אבי בן בסט / צילום: איל יצהר
גם לאחר יותר משנה של עבודה ואפילו לאחר שגובש תזכיר חוק, נמשכים חילוקי הדעות בין חברי ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הפיננסית והגיעו לכנסת. היום (ג') התקיים דיון ראשון בנושא בוועדת הרפורמות בכנסת, שבראשות ח"כ אלי כהן. בדיון דיברו גם חברי הוועדה, בהם פרופ' אבי בן בסט ויו"ר הוועדה דרור שטרום, וכן הופיעו נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. מהדברים שאמרו המשתתפים השונים, נראה כי עדיין אין קונצנזוס בקרב חברי הועדה במספר נושאים, והדבר עובר לפיתחה של הכנסת, שתכריע בסוגיות השונות.
כך למשל, בן בסט קרא לכנסת לשנות את המלצות הוועדה, להורות גם על הפרדת כאל מדיסקונט והבינלאומי, ולא להסתפק רק בהפרדת חברות כרטיסי האשראי שבשליטת הבנקים הגדולים."אני בדעת מיעוט ואני מקווה שבוועדת הפורמות הדעה לא תהיה במיעוט. אני חושב שצריך להפריד את שלוש חברות כרטיסי האשראי", אמר בן בסט.
"יש מהלכים שהרפרומה עושה שמטרתם להסיר חסמים ולפתוח את הדלת לכניסת שחקנים חדשים, אבל אנחנו לא יודעים אם בוודאות ייכנסו שחקנים חדשים ומתי. לעומת זאת, הפרדת חברות כרטיסי האשראי תיצור באופן מיידי שחקנים חדשים", אמר בן בסט.
"כיום נתח השוק של חברות כרטיסי האשראי הוא כ-9% משוק האשראי למשקי בית. המוסדיים מספקים עוד 6%, והבנקים 85%. אם אנחנו מפרידים רק שתיים מהן, וכאל היא שליש משוק האשראי, אנו מצמצמים עוד יותר מהלך, שמראש הוא קטן. זה המהלך העיקרי והוודאי ליצירת שחקנים חדשים. לכן זו סיבה טובה להפריד את שלושתן", הסביר בן בסט את עמדתו.
עוד הוא הוסיף: "יש פה אפליה שאני לא מבין. נכון שפועלים ולאומי גדולים יותר מדיסקונט, אבל למה צריך הפלייה כזו. דיסקונט הוא גם אחד הבנקים הפחות יעילים במערכת, ודווקא הפרדה כזו תיצור לו תמריץ גדול יותר להתייעל. ולכן אני ממליץ ללכת עד הסוף עם המהלך הזה בכדי שהוא יהיה אפקטיבי".
בר, שכאמור השתתפה בדיון, מיד השיבה לבן בסט ואמרה: "אני מתנגדת נחרצות להפרדת כאל מהבנקים הבינוניים, וגם הוועדה השתכנעה. המערכת הבנקאית בנויה משני בנקים גדולים ושאר הבנקים. אם רוצים לחזק את התחרות, צריך לחזק את הבינוניים והקטנים. אצלנו יושבים האנשים הכי מקצועיים, וגם התייעצנו עם גורמים נוספים בעולם כמו קרן המטבע וכולם חושבים כמונו", אמרה בר.
פלוג שדיברה גם כן בפתח הישיבה, ציינה כי העבודה על גיבוש מסקנות הוועדה הייתה מורכבת. "בגדול הגענו להסכמות, אבל יש כמה נושאים לא מהותיים שנצטרך עוד להגיע להסכמה".
תקופת המעבר
פלוג ציינה כי בנק ישראל חושב שיש לשנות בהמלצה את משך הזמן בו נדרש על הבנקים להקטין את מסגרות האשראי ללקוחותיהם משנתיים לארבע שנים. נזכיר כי כחלק מהגנות הינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות מהבנקים, הוחלט כי על הבנקים להקטין את מסגרות האשראי ללקוחותיהם בכמחצית בתוך שנתיים, בכדי לאפשר לחברות כרטיסי האשראי להגדיל את הפעילות על חשבונן.
"חשוב שבתקופת המעבר לא ייפגעו לקוחות המחזיקים בכרטיסי אשראי, לכן חשבנו שנכון כי הבנקים יקטינו את מסגרות האשראי שלהם ללקוחות על פני 4 שנים ולא על פני שנתיים, שכן לדעתנו, חברות כרטיסי האשראי לא מסוגלות לספוג בשנתיים היקף מסגרות הגדול מסך המסגרות שהן מעמידות היום. לא מבחינת היקף המקורות שלהן וגם לא מבחינת יכולות הקשורות לניהול סיכונים", אמרה פלוג.
פלוג התייחסה בדבריה גם לסיכונים הכרוכים ביישום ההמלצות, הכוללים הקלות להקמת בנקים חדשים, ועידוד כניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי למשקי בית. "יש שני סיכונים מרכזיים איתם נצטרך להתמודד: האחד, יותר בנקים, יותר בנקים קטנים, ויותר מתווכים פיננסיים שאינם בנקים, משמעותם סיכון גבוה יותר לקריסה של מתווך פיננסי. והסיכון השני הינו מגמת ההתרחבות המהירה של האשראי למשקי בית", אמרה פלוג.
עוד היא הוסיפה: " חשוב כי הגברת התחרות בשוק האשראי, החשובה לכשעצמה, תעשה בזהירות, ותוך פיקוח נאות על ספקי האשראי החדשים".