גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה באמת לא כדאי להפסיק באמצע טיפול באנטיביוטיקה

כבר שנים שחוקרים מזהירים משימוש יתר באנטיביוטיקה כי חיידקים מפתחים עמידות בפניה, אבל מחקריה של פרופ' נטלי בלבן עשויים לשנות את האופן בו אנו מחפשים פתרון לבעיה

תרופות, רפואה רופא טבע אקמול כאבי ראש כדורים  / צלם: thinkstock
תרופות, רפואה רופא טבע אקמול כאבי ראש כדורים / צלם: thinkstock

כולנו כבר יודעים לשנן שאסור להפסיק טיפול באנטיביוטיקה באמצע כי החיידקים שנותרו ישגשגו ובעתיד יהיה קשה יותר להרוג אותם, אבל למה זה כך ואיך בדיוק פועל מנגנון ההישרדות של החיידקים?

"הפרוטוקול של מתן אנטיביוטיקה למשך זמן ולא באופן חד-פעמי התפתח באופן אמפירי, כי ראו שזה עובד, אבל לא יודעים עד היום בדיוק מדוע. אחד ההסברים שעלו הוא שהחיידקים מתרכזים בגושים והאנטיביוטיקה הורגת בהתחלה רק את החברים החיצוניים בגוש. אפשרות אחרת שהועלתה היא שהאנטיביוטיקה מספיקה רק כדי להרוג כמות מסוימת של חיידקים, וחלקם שורדים ומתרבים", אומרת פרופ' נטלי בלבן, מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה עברית.

לה עצמה יש תיאוריה אחרת, שהגיעה אליה די במקרה. בלבן לא התכוונה לחקור את עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה; היא וצוות הביו-פיזיקאים שלה בסך הכול ביקשו לחקור את המאפיינים של התחלקות תאים, אבל הם הגיעו למסקנות מהפכניות שעשויות להיות רלוונטיות לא רק בטיפול בחיידקים עמידים אלא גם בסרטן, ובאופן תיאורטי ניתן ליישם אותן כבר מחר בבוקר.

תאומים זהים שאינם זהים

"לפיזיקה יש מסורת של התבוננות בתופעות טבע, ולא משנה אם מדובר בתופעות כימיות או ביולוגיות, בכלים של הפיזיקה", מספרת פרופ' בלבן בריאיון ל"גלובס" על האופן שבו הגיעה לחקור חיידקים עמידים. "תא הוא מערכת פיזיקלית בבסיס. לדנ"א יש תכונות מכניות, אז הפיזיקאי יבחן את התכונות הללו ולא את מה שכתוב ברצף הגנטי - זו אחריות הביולוג".

המנגנון שאליו הפנתה פרופ' בלבן את כלי המחקר של הפיזיקה הוא יכולתו של התא לשכפל את עצמו. "זה הדבר הבסיסי שתא חי עושה, שבעצם הופך את החי לשונה מן הלא-חי. הוא גדל וגדל, ואז מתחלק לשניים, והשניים גדלים בעצמם והופכים כמעט זהים לראשון, ואלה מתחלקים שוב לשני תאים כמעט זהים. שאר הביולוגיה היא פועל יוצא של יכולת השכפול הזאת".

בלבן הרגישה שאין בפיזיקה תיאור טוב של תהליך התחלקות התאים, ולכן ביקשה למדוד אותו בכל מיני היבטים: חוזק הכוחות הפועלים בתא, גודל התא, מספר התאים שנוצרים וגם מהירות החלוקה, שלפתע נמצאה מעניינת.

"בפיזיקה נהוג למדוד התפלגויות של דברים, יש בהן הרבה יותר מידע מאשר הממוצע לבדו. מתברר שאם מסתכלים על אוכלוסייה של חיידקים שכולם תאומים זהים, אנחנו מגלים שרובם מתחלקים בתוך פרק זמן ממוצע, אבל חלקם סוטים מהממוצע - יש שמתחלקים מהר מאוד ויש שמתחלקים הרבה יותר לאט מהאחרים, לדוגמה יום שלם במקום חצי שעה. לכאורה, לחיידק שמתחלק לאט יש חיסרון מול אחיו שמתחלק מהר יותר; האבולוציה אמורה לדחוף את החיידקים לכך שיתחלקו כמה שיותר מהר. כך הם מתרבים ומשתלטים. כמו כן, כדאי להם להתחלק מהר בסביבה שיש בה אוכל, כי אם לא יעשו כן, ייתכן שעד שיתחלקו ייגמר להם האוכל ולא יוכלו להתרבות".

"החיידק שמתחלק רק פעם ביום ישרוד"

אבל לחיידקים המתחלקים לאט יש יתרון בסביבה של אנטיביוטיקה. "לרוב, אנטיביוטיקה הורגת רק תאים מתחלקים: היא פוגעת בבנייה של דופן התא בעת החלוקה והוא מתפוצץ או שהיא פוגעת בתהליך שכפול הדנ"א", מסבירה פרופ' בלבן. אם אנחנו מציגים לחיידקים שקצב החלוקה הממוצע שלהם הוא חצי שעה אנטיביוטיקה למשך חצי שעה, החיידק הממוצע בדגימה הזאת ימות וכך גם החיידק המהיר מן הממוצע. אולם החיידק שמתחלק רק פעם ביום ישרוד".

מדובר, אם תרצו, ב"אסטרטגיית הגידור" של החיידקים: לרוב החיידקים מומלץ להתחלק מהר (בעיקר בנוכחות אוכל), אבל שווה להמר על כמה שהביצועים שלהם בשוק "שורי" הם גרועים, כדי שיישאר משהו כשהעולם סביבם מתחיל להשתולל. לאור האסטרטגיה הזאת, ברור מדוע כדאי ליטול אנטיביוטיקה גם אחרי שמרגישים טוב יותר. כך הורגים יותר חיידקים מתוך ההתפלגות - הן את החיידקים הממוצעים שמתחלקים מהר והן את החיידקים המעטים המתוחכמים שמתחלקים לאט.

"כך הבעיה המתמטית שחשבנו שאנחנו עובדים עליה הפכה לבעיה מאוד פרוזאית", אומרת פרופ' בלבן. מתברר שהאסטרטגיה הזאת מאפשרת לחיידקים לשרוד לא רק אנטיביוטיקה (שאגב, אינה המצאה של בני האדם. גורמים שונים כמו פטריות וצמחים מפרישים אנטיביוטיקה כדי להילחם בחיידקים. פניצילין, האנטיביוטיקה הראשונה בעולם, היא בעצם חומר שמפרישה פטרייה). "החיידקים שמתחלקים לאט יכולים לשרוד גם תנאים קיצוניים של חום, וירוסים שפוגעים בחיידקים ועוד תנאים קשים".

האם האבולוציה פיתחה את החיידקים כך? והאם האנטיביוטיקה שאנחנו משתמשים בה יוצרת תהליך אבולוציוני שמפתח תכונה זו אצל חיידקים? פרופ' בלבן וצוותה יצאו לבדוק זאת. "סטודנט מאוד אמיץ בשם עופר פרידמן החליט להקדיש לכך את עבודת הדוקטורט שלו", היא מספרת. "אני אומרת שהוא מאוד אמיץ משום שכשמתחילים תהליך אבולוציוני בחיידקים, אף אחד לא ערב לך כמה זמן הוא ייקח, וזה יכול להיות ארוך יותר מדוקטורט.

מוטציה שהובילה לשינוי בזמן החלוקה

"פרידמן לקח אוכלוסיית חיידקים שבתחילת התהליך זמן ההתחלקות הממוצע שלהם היה מהיר יחסית, ורק חיידקים בודדים בדגימה התחלקו לאט. בהתחלה הוא נתן להם אנטיביוטיקה במשך 3 שעות ביום - זמן ארוך ביחס לזמן שבו אנטיביוטיקה נוכחת בגוף שלנו. בתוך 8-10 ימים הוא הראה שהאנטיביוטיקה לא מצליחה להרוג את החיידקים בצורה טובה.

ההשערה המתבקשת היא שהחיידקים פיתחו עמידות באמצעות שינוי גנטי, אבל ראינו שהחיידקים הללו לא 'עמידים באנטיביוטיקה' במובן שהם יכולים להתחלק בתוך אנטיביוטיקה. הם עדיין היו רגישים לאנטיביוטיקה בשלב ההתפצלות שלהם, בדיוק כמו בעבר.

"בדקנו כמה מהר מתחלקים כעת החיידקים וגילינו שהממוצע זז וההתפלגות התרחבה. אם קודם הממוצע היה חצי שעה, כעת הממוצע היה 3 שעות, והיו הרבה יותר חיידקים רחוקים מהממוצע. לאחר מכן נתנו להם אנטיביוטיקה למשך 5 שעות, ושוב אותה תופעה - הממוצע סביב חמש שעות, וההתפלגות עוד יותר רחבה".

ופרידמן סיים את הדוקטורט בזמן?

"כן".

אז לא הייתה מוטציה בחיידקים שהובילה לעמידות?

"זו כן הייתה מוטציה, אבל היא לא הובילה למה שאנחנו קוראים עמידות בפני אנטיביוטיקה, כי האנטיביוטיקה עדיין השפיעה בשלב החלוקה. יש מוטציות שבאמת מובילות לעמידות של חיידקים לאנטיביוטיקות מסוימות, כך שהם יכולים להתפצל בכיף גם בנוכחותה. אבל מתברר שהן מאוד נדירות. זו הייתה מוטציה אחרת, נפוצה יותר, שהובילה לשינוי בזמן החלוקה. כל עוד המשיכו לתת לחיידקים הללו אנטיביוטיקה, הם לא יכלו להתרבות. אגב, הצלחנו לאתר את המוטציה ולמחוק אותה בעריכה גנטית, וכשמחקנו אותה, מחקנו את האפקט - שוב התקבלה התפלגות צרה שהממוצע שלה הוא חצי שעה".

מפגש אקראי

ציינת שלפני שמציגים לחיידקים את האנטיביוטיקה, הם כולם תאומים זהים, אבל הם מתפלגים באופן מסוים בזמן החלוקה. איך שני תאומים זהים מפתחים קצבי חלוקה שונים?

"זה קצת מורכב. מתברר שלכל חיידק יש בתא שני חומרים, אחד מעודד חלוקה ואחד מעכב חלוקה. היחס בין שני החומרים הללו קובע את קצב החלוקה. כאשר תא אחד מתחלק, לרוב זה נעשה כך שיש בשני התאים שנוצרו אותה כמות של שני החומרים, אבל זה אקראי, ולפעמים החלוקה היא בדיוק במקום שבו החומר המעודד חלוקה נמצא כולו בחצי שמימין ואילו החומר המעכב הצטבר כולו בחצי שמשמאל. בסוף התא הזה ייצר בעצמו חומרים מעכבים ומעודדי חלוקה בכמות שכתובה לו בגנים, אבל עד אז הוא יהיה חריג מהממוצע של התאומים שלו.

"תהליך נוסף שמתרחש הוא שהגנים בתא מקודדים את החלבונים מעכבי החלוקה ומעודדי החלוקה רק בנוכחות חומר מסוים בשם RNA פולימרז. החומר הזה מסתובב בתא ומחפש את הדנ"א, אך המפגש ביניהם הוא אקראי. לא בכל התאים הפולימרז יפגוש גן המקודד חלבון מעכב וגן המקודד חלבון מעודד חלוקה באותה תדירות".

אז איך אנחנו מבריאים? נראה שכל החיידקים אמורים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה.

"כאמור, הטיפול באנטיביוטיקה מוביל להתפתחות של חיידקים שמתחלקים לאט לאט. זה מטה את הכף במלחמה שבתוך הגוף לטובת הלוחמים הפנימיים שלנו, מערכת החיסון. גם תאי מערכת החיסון משתכפלים מהר וכשנותנים למערכת הזאת יתרון קטן - היא משתלטת. לכן חיידקים 'עמידים' מהזן הזה הם לרוב בעיה אצל מי שאין לו מערכת חיסון פעילה. אמפירית, פשוט ממשיכים לתת להם אנטיביוטיקה לאורך זמן ולעתים קרובות זה עוזר, אבל בסופו של דבר מגיעה המוטציה הנדירה יותר, זו שבאמת יוצרת עמידות וחיידק שיכול להתרבות במהירות גם בנוכחות האנטיביוטיקה".

כיצד הגילוי שלכם נותן פתרון?

"אפשרות אחת היא לתת אנטיביוטיקה בזמנים לא קבועים. אלא שכפי שאמרנו, ההתפלגות לא רק משתנה מבחינת הממוצע שלה, היא גם מתרחבת ויש לנו כעת חיידקים שנוח להם בכל מיני זמנים. האפשרות השנייה היא להשתמש באנטיביוטיקות שהורגות חיידקים גם כשהם אינם מתפצלים, ויש כאלה בשוק.

אנחנו לא צריכים לפתח משהו חדש ובאמת המטרה שלנו היא לא לעשות כסף, אלא להגיע לפתרון שלפיו אם יודעים בוודאות שזה מה שקרה לחולה, שהחיידקים שלו אינם עמידים בפני אנטיביוטיקה אלא רק מתחלקים לאט ועוקפים אותה, אז להשתמש אצלו באנטיביוטיקות מהסוגים האלה.

"היום זה נושא שבכלל לא מובא בחשבון בקליניקה. כשאנטיביוטיקה לא עובדת, בדרך כלל מחליפים אותה. אם מדובר במקרה הנדיר יותר של עמידות גנטית לאנטיביוטיקה מסוימת, אז זה באמת הפתרון, אבל אם הבעיה היא כמו שתיארנו, של משפחת חיידקים שהחלה להתחלק לאט יותר בממוצע עם התפלגות רחבה יותר, החלפת האנטיביוטיקה באנטיביוטיקה אחרת שעובדת על מנגנון של חלוקת תאים לא תעזור. במקרה הזה הטיפול צריך להיות באנטיביוטיקה שתוקפת חיידקים גם כשאינם מתחלקים.

"אנחנו מפתחים היום יחד עם ד"ר אורית גפן ערכה לזיהוי החיידקים העמידים 'באמת' לעומת החיידקים שרק קצב החלוקה שלהם השתנה, כדי שזה יהיה מעשי".

אז יכול להיות שכן תראו מזה כסף.

"אולי".

כשיש כסף באופק, לגורמים שונים יש אינטרס להשקיע.

"כן, כך אמרו לנו. חשבנו בתחילת הדרך שאם נכתוב פטנט זה רק יגביל את השימוש בשיטה, אבל השתכנענו שפטנט דווקא עשוי לקדם את העניין בה".

תאי הסרטן מאוד דומים לנו

איך רופאים בתחום מגיבים?

"אנחנו עובדים עם ד"ר קובי סטרכילביץ מבית החולים הדסה והוא בוחן את ההשלכות של התוצאות שלנו על הטיפול בקליניקה".

האם ייתכן שהגישה הזאת רלוונטית גם לגבי סרטן? הרי גם כאן מדובר בתא מתחלק שמפתח עמידות.

"עשינו עבודה אחת על סרטן וגילינו שיש מאפיינים דומים ושונים. גילינו שהתאים מתנהגים כמו מערכת כאוטית דטרמיניסטית. למה הכוונה? אם אקח שני תאי סרטן זהים ואתן להם להתחלק, הם יהיו בסוף שונים מאוד זה מזה בקצבי החלוקה, אבל באופן שאני יכולה לנבא אם יש לי כוח חישוב מספיק. לא מדובר ברעש אקראי כמו אצל החיידקים; יש משהו בתא הסרטני שגורם לו להתחלק דווקא כך. התוצאה, בכל מקרה, היא שינוי בקצבי החלוקה, שהוא אולי אחד הגורמים שהופכים את התאים הללו לעמידים לכימותרפיה".

אז גם במקרה הזה צריך לפתח תרופות שפוגעות בתאי סרטן גם כשהם לא מתחלקים.

"הבעיה היא שתאי הסרטן מאוד דומים לנו. אחד הדברים היחידים שמייחדים אותם הוא קצב החלוקה שלהם. זה אכן הדור החדש של התרופות, שמנסה למצוא מאפיינים בתא הסרטני שהם שונים מתא רגיל, מעבר למאפיין של החלוקה.

"אבל בעצם, תא סרטני שלא מתחלק לא מהווה בעיה. ממש כמו שחיידק שלא מתרבה הוא לא בעיה. בהקשר לסרטן, אנחנו רוצים לתפוס אותו ברגע שהוא מתחיל להתחלק ללא שליטה. ומי יכול לעשות זאת? שוב, מערכת החיסון".

וכימותרפיה דווקא פוגעת במערכת החיסון.

"זה איזון עדין. משחקים במינוני הכימותרפיה, עם המון אינטואיציה, עם המון ניסוי וטעייה. היום יודעים שאין מה לחפש את 'תרופת הזהב' לסרטן. החלום תמיד היה למצוא תרופה לסרטן שהיא יעילה כמו אנטיביוטיקה, אבל אנטיביוטיקה היא יעילה רק משום שיש לנו מערכת חיסון. וההבנה הזאת כבר חלחלה גם לתחום הסרטן - יש להכריע את הסרטן עד למצב שבו המערכת החיסונית יכולה לטפל בו ולעזור למערכת החיסון כמה שרק אפשר, כי היא הכלי היחיד שמגוון מספיק כדי לתפוס כל סוג של מזיק וגם מסתובב כל הזמן בכל מקום בגוף כדי לחפש אותו.

"האנלוגיה היא לאופן המלחמה הרצוי בדאע"ש - לא באמצעות הפגזה של כל השטח מהאוויר, אלא באמצעות גורם שנמצא בשטח וכל פעם שלוחמים מתחילים להתעורר, הוא תופס אותם. תמיד יתחבאו תאים בנישות שהאנטיביוטיקה והכימותרפיה לא מגיעות אליהן, כי הם קצת שונים. רק מערכת החיסון היא מגוונת ולומדת ונוכחת באופן שמתאים למלחמה הזאת".

תרופות אנטיביוטיות חדשות שאושרו על ידי מינהל התרופות והמזון האמריקאי

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אנלייט מזנקת ב-12%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"