משרד הבריאות מתכנן: 100 מ' ש' לבתיה"ח על עמידה ביעדים

מספר ימים בלבד אחרי שכתבנו כאן כי "משרד האוצר יושב בתא הטייס של משרד הבריאות", נראה כי שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב נחושים להראות שהם אלה שמנווטים את המערכת.

ל"גלובס" נודע כי השניים מתכוונים להביא בקרוב לממשלה תוכנית חדשה שגובשה במשרד להגברת המשילות של הרגולטור על בתי החולים הציבוריים. בחלק מהנושאים התוכנית מהווה "מודל רך" ביחס לדרישות של משרד האוצר, ואילו בחלק אחר היא דווקא מרחיקה לכת.

על פי התוכנית, משרד הבריאות יקים אגף חדש לפיקוח על מערך האשפוז בכלל בתי החולים הציבוריים, זאת כדי לייצר רגולציה וסטנדרטיזציה בין בתי החולים השונים על שלל צורות הבעלות שלהם - ממשלתיים (שיבא, רמב"ם ועוד), בבעלות קופת חולים (בילינסון, קפלן ועוד) או בבעלות עמותות (הדסה, שערי צדק ועוד).

האגף החדש יחייב את כל בתי החולים להעביר למשרד הבריאות דיווח חשבונאי שוטף, ולפרסם באופן קבוע ופומבי את הדוחות הכספיים כך שיהיו שקופים לציבור. למעשה, האגף החדש ידרוש לקבל לידיו באופן סדיר מידע רב, לרבות בתחום התפעולי והאדמיניסטרטיבי. גם מידע על טיפולים רפואיים יעבור לאגף הפיקוח באופן קבוע, "הן ברמת המקרה הבודד והן ברמת המחלקה, לצורך הליך תמחור מדויק, מבוסס מידע מרצפת הייצור" - כך לשון ההצעה.

מדובר למעשה באימוץ אחת ההמלצות המרכזיות של ועדת הבדיקה בראשות אבי גבאי, שבחנה בשנת 2014 את הקריסה הכלכלית של בית החולים הדסה. בצד הדרישות הרבות מבתי החולים, האגף החדש יעסוק בבניית מודל תקצוב חדש כך שבתי החולים יתוגמלו בין היתר בגין איכות וזמינות השירות למטופלים.

במקביל להקמת האגף החדש, במשרד הבריאות מבקשים להעניק סמכויות יוצאות דופן לחטיבת בתי החולים הממשלתיים שהוקמה לאחרונה במשרד ועדיין לא החלה לפעול. כך, למשל, תהיה לחטיבה, בניהולה של ד"ר אורלי ויינשטיין, הסמכות לאשר כל מינוי של בעל תפקיד בהנהלות של בתי החולים הממשלתיים ואפילו בתאגידי הבריאות ("קרנות מחקר") שפועלים בצדם.

במערכת הבריאות כבר יש מי שרואה בזה התערבות יתר של הרגולטור, שתפגע לכאורה בעצמאות הניהולית של בתי החולים. מנגד, התוכנית של משרד הבריאות מתנערת מהדרישות של משרד האוצר להטיל סנקציות על בתי חולים שיחרגו מהתקציב או מהתקנות, ומבקשת להמיר את המקל בגזר: סכום של 100 מיליון שקל בשנה יוקצה לתמריצים כלכליים על עמידה ביעדים, שיינתנו כבונוסים לבתי החולים ולבעלי תפקידים בבתי החולים או בתאגידי הבריאות שלהם.

בדומה לפרק על תאגידי הבריאות בטיוטת חוק ההסדרים, שנגנז בינתיים, מציע משרד הבריאות כי מנהלת חטיבת בתי החולים הממשלתיים תאשר בעצמה את תוכניות העבודה השנתיות של תאגידי הבריאות וכי תהיה לה ולחשבת הכללית באוצר נגישות מלאה והרשאת צפייה בכל מערכות המידע הרלוונטיות של בתי החולים ושל תאגידי הבריאות.

מסלול התנגשות מול בויאנג'ו?

התוכנית של משרד הבריאות כוללת גם נושא רגיש וטעון במיוחד בגזרתה של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. מדובר בהקמה של "גוף בקרה ופיקוח מקצועי קבוע לרכש המרכזי של ציוד רפואי ותרופות עבור מערכת הבריאות הממשלתית" - נושא שנמצא עד היום תחת אחריותה של בויאנג'ו וכבר הגיע לנקודת רתיחה סביב שאלת תפקודה של חברת שראל, שמבצעת את עיקר הרכש למרבית בתי החולים הממשלתיים, תוך פטור ממכרז. בויאנג'ו הקימה ועדה שהמליצה ליצור תחרות לשראל בתחום הרכש, ואילו משרד הבריאות שלא אהב את ההמלצות, שהסתמנו עוד לפני סיום עבודתה של הוועדה, הקים צוות בדיקה אחר שהמליץ על כיוונים אחרים.

עוד כוללת התוכנית של משרד הבריאות הקמת צוות שיבחן גיבוש מודל של "קפטיב לאומי" - החלת כיסוי ביטוחי אחיד לרשלנות רפואית בכלל בתי החולים, על מנת להקטין את העלויות בתחום. הצוות יבחן בין היתר אימוץ של מודל חלוקת הסיכונים הנהוג בבתי החולים הממשלתיים באמצעות החברה הממשלתית ענבל. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, והוא יגיש את מסקנותיו בתוך 90 ימים. יצוין כי ועדה בראשות דן בן דוד ודוד ברודט המליצה עוד בשנת 1999 על אימוץ מודל קפטיב לאומי באמצעות חברה ציבורית שתהיה בבעלות כל הגורמים שמחזיקים בבתי חולים ציבוריים בארץ. גם התחום הזה, אגב, נמצא כיום תחת אחריותה של בויאנג'ו.

על פי הערכות, במשרד האוצר לא ימהרו לאמץ את התוכנית של משרד הבריאות, במיוחד בכל הקשור למודל התקצוב והתמרוץ, לפחות כל זמן שהמשמעות שלו היא עוד "כסף חדש" למערכת. כדי שהתוכנית תתקבל כהחלטת ממשלה, היא חייבת לקבל קודם את ההסכמה של שר האוצר משה כחלון, שצפוי לשמוע בקרוב את ההסתייגויות של הדרג המקצועי.

אבל זה לא רק הכסף, אלא כנראה גם מידה של אגו בשני המשרדים: רק ביום שלישי שעבר פרסמנו כאן כאמור שבמערכת הבריאות חשים כי משרד האוצר "יושב בתא הטייס של משרד הבריאות", והנה כבר במהלך סוף השבוע "תוכנית המשילות" של משרד הבריאות נשלפה והועברה להערות. אבל גם אם הביקורת על כך שמשרד הבריאות לכאורה לא ממהר לנהל ביד רמה את בתי החולים מוצדקת, הרי שדווקא המבקרים עצמם צריכים לברך כעת על תפיסת המושכות.