דוד פאפו יור הסתדרות הרוקחים קרדיט: תמר מצפי
ראשיתו של התיקון בתזכיר חוק ממשלתי שפורסם בשנת 2011. באותה עת ביקשה הצעת החוק להתמודד עם עיוות נקודתי בפקודת הרוקחים - העובדה שהפקודה אינה מגדירה עבירות פליליות קונקרטיות, אלא מסתפקת בקביעה לפיה כל עבירה על הוראות הפקודה או תקנותיה היא עבירה פלילית, שעונשה עד ששה חודשי מאסר. העדר ההגדרות המפורטות מחד והענישה הקלה מאידך הביאו לכך שבפועל כמעט ולא ננקטו הליכים פליליים על עבירות בתחום הפרמצבטיקה.
היות והשחקנים הלגיטימיים בשוק התרופות הם גופים המפוקחים באופן הדוק על ידי משרד הבריאות, להיעדר האכיפה הפלילית בפועל הייתה השפעה מועטה על השוק בכללותו. למעשה, האכיפה הפלילית רלוונטית בעיקר ביחס לגופים אשר עוסקים בפשיעה פרמצבטית של ממש, ובעיקר בהפצת תרופות מזויפות. ואכן, דברי ההסבר לתזכיר החוק המקורי, אשר הגדיר לראשונה שורה של עבירות פליליות קונקרטיות לצד קביעת מדרג של דרגות ענישה לעבירות השונות והגדרת האחריות הפלילית של נושאי משרה בתאגידים, התייחסו לצורך להילחם בפשיעה הפרמצבטית ש"הינה תופעה עולמית רחבת היקף, המדאיגה מדינות רבות ולאחרונה הולכת ומתרחבת גם בתחומי מדינת ישראל".
על רקע זה, זכתה יוזמת החקיקה מראשיתה לתמיכה עקרונית של כל הגורמים הפועלים בשוק התרופות. ככל הנראה, תמיכה עקרונית זו היא שאפשרה למשרד הבריאות להרחיב בהמשך את הצעת החוק לתחומים שונים שבינם לבין המטרה הראשונית של המלחמה בפשיעה הפרמצבטית אין ולא כלום.
כך, בתזכיר מתוקן שפרסמה הממשלה בשנת 2013, נוסף פרק חדש לחלוטין שענינו הטלת עיצומים מינהליים כספיים על עבירות בתחום הפרמצבטיקה, שאינן בתחום הפשיעה הפרמצבטית הקלאסית, המצריכה שימוש בהליכים פליליים. בהצעת החוק הממשלתית שפורסמה באוקטובר 2014, נוספו גם תיקונים של מספר הגדרות יסודיות בפקודת הרוקחים. בהמשך, במהלך הדיונים בהצעת החוק בכנסת, נוספו לה עניינים נוספים, כגון הסדרה מפורטת של פעילות בתי המסחר לתרופות, של ניפוק תרופות מרשם במצבי חירום בהעדר מרשם ושל פעילות ארגוני צדקה המחלקים תרופות לנזקקים, הגדרה של חובותיו האישיות של בעל בית מרקחת, הוראות בענין דיווח על פגמים בתכשירים וטיפול במוצרי צריכה החשודים כמזיקים, ואף רפורמה כוללת בהליכי הדין המשמעתי החלים על רוקחים.
למרות מורכבות ההצעה, שהפכה למסמך המכיל עשרות עמודים ומאות סעיפי חקיקה, היא אושרה בתום מרתון של דיונים בוועדת העבודה והרווחה, בשינויים מעטים בלבד. כך, בוצעה, בסופו של דבר, רפורמה כוללת וחסרת תקדים בחקיקה המסדירה את שוק התרופות בישראל, בהליך רגיל, שלא במסגרת "חוק ההסדרים" או תיקון חקיקה עקיף. על רקע הכישלונות הרבים של הממשלה בכלל, ומשרד הבריאות בפרט, בקידום תיקוני חקיקה מורכבים, חקיקתו של תיקון מס' 24 לפקודת הרוקחים, בפרק זמן כה קצר, היא אירוע ראוי לציון.
לאחר שנים ארוכות בהן החקיקה בתחום הפרמצבטיקה עברה תיקונים נקודתיים בלבד, עתידה להיכנס לתוקף, תוך זמן קצר, רפורמה מהותית וכוללת, המשנה לחלוטין את חקיקת הפרמצבטיקה בישראל ובמיוחד את סמכויות האכיפה כלפי הגופים השונים הפועלים בתחום זה. פעולתו הנמרצת של המחוקק מטילה כעת על כל הגורמים הפועלים בתחום רגיש זה נטל משמעותי של היערכות לשינוי החוק.
הכותב הוא שותף במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן