גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש לחשב מסלול מחדש"

הריבית להיוון תשלום ח"פ בתביעות נזיקיות עומדת כיום על 3% ■ שופט השלום מנחם קליין מבקש לתקן את העוול הנגרם למאות בעלי דין מדי שנה המקבלים סכום פיצוי לא ריאלי בתביעות כאלה

השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר
השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר

לא רבות קורה ששופט בית משפט שלום לוקח על עצמו משימה, שלא לומר יומרה, להיות השופט הראשון החורג מהלכה בת 40 שנה על בסיס "ידיעה שיפוטית". בפסק דין שנתן לפני כשבוע שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם (מריו) קליין, הוא ביקש לתקן עוול הנגרם כנראה למאות בעלי דין מדי שנה.

על בסיס הלכה בת 4 עשורים, הריבית המשמשת להיוון תשלום חד-פעמי בגין נזק כמו אובדן כושר עבודה עומדת היום על 3%. הריבית הזו שיקפה, בעת מתן פסק הדין שבמסגרתו נקבעה (לפני 40 שנה!) ריבית "חסרת סיכון", כפי שמכנים בעולם הכלכלה (ולא תמיד בצדק), את הריבית על אגרות החוב הממשלתיות. אלא שהמציאות הכלכלית השתנתה, וזה שנים רבות האג"ח הממשלתי לא מניב תשואה כזו וגם לא תשואה הקרובה אליה. התוצאה הייתה, עד כה, פגיעה בניזוקים שקיבלו בפועל סכום פיצוי לא ריאלי.

התובעת, מורה במקצועה, נפצעה בתאונת דרכים ותבעה את חברת הביטוח כלל, בין היתר כדי לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. השופט מצא, על בסיס חוות-דעת רפואית, כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור של 10%.

במקרה כזה, בית המשפט יכול לבחור בין שני סוגים של פיצוי: הראשון הוא מה שמכונה "פיצוי עיתי". לדוגמה, בית המשפט קובע כי מדי חודש חברת הביטוח תשלם לנתבעת סכום ששווה לאובדן ההכנסות שנגרם באותו חודש, על בסיס ראיות המוצגות לו מדי כל תקופה.

נניח שהתובעת (המורה) נפגעה בגב, ולכן היא אינה יכולה לעמוד שעות רבות, והיא נאלצת להפחית את מספר השיעורים שהיא מעבירה ולהוריד את שיעור משרתה ל-90%. במקרה כזה היא תציג ראיות לנזק מדי כל כמה זמן לבית המשפט, וזה יורה לחברת הביטוח לפצות אותה בתשלום עיתי (כלומר, מדי כל עת) בגין 10% החסרים ממשכורתה.

אפשרות שנייה, החוסכת לבית המשפט ולצדדים זמן (אך יש לה גם חסרונות אחרים), היא תשלום חד-פעמי (מהוון) שאמור לשקף את כלל הנזק. אותו תשלום חד-פעמי מחושב על-פי הפגיעה המוערכת בשכר, כפול כמות המשכורות שתקבל עד ליום המשוער של סיום עבודתה (נניח, גיל הפרישה), בניכוי "ערך הזמן של הכסף". כלומר, בית המשפט מביא בחשבון את העובדה שהמורה יכולה לקחת את הסכום החד-פעמי, להשקיע אותו בהשקעה כלשהי ולקבל תשואה.

השאיפה היא שהתשואה מהשקעה סולידית תניב סכום מקביל לחיסרון הכיס שנגרם למורה בגלל הנזק הגופני שנגרם לה. אם לפשט, אפשר לומר כי מטרת החישוב היא להגיע למצב שאם המורה תשקיע את מלוא הסכום החד-פעמי באג"ח ממשלתי, ההחזר החודשי שתקבל יעמוד בקירוב על גובה הנזק שנגרם למשכורתה בגין 10% הנכות שנגרמו לה.

הבעיה היא שאם אג"ח ממשלתי מניב רק 2% ואפילו פחות מזה, התוצאה היא שהפיצוי של המורה נשחק, ובפועל היא מקבלת פיצוי חסר.

השופט קליין הדגים, בקשר לאותה מורה, כי הפער בין החישוב באמצעות מקדמי ההיוון הנהוגים (על בסיס ריבית של 3%) לבין חישוב על בסיס מקדם המחושב באמצעות ריבית של 2% - הוא הפער בין פיצוי של כ-400 אלף שקל לבין פיצוי של כ-500 אלף שקל. מבחינתה של המורה, בוודאי לא מדובר בכסף קטן.

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש'", פסק השופט, והוסיף כי "נראה שאי-התאמתו של שיעור ההיוון שבשימוש למציאות הכלכלית כפי שקיימת כיום זועקת לשמיים". קליין הוסיף כי "סבורני שכיום חוסר היכולת להשיג תשואות שגלומות במקדמי ההיוון המקובלים ידוע לכל והפך לעניין שיכול להיחשב אף ל'ידיעה שיפוטית'".

"ידיעה שיפוטית" היא פרט שמצוי בידיעה הכללית של השופט, דבר שהוא מפורסם וברור כל-כך, עד שלא נדרשת ראיה בעניינו.

השופט המשיך וציין כי "כל אחד שיש לו קצת כסף פנוי, ופנה בשנים האחרונות להשקיע את כספו באופן סולידי באגרות החוב של המדינה, או פנה לבנק כדי לפתוח תוכנית חיסכון או פיקדון - הרגיש זאת היטב. ההנחה הקיימת בדבר בסיס ההיוון הגורסת כי על-ידי השקעת כספו, יבטיח לעצמו הניזוק קצבה חודשית כתשואה על השקעתו, כגודל הפסד ההשתכרות שלו, תוך שמירה על יתרת הקרן ומנת ריבית בגובה 3%, לא אקטואלית ולא רלוונטית יותר".

בעקבות זאת קבע השופט, כנראה לראשונה זה עשורים, כי מקדם ההיוון המחושב יעמוד על ריבית של 2% בלבד.

הצעד שעשה שופט השלום הוא חריג, אמיץ, אולי אפילו חצוף משהו. השופט עצמו סקר מקרים שבהם הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון (אמנם לפני שנים רבות), וזה קרא למחוקק לקבוע נורמה, אך נמנע מלפסוק בסוגיה.

החלטתו של שופט שלום איננה הלכה ואינה מחייבת אף שופט אחר, כך שאין הכרח שתשפיע על תיקים דומים שיגיעו לבתי המשפט. ישנה אפשרות שחברת הביטוח כלל, ששינוי בריבית ההיוון עשויה להשפיע עליה השפעה רוחבית שלילית, תערער על פסק הדין כדי למנוע את הישנות הפסיקה בעתיד.

אולם, מנגד, ערעור כזה עוד עשוי להתגלות כטעות מבחינת חברת הביטוח. זאת, אם בית המשפט המחוזי ואולי אפילו בית המשפט העליון, בערעור "בגלגול שלישי", עוד ימצאו לנכון לאמץ את פסק הדין של שופט השלום היומרני.

מצליח לבלוט פעם אחר פעם

שופטי שלום בדרך-כלל אינם מוכרים לציבור הרחב ואינם זוכים לתשומת-לב רבה בתקשורת, וניתן להבין מדוע. הם רבים ולרוב עוסקים בתיקים הקטנים והשגרתיים יותר, שאינם מעוררים דיון ושיח ציבורי. אך שופט השלום מנחם קליין, כך נדמה, מצליח לבלוט פעם אחר פעם, גם בזכות מה שמצטייר מפסיקתו כמזגו הסוער.

בשנה שעברה פורסם כי השופט ביקש "לרדת אל השטח" ולבקר במערת נטיפים בסלובניה. השופט דן בתביעה שהגישה לקוחה של חברת "השטיח המעופף" נגד החברה. התובעת נסעה לטיול מאורגן שארגנה החברה, במהלכו ביקרה במערת הנטיפים "פוסטוניה", שם נפלה על נטיף ונחבלה בעינה.

לאור העובדה שהצדדים הגישו לשופט תמונות של מקום האירוע, שצולמו באופן שתומך בטענותיהם הסותרות, החליט השופט כי מן הדין ומן הצדק שבית המשפט יבחן את המערה ואת הנטיף מקרוב. ועדת האתיקה של השופטים אישרה את הנסיעה.

במקרה אחר, בעל דין הגיש בקשה לתיקון טעויות בפסק הדין שנתן השופט. ההחלטה שנתן השופט בבקשה הייתה מוזרה מעט. השופט נימק את הדחייה בכך ש"לפני כמה זמן אימצתי את תובנות היועצים הארגוניים של הנהלת בתי המשפט, הסבורים כי על השופט להיות satisficer ולא optimizer", כלומר, לנסות להיות תמציתי בהסקת מסקנות.

השופט התייחס בפסק הדין להתאבדותו של השופט מוריס בן-עטר בפברואר 2011, ששם קץ לחייו והותיר אחריו מכתב שהסביר: "עומס העבודה הכריע אותי". זאת, על רקע נטייתו של השופט המנוח להעמיק יתר על המידה בתיקים שבהם דן.

שופטי בית המשפט המחוזי, יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, קיבלו את הערעור על החלטה זו. הם קבעו כי "הגיגיו" של קליין, אין מקומם בפסק הדין. השופטים כתבו כי "הגיגים אלה אינם מעניינים את הצדדים ואף אינם אמורים להיכלל בפסק הדין", והוסיפו כי "גם אלה הסבורים כי על השופט להיות 'סטיספייזר' ולא 'אופטימייזר', אינם סבורים כי משמעות הדבר היא מתן פטור או התפרקות מהחובה לבחון בעיון את טענות הצדדים והראיות, לקבוע ממצאים עובדתיים ולנמקם, ולו בקצרה".

דוגמה נוספת התרחשה בשבועות האחרונים. השופט קליין דן בעניינו של נכה שזכה לתמיכת הביטוח הלאומי, על אף שהתגלה שהוא מחזיק ב-30 דירות בתל-אביב ומגלגל כספים רבים ב"שחור". השופט לא הסתפק בקביעות הנחרצות שלו על התובע, עסקיו "המסתוריים" וכיוצא בזה. קליין סבר כי מחובתו להעביר את התיק לידי רשות המסים, "כדי שזו תשקול בדיקה האם יש מקום לפתוח בחקירה בעניין". 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה במגמה מעורבת, לאחר יום תנודתי; אנבידיה נפלה בכ-4%

הנאסד"ק נפל בכ-0.8% ● התנודתיות בוול סטריט באה בעקבות הדיווח כי סין מטילה סנקציות על חמש חטיבות אמריקאיות של יצרנית האוניות הדרום-קוריאנית האנווה אושן ● הבנקים הגדולים בארה"ב פרסמו דוחות ועקפו את תחזיות האנליסטים ● מחירי הנפט רשמו ירידות ● הביטקוין והאת'ריום ירדו

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה העולמית / צילום: Shutterstock

מנכ"לי אנבידיה ואמזון בירכו על שחרור החטופים: ההבדל בנוסח אומר הכול

מנכ"ל אנבידיה בירך היום על שובו של שורד השבי אבינתן אור שעבד בחברה ● מנכ"ל אמזון אנדי ג'סי גם פרסם הודעה כשסשה טרופנוב שוחרר מהשבי בפברואר ● מהנוסחים של שתי ההודעות ניתן ללמוד על השוני בגישת שתי החברות כלפי התמיכה בעובדיהם הישראלים

המפיק המוזיקלי ריק רובין והשחקנית והמפיקה נטשה ליון. מכוונים למתח / צילום: REUTERS, NURPHOTO

רשימת ה־100 של טיים מוכיחה: ה-AI כבר עמוק בכל תחום יצירה

כשהמגזין האמריקאי פרסם השנה את רשימת 100 האנשים המשפיעים של הבינה המלאכותית, נכללו בו כמה שמות מפתיעים כמו השחקנית נטשה ליון, העיתונאית קארן האו והמפיק המוזיקלי ריק רובין ● הנוכחות של אנשים מעולם התרבות אינה מקרית - הבינה המלאכותית מזמן פרצה את הגבולות של הוליווד

ד''ר ערן ענבר / צילום: יוסי צבקר

למרות המדיניות הספרדית: החברה הישראלית גייסה הון מקרן מקומית

פריזמה פוטוניקס מודיעה על גיוס 30 מיליון דולר, בין היתר בהשתתפות הקרן הספרדית אדרה ונצ'רס ● החברה פיתחה מערכת חישה המבוססת על רשת של סיבים אופטיים הפרוסים למרחקים של אלפי קילומטרים ומשמשים כרשת חיישנים למגוון מטרות ● קרן הדיפנס-טק פרוטגו של ליטל לשם ולי מוזר הובילה את הגיוס

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

היום בבורסה: נתון המאקרו החשוב ומי המדד היחיד שירד מתחילת החודש?

הבורסה תגיב היום לשובם של 20 חטופים חיים למשפחותיהם ולחזון האופטימי של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, אך נותרה אי־ודאות לגבי המשך יישום ההסכם בשטח ● וול סטריט התאוששה חלקית מטלטלת המכסים בסוף השבוע, אך התנודתיות חזרה ובגדול ●  המניות הדואליות צפויות לתת רוח גבית לבורסה ● וגם: מה צפוי במדד המחירים לצרכן?

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

ארדואן יודע והמספרים תומכים: טורקיה נפגעה יותר מישראל מהחרם עלינו

באביב שעבר נחתך היבוא מטורקיה ביותר ממחצית בעקבות חרם, וגרם לפגיעה ישירה בענף הבנייה בארץ ● טורקיה מצידה איבדה את אחד משוקי היצוא היציבים שלה במזרח התיכון ● כעת נותר לראות איך ישפיע הסכם השלום על היחסים הכלכליים בין המדינות

יואל מוקיר / איור: ap, Nam Y. Huh

מילדות בחיפה ועד לנובל: החוקר הישראלי שגילה את סודות הצמיחה הכלכלית

יואל מוקיר, היסטוריון כלכלי בעל שורשים ישראליים, זכה בפרס נובל בזכות מחקריו על תולדות הצמיחה ● בראיונות קודמים הוא הזהיר כי הקדמה לא מבטיחה דמוקרטיה, ואמר: "יש תחושה בקרב שכבות רחבות שהטכנולוגיה משרתת קבוצה קטנה, שמתעשרת על חשבון השאר"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ישראל התחתנה עם טראמפ, אך בחירות לקונגרס יערערו את מעמדו?

בחירות אמצע הקדנציה הקרבות בארה"ב צפויות ללמד הרבה יותר על היקף הנזק למעמדה של ישראל בדעת הקהל האמריקאית ● ממישגן עד דרום קרוליינה דרך ניו יורק: הרדיקלים נמצאים מימין ומשמאל ● תקדימים מראים: לדמוקרטים סיכוי טוב לכבוש לפחות בית אחד של הקונגרס

בנייה בחולון / צילום: Shutterstock

הדוח שמסביר מה הבעיות בתכנון הדירות של ישראל

בדוח חדש של ארגון ה-OECD נקבע כי אינטרסים ושיקולי דעת סותרים בין משרדי הממשלה פוגמים במערכת התכנון, וכי תוכניות שמקודמות באזורים מרוחקים ממרכזי ערים תורמות לבזבוזי קרקעות ולחיזוק מעמדה של מדינת תל אביב על חשבון הפריפריה

"ישראל ניצחה": כזה מאמר תמיכה אוהד לא קראנו הרבה זמן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: העיתונאי היהודי-אמריקאי ברט סטיבנס מסביר בטור דעה לניו יורק טיימס למה ישראל ניצחה במלחמה; בגרמניה קוראים לבטל את האיסור לייצא נשק לישראל; האתגרים של היום שאחרי ההסכם; והמזרח התיכון התעצב מחדש, ורוסיה נותרה בחוץ ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס של אתיחאד בנתב''ג / צילום: מיכל רז חיימוביץ

רגע אחרי ההסכם: חברת התעופה שמתגברת טיסות לתל אביב

איתיחאד אירווייז האמירתית תפעיל חמש טיסות יומיות לישראל החל מ-1 בדצמבר, לעומת ארבע טיסות יומיות כיום ● החברה כבר הרחיבה את פעילותה משלוש לארבע טיסות ביום במהלך החודש האחרון, וידועה כחברה שהמשיכה להפעיל טיסות לישראל גם בתקופות ביטחוניות מתוחות

סטיבן מנוצ'ין / צילום: Shutterstock, Matias Lynch

חברת הסייבר הישראלית שנמכרת, והשר לשעבר של טראמפ שיהפוך לדירקטור

סייבריזן הישראלית נמכרת לחברת הסייבר הצעירה לבל-בלו (LevelBlue), שמספקת שירותי ייעוץ ואינטגרציה ● סטיבן מנוצ'ין, שר האוצר לשעבר של דונלד טראמפ, שמושקע בסייבריזן דרך חברת ההשקעות שלו, ליברטי, צפוי להפוך לדירקטור בלבל-בלו כחלק מהמהלך

עבודות המטרו בתל אביב / צילום: בר לביא

המטרו בסכנה? בענף התשתיות נערכים להמשך החרם האירופי

חברות התשתיות הזרות לא צפויות למהר לחזור לישראל לאחר המלחמה, והן מתרחקות ממכרזים בירושלים ● הממשלה ונת"ע מתאימות את מכרזי המטרו למציאות הפוליטית הרגישה, כולל פתיחת מועד הגשה נוסף לאחר שנה ● ובירושלים יצטרכו לבנות על חברות ישראליות

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

בשוק לא ממהרים להספיד את "להיטי" המלחמה: "יש היגיון להמשיך להחזיק במניות אל על וארית"

מניות אל על וארית נסחרות לאחרונה בירידות, לאחר שזינקו מתחילת המלחמה ● האם הן עדיין יקרות מדי או דווקא מהוות הזדמנות קנייה?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הביטוח השיל 3%, מניית קמטק זינקה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5%, ת"א 90 ירד ב-1.5% ● מדד הטכנולוגיה הוביל את העליות והתקדם בכ-2.8% ● עליות בוול סטריט לאחר יומיים תנודתיים במיוחד, בשל מתיחות הסחר המתמשכת בין ארה"ב וסין ● וגם: מה צפוי במדד המחירים לצרכן שיפורסם היום?

דיון בבג''ץ / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ: על הממשלה לעדכן תוך 30 יום לגבי הקמת ועדת חקירה ממלכתית

השופטים קבעו כי "אין מחלוקת אמיתית באשר לעצם הצורך בהקמת ועדה ממלכתית בעלת סמכויות חקירה נרחבות" ● במאי האחרון החליטה הממשלה שלא תקום ועדה ממלכתית כל עוד נמשכת המלחמה, וכי במקומה תקודם ועדה בעלת צביון פוליטי

מגדלים בפתח תקווה. מאות שקלים לחודש לדירה / צילום: Shutterstock

לשלם עוד 700 שקל בחודש כדי לגור במגדל, למי זה משתלם?

מספר הדירות שנבנו בעשור האחרון ברבי־קומות זינק ביותר מפי שלושה והגביר את הצורך למצוא פתרון לאתגר התחזוקה של מערכות הבניינים: כיצד מונעים מהמגדלים החדישים להפוך תוך כמה שנים לסלאמס? ● המחוקק עדיין לא התערב, אבל בשטח כבר מחפשים איך להתמודד עם האתגר

בייראקטר TB2 / צילום: Reuters

סין וטורקיה ראש בראש: מי תשלוט בשוק המל"טים בעולם?

שיתוף־פעולה חדש בין PVML הישראלית לוויז'ן ווייב האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית ● סין מנסה לעקוף את טורקיה בתחום המל"טים • צרפת מספקת למצרים מטוסי רפאל מתקדמים ● ובריטניה נלחמת על השוק הביטחוני ההודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

חברת נטפים / צילום: יח''צ-אבישי פינקלשטיין

נטפים בדרך לידיים ישראליות? הקרן שמועמדת לרכישתה תוך שבועות

חברת נטפים עומדת "על המדף", וקרן פורטיסימו היא המועמדת הבולטת לרכישת השליטה בה ● נטפים, שגם לחברי קיבוץ חצרים יש חלק מועט במניותיה, נשלטת כיום ע"י אורביה המקסיקנית ועדיין נחשבת לחברת מוצרי ההשקיה הגדולה בעולם ● צפי לסגירת העסקה: שבועות בודדים

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Samuel Corum

המכסים מצד אחד, השקל מהצד השני: האם למכור את מדד S&P 500?

שנת 2025 הייתה הטובה ביותר לחוסכים הישראלים ב־16 השנים האחרונות - חוץ מבמסלול אחד, S&P 500 ● מי שהימרו על המדד האמריקאי נשארו הרחק מאחור, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר וסאגת המכסים של טראמפ ● כעת, כשהנשיא האמריקאי פותח מחדש את מלחמת הסחר עם סין, והשקל מתחזק בשל סיום המלחמה, עולה השאלה האם הישראלים צריכים לצאת מהמדד הפופולרי?