קנאביס דיבתי: "התבטאות לפיה אדם מעשן ג'וינטים - חמורה"

הדיון הציבורי בנוגע לשאלה אם יש להתיר שימוש בסמים קלים (לגליזציה) מטריד את הציבוריות הישראלית מזה זמן רב. יש מי שטוען שהאיסור הפלילי על סחר ושימוש בסמים קלים צריך להישאר על כנו.

אולם, יש גם קולות לא מעטים הסבורים כי האיסור הגורף על שימוש במריחואנה הוא מיותר ואינו עומד במבחן המציאות. דעת הקהל ביחס לעישון סמים קלים השתנתה עם השנים. נבחרי ציבור לא מעטים בארץ ובעולם לא היססו לספר בשנים האחרונות כי הם עשו שימוש במריחואנה. כך, למשל, נשיא ארה"ב, ברק אובמה, סיפר שעישן מריחואנה ואמר כי עישון גראס לא שונה מעישון סיגריות ומזיק פחות מאלכוהול.

בישראל היו אלה חבר-הכנסת לשעבר, ינון מגל, וחברת-הכנסת תמר זנדברג שסיפרו כי עישנו מריחואנה ויזמו הצעות חוק להפסקת הפללת צרכני הקנאביס בישראל. אולם, בעיני בית הדין לעבודה בתל אביב מסתבר שאמירה של מעסיק על עובד שלו כי העובד עישן "ג'וינטים", נחשבת כלשון הרע וכהוצאת דיבתו של אותו עובד.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שרון אלקיים, קיבלה לאחרונה תביעת לשון הרע שהגיש עובד בשם ק' נגד מעסיקו לשעבר, ו', שאמר לאחת מעובדותיו כי הוא פיטר את ק' מהעבודה, מכיוון שהוא "עישן ג'וינטים".

השופטת פסקה כי על ו' לשלם לק' 30 אלף שקל בגין לשון הרע וכן הוצאות משפט ושכר-טרחת עו"ד בסך 5,500 שקל, תוך שהכוא מבהירה כי לא הוכח שק' עישן ג'וינטים או עישן סמים בכלל. "אין ספק כי התבטאות לפיה אדם מעשן סמים/ג'וינטים הינה התבטאות חמורה - לא כל שכן כאשר ההתבטאות אף מייחסת עישון בשעות העבודה. והיא עשויה להביא להשפלתו או לעשותו למטרה לבוז בעיני הבריות", קבעה השופטת.

לדברי בית הדין לעבודה, הפגיעה בעובד מתעצמת כשמתברר שהאמירה כלל אינה נכונה. "מעבר לכך, מאחר שבמסגרת ההתבטאות נאמר (על-ידי המעסיק - ח' מ') כי העובד מעשן בשעות העבודה, הרי שההתבטאות אף עשויה להביא בפגיעה במשלח ידו של העובד שכן ישנם מעסיקים שלא ירצו להעסיק עובד המשתמש בסמים במסגרת עסקם, כאשר יש לזכור כי שימוש בסמים אף מהווה עבירה פלילית".

שיחה מפלילה

ק' העוסק אצל ו' מספטמבר 2012 ועד יוני 2013 בחברה שעוסקת בפרסום נדל"ן שבבעלותו של האחרון. לאחר סיום יחסי העבודה, נקלעו השניים לסכסוך סביב זכויות סוציאליות שונות שהגיעו ל' מכוח סיום העבודה, וק' הגיש תביעה נגד ו' במסגרתה תבע, בין היתר, שכר עבודה, פיצויי פיטורים והפרשות פנסיוניות. בכתב ההגנה שהגיש העלה ו' לראשונה טענות על כך שק' משתמש בסמים.

לפי פסק הדין, ק' החל לעבוד בחברה אחרת והוא שכנע את מזכירת החברה, בחורה בשם ליטל, להתקשר למעסיקו לשעבר, ו', ולהציג עצמה כמנהלת חברת כוח-אדם. זאת, מתוך מטרה לברר איזה מידע מפיץ ו' על ק' למעסיקים פוטנציאליים. המזכירה ביצעה את השיחה שהוקלטה על-ידה, ומתמלול השיחה עלה, כי במהלכה סיפר ו' כי ק' משתמש בסמים (ג'וינטים), וכי זו הסיבה לפיטוריו. בעקבות זאת, הגיש ק' את תביעת לשון הרע נגד ו'.

המעביד ו' טען להגנתו כי נסיבות הקלטת השיחה שלו עם המזכירה מהווה האזנת סתר אסורה, וכי השימוש בה נעשה תוך פגיעה בפרטיות המזכירה. אי-לכך, טען ו', כי אין מקום לקבל את תמלול ההקלטה כקבילה, ולכן יש לדחות את התביעה כולה. המזכירה העידה בעצמה ובתחילה אמרה שידעה כי השיחה מוקלטת, אולם בהמשך היא חזרה בה ואמרה כי היא אינה זוכרת אם נאמר לה שהשיחה מוקלטת.

השופטת אלקיים דחתה את טענותיו של המעסיק לשעבר בנקודה זו. לאחר שבחנה את מכלול העדויות היא הגיעה למסקנה כי המזכירה ידעה שהשיחה מוקלטת ולכן לא מדובר בהאזנת סתר אסורה וניתן לקבל את תוכן השיחה כראיה.

בנוסף, דחתה שופטת בית הדין לעבודה את טענת המעסיק לשעבר להגנת "אמת דיברתי" - היינו טענה, לפיה הוא לא הוציא לשון הרע, כיוון שק' אכן מעשן מריחואנה. ביה"ד קבע כי המעסיק לשעבר לא הוכיח כי ק' אכן עישן ג'וינטים, כטענתו. "נוכח הסתירות הרבות בגרסתו של ו', 'כבישת' טענותיו בדבר האירועים שבהם נכח לטענתו כאשר עובדו לשעבר עישן סמים, הימנעותו מלזמן עדים רלוונטיים, אנו דוחים את גרסת ו' כי עובדו לשעבר נהגם לעשן סמים", נקבע.

כן ציינה השופטת כי הנתבע, ו', המשיך להעסיק את ק' ארבעה חודשים לאחר שנודע לו, לטענתו, על עישון הג'וינטים לכאורה. "העובדה הזו אינה עולה בקנה אחד עם גרסת ו', לפיה הוא בעל התנגדות תקיפה לעישון סמים - התנגדות אשר הייתה מובילה לפיטורי התובע בסמוך לגילוי העישון.

ו' לא סיפק הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע המשיך להעסיק את התובע לאחר ה'גילוי', ומאחר וכבר קבענו כי לא הוכח שהתובע עישן ג'וינטים, הרי שמבחינתנו ו' לא היה יכול לנקוט באמצעים סבירים טרם הפרסום (כדי) להיווכח כי הפרסום (על כך שהעובד לשעבר מעשן מריחאונה - ח'מ') הוא אמת, שעה שהוא אינו כזה".