גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך עושה מנהלת בכירה

מאז המהפכה, "המתגת" עברה להמונים. כל אחד יכול

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

1.

הצלם שניסה לצלם אותי לטור הפותח היה בטוח בעצמו. הוא ראה בעיני רוחו מותג של עורכת מגזין, והיה לו ברור איך זה צריך להיראות. מה ישב לו בראש? הוא צפה בסרט אחד יותר מדי על אנה וינטור, אז תארו לעצמכם. עורכת מגזין צריכה להיות נוצצת, זוהרת, מרוחקת, סמכותית. מעיל המעטפת המטאלי של ברברי אמור היה לעשות את העבודה. הוא התחיל לירות במצלמתו.

הסתכלתי בתמונות וגיחכתי. תגיד, אתה עושה צחוק? מה אני, עורכת מגזין אופנה בפריז? זה תל אביב פה, ומגזין אופנה זה לא. אני רוצה תמונה בגובה העיניים, נגישה, רכה, בלתי אמצעית, חיוך קטן. מצידי בחולצת טריקו לבנה. נתפשר על מכופתרת.

הצלם היה מזועזע. זה ניפץ את כל סט הערכים שעליו ישב אצלו מיתוג של עורכת מגזין. הוא רצה לשווק אותי כיוקרה צוננת. אני, בתמורה, ציננתי את התלהבותו. התמונות נשארו על רצפת העריכה.

מה שמביא אותנו לשאלת המיתוג העצמי.

איפה נגמרת אישיות המותג של המגזין ומתחיל המיתוג הפרסונלי. בהתכנסות שנמשכה כמה ימים לפני שנים פירקנו את המותג 'ליידי גלובס' לסט של ערכים. הם הבסיס, הם תוחמים את גבולות העשייה, הכול נגזר משם. בכל גיליון אנחנו בודקים אם התוצאה יושבת טוב על הערכים האלה. עד כמה הפרסונות המאכלסות אותו צריכות להסתנכרן עם המיתוג של המגזין?

קחו, נניח, את השער הנוכחי. בשערים של 'ליידי גלובס' אנשי השער הם לא דוגמנים נטולי אמירה. הם רוצים להיראות כמו שנכון להם. היא, שמסתובבת בעולם עם תעודת פטור מתקינות פוליטית, דווקא רוצה להיראות פרועה וחשופה, וחסר לכם שתבייתו אותה. ומה אם זה מתנגש עם המיתוג של המגזין? האם הוא צריך לסגור לה את המעיל? למה שכוכבת התיאטרון תתיישר עם הסטנדרטים האקזקוטיביים של נגידת בנק ישראל שהצטלמה בגיליון הקודם?

2.

אני יכולה רק לקנא במקדם החופש של התיאטרלית. היא יכולה מה שבא לה. בדיוק כמו בכירות עולם העסקים, רק ההיפך. הן רחוקות שנות אור מהחופש הזה. חסר שתתפלק להן איזו השתוללות שתגמור את המיתוג הרציני שלהן. זה הערך הבסיסי שהן מוכרות: רצינות. ואל תתעסק להן בערך הזה. הכול יושב על אדמה מחווטת במיליוני דימויים שנקרשו לנו לתוך המוח ושאנחנו שולפים כשאנחנו נדרשים לשאלה המיתוגית: איך עושה מנהלת בכירה?

עד לא מזמן, בכירים בעולם העסקי נשארו בחוץ, הדירו עצמם מזירת הרשתות. הם שמרו על הריחוק, נאמנים לאתוס של העולם הישן - טרום ניפוץ ההיררכיות.

עכשיו הם שולחים רגל מהוססת למים, מגששים. שימו לב, רק עתה מתחיל זרזיף קל של בכירי עולם העסקים למצוא דרכו אל הרשתות החברתיות (הי, ליאורה). הריחוק היה חלק מדרישות המיתוג שלהם. אבל אלה דימויים שעבר זמנם.

בדיוק כמו הקז'ואליזציה של האופנה, גם הקז'ואליזציה של המיתוג הפרסונלי תופסת תאוצה. תחשבו על הסניקרס שהשתלטו על הרחוב. המנהלת העכשווית היא קולית יותר, משוחררת, נגישה, לא עושה יותר מדי עניין מעצמה.

לא כולן, כמובן. בכירות שעדיין משחקות את כללי המיתוג של העולם הישן, מתאמצות לשוות לעצמה נופך ממלכתי, כבד, נפוח מחשיבות עצמית - מפסידות נקודות. תראו כמה אותנטית ומחוברת מנכ"לית התאגיד שהגיעה למסיבה, הורידה נעליים ועשתה שמח על הרחבה בשמלה קלילה ומתנפנפת, מנפנפת מעליה תפיסות מיושנות על קוד התנהגות מפוחלץ.

3.

אנשים שלא ניתנים לסיכום מהיר מבלבלים את המערכת ומעייפים אותה. מיתוג עצמי מבוסס על דימוי עצמי ברור: מי אתם, מה השגתם, מה אתם מגשימים עכשיו. ומפה, כל השאר תלוי במיומנות התקשורתית שלכם. עד כמה אתם יודעים לשדר החוצה את מה שהופך אתכם למיוחדים בעיני אחרים. עד כמה אתם נותנים משמעות לעשייה שלכם עבור האחר. כל מה שאני יודעת על המיתוג של עצמי, אני יודעת מפידבקים שקיבלתי. השיקוף הזה הוא מה שגרם לי להשקיע ולחזק את החוזקות הקיימות. על זה נשען עקרון הבידול. בלעדיו קשה לייצר יתרון תחרותי.

4.

זה מחזיר אותי אחורה לאזור המילניום, אז צצה אופנה חדשה: חברות מיתוג. 'מת*ג*ת', קראנו לזה. בניית מותגים הייתה הקצפת שבעשייה השיווקית. פעם זה היה עסק למקצוענים, שכרת אותם במיליונים כדי שיבנו לך מותג נחשק. היום, בעידן המהפכה הטכנולוגית, ה'מתגת' עברה להמונים. כל אחד יכול. לבנות מותג. לעצמו.

מה שהיה פעם נחלתם של אנשי מקצוע שגבו שכר טרחה מפולפל, עובר דמוקרטיזציה. מה שסלקום ידעה לעשות לעצמה עם 'ספר מותג' מהוקצע ביד, אנחנו מנסים לעשות היום עבור עצמנו. למה? כי אנחנו יכולים.

בעידן החדש אתה לא צריך עורך, ולא מגיה, ולא עיתונאי שיתווך אותך בראיון, שאולי תבכה עליו אחר כך. אתה לבד מול העולם. יש לך כלי עבודה מתוחכמים: פייסבוק, אינסטגרם, לינקדין, וואטסאפ, וגם יוטיוב. הטכנולוגיות מפתות, מתמסרות, אינטואיטיביות. בזכותן רוב האנשים מטליאים לעצמם איזו כסות של שיווק עצמי. אבל המשקיענים באמת יודעים לייצר מיתוג. בלי תוכן מדויק, ממוקד, עקבי, לא תבנה מותג.

וכל השפע הזה רק מנביט את זרעי המחסור. באופן אישי, בכל רגע שאני לא מעלה משהו אני מרגישה החמצה. הרי הכול מונח שם, כל הכלים השיווקיים, שאפשר היה רק לחלום עליהם. אבל אז מגיחה התנגדות פנימית: למה שאטרחן אתכם עם התמונה שלי?

לפעמים מתגנבת המחשבה: אם הייתי בת 20 עכשיו, וואו איזה חומרים הייתי מתפתה להעלות. בלי הסד של המיתוג שיונק גם מהגיל, העיסוק, קבוצת ההתייחסות.

חתמתי חוזה לא מודע עם איזשהו מיתוג מגביל, ואני לא אחת שמפרה חוזים.

מה היה קורה אם כל הטוב הזה היה קורה כשהייתי בשנות העשרה? חייתי כמו האנשים במשל של אפלטון. במערה. אלא שוואקום טיבו להתמלא, ותוכן מייצור עצמי היה לי כבר אז. אז מגיל עשר הפעלתי מערך כבד של 'מתכתבים', לשם נותבו האנרגיות. וככה מהצד, יזמתי עיתון שכונתי. כשבכיתה ו' כבר הופצו בבית הספר מחברות עם הסיפורים שחיברתי, עד מהרה התבצר המיתוג הראשון שלי. 'העיתונאית', הם קראו לי.

5.

עסקי המיתוג יכולים להתגלות כפתלתלים והפכפכים. תחשבו עליה. בדיוק הדבר שגרם לספרה נוטף הסקס להיות רב מכר, הוא זה שהיה לנטל כשהפכה לפוליטיקאית שרוצה למצב עצמה כרצינית וממלכתית. ואשת הטלוויזיה המגניבה שלא דפקה חשבון, וחוללה סנסציות בהתנהלות משוחררת וייצרית? היום היא עושה כל מאמץ למתג עצמה מחדש כחברת כנסת חמורת סבר, מנסה להרפות מאחיזת החנק של המיתוג הקודם בצווארה.

מיתוג עצמי דורש עקביות. המסר המסוים שיפציע מכיוונך שוב ושוב, יקבע אותך במוחו של הקהל במשבצת ייחודית. זה יאפשר לך להיות מזוהה עם רעיון מסוים, עם ערך מחודד, ולנכס אותו לעצמך.

אל תתפזר. כמו שכתב המינגווי: 'לא הייתי משליך יותר מדי עוגנים, הם עלולים להיתקל זה בזה'.

זו אמנות האריזה. השחזת היכולת לארוז אוסף של דימויים למסכת אחת, לסיפור טוב. לא כל מה שעובד עבור האחר, נכון בשבילך. כל אחד והאלמנט שטבעי לו. אז מה האלמנט שלך?

הנה אתה, איך הפכת להיות גנרי. פעם תמונה שלך רץ מרתון הייתה ממקמת אותך על הסקאלה: אתה מותג חרוץ, משקיען עם משמעת עצמית, כוח רצון ונחישות.

היום, מי לא רץ מרתון? הלך הבידול. תצטרך למצוא את השפיץ מחדש.

אם אתה אדם עם אידיאולוגיות מוצקות, עבודת המיתוג שלך קלה מאוד. לא תתברבר. האם יהיו הרבה קופצים על האמונות שלך? זה כבר משהו אחר. רוב הסיכויים שגם תשלם מחירים, תשאלו את גידי אורשר.

6.

זה עידן של ויזואליזציה אדירה. הנראות לוקחת כמעט הכול, בטח שבאינסטגרם. ואם זה לא מה שאתה יכול למכור? תמיד תוכל לרכב על טרנד ההרצאות. היום לא רק שסצנת ההרצאות והסדנאות נהנית מצמיחה אדירה, מאחוריה קמה תעשייה של סדנאות שילמדו אותך איך לבנות סדנה משלך. לא יהיו עליך הרבה קופצים אם לא תבנה מותג.

אז איך אמרת שקוראים לך? בדיוק.

פעם היית צריך לשווק את עצמך בראיון קבלה לעבודה, או להיפך, בגיוס עובדים, או לקוחות, או בן זוג פוטנציאלי. זה היה מול קהל יעד מוגדר. היום, בעידן של קריסת הקונטקסט - המסר שאתה מעלה לרשת גלוי לכולם, חשוף גם לאלה שאתה לא באמת בעניין שלהם. האינטימיות היא רק אשליה. יש לך משהו חזק להגיד? תחשוב איך הוא יתקבל אצל כל אחד מהקהלים שנמצא שם בחוץ. ואז כדאי שתחשוב עוד פעם. על מזבח המיתוג לקהל אחד, אתה עלול להקריב קהל אחר.

7.

יש את האנשים האלה שיש להם נוכחות. מרגישים אותה בכל צעד שלהם. נראה שזה בא להם טבעי. אז מהו הדבר הזה שהופך אותך לאירוע בלתי נשכח עבור אחרים, שגורם להם לעצור ולהקשיב לך? נקרא לזה סוג של אמת. אלא שהרבה פעמים פעילויות המיתוג העצמי הן פעולות מהונדסות.

מישהי שאני מעריכה מצליחה לייצר בולטות כל פעם מחדש בפוסטים ההרפקתניים שלה. יש לה כבר צבא מעריצים שמכור לסיפורי חוויותיה ולתמונותיה האקזוטיות. היא הפכה להיות מותג של חופש ואקסטרימיות. בקיצור, האלטר אגו של רובנו. אבל ככל שהסמיקו הלייקים אצלה, היא הפכה משועבדת למיתוג של עצמה. עכשיו היא חייבת לעבוד בזה, אחרת תאבד את האחיזה שהשיגה. כל יתר שדות הפעילות בחייה הושלכו הצידה כדי לעבוד בתחזוקת הפרסונה הייחודית שבנתה. משרה מלאה.

היא כבר על הגחון, אבל זה לא נגמר. מותג זקוק למשאבים, והיא הפכה למכונת מיתוג משומנת, שתובעת תדלוק יומיומי. אתה יודע בדיוק מה ההבטחה המותגית שלה, והיא מתאמצת לקיים. ומה עם פרנסה? תתפלאו לגלות שאין מתאם ישיר בין המשתנים הללו. לייקים לא עולים כסף, אבל גם לא מכניסים כסף. אלא אם כן אתה עובד בלעשות לייקים לאחרים תמורת תשלום, או שהקמת חברה לרכישת עוקבים באינסטגרם.

זה מופע נרקיסיסטי שיכול למלא אותך סיפוק, אבל אל תיתן לזה לבלבל אותך. יותר מדי אנשים חשבו שזה יסדר אותם כלכלית. הם חשבו שהם יודעים למשוך במצערת ולהזניק את המטוס. הם חיכו לכסף שיבוא, ונשארו עם שק רוטט מלייקים וכיס ריק.

8.

מיתוג מלוטש ומושלם מדי לא מדבר אליי. זה עולם הכופר בכיעור. הכול יפה, נוצץ, מפולטר, עד כדי קיטשיות. דווקא הממדים הבעייתיים בקיומנו, מושכים יותר כשחושבים על זה בהיבט האמנותי. זה מה שעובד בכתבות עיתונאיות שמצליחות לגעת בנו.

אבל ברשת אנחנו נראים כמו פרסומת לשמחה. שום עצבות לא תדלוף מבעד בליץ תמונות האושר. המיתוג שלך לא מאפשר, עצוב תהיה בבית. ותשאיר גם את החסכים, רגשי הנחיתות, וההערכה העצמית הפצועה. פה עושים שיווק.

אז אנשים משגרים את עצמם לדעת. זה חינם, הם רגועים, לא משלמים על זה אובר ווייט. טעות. כמה פעמים יוצא לכם להיתקל באנשים נוטפי זיעה ממאמצי שיווק עצמי. זה לאו דווקא עובד לטובתם. לפעמים צריך תמרור אזהרה. אל תתנו יותר מדי. תשאירו קצת לאחר כך, תייצרו טיפה מחסור, שנדע להעריך. עם המילקי זה עובד.

vered-r@globes.co.il

עוד כתבות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת