ג'וזף שטיגליץ / צלם: רויטרס
הניאו-ליברליזם, המתודה הכלכלית השלטת במדינות המערב ב-30 השנים האחרונות נמצאת בימיה האחרונים וקרובה לסיומה, כך טוען פרופ' ג'וזף שטיגליץ, זוכה פרס נובל לכלכלה ויועץ לשעבר של נשיא ארה"ב ביל קלינטון.
בראיון לאתר "ביזנס אינסיידר", שטיגליץ מסביר שלפי האג'נדה של הניאו-ליברליזם, מסחר חופשי, שווקים פתוחים ותחרותיים, הפרטה, דה-רגולציה והפחתה בהוצאה הממשלתית - שנועדה להעצים את כוחו ותפקידו של הסקטור הפרטי, הן הדרכים הטובות ביותר להגדיל את הצמיחה. הגישה הזו אומצה בחום ע"י הכלכלנים המובילים במערב וכן ע"י המוסדות הארגונים הבינלאומיים, כגון קרן המטבע והבנק העולמי. בשלהי שנות ה-80, הניאו-ליברליזם הפך לגישה המובילה גם בארה"ב. המדיניות הכלכלית שהובילו רונלד רייגן וקלינטון בארה"ב כמו גם מרגרט טאצ'ר בבריטניה נחשבה ל"תור הזהב" של הניאו-ליברליזם. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו נחשב לאחד המנהיגים הבולטים שדוגלים באג'נדה הכלכלית הזו.
האופוזיציה המשמעותית לניאו-ליברליזם החלה להתפתח בשנים שלאחר המשבר הפיננסי הגדול ב-2008. המתנגדים לשיטה ושטיגליץ ביניהם, טענו כי היא אינה מתאימה יותר וההוכחה הטובה לכך הם שיעורי הצמיחה הנמוכים לצד גידול מהותי באי- השוויון.
יתרה מזו, סדקים החלו להתגלות לאחרונה גם בקרב כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, שחיברו מסמך שכותרתו היא האם הניאו-ליברליזם הוא אג'נדה כלכלית ששווקה בשיווק-יתר? כלכלני קרן המטבע אומנם מציינים את התרומות החשובות של הניאו-ליברליזם, כגון גידול הסחר החופשי ובאופן כללי שיפור ברמת החיים במדינות רבות. אולם, במקביל, בקרן המטבע הצביעו על הבעייתיות וההשפעות השליליות של חלק מתנועות ההון בעולם כמו גם של מדיניות הריסון המוניטרי וצעדי הצנע.
שטיגליץ, שזכה בפרס נובל לכלכלה ב-2001, נחשב לאחד ממבקרי האג'נדה הניאו-ליברלית בשנים האחרונות. הוא טוען כי "האופוריה הניאו-ליברלית" שאפפה את העולם מאז שנות ה-80, התפוגגה כעת. כאשר נשאל האם הוא סבור שהקונצנזוס הכלכלי כלפי הניאו-ליברליזם הגיע לסיומו, שטיגליץ השיב כי בינתים מבחינה אקדמית הוא הסתיים. "הסטודנטים לא מעוניינים לפתח את הניאו-ליברליזם, הם מנסים להבין היכן השווקים נכשלו ומה לעשות בנידון, מתוך הבנה שהכישלונות יכולים להחמיר", לדבריו.
שטיגליץ טוען בנוסף שגם חלק ממעצבי המדיניות מכירים בכך שהשיטה אינה עובדת יותר כמו שצריך. לטענתו, אומנם חלק מהפוליטיקאים הימנים בארה"ב שאינם מכירים בכך ומסרבים לשנות או לתקן את הבעיות, אך חלק אחר מהפוליטיקאים מבין שהשווקים אינם מתפקדים היטב והבעיה היא שהממשלה אינה מסוגלת לתקן את הכשלים.
שטיגליץ סבור עוד כי אחת הטענות המרכזיות המרכזיות של האידאולוגיה הניאו-ליברלית - הרעיון שהכלכלות והשווקים צומחים ומתפקדים באופן הטוב ביותר עם מינימום התערבות ממשלתית וכמה שפחות רגולציה, הופרכה בשנים האחרונות. "עברנו ממצב של אופורייה בניאו-ליברליזם, שבו השווקים עובדים היטב כל הזמן, למצב שבו השווקים אינם מתפקדים עוד והדיון כעת הוא כיצד הממשלות יכולות לתקן את הכשלים". במילים אחרות, שטיגליץ טוען כי הניאו-ליברליזם "מת" הן במדינות המפותחות והן במתפתחות.
בראיון שהעניק לכלי תקשורת אחרים לקראת השקת ספרו החדש - "The Euro - HOW A COMMON CURRENCY THREATENS THE FUTURE OF EUROPE", שטיגליץ הסביר כי מדינות מתפתחות רבות מתנגדות לתהליכי הגלובליזציה משום שהבינו כי הן נפגעות מכך, אך גם חלקים חלקים גדולים במדינות המפותחות נפגעו מהניאו-ליברליזם. כך למשל, המעמד הבינוני והנמוך בארה"ב ובמדינות מערביות נוספות סובל מקיפאון חמור בשכר כאשר בקרב המעמד הנמוך, השכר החציוני הריאלי נמוך מזה שהיה לפני כ-40 שנים.