משה כחלון ודורית סלינגר / צילום: דוברות האוצר ותמר מצפי
קרנות הפנסיה החדשות המקיפות הן מכשיר החיסכון לטווח ארוך הצומח ביותר במשק, והן החיסכון הרלבנטי ביותר עבור מרבית העובדים במשק, בוודאי הצעירים שבהם, ובמיוחד אלה שלא זוכים לשכר שגבוה מפעמיים השכר הממוצע במשק. ככאלה הן מהוות מרכיב משמעותי בפעילות קבוצות הביטוח הגדולות במשק, שאוחזות כיום בכ-97% מהשוק.
עתה, מיטב דש, שבקרוב ימזג לתוכו את פעילויות הגמל והפנסיה של איילון ביטוח, והלמן אלדובי, שממש לא נמנים עם אריות השוק, קובעים רף חדש של מחירים בשוק, ומנענעים את הסירה הפנסיונית - באופן שבו כל אדם פרטי, כולל מקבל שכר מינימום, יוכל לשפר את מצבו. זה מבשר על כך שהמציאות משתנה ושדמי הניהול הנהוגים בשוק ייחתכו עוד, והרבה.
עקב כך, הרף החדש שקבעו מיטב דש והלמן אלדובי - המאפס את חשיבות הצבירות המנוהלות כמנוע הכנסות עבור הגופים המנהלים, שיעברו לדבר רק במונחים של דמי ניהול מהפקדות שוטפות - הוא חדשות רעות מאוד לגופי הפנסיה הגדולים. אלה הם מבטחים החדשה של מנורה מבטחים, מגדל מקפת, כלל פנסיה, הראל פנסיה והפניקס פנסיה, שיש להם צבירות עתק - ושנהנים מאוד מהכנסות שנגזרות מצבירות אלה.
זה כנראה יבוא לידי ביטוי גם ברווחיות של חמש קבוצות הביטוח הגדולות. בבורסה היום לא ניכרה השפעה על שווי החברות, שירדו בשבוע האחרון (עד היום) בכ-1% עד 4.5% והיום נסחרו במגמה חיובית קלה. אגב, מניית מיטב דש עלתה היום בכ-1.5% (נכון לשעות הבוקר).
ועוד מילה לגבי הזוכים. מצד אחד מדובר בפוטנציאל אדיר לקפיצת מדרגה עבורם והם עשויים להיות קרנות של עשרות מיליארדי שקלים בתוך תקופה קצרה. אבל מהצד השני יש כאן אתגר כלכלי אדיר שנסמך על תוכניות עסקיות שרחוקות מאוד מלהיות ודאיות.
מדוע? הגופים הזוכים מחויבים לקבל בשנתיים הקרובות לקוחות שישלמו את דמי הניהול המינימליים להם התחייבו הגופים לחלקים נרחבים מאוד מהציבור, ולשמור על ההטבות הללו לתקופה ארוכה של עשר שנים. זה ייצור שינויים במודל ההכנסות שלהם - כתוצאה מהוויתור על כל דמי הניהול מהצבירה ועל חלק הארי מדמי הניהול מההפקדות, לצד גידול אדיר שצפוי בהפקדות אליהם.
למול זאת, כנראה שההוצאות של הזוכים יגדלו מאוד, בשל הגידול במספר העמיתים שיטופלו בקרן, שאיתו יגדלו היקפי התביעות והשינויים הנדרשים. גם היקף הנכסים המנוהל, שיחפש אחר תשואה טובה, ינסוק (וכאן יש להדגיש שלקרנות הפנסיה יש מדרג שירות ותפעול מינימלי שדורש משאבים רבים, בוודאי לאורך זמן, ושמערך ניהול השקעות טוב לאורך זמן חשוב לא פחות, אולי אף יותר, מדמי ניהול זולים יותר).
כלומר, הזכייה של מיטב דש ושל הלמן אלדובי, שהייתה צפויה בגלל שאין להם השפעות רוחב ומשום שמדובר בשחקנים קטנים שקיבלו העדפה במכרז - היא בשורה טובה מאוד עבור כל הציבור בישראל, שכנראה ישלם פחות על הפנסיה שלו. אבל היא גם זורקת את מנהלי הפנסיה החדשה, ואת המשקיעים בהם, וגם את הזוכים עצמם, לחוסר ודאות אדיר כתוצאה משינוי המודל העסקי במנוע צמיחה מרכזי מאוד. ימים יגידו אם רף המחירים החדש יוכל לספק לציבור ניהול ראוי לפנסיה שלו.
זווית הצרכן: בשורה אמיתית
בניגוד לרפורמות רבות שיוצאות לאוויר העולם בכותרות ענק ולא מבשילות לדבר מה משמעותי, אם בכלל, הפעם מדובר בבשורה של ממש לציבור הרחב. או לכל הפחות - צעד שמספק פלטפורמה לשינוי ממשי ומהותי.
שוק הפנסיה החדשה הצוברת הוא השוק המשמעותי בתחום החיסכון לטווח ארוך של הציבור בישראל, והצומח ביותר. עתה, הודות למהלך שמוביל האוצר, אנו צפויים לראות, לפחות בשנתיים הקרובות (ויותר מכך אם המודל העסקי שעליו נסמכות הזוכות יוכיח את עצמו), שינוי בתנאי התחרות בשוק הפנסיה החדשה, שנשלט ביד רמה על ידי קבוצות הביטוח הגדולות. השינוי צפוי להתבטא בירידה בדמי הניהול הממוצעים בשוק, ובוודאי באלה המקסימליים בו - שאמורים להיעלם מהנוף.
מהלך זה נעשה אגב מהלכים אחרים שקרו בשוקי החיסכון לטווח ארוך בשנים האחרונות והחלו בעקבות קמפיין עיתונאי אותו הוביל במשך שנים "גלובס", שקרא להפחתת דמי הניהול הגבוהים מאוד דאז, בעיקר בשוק הגמל.
לכאורה האוצר לא נוגע עתה בדמי הניהול המקסימליים המותרים לגבייה בשוק הפנסיה, ועדיין משאיר פתח לגביית דמי ניהול אלה. ואולם, הוא יוצר תנאי שוק שבוודאי יטרפו את הקלפים עבור השחקנים הפועלים בתחום, ושייטיבו עם הציבור הרחב - בעיקר עם אלה שלא נהנים כיום מתנאים מיטיבים שניתנים בעיקר לעובדים במקומות עבודה גדולים ו"נאורים" ולעובדים מאוגדים.
כמו כן, שינוי זה בא לאחר שדמי הניהול בקופות הגמל לתגמולים כבר ירדו בשיעור חד בשנים האחרונות. זה קרה בין היתר ב-2013, בעיקר בשל הוראות המפקח על הביטוח הקודם, ששינה את מבנה דמי הניהול משיעור מקסימלי של 2% מהצבירה לעד 1.05% מהצבירה ועד 4% מהפרמיה השוטפת.
ומה לגבי האפיק השלישי (של ביטוחי המנהלים) והאפיק החורג הנוסף (קרנות ההשתלמות)? השוק הראשון חווה ירידה בדמי הניהול, אך רק למצטרפים חדשים. הקהל הישן כלוא בפוליסות יקרות, אפילו יקרות מאוד, ולא יכול לעשות הרבה. באוצר הבטיח כי יאפשרו ניוד פוליסות עם הבטחת המקדם תוחלת חיים - אך מציאות שכזו מבוששת להגיע לשוק.
בקרנות ההשתלמות דמי הניהול המקסימליים עדיין יכולים לעמוד על 2% מהצבירה, בחישוב שנתי, אבל זה רחוק מלאפיין את השוק, שדמי הניהול הנהוגים בו נמוכים בהרבה מ-1%אחוז.