גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש לחשב מסלול מחדש"

הריבית להיוון תשלום ח"פ בתביעות נזיקיות עומדת כיום על 3% ■ שופט השלום מנחם קליין מבקש לתקן את העוול הנגרם למאות בעלי דין מדי שנה המקבלים סכום פיצוי לא ריאלי בתביעות כאלה

השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר
השופט מנחם קליין / צילום: איל יצהר

לא רבות קורה ששופט בית משפט שלום לוקח על עצמו משימה, שלא לומר יומרה, להיות השופט הראשון החורג מהלכה בת 40 שנה על בסיס "ידיעה שיפוטית". בפסק דין שנתן לפני כשבוע שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מנחם (מריו) קליין, הוא ביקש לתקן עוול הנגרם כנראה למאות בעלי דין מדי שנה.

על בסיס הלכה בת 4 עשורים, הריבית המשמשת להיוון תשלום חד-פעמי בגין נזק כמו אובדן כושר עבודה עומדת היום על 3%. הריבית הזו שיקפה, בעת מתן פסק הדין שבמסגרתו נקבעה (לפני 40 שנה!) ריבית "חסרת סיכון", כפי שמכנים בעולם הכלכלה (ולא תמיד בצדק), את הריבית על אגרות החוב הממשלתיות. אלא שהמציאות הכלכלית השתנתה, וזה שנים רבות האג"ח הממשלתי לא מניב תשואה כזו וגם לא תשואה הקרובה אליה. התוצאה הייתה, עד כה, פגיעה בניזוקים שקיבלו בפועל סכום פיצוי לא ריאלי.

התובעת, מורה במקצועה, נפצעה בתאונת דרכים ותבעה את חברת הביטוח כלל, בין היתר כדי לקבל פיצוי בגין אובדן כושר עבודה. השופט מצא, על בסיס חוות-דעת רפואית, כי לתובעת נגרמה נכות בשיעור של 10%.

במקרה כזה, בית המשפט יכול לבחור בין שני סוגים של פיצוי: הראשון הוא מה שמכונה "פיצוי עיתי". לדוגמה, בית המשפט קובע כי מדי חודש חברת הביטוח תשלם לנתבעת סכום ששווה לאובדן ההכנסות שנגרם באותו חודש, על בסיס ראיות המוצגות לו מדי כל תקופה.

נניח שהתובעת (המורה) נפגעה בגב, ולכן היא אינה יכולה לעמוד שעות רבות, והיא נאלצת להפחית את מספר השיעורים שהיא מעבירה ולהוריד את שיעור משרתה ל-90%. במקרה כזה היא תציג ראיות לנזק מדי כל כמה זמן לבית המשפט, וזה יורה לחברת הביטוח לפצות אותה בתשלום עיתי (כלומר, מדי כל עת) בגין 10% החסרים ממשכורתה.

אפשרות שנייה, החוסכת לבית המשפט ולצדדים זמן (אך יש לה גם חסרונות אחרים), היא תשלום חד-פעמי (מהוון) שאמור לשקף את כלל הנזק. אותו תשלום חד-פעמי מחושב על-פי הפגיעה המוערכת בשכר, כפול כמות המשכורות שתקבל עד ליום המשוער של סיום עבודתה (נניח, גיל הפרישה), בניכוי "ערך הזמן של הכסף". כלומר, בית המשפט מביא בחשבון את העובדה שהמורה יכולה לקחת את הסכום החד-פעמי, להשקיע אותו בהשקעה כלשהי ולקבל תשואה.

השאיפה היא שהתשואה מהשקעה סולידית תניב סכום מקביל לחיסרון הכיס שנגרם למורה בגלל הנזק הגופני שנגרם לה. אם לפשט, אפשר לומר כי מטרת החישוב היא להגיע למצב שאם המורה תשקיע את מלוא הסכום החד-פעמי באג"ח ממשלתי, ההחזר החודשי שתקבל יעמוד בקירוב על גובה הנזק שנגרם למשכורתה בגין 10% הנכות שנגרמו לה.

הבעיה היא שאם אג"ח ממשלתי מניב רק 2% ואפילו פחות מזה, התוצאה היא שהפיצוי של המורה נשחק, ובפועל היא מקבלת פיצוי חסר.

השופט קליין הדגים, בקשר לאותה מורה, כי הפער בין החישוב באמצעות מקדמי ההיוון הנהוגים (על בסיס ריבית של 3%) לבין חישוב על בסיס מקדם המחושב באמצעות ריבית של 2% - הוא הפער בין פיצוי של כ-400 אלף שקל לבין פיצוי של כ-500 אלף שקל. מבחינתה של המורה, בוודאי לא מדובר בכסף קטן.

"אחרי 40 שנות מדבר פסיקתי יש 'לחשב מסלול מחדש'", פסק השופט, והוסיף כי "נראה שאי-התאמתו של שיעור ההיוון שבשימוש למציאות הכלכלית כפי שקיימת כיום זועקת לשמיים". קליין הוסיף כי "סבורני שכיום חוסר היכולת להשיג תשואות שגלומות במקדמי ההיוון המקובלים ידוע לכל והפך לעניין שיכול להיחשב אף ל'ידיעה שיפוטית'".

"ידיעה שיפוטית" היא פרט שמצוי בידיעה הכללית של השופט, דבר שהוא מפורסם וברור כל-כך, עד שלא נדרשת ראיה בעניינו.

השופט המשיך וציין כי "כל אחד שיש לו קצת כסף פנוי, ופנה בשנים האחרונות להשקיע את כספו באופן סולידי באגרות החוב של המדינה, או פנה לבנק כדי לפתוח תוכנית חיסכון או פיקדון - הרגיש זאת היטב. ההנחה הקיימת בדבר בסיס ההיוון הגורסת כי על-ידי השקעת כספו, יבטיח לעצמו הניזוק קצבה חודשית כתשואה על השקעתו, כגודל הפסד ההשתכרות שלו, תוך שמירה על יתרת הקרן ומנת ריבית בגובה 3%, לא אקטואלית ולא רלוונטית יותר".

בעקבות זאת קבע השופט, כנראה לראשונה זה עשורים, כי מקדם ההיוון המחושב יעמוד על ריבית של 2% בלבד.

הצעד שעשה שופט השלום הוא חריג, אמיץ, אולי אפילו חצוף משהו. השופט עצמו סקר מקרים שבהם הנושא הגיע לפתחו של בית המשפט העליון (אמנם לפני שנים רבות), וזה קרא למחוקק לקבוע נורמה, אך נמנע מלפסוק בסוגיה.

החלטתו של שופט שלום איננה הלכה ואינה מחייבת אף שופט אחר, כך שאין הכרח שתשפיע על תיקים דומים שיגיעו לבתי המשפט. ישנה אפשרות שחברת הביטוח כלל, ששינוי בריבית ההיוון עשויה להשפיע עליה השפעה רוחבית שלילית, תערער על פסק הדין כדי למנוע את הישנות הפסיקה בעתיד.

אולם, מנגד, ערעור כזה עוד עשוי להתגלות כטעות מבחינת חברת הביטוח. זאת, אם בית המשפט המחוזי ואולי אפילו בית המשפט העליון, בערעור "בגלגול שלישי", עוד ימצאו לנכון לאמץ את פסק הדין של שופט השלום היומרני.

מצליח לבלוט פעם אחר פעם

שופטי שלום בדרך-כלל אינם מוכרים לציבור הרחב ואינם זוכים לתשומת-לב רבה בתקשורת, וניתן להבין מדוע. הם רבים ולרוב עוסקים בתיקים הקטנים והשגרתיים יותר, שאינם מעוררים דיון ושיח ציבורי. אך שופט השלום מנחם קליין, כך נדמה, מצליח לבלוט פעם אחר פעם, גם בזכות מה שמצטייר מפסיקתו כמזגו הסוער.

בשנה שעברה פורסם כי השופט ביקש "לרדת אל השטח" ולבקר במערת נטיפים בסלובניה. השופט דן בתביעה שהגישה לקוחה של חברת "השטיח המעופף" נגד החברה. התובעת נסעה לטיול מאורגן שארגנה החברה, במהלכו ביקרה במערת הנטיפים "פוסטוניה", שם נפלה על נטיף ונחבלה בעינה.

לאור העובדה שהצדדים הגישו לשופט תמונות של מקום האירוע, שצולמו באופן שתומך בטענותיהם הסותרות, החליט השופט כי מן הדין ומן הצדק שבית המשפט יבחן את המערה ואת הנטיף מקרוב. ועדת האתיקה של השופטים אישרה את הנסיעה.

במקרה אחר, בעל דין הגיש בקשה לתיקון טעויות בפסק הדין שנתן השופט. ההחלטה שנתן השופט בבקשה הייתה מוזרה מעט. השופט נימק את הדחייה בכך ש"לפני כמה זמן אימצתי את תובנות היועצים הארגוניים של הנהלת בתי המשפט, הסבורים כי על השופט להיות satisficer ולא optimizer", כלומר, לנסות להיות תמציתי בהסקת מסקנות.

השופט התייחס בפסק הדין להתאבדותו של השופט מוריס בן-עטר בפברואר 2011, ששם קץ לחייו והותיר אחריו מכתב שהסביר: "עומס העבודה הכריע אותי". זאת, על רקע נטייתו של השופט המנוח להעמיק יתר על המידה בתיקים שבהם דן.

שופטי בית המשפט המחוזי, יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט, קיבלו את הערעור על החלטה זו. הם קבעו כי "הגיגיו" של קליין, אין מקומם בפסק הדין. השופטים כתבו כי "הגיגים אלה אינם מעניינים את הצדדים ואף אינם אמורים להיכלל בפסק הדין", והוסיפו כי "גם אלה הסבורים כי על השופט להיות 'סטיספייזר' ולא 'אופטימייזר', אינם סבורים כי משמעות הדבר היא מתן פטור או התפרקות מהחובה לבחון בעיון את טענות הצדדים והראיות, לקבוע ממצאים עובדתיים ולנמקם, ולו בקצרה".

דוגמה נוספת התרחשה בשבועות האחרונים. השופט קליין דן בעניינו של נכה שזכה לתמיכת הביטוח הלאומי, על אף שהתגלה שהוא מחזיק ב-30 דירות בתל-אביב ומגלגל כספים רבים ב"שחור". השופט לא הסתפק בקביעות הנחרצות שלו על התובע, עסקיו "המסתוריים" וכיוצא בזה. קליין סבר כי מחובתו להעביר את התיק לידי רשות המסים, "כדי שזו תשקול בדיקה האם יש מקום לפתוח בחקירה בעניין". 

עוד כתבות

שוק המשכנתאות מוסיף להיות גבוה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עלייה של כ-60%: שוק המשכנתאות ממשיך להתנתק מעולם הנדל"ן

בחודש ספטמבר נלקחו משכנתאות בהיקף של 8.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-60% מהתקופה המקבילה אשתקד ● במקביל, ע"פ הערכות, מספר העסקאות לרכישת דירות נמצא בירידה משמעותית ● איך אפשר להסביר את הפער הזה?

הבורסה בפרנקפורט / צילום: Reuters, Staff

אחרי שנים של חשדנות, המשקיעים במדינה הזו סוף סוף נכנסים למניות

יותר ויותר גרמנים מגלים עניין בהשקעות אחרי עשורים של חשדנות - ולא רק הדור הצעיר ● בתוך שלוש שנים, 3 מיליון שחררו את השמרנות ונכנסו לשוק המניות ● הממשלה מנסה לעודד את שבירת המחסום הפסיכולוגי אך נזהרת מרפורמות עמוקות

שכונת עומרים באופקים / הדמיה: אול אין

הירידה בקצב מכירת הדירות מתמתנת. ומי העיר הדרומית שממשיכה להוביל

נתוני הלמ"ס שפורסמו היום מצביעים על המשך ירידה בהיקף רכישת הדירות גם בחודשי יוני-אוגוסט ● עם זאת, ניתן להצביע על מגמה חיובית קלה, אך מוקדם לקבוע אם מדובר בהיפוך מגמה ● הנתון המפתיע: אופקים מובילה ברכישת הדירות החדשות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

ברגע האחרון: אנרג'יאן תייצא גז דרך צינור ניצנה

אנרג'יאן חתמה על הצטרפות לצינור הגז "ניצנה" בנגב בין מצרים לישראל ● המקום בצינור, יעלה לחברה כ-100 מיליון דולר, אותם תממן בעיקר מהלוואה מבנק הפועלים ● על פי הודעת אנרג'יאן, ההסכם צפוי "לתמוך בצמיחת החברה ולתרום לפיתוח שוק האנרגיה המקומי והאזורי כאחד"

אופל פרונטרה 2025 / צילום: יח''צ

החל מ־157 אלף שקל: זה רכב קטן למשפחות גדולות

הקרוס־אובר הקומפקטי של אופל מציע יכולת שינוע של שלושה־ארבעה מבוגרים ושני ילדים במחיר הנמוך ביותר בפלח. הרכב זריז וחסכוני אבל מכתיב פשרות בתחום האחסון ● מבחן דרכים

מייסדי פיירבלוקס. מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יח''צ

אקזיט כחול־לבן בקריפטו: היוניקורן שרוכש סטארט-אפ צעיר ב-90 מיליון דולר

דיינמיק פיתחה תשתית המאפשרת להטמיע ארנקים דיגיטליים באפליקציות תוך ימים ספורים בלבד ● לפי פיירבלוקס, הרכישה מסמנת מהלך אסטרטגי חדש של החברה, שנכנסת מעולמות הבנקים והבורסות לעולם הצרכני והפינטק

פרופ' אמנון שעשוע, ממייסדי מובילאי / צילום: Nasdaq, Inc

מובילאיי עמדה בציפיות הרווח ומעלה תחזיות - נחלשת במסחר המוקדם

מובילאיי בניהולו של המייסד המשותף פרופ' אמנון שעשוע פרסמה דוחות רשמה ברבעון שחלף הכנסות של 504 מיליון דולר, עלייה של 4% בהשוואה ל-486 מיליון דולר ברבעון המקביל ● שעשוע: מצפה להתרחבות בשירותי הרובוטקסי בלוס אנג'לס ובערים נוספות בארה"ב ובאירופה

אלוף במיל', יפתח רון טל / צילום: יוסי כהן

אחרי שנתיים בלי יו"ר קבוע: זה האיש שצפוי להיכנס לתפקיד ברשות שדות התעופה

שרת התחבורה מירי רגב מינתה את האלוף (במיל') יפתח רון-טל ליו"ר רשות שדות התעופה, בכפוף לאישור הממשלה ● המינוי מגיע אחרי כשנתיים ללא יו"ר קבוע ובתום תקופה שבה עמד רון-טל במרכז מספר מינויים מתוקשרים, בהם הוועדה לבחינת עתיד גל"צ וראשות מינהלת תקומה

בקבוקי מי עדן / צילום: יח''צ מי עדן

אביחי סטולרו ותמיס רוכשים את מי עדן לפי שווי פעילות של 400 מיליון שקל

מי עדן, המחזיקה ב־40% משוק בקבוקי המים המינרליים בישראל, נרכשת מידי חברת פרימו ווטר ● רכיב המזומן שישולם בעסקה עומד על 150 מיליון שקל, והיתרה צפויה להיות חוב שיעבור אל הרוכשים ● המגעים לעסקה נמשכו כמעט שנה

פרופ' יואל מוקיר / צילום: ap, Nam Huh

הזוכה הטרי בפרס נובל לכלכלה לא רוצה שתדאגו מחזונות דיסטופיים

פרופ' יואל מוקיר, שגדל והתחנך בישראל, הופתע כשהתקשרו לבשר לו שזכה בפרס נובל לכלכלה ● אבל מחקריו, שמציבים אמונה בקדמה ובטכנולוגיה כתנאי לשגשוג כלכלי של חברות, רלוונטיים היום במיוחד ● בראיון מיוחד לגלובס, הוא מסביר למה הוא לא קונה את הסיפורים הדיסטופיים על בינה מלאכותית, מה החברה החרדית יכולה ללמוד מיפן על שילוב בין מסורת לקדמה, ומגלה מה מאיים על הצמיחה בעתיד

תשואות הגמל והפנסיה / אילוסטרציה: Shutterstock, Lady_Luck

חודש אחד הקפיץ את תשואות הגמל והפנסיה לטווח ארוך ב־10%. זו הסיבה

נתוני הגמל והפנסיה לחודש ספטמבר הציגו זינוק חד בתשואה המצטברת לשלוש שנים. הסיבה: יציאה של ספטמבר 2022 מהחישוב, שהיה חודש אדום בשווקים בצל העלאות הריבית ● בין הגופים המצטיינים בחודש האחרון בלט אלטשולר שחם, שתקופה ארוכה נעדר מצמרת התשואות

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

אין דמי ניהול בפיקדונות הבנקאיים? זה מיתוס. אתם משלמים הרבה מאוד

לפיקדונות בבנקים בהחלט יש מחיר ● העלאת הארנונה היא חצי מהבעיה ● ומה נדחק הצידה עם ההשתלחות של השר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נהג המונית יובל סמו מסיע את הפניקס סמארט לפסגת הפרסומות האהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי, על אף שכלל לא הייתה באוויר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר השבוע, כמיליון שקל, שייכת לבנק הבינלאומי - שבסיוע האחים סוויסה מתברג במדד

דירה בהנחה

הסתיימה ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה": מספר הנרשמים שבר שיא

עיריית תל אביב־יפו מוציאה למכרז קרקע למכירה ביד אליהו - תמורת 73 מיליון שקל לכל הפחות ● על פי נתוני משרד השיכון והבינוי, מספר הנרשמים ל"דירה בהנחה" עמד על כ-131,000 ● רנט איט ומגדל רכשו מרמי שבירו 75% מהזכויות בפרויקט להשכרה לטווח ארוך באשדוד ● חדשות השבוע בנדל"ן

תבנית ביצים / צילום: איל יצהר

אחרי למעלה משנתיים: מחיר הביצים עולה

מחיר הביצים המפוקח עולה החל מ-1 בנובמבר ב-1%, כך שמחיר חבילת 12 ביצים בגודל L יעלה ב-15 אגורות ל-14.24 שקל ● לפי משרד החקלאות, עליית המחיר נובעת מ"השינויים שחלו בכלל רכיבי שרשרת הערך, מהמגדל, דרך המשווק והקמעונאי ועד לצרכן"

דודי אפל / צילום: תמר מצפי

"בזבוז זמן": ביהמ"ש דחה את הצעתו של דודי אפל להסדר חוב בגובה 87 מיליון שקל

הקבלן הגיש ביולי האחרון הצעה מעודכנת בה הציע לשלם לנושים דיבידנד בגובה 100% מהחוב כלפיהם, ובסך-הכול 87 מיליון שקל, אחרי שתחילה הציע לשלם 50 מיליון שקל בלבד ● ביהמ"ש דחה כעת את ההצעה וקבע: "רב הנסתר על הגלוי לגבי המקורות הכספיים של החייב" ● אפל: "נערער ונשים סוף לרדיפה"

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? / צילום: דוברות הרשות השופטת

ועדת חקירה ממלכתית או ממשלתית? ההבדל גדול יותר מיצחק עמית

בקואליציה מקדמים יוזמות לוועדות חקירה מיוחדות לאירועי 7 באוקטובר ● אבל ספר החוקים מעניק מעמד מיוחד לוועדת חקירה ממלכתית ● מאיזו "בעיה" מבקשת הממשלה להימנע, ומה האפשרויות האחרות שקיימות בפניה?

אירורי (גריל פחמים יפני מסורתי) ב''אסא'' / צילום: דן פרץ

טוקיו בתל אביב: "אסא" היא חגיגת אוכל עכשווית ואנרגטית

האנשים מאחורי "הלנה" ו"צ'אקולי" עושים את זה שוב, הפעם ביפנית, עם מנות שובבות וכיפיות ותמחור נוח שמאפשר לשחק ולטעום הכול

איתמר פורמן / צילום: ענבל מרמרי

חבר הנהלה צעיר אבל עם ניסיון בנקאי רב: מאחורי המינוי החדש במשק

איתמר פורמן ימונה למנכ"ל ישראכרט הבא, וכל העיניים של השוק עליו ● מה הוא מביא איתו לתפקיד, למה בדלק התעקשו דווקא על בנקאי, ואיך יגיב דב קוטלר, זה שקידם אותם לתפקידי מפתח בבנק הפועלים?

פרופ' מיקי הלברטל (מימין) עם נעמי ושרון עזריאלי באתר הבנייה ברמב''ם / צילום: המרכז הרפואי רמב''ם

כ-24 מיליון שקל: קרן עזריאלי תורמת למרכז שיקום ילדים בבית החולים רמב"ם

הקרן של משפחת עזריאלי תורמת כ–24 מיליון שקל לבניית מרכז שיקום ילדים ראשון באזור חיפה ● בפלטפורמת הסטרימינג freeTV נפרדים מהפרסומאי גדעון עמיחי ● חברת ההפקות גרין פרודקשנס מתמזגת עם חברת ההפקות האוסטרלית MOFA ● וגם: המנכ"ל החדש של סיקס סנסס