החלוקה. איך שני תאומים זהים מפתחים קצבי חלוקה שונים?

"זה קצת מורכב. מתברר שלכל חיידק יש בתא שני חומרים, אחד מעודד חלוקה ואחד מעכב חלוקה. היחס בין שני החומרים הללו קובע את קצב החלוקה. כאשר תא אחד מתחלק, לרוב זה נעשה כך שיש בשני התאים שנוצרו אותה כמות של שני החומרים, אבל זה אקראי, ולפעמים החלוקה היא בדיוק במקום שבו החומר המעודד חלוקה נמצא כולו בחצי שמימין ואילו החומר המעכב הצטבר כולו בחצי שמשמאל. בסוף התא הזה ייצר בעצמו חומרים מעכבים ומעודדי חלוקה בכמות שכתובה לו בגנים, אבל עד אז הוא יהיה חריג מהממוצע של התאומים שלו.

"תהליך נוסף שמתרחש הוא שהגנים בתא מקודדים את החלבונים מעכבי החלוקה ומעודדי החלוקה רק בנוכחות חומר מסוים בשם RNA פולימרז. החומר הזה מסתובב בתא ומחפש את הדנ"א, אך המפגש ביניהם הוא אקראי. לא בכל התאים הפולימרז יפגוש גן המקודד חלבון מעכב וגן המקודד חלבון מעודד חלוקה באותה תדירות".

אז איך אנחנו מבריאים? נראה שכל החיידקים אמורים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.

"כאמור, הטיפול באנטיביוטיקה מוביל להתפתחות של חיידקים שמתחלקים לאט לאט. זה מטה את הכף במלחמה שבתוך הגוף לטובת הלוחמים הפנימיים שלנו, מערכת החיסון. גם תאי מערכת החיסון משתכפלים מהר וכשנותנים למערכת הזאת יתרון קטן - היא משתלטת. לכן חיידקים 'עמידים' מהזן הזה הם לרוב בעיה אצל מי שאין לו מערכת חיסון פעילה. אמפירית, פשוט ממשיכים לתת להם אנטיביוטיקה לאורך זמן ולעתים קרובות זה עוזר, אבל בסופו של דבר מגיעה המוטציה הנדירה יותר, זו שבאמת יוצרת עמידות וחיידק שיכול להתרבות במהירות גם בנוכחות האנטיביוטיקה".

כיצד הגילוי שלכם נותן פתרון?

"אפשרות אחת היא לתת אנטיביוטיקה בזמנים לא קבועים. אלא שכפי שאמרנו, ההתפלגות לא רק משתנה מבחינת הממוצע שלה, היא גם מתרחבת ויש לנו כעת חיידקים שנוח להם בכל מיני זמנים. האפשרות השנייה היא להשתמש באנטיביוטיקות שהורגות חיידקים גם כשהם אינם מתפצלים, ויש כאלה בשוק.

אנחנו לא צריכים לפתח משהו חדש ובאמת המטרה שלנו היא לא לעשות כסף, אלא להגיע לפתרון שלפיו אם יודעים בוודאות שזה מה שקרה לחולה, שהחיידקים שלו אינם עמידים בפני אנטיביוטיקה אלא רק מתחלקים לאט ועוקפים אותה, אז להשתמש אצלו באנטיביוטיקות מהסוגים האלה.

"היום זה נושא שבכלל לא מובא בחשבון בקליניקה. כשאנטיביוטיקה לא עובדת, בדרך כלל מחליפים אותה. אם מדובר במקרה הנדיר יותר של עמידות גנטית לאנטיביוטיקה מסוימת, אז זה באמת הפתרון, אבל אם הבעיה היא כמו שתיארנו, של משפחת חיידקים שהחלה להתחלק לאט יותר בממוצע עם התפלגות רחבה יותר, החלפת האנטיביוטיקה באנטיביוטיקה אחרת שעובדת על מנגנון של חלוקת תאים לא תעזור. במקרה הזה הטיפול צריך להיות באנטיביוטיקה שתוקפת חיידקים גם כשאינם מתחלקים.

"אנחנו מפתחים היום יחד עם ד"ר אורית גפן ערכה לזיהוי החיידקים העמידים 'באמת' לעומת החיידקים שרק קצב החלוקה שלהם השתנה, כדי שזה יהיה מעשי".

אז יכול להיות שכן תראו מזה כסף.

"אולי".

כשיש כסף באופק, לגורמים שונים יש אינטרס להשקיע.

"כן, כך אמרו לנו. חשבנו בתחילת הדרך שאם נכתוב פטנט זה רק יגביל את השימוש בשיטה, אבל השתכנענו שפטנט דווקא עשוי לקדם את העניין בה".

תאי הסרטן מאוד דומים לנו

איך רופאים בתחום מגיבים?

"אנחנו עובדים עם ד"ר קובי סטרכילביץ מבית החולים הדסה והוא בוחן את ההשלכות של התוצאות שלנו על הטיפול בקליניקה".

האם ייתכן שהגישה הזאת רלוונטית גם לגבי סרטן? הרי גם כאן מדובר בתא מתחלק שמפתח עמידות.

"עשינו עבודה אחת על סרטן וגילינו שיש מאפיינים דומים ושונים. גילינו שהתאים מתנהגים כמו מערכת כאוטית דטרמיניסטית. למה הכוונה? אם אקח שני תאי סרטן זהים ואתן להם להתחלק, הם יהיו בסוף שונים מאוד זה מזה בקצבי החלוקה, אבל באופן שאני יכולה לנבא אם יש לי כוח חישוב מספיק. לא מדובר ברעש אקראי כמו אצל החיידקים; יש משהו בתא הסרטני שגורם לו להתחלק דווקא כך. התוצאה, בכל מקרה, היא שינוי בקצבי החלוקה, שהוא אולי אחד הגורמים שהופכים את התאים הללו לעמידים לכימותרפיה".

אז גם במקרה הזה צריך לפתח תרופות שפוגעות בתאי סרטן גם כשהם לא מתחלקים.

"הבעיה היא שתאי הסרטן מאוד דומים לנו. אחד הדברים היחידים שמייחדים אותם הוא קצב החלוקה שלהם. זה אכן הדור החדש של התרופות, שמנסה למצוא מאפיינים בתא הסרטני שהם שונים מתא רגיל, מעבר למאפיין של החלוקה.

"אבל בעצם, תא סרטני שלא מתחלק לא מהווה בעיה. ממש כמו שחיידק שלא מתרבה הוא לא בעיה. בהקשר לסרטן, אנחנו רוצים לתפוס אותו ברגע שהוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. ומי יכול לעשות זאת? שוב, מערכת החיסון".

וכימותרפיה דווקא פוגעת במערכת החיסון.

"זה איזון עדין. משחקים במינוני הכימותרפיה, עם המון אינטואיציה, עם המון ניסוי וטעייה. היום יודעים שאין מה לחפש את 'תרופת הזהב' לסרטן. החלום תמיד היה למצוא תרופה לסרטן שהיא יעילה כמו אנטיביוטיקה, אבל אנטיביוטיקה היא יעילה רק משום שיש לנו מערכת חיסון. וההבנה הזאת כבר חלחלה גם לתחום הסרטן - יש להכריע את הסרטן עד למצב שבו המערכת החיסונית יכולה לטפל בו ולעזור למערכת החיסון כמה שרק אפשר, כי היא הכלי היחיד שמגוון מספיק כדי לתפוס כל סוג של מזיק וגם מסתובב כל הזמן בכל מקום בגוף כדי לחפש אותו.

"האנלוגיה היא לאופן המלחמה הרצוי בדאע"ש - לא באמצעות הפגזה של כל השטח מהאוויר, אלא באמצעות גורם שנמצא בשטח וכל פעם שלוחמים מתחילים להתעורר, הוא תופס אותם. תמיד יתחבאו תאים בנישות שהאנטיביוטיקה והכימותרפיה לא מגיעות אליהן, כי הם קצת שונים. רק מערכת החיסון היא מגוונת ולומדת ונוכחת באופן שמתאים למלחמה הזאת".

תרופות אנטיביוטיות חדשות שאושרו על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא צוללת ב-15%

נאסד"ק יורד בכ-2% ● ירידה חדה בצמיחה בארה"ב, מזרחי טפחות: "הנתון היום לא מביא לשינוי בציפיות מהפדרל ריזרב להורדת ריבית" ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות תופסת תאוצה: הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל ● מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

יהודה זיסאפל ז''ל וזהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

"לא היו להם יאכטות ומטוסי פאר": לאן פניה של אימפריית ההייטק שהקימו האחים זיסאפל

האחים יהודה וזהר זיסאפל היו מאבות ההייטק המקומי ● הם הלכו לעולמם בתוך פחות משנה והשאירו מאחור את קבוצת רד בינת, הכוללת עשרות חברות ● גלובס שוחח עם מקורבים, בכירים בתעשייה וקולגות, וצלל להיסטוריה ולעתיד של אחת מאימפריות ההייטק הראשונות בישראל: "הם עבדו עד הימים האחרונים, אך לא מינו דור המשך מקצועי שיכול לקחת את זה הלאה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ