גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מסר בעייתי ליזמי ההיי-טק

המאבק על תקציבי המדען הראשי הוא מאבק לאומי

הייטק מחשב דולר / צילום: שאטרסטוק
הייטק מחשב דולר / צילום: שאטרסטוק

מדי שנה, בריטואל שחוזר על עצמו, נאלץ המדען הראשי לצאת למאבק על תקציב משרדו. גם השנה נדון המדען לעסוק בכך - בשל קיצוץ של כ-100 מיליון שקל בתקציב הרשות לחדשנות טכנולוגית שהוא עומד בראשה (שמה החדש של לשכת המדען הראשי). הקיצוץ נובע מדרישתו של השר לפיתוח הפריפריה, אריה דרעי, להעביר 300 מיליון שקל מתקציב משרד הכלכלה והתעשייה, משרדו הקודם, אל המשרד לקידום הפריפריה, משרדו הנוכחי, צעד שפוגע ישירות בתקציב המדען הראשי.

כל זה מתרחש כאשר זרוע אחרת של המדינה, משרד האוצר, פועלת להעניק שורה של הטבות מס לחברות היי-טק, זרות ומקומיות, לאור הקשיים שמולם ניצב ההיי-טק הישראלי בזירה הגלובלית. מופת של ניהול לקוי וחוסר תיאום.

תקציב הבסיס של המדען הראשי לשנים 2015-2016 היה 1.45 מיליארד שקל - סכום שהוא גם תולדה של תוספות שניתנו בעבר למדען לאורך השנה. כעת עשוי התקציב לרדת ל-1.35 מיליארד שקל, בנוסף לפגיעה בתוספות שניתנו בסך 100-200 מיליון שקל. במילים אחרות, סך הפגיעה בתקציבי המדען עלולה להגיע ל-300 מיליון שקל. כל זה בשעה שתקציב המדען נמוך כמעט במיליארד שקל מהצרכים האמיתיים של תעשיית ההיי-טק, ובשעה שמדינות רבות משקיעות משאבים גדולים בטיפוח חדשנות טכנולוגית. גם מדינות שהתמקדו בעבר רק בהיבט הייצור, דוגמת סין וקוריאה, שמות יתר דגש על חדשנות ומאיימות על מעמדה המוביל של ישראל כ"אומת הסטארט-אפ".

לצד התחרות הגוברת, ניתן להבחין במגמות נוספות התורמות לירידה בתחרותיות של ישראל, דוגמת ירידה בשיעור ההוצאה על מו"פ, ירידה בהיקף הפעילות של קרנות הון סיכון ישראליות, דשדוש בשיעור המועסקים בהיי-טק וירידה בשיעור הסטודנטים הלומדים מקצועות מדעיים והנדסיים.

לפיכך, מאבקו של המדען על תקציבו איננו מאבק סקטוריאלי. זהו קרב על היתרון היחסי של ישראל בזירה העולמית, על יכולתה להתייצב בחזית החדשנות הטכנולוגית ועל האפשרות לייצר מנופי תעסוקה. לא למותר לציין כי כל משרה טכנולוגית בהיי-טק יוצרת עוד ארבע משרות שירותים.

העובדה שבכל משבר תקציבי הראשונים שנפגעים הם תקציבי המדען הראשי נובעת מכך שלתקציבי ההיי-טק אין "אבא" ואין לובי - הוא איננו "מגזר" במדינה שמקדשת סקטוריאליות. סיבה נוספת היא שאת פירות ההצלחה בהיי-טק קוצרים אחרי שנים: איזה פוליטיקאי יתמוך בתוספת תקציבית שלא מיועדת למשמרת שלו ושמישהו אחר יגזור את הסרט שהיא תניב?

מה שמרגיז במיוחד בכל הסיפור הזה הוא שבסופו של דבר המדינה מחזירה לעצמה את ההשקעה במו"פ ובחדשנות. כל דולר של מענק מו"פ מניב למעלה מ-15 דולר יצוא, והשקעה במו"פ מחזירה עצמה למשק פי 50.

כאן המקום לחזור ולהסביר כי הבעיה העיקרית של חברות ההזנק היא הצורך להסתמך על מקורות מימון פרטיים בשלבי הפיתוח הראשונים עתירי הסיכון. אנו באים בטענות לחברות על שהן ממהרות לבצע אקזיט, אבל הקושי להשיג מימון הוא זה שמכריח את היזמים הישראלים לא רק לגלות יצירתיות אלא לעתים להעמיד את האקזיט כמטרה מרכזית במערכת השיקולים שלהם.

פעילות המדען הראשי במשך השנים נועדה בדיוק לשם כך - להקטין את הסיכונים של היזמים. היא ביטאה את מדיניות הממשלה לפיה מדינה קטנה נטולת משאבים טבעיים חייבת לקדם את כושר היזמות וההמצאה של האזרחיה. תפיסה זו הביאה את הממשלה לייסד מגוון תוכניות תמיכה וסיוע, שישמשו כמנוף לחברות הזנק קטנות ויסייעו להן לצמחו מהר יותר. כך הוקמה קרן יוזמה, ששימשה זרז להקמתן של קרנות ההון סיכון הראשונות בישראל. כך הוקמה ענבל וכך הוקמה קרן הזנק - קרן השקעות ממשלתית שמשקיעה במשותף עם קרנות הון סיכון פרטיות בחברות הזנק.

תוכניות אלה הביאו לכך שבתוך שני עשורים כל כספי המדינה שהושקעו הוחזרו בקנייה חוזרת של המגזר הפרטי, תאגידים רב-לאומיים הקימו כאן מרכזי פיתוח וקרנות הון סיכון זרות, בעיקר מארה"ב, הגיעו לכאן ויצרו אקו-סיסטם טכנולוגי תוסס.

לכך צריך להוסיף את החממות הטכנולוגיות, שהוקמו עם העלייה הגדולה ממדינות ברית המועצות לשעבר והציעו ליזמים אימון והדרכה, לצד סיוע כלכלי בשלבים הראשוניים של הפיתוח הטכנולוגי.

בתוך אקו-סיסטם מופלא זה, למדען הראשי נודע תפקיד מרכזי בבניית מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית, באמצעות תמיכה כלכלית במאות סטארט-אפים, שבלעדיה ספק אם היו הופכים מחלום למציאות. זאת ועוד, כיום משרד המדען אחראי גם לעידוד מחקר ופיתוח בתחומים אסטרטגיים למדינת ישראל כמו תחום הסייבר ותחליפי הדלקים, או הטמעת חדשנות בתעשייה המסורתית.

הפגיעה המתוכננת בתקציב המדען מעבירה מסר בעייתי במיוחד לתעשיית ההיי-טק והמו"פ הישראלית, שכבר היום מתקשה יותר ויותר לגייס הון. בכך מדינת ישראל מאותתת ליזמים ולמשקיעי ההון סיכון, כי מחויבותה לקידום המו"פ נמצאת בנסיגה, כך שהסיכון הכרוך בהשקעות כאלה בארץ הופך גבוה יותר. זאת, לצד אי הוודאות המצטברת ביחס לרמת התמיכה.

פערי האיכות - זמניים

אנחנו נמצאים בנקודת זמן קריטית - או שישראל תצליח לשמר את יתרונה הטכנולוגי או שמדינות אחרות, רעבות לחדשנות טכנולוגית, יצליחו לצמצם פערים. פערי האיכות, חשוב לזכור, הם זמניים.

כדי לתמוך באמת בהיי-טק הישראלי, היה על תקציב המדען להכפיל את עצמו. בינתיים, הקיצוצים גורמים נזק בלתי יתואר לצמיחת המשק, משום שהממשלה משתתפת ברמות נמוכות יותר בפרויקטים - 20%-30% במקום 50% - ופרויקטים רבים נדחים מחוסר תקציב. .

אם מוסכם על כולם שתעשיית ההיי-טק היא הקטר של הכלכלה הישראלית, הרי פגיעה בתקציבי המדען יכולה לפגוע אנושות בבסיס שהוא קריטי לצמיחת התעשייה הישראלית והמשק כולו.

ישראל היא מדינה קטנה יחסית, בלא שוק מקומי גדול ובלא גישה לשווקים אזוריים. ההיי-טק הוא היתרון היחסי המהותי שלה, שהביא בשלושת העשורים האחרונים לצמיחתה המואצת של הכלכלה הישראלית ולמיצובה כ"אומת הסטארט-אפ". לכן, המאבק על תקציבי המדען הראשי הוא מאבק לאומי, ועל כולם - התעשייה, היזמים, המשקיעים והממציאים - להתגייס כדי למנוע את הפגיעה בו.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר עמותת "יחדיו" מיסודה של קרן רש"י. 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%