גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש לחשב מסלול מחדש"

הריבית להיוון תשלום ח"פ בתביעות נזיקיות עומדת כיום על 3% ■ שופט השלום מנחם קליין מבקש לתקן את העוול הנגרם למאות בעלי דין מדי שנה המקבלים סכום פיצוי לא ריאלי בתביעות כאלה

השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר
השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר

לא רבות קורה ששופט בית משפט שלום לוקח על עצמו משימה, שלא לומר יומרה, להיות השופט הראשון החורג מהלכה בת 40 שנה על בסיס "ידיעה שיפוטית". בפסק דין שנתן לפני כשבוע שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם (מריו) קליין, הוא ביקש לתקן עוול הנגרם כנראה למאות בעלי דין מדי שנה.

על בסיס הלכה בת 4 עשורים, הריבית המשמשת להיוון תשלום חד-פעמי בגין נזק כמו אובדן כושר עבודה עומדת היום על 3%. הריבית הזו שיקפה, בעת מתן פסק הדין שבמסגרתו נקבעה (לפני 40 שנה!) ריבית "חסרת סיכון", כפי שמכנים בעולם הכלכלה (ולא תמיד בצדק), את הריבית על אגרות החוב הממשלתיות. אלא שהמציאות הכלכלית השתנתה, וזה שנים רבות האג"ח הממשלתי לא מניב תשואה כזו וגם לא תשואה הקרובה אליה. התוצאה הייתה, עד כה, פגיעה בניזוקים שקיבלו בפועל סכום פיצוי לא ריאלי.

התובעת, מורה במקצועה, נפצעה בתאונת דרכים ותבעה את חברת הביטוח כלל, בין היתר כדי לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. השופט מצא, על בסיס חוות-דעת רפואית, כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור של 10%.

במקרה כזה, בית המשפט יכול לבחור בין שני סוגים של פיצוי: הראשון הוא מה שמכונה "פיצוי עיתי". לדוגמה, בית המשפט קובע כי מדי חודש חברת הביטוח תשלם לנתבעת סכום ששווה לאובדן ההכנסות שנגרם באותו חודש, על בסיס ראיות המוצגות לו מדי כל תקופה.

נניח שהתובעת (המורה) נפגעה בגב, ולכן היא אינה יכולה לעמוד שעות רבות, והיא נאלצת להפחית את מספר השיעורים שהיא מעבירה ולהוריד את שיעור משרתה ל-90%. במקרה כזה היא תציג ראיות לנזק מדי כל כמה זמן לבית המשפט, וזה יורה לחברת הביטוח לפצות אותה בתשלום עיתי (כלומר, מדי כל עת) בגין 10% החסרים ממשכורתה.

אפשרות שנייה, החוסכת לבית המשפט ולצדדים זמן (אך יש לה גם חסרונות אחרים), היא תשלום חד-פעמי (מהוון) שאמור לשקף את כלל הנזק. אותו תשלום חד-פעמי מחושב על-פי הפגיעה המוערכת בשכר, כפול כמות המשכורות שתקבל עד ליום המשוער של סיום עבודתה (נניח, גיל הפרישה), בניכוי "ערך הזמן של הכסף". כלומר, בית המשפט מביא בחשבון את העובדה שהמורה יכולה לקחת את הסכום החד-פעמי, להשקיע אותו בהשקעה כלשהי ולקבל תשואה.

השאיפה היא שהתשואה מהשקעה סולידית תניב סכום מקביל לחיסרון הכיס שנגרם למורה בגלל הנזק הגופני שנגרם לה. אם לפשט, אפשר לומר כי מטרת החישוב היא להגיע למצב שאם המורה תשקיע את מלוא הסכום החד-פעמי באג"ח ממשלתי, ההחזר החודשי שתקבל יעמוד בקירוב על גובה הנזק שנגרם למשכורתה בגין 10% הנכות שנגרמו לה.

הבעיה היא שאם אג"ח ממשלתי מניב רק 2% ואפילו פחות מזה, התוצאה היא שהפיצוי של המורה נשחק, ובפועל היא מקבלת פיצוי חסר.

השופט קליין הדגים, בקשר לאותה מורה, כי הפער בין החישוב באמצעות מקדמי ההיוון הנהוגים (על בסיס ריבית של 3%) לבין חישוב על בסיס מקדם המחושב באמצעות ריבית של 2% - הוא הפער בין פיצוי של כ-400 אלף שקל לבין פיצוי של כ-500 אלף שקל. מבחינתה של המורה, בוודאי לא מדובר בכסף קטן.

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש'", פסק השופט, והוסיף כי "נראה שאי-התאמתו של שיעור ההיוון שבשימוש למציאות הכלכלית כפי שקיימת כיום זועקת לשמיים". קליין הוסיף כי "סבורני שכיום חוסר היכולת להשיג תשואות שגלומות במקדמי ההיוון המקובלים ידוע לכל והפך לעניין שיכול להיחשב אף ל'ידיעה שיפוטית'".

"ידיעה שיפוטית" היא פרט שמצוי בידיעה הכללית של השופט, דבר שהוא מפורסם וברור כל-כך, עד שלא נדרשת ראיה בעניינו.

השופט המשיך וציין כי "כל אחד שיש לו קצת כסף פנוי, ופנה בשנים האחרונות להשקיע את כספו באופן סולידי באגרות החוב של המדינה, או פנה לבנק כדי לפתוח תוכנית חיסכון או פיקדון - הרגיש זאת היטב. ההנחה הקיימת בדבר בסיס ההיוון הגורסת כי על-ידי השקעת כספו, יבטיח לעצמו הניזוק קצבה חודשית כתשואה על השקעתו, כגודל הפסד ההשתכרות שלו, תוך שמירה על יתרת הקרן ומנת ריבית בגובה 3%, לא אקטואלית ולא רלוונטית יותר".

בעקבות זאת קבע השופט, כנראה לראשונה זה עשורים, כי מקדם ההיוון המחושב יעמוד על ריבית של 2% בלבד.

הצעד שעשה שופט השלום הוא חריג, אמיץ, אולי אפילו חצוף משהו. השופט עצמו סקר מקרים שבהם הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון (אמנם לפני שנים רבות), וזה קרא למחוקק לקבוע נורמה, אך נמנע מלפסוק בסוגיה.

החלטתו של שופט שלום איננה הלכה ואינה מחייבת אף שופט אחר, כך שאין הכרח שתשפיע על תיקים דומים שיגיעו לבתי המשפט. ישנה אפשרות שחברת הביטוח כלל, ששינוי בריבית ההיוון עשויה להשפיע עליה השפעה רוחבית שלילית, תערער על פסק הדין כדי למנוע את הישנות הפסיקה בעתיד.

אולם, מנגד, ערעור כזה עוד עשוי להתגלות כטעות מבחינת חברת הביטוח. זאת, אם בית המשפט המחוזי ואולי אפילו בית המשפט העליון, בערעור "בגלגול שלישי", עוד ימצאו לנכון לאמץ את פסק הדין של שופט השלום היומרני.

מצליח לבלוט פעם אחר פעם

שופטי שלום בדרך-כלל אינם מוכרים לציבור הרחב ואינם זוכים לתשומת-לב רבה בתקשורת, וניתן להבין מדוע. הם רבים ולרוב עוסקים בתיקים הקטנים והשגרתיים יותר, שאינם מעוררים דיון ושיח ציבורי. אך שופט השלום מנחם קליין, כך נדמה, מצליח לבלוט פעם אחר פעם, גם בזכות מה שמצטייר מפסיקתו כמזגו הסוער.

בשנה שעברה פורסם כי השופט ביקש "לרדת אל השטח" ולבקר במערת נטיפים בסלובניה. השופט דן בתביעה שהגישה לקוחה של חברת "השטיח המעופף" נגד החברה. התובעת נסעה לטיול מאורגן שארגנה החברה, במהלכו ביקרה במערת הנטיפים "פוסטוניה", שם נפלה על נטיף ונחבלה בעינה.

לאור העובדה שהצדדים הגישו לשופט תמונות של מקום האירוע, שצולמו באופן שתומך בטענותיהם הסותרות, החליט השופט כי מן הדין ומן הצדק שבית המשפט יבחן את המערה ואת הנטיף מקרוב. ועדת האתיקה של השופטים אישרה את הנסיעה.

במקרה אחר, בעל דין הגיש בקשה לתיקון טעויות בפסק הדין שנתן השופט. ההחלטה שנתן השופט בבקשה הייתה מוזרה מעט. השופט נימק את הדחייה בכך ש"לפני כמה זמן אימצתי את תובנות היועצים הארגוניים של הנהלת בתי המשפט, הסבורים כי על השופט להיות satisficer ולא optimizer", כלומר, לנסות להיות תמציתי בהסקת מסקנות.

השופט התייחס בפסק הדין להתאבדותו של השופט מוריס בן-עטר בפברואר 2011, ששם קץ לחייו והותיר אחריו מכתב שהסביר: "עומס העבודה הכריע אותי". זאת, על רקע נטייתו של השופט המנוח להעמיק יתר על המידה בתיקים שבהם דן.

שופטי בית המשפט המחוזי, יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, קיבלו את הערעור על החלטה זו. הם קבעו כי "הגיגיו" של קליין, אין מקומם בפסק הדין. השופטים כתבו כי "הגיגים אלה אינם מעניינים את הצדדים ואף אינם אמורים להיכלל בפסק הדין", והוסיפו כי "גם אלה הסבורים כי על השופט להיות 'סטיספייזר' ולא 'אופטימייזר', אינם סבורים כי משמעות הדבר היא מתן פטור או התפרקות מהחובה לבחון בעיון את טענות הצדדים והראיות, לקבוע ממצאים עובדתיים ולנמקם, ולו בקצרה".

דוגמה נוספת התרחשה בשבועות האחרונים. השופט קליין דן בעניינו של נכה שזכה לתמיכת הביטוח הלאומי, על אף שהתגלה שהוא מחזיק ב-30 דירות בתל-אביב ומגלגל כספים רבים ב"שחור". השופט לא הסתפק בקביעות הנחרצות שלו על התובע, עסקיו "המסתוריים" וכיוצא בזה. קליין סבר כי מחובתו להעביר את התיק לידי רשות המסים, "כדי שזו תשקול בדיקה האם יש מקום לפתוח בחקירה בעניין". 

עוד כתבות

המתווך הטורקי איברהים קאלין / צילום: Reuters, Murat Gok / Anadolu

צלם טבע ואיסלמיסט: האיש ששלח ארדואן לרקום את עסקת החטופים

מאחורי שיחות הפסקת האש פועלים שניים מהאנשים המשפיעים ביותר במזרח התיכון - אחמד עבד אל־ח'אלק, מנהל "התיק הפלסטיני" המצרי, ואיברהים קאלין, ראש סוכנות הביון הטורקית ● הראשון מזוהה בקשריו ההדוקים עם חמאס, השני פועל בשליחות ישירה של ארדואן - ושניהם מנסים לעצב את היום שאחרי בעזה

המרינה באשקלון / צילום: יורו SEASKY

פערים גדולים בין הערים: כמה עולה לגור על קו החוף בארץ?

תל אביב מתקרבת ל־80 אלף שקל למ"ר, בעוד שבערים כמו בת ים, חיפה ואשקלון המחירים נמוכים משמעותית ● בדיקה של השמאי שמוליק כהן מגלה היכן עוד אפשר למצוא נוף לים במחיר סביר

המפיק המוזיקלי ריק רובין והשחקנית והמפיקה נטשה ליון. מכוונים למתח / צילום: REUTERS, NURPHOTO

רשימת ה־100 של טיים מוכיחה: ה-AI כבר עמוק בכל תחום יצירה

כשהמגזין האמריקאי פרסם השנה את רשימת 100 האנשים המשפיעים של הבינה המלאכותית, נכללו בו כמה שמות מפתיעים כמו השחקנית נטשה ליון, העיתונאית קארן האו והמפיק המוזיקלי ריק רובין ● הנוכחות של אנשים מעולם התרבות אינה מקרית - הבינה המלאכותית מזמן פרצה את הגבולות של הוליווד

האישה השלישית בסה''כ שזכתה בפרס זה: המלך קרל גוסטב (מימין) מעניק פרס נובל לכלכלה לקלודיה גולדין, 2023 / צילום: Reuters, TT NEWS AGENCY

1.2 מיליון דולר לזוכה וזו רק ההתחלה: מי יזכה מחר בפרס הכלכלי היוקרתי

כסף, פוליטיקה וטרנדים חולפים מניעים את התעשייה סביב פרס הנובל בכלכלה ● איך זה עובד, כמה מרוויחים הזוכים, ומי הישראלי שהוזכר כמועמד? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת ההכרזה על הנובל בכלכלה מחר

איפה מרוויחים יותר ומי קיבלו בונוסים? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עובד קיבל מהמעסיק בונוס של 20 דולר במעטפה, מהר מאוד זה הפך לעלבון

יש בונוסים שלפעמים עדיף לא לתת ● עובדים שתוגמלו בשוברים למסעדות או במחוות יצירתיות יותר כמו תרנגול הודו לחג ומתקן האכלה לציפורים, מספרים ברשתות החברתיות על תחושת זלזול וחוסר הערכה ● הכוונה של המעסיקים אולי טובה, אך כשהבונוס לא עומד ביחס למאמץ של העובד, להישגיו או לרמת השתכרותו - המסר שנקלט הוא אחר לגמרי

רועי שלו ז''ל / צילום: N12

רועי שלו, בן זוגה של מפל אדם ז"ל שנרצחה בנובה, שם קץ לחייו

אחרי שאיבד את בת זוגו ב-7 באוקטובר ואת אמו, שלא עמדה בזוועות והתאבדה שבועיים לאחר מכן - רועי ז"ל פרסם פוסט פרידה באינסטגרם • "לא יכול לשאת את הכאב הזה יותר", כתב. "אני רק רוצה שהסבל הזה ייגמר, אני חי, אבל מבפנים הכול מת" • למרבה הצער, גופתו אותרה בתוך רכב בוער באזור השרון כמה שעות לאחר מכן

צה''ל נסוג מעזה. יום שישי / צילום: ap, Emilio Morenatti

האם פרמיית הסיכון של ישראל תרד לשפל חדש, ומי ירוויח מכך?

חוזי ה־CDS על אג"ח ממשלת ישראל, המשקפים את הסיכון שהמדינה לא תשלם את חובותיה, צללו בשיעור דו־ספרתי מאז ההכרזה על הסכם 20 הצעדים ● האם ביום שאחרי המלחמה רמות הסיכון של המשק ירדו דרמטית? הכלכלנים חלוקים

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

ארדואן יודע והמספרים תומכים: טורקיה נפגעה יותר מישראל מהחרם עלינו

באביב שעבר נחתך היבוא מטורקיה ביותר ממחצית בעקבות חרם, וגרם לפגיעה ישירה בענף הבנייה בארץ ● טורקיה מצידה איבדה את אחד משוקי היצוא היציבים שלה במזרח התיכון ● כעת נותר לראות איך ישפיע הסכם השלום על היחסים הכלכליים בין המדינות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

תוכנית האוצר למס מינימלי של 15%: איך זה יעבוד, ומי על הכוונת?

אחרי שנתיים של עבודה, הפיץ משרד האוצר את תזכיר החוק שיחייב מס מינימלי של 15% מחברות ענק בינלאומיות החל מ־2026, בהתאם להסכם של ה־OECD ● אך התנגדות ממשל טראמפ להסכם מעמידה את הרפורמה בספק ● בינתיים בארץ מחפשים דרכים לתמרץ השקעות זרות ● גלובס עושה סדר

מגמות מנוגדות בבורסה / צילום: שוק ההון והשקעות

טראמפ פיצל את הבורסה בתל אביב לשניים, ויום מסחר כזה לא ראינו זמן רב

הבורסה בת"א הושפעה היום משתי מגמות מנוגדות שהתרחשו בגלל הנשיא טראמפ: מצד אחד - אופטימיות הנובעת מכניסתה לתוקף של סיום המלחמה; ומנגד - חזרתה של מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, שהובילה לירידות בסוף השבוע בוול סטריט והשפיעה על הבורסה מכיוון המניות הדואליות ● וגם: איך מושפעות מניות הנדל"ן, אל על והמניות הביטחוניות?

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און / צילום: Shutterstock, Alexander Khitrov

במצעד ענק: צפון קוריאה הציגה העתקה למל"ט מתאבד ישראלי

קוריאה הצפונית, אחת הידידות הקרובות של משטר האייתוללות, קיימה ביום שישי מצעד צבאי ענק שבו הוצג מל"ט מתאבד שנראה כהעתקה של "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● ההעתקה הצפון קוריאנית ברורה לא רק מעצם הכלי, צורתו והמבנה, כי אם גם בגלל המשגרים שהוצגו – וזהים להארופ

אבינתן אור ברגע החבירה לנציגי צה''ל / צילום: דובר צה''ל

"הצעד הראשון לקראת החלמה": המכתב של מנכ"ל אנבידיה לחזרתו של אבינתן אור משבי החמאס

ג'נסן הואנג הפיץ מכתב לעובדי החברה על שובו של אבינתן אור משבי החמאס ● "אני נרגש עמוקות ואסיר תודה לשתף אתכם בכך שלפני רגעים ספורים, שוחרר הקולגה שלנו, אבינתן אור, לצלב האדום בעזה. אחרי שנתיים בלתי נתפסות בשבי חמאס, אבינתן חזר הביתה", נכתב בהודעה

היערכות לביקור טראמפ בנתב''ג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

כביש 1 נחסם, ומה קורה בנתב"ג? השינויים בשל ביקור טראמפ

במהלך ביקורו של נשיא ארה"ב היום נחסמו כבישים המובילים לירושלים וברחבי הבירה, כמו גם באזור המרכז ● רשות שדות התעופה ממליצה לטסים להגיע לנתב"ג רק באמצעות רכבת ישראל, שמפעילה מערך מתוגבר ● אלה שינויי התנועה שכדאי להכיר והלו"ז המלא של הביקור

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

האח סירב לפנות את הבית שהאם הורישה לאחיו. מה קבע ביהמ"ש?

ארקיע תשלם 43 אלף שקל והוצאות משפט למשפחה דתית, שטיסתה חזור מפריז נדחתה מעל 20 שעות ונקבעה לערב שישי ● בימ"ש השלום קבע כי סוכן מכס אחראי לטעות בסיווג יבוא בוטוקס לישראל, וחייב אותו לשלם כ־542 אלף שקל לחברה ששכרה את שירותיו ● ולמה קבע ביהמ"ש כי אדם שסירב לפנות את בית אמו המנוחה יפנה את הנכס לאלתר? ● 3 פסקי דין בשבוע

וושינגטון הבירה. לא נרשמה עלייה בשיעור הפיגורים / צילום: Shutterstock

השבתת הממשל מוסיפה לאתגרי שוק הדיור בוושינגטון הבירה

רבים מעובדי הממשל הפדרלי שקיבלו השנה מענקי פרישה מוקדמים אינם מקבלים כעת שכר, והשבתת הממשל עלולה להחריף את האבטלה באזור

דייוויד גפן ודונובן מייקלס / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

דייוויד גפן עזב את הוליווד כמלך. עכשיו גירושים מכוערים מאיימים להרוס הכול

אגדת הבידור רצה להעביר את הפנסיה שלו בהפלגה מסביב לעולם על יאכטה בשווי 400 מיליון דולר, וכן בתרומה של מיליארדים מכספו ● במקום זאת הוא פותח את שנות ה־80 של חייו בקרב סוער עם אקס הצעיר ממנו בחצי מאה

צבי מרמור / צילום: דוברות רפאל

הבכיר מאחורי מערכות ההגנה הישראליות: "זה כבר מוכח מבצעית. הלייזר מיירט רקטות, מרגמות וכטב"מים"

חרף המחיר הכבד, המלחמה הארוכה הוכיחה את העליונות הישראלית גם בתחומי ההגנה ● צבי מרמור, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת יבשה וים ברפאל, הוביל במשך שני עשורים את פיתוח "מעיל רוח" להגנה על טנקים ואת "אור איתן" ליירוט בלייזר ● בראיון ראשון הוא חושף את האתגרים שמאחורי פריצות הדרך, ומספר איך ישראל הקדימה את העולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בכנסת / צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ

הנשיא דונלד טראמפ בכנסת: "זה סוף הטרור, זה יהיה תור הזהב של המזרח התיכון"

הנשיא האמריקאי נאם במליאה קרוב לשעה: "זהו שחר של מזרח תיכון חדש" • הוא קרא למדינות נוספות להצטרף להסכמי אברהם, והבהיר: "אני אוהב את ישראל, אתם חזקים יותר" • נתניהו אמר לטראמפ באותה הבימה: "אנחנו מחויבים לתוכנית השלום שלך - יחד נביא אותו"

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי, AP

שר הבריאות של ממשל טראמפ מזהיר מברית מילה

שר הבריאות האמריקאי טוען: ברית מילה מכפילה את הסיכון לאוטיזם ● גל עסקאות בעשרות מיליארדי דולרים דוחף את מדד נאסד"ק ביוטק לעליות חדות ● סטארט־אפ ישראלי מגייס 45 מיליון דולר לטיפול מבוסס בינה מלאכותית בקשישים ● וחברה־אחות של אמריקן לייזר נמכרת במסגרת הסדר חוב ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מציג - כמה שווה להישאר במדד ת"א 35

מניית דמרי ירדה מעט לאחר שדיווחה על גיוס של יותר מ־400 מיליון שקל, במהלך משולב של הפחתת מחיר אופציות והקצאת מניות פרטית להראל ● המהלך נועד להקפיץ את שווי השוק של החברה כדי למנוע את הדחתה ממדד ת"א־35, אך ימי המסחר הקרובים יקבעו אם הניסיונות צלחו ● בינתיים, הראלי של חברות הבנייה נמשך