עמי אראל / צילום: שלומי יוסף
מה עושה חברה ציבורית כשהיא מגלה על מעילה בהיקף של מיליוני שקלים שביצע לכאורה עובד בשיתוף-פעולה עם משווק בולט של החברה? מגישה תלונה למשטרה? מערבת את רשות ניירות ערך? או שאולי מנסה לטייח את הפרשה, בלי ליידע את בעלי המניות או את רשויות האכיפה?
השאלות הללו, מסתבר, אינן תיאורטיות - אלה היו הדילמות שהעסיקו את הנהלת חברת סלקום, שגילתה על מעילה לכאורה שביצע עובד בחברה-הבת נטוויז'ן, ושגרמה לנזק של מיליוני שקלים לחברה.
ומי דחף להחלטה לסגור את הפרשה בשקט? היו"ר, עמי אראל, והמנכ"ל, ניר שטרן. זאת, באישור היועצת המשפטית של החברה - וחרף קולות מתנגדים מתוך ועדת הביקורת של הדירקטוריון.
המעילה בוצעה לכאורה על-ידי עובד החברה-הבת נטוויז'ן, שפעל מול מספר לקוחות, ובהם משווק בולט של כרטיסי החיוג הבינלאומיים של החברה ברשות הפלסטינית. מדובר במשווק שמולו עושה החברה עסקים בעשרות מיליוני שקלים בשנה.
מביקורת פנימית של החברה עלה החשד כי העובד והמשווק רקחו מזימה שלפיה במקום לשלם את הכספים שהגיעו לחברה עצמה, ישלם המשווק לעובד חלק מהסכום ישירות לכיסו - ואילו העובד ידאג ליצור מצג חשבונאי שקרי לכאורה, שלפיו החשבונות של המשווק שולמו. זאת, תוך ייחוס תשלומים אחרים ששילמו לקוחות אחרים של החברה - לחשבונו של המשווק.
למרות הגילויים המרעישים, החברה החליטה שאת הכביסה המלוכלכת הזאת אין לכבס בחוץ, אפילו לא מול בעלי המניות מקרב הציבור. ממסמכים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי מי שהוביל את הגישה שיש להימנע מלערב את המשטרה היה יו"ר הדירקטוריון עמי אראל.
אראל, במפגן של פרגמטיות, ידע להתרכז, גם במקרה קיצוני כזה, בשורה התחתונה - שורת הרווח. יו"ר דירקטוריון סלקום סבר כי לאור היקף שיתוף-הפעולה עם המשווק, יש למחול לו על המעשים ולהמשיך בעסקים איתו - לפחות עד למציאת מחליף ראוי למשווק.
הדברים תועדו בישיבת ועדת הביקורת של הדירקטוריון, מיום 11 בינואר 2015, שאליה הוזמנה צמרת החברה, כולל מי שאינו חבר בוועדת הביקורת.
סמנכ"ל הכספים, שלומי פרילינג, פתח את הישיבה בסקירה: "התגלה שעובד אגף הכספים שעסק בגבייה מלקוחות ללא אמצעי תשלום (בתחום כרטיסי-החיוג הבינלאומיים - ג' מ') - לקוחות עסקיים ומשווקים, עשה יד אחת עם 3-4 לקוחות מהרשות הפלסטינית. העובד קיבל חלק מהחוב במזומן ודאג שבכרטסת לא יראו שהלקוח/משווק חייב כסף, באמצעות העברת כספים מכרטסת של לקוח אחר".
כאשר יו"ר ועדת הביקורת, הדירקטור יוסי ברנע, התעניין ושאל: "אז מה היקף הנזק שנגרם לחברה?" - פרילינג השיב: "מלוא החשבונית". כלומר, אובדן של מלוא החוב שנגבה מהלקוח.
פרילינג המשיך בסקירה ודיווח כי "כל המידע מתבסס על מה שהעובד אמר וחקירות של הכרטיסיות שלו. העובד הודה כי גנב, חתם על תצהיר בכתב-ידו שגנב, תיאר איך גנב. יש פער בין כמה שגנב - מעל מיליון שקל - ובין הנזק שגרם לחברה שהוא גדול יותר, ונאמד על-פי הערכות ראשוניות על 3.1 מיליון שקל".
פרילינג הוסיף כי העובד עבר בדיקת פוליגרף ונמצא דובר אמת. "הוא הגיע עם המשפחה שלו, והם התחייבו להחזיר את כל הכסף, אבל אני מטיל בכך ספק", ציין סמנכ"ל הכספים.
בשלב הזה החל הדיון בשאלה האם יש לפנות למשטרה. ויו"ר הדירקטוריון עמי אראל שאל-התעניין: "יש לנו חובה לפנות למשטרה במקרה הזה?". עו"ד ליאת מנחמי-שטדלר, היועצת המשפטית של החברה, ייעצה שלא קיימת חובה כזו (הנימוקים לעצה המשפטית לא נכללו בפרוטוקול). ואראל העיר: "אם נפנה למשטרה, לא נראה כסף חזרה".
הדירקטור שלמה וקס, חבר ועדת הביקורת, חלק על היו"ר אראל. וקס דווקא תמך בפנייה למשטרה, "למען יראו וייראו", והציע אף לתבוע אזרחית את המעורבים במעשים.
אפרים קונדה, אף הוא דירקטור וחבר ועדת הביקורת, הצטרף לדברים: "אם לא נפנה למשטרה, כל עובד יחשוב שהוא יכול לגנוב, כי לא ייכנס לכלא. מקסימום יחזיר את הכסף".
וקס הביע אף את החשש מפני מראית הדברים, אם חלילה ידלוף הפרוטוקול שאנו מפרסמים כאן היום. "זה ייצא החוצה", אמר. "זאת חברה ציבורית - חייבים לדווח".
המילים האלה של וקס הן היחידות המתייחסות, גם אם ברמיזה, לעצם קיומם של בעלי מניות ושל בעלי אג"ח מהציבור, ולשאלה אם יש בכלל חובת דיווח לבעלי המניות.
היו"ר אראל הגיב: "התלונה למשטרה תוביל לכותרות על מעילת ענק בסלקום ולחקירה בלתי נגמרת של המשטרה".
בשלב זה עלתה על סדר היום שאלת המשך שיתוף-הפעולה עם המשווק, שיתוף-פעולה שהוא משמעותי מבחינת החברה. הדירקטורית רונית בייטל התעניינה: "האם מתכוונים להמשיך לעבוד עם המשווק?". והמנכ"ל ניר שטרן השיב: "רוצים להוציא את המשווק, רק בצורה חכמה - זה משווק גדול".
כאן העיר יוסי ברנע, יו"ר ועדת הביקורת, כי "אחרי שנקבל את הכסף, אי-אפשר ללכת למשטרה"; ואז יו"ר הדירקטוריון אראל הביע את תמיכתו בהמשך העבודה מול המשווק שגנב לכאורה כספים מהחברה. "זה משווק שמביא לחברה 40 מיליון שקל בשנה. צריך לפעול בחוכמה. המשווק לא יכול היה לגנוב אם לא היה לו שיתוף-פעולה מתוך החברה".
המנכ"ל שטרן הצביע על קושי נוסף בהגשת תלונה נגד המשווק: "יהיה קשה מאוד להוכיח את מעורבות המשווק. זו מילה שלו כנגד מילה של העובד", אמר.
בסוף הישיבה הוחלט כי החברה תפעל בשבוע-10 ימים הקרובים, ואחר-כך תעדכן את הוועדה במצב".
אף שפרוטוקול הישיבה הזו ערוך ומתומצת מאוד (כולל שני עמודים בלבד), וניכר עליו שהוא "מצונזר" ולא כולל את הדברים שנאמרו "אחד לאחד" - הפרטים שכן תועדו בו מעוררים הרבה סימני שאלה. ברור שאיש מהמשתתפים לא חלם שהפרוטוקול הזה ידלוף לידי התקשורת - אחרת לא סביר שהיו מתועדים דברים כמו אלה שביטא היו"ר עמי אראל.
העובדה שהביטוי "בעלי המניות" אפילו לא עלה בפרוטוקול הישיבה הזו - וככל ששאלת חובת הדיווח לבעלי המניות בכלל עלתה, היא לא תועדה בפרוטוקול - מלמדת לא מעט על תפיסות העולם של אותם דירקטורים, שכספי הפנסיה שלנו מופקדים בידיהם. ככל הידוע, הפרשה הזו לא דווחה לציבור בעלי המניות, ואלמלא הפרסום כאן היום - סביר שהייתה נקברת לנצח.
מסלקום נמסר בתגובה כי "המידע המובא בכתבה הוא חלקי בלבד, מוצג בצורה מגמתית ומופץ בכדי לשרת עובד לשעבר של החברה המנסה להוציא מהחברה כספים שלא כדין. יודגש כי החברה ראתה בחומרה את המקרה והשקיעה משאבים רבים בבדיקתו ובטיפול בו, לרבות באמצעות מומחים חיצוניים. החלטות החברה התקבלו כדין, בהתייעצות עם יועציה המשפטיים. האירוע לא דרש דיווח לציבור לפי כל דין, וכל ניסיון לומר כאילו הוסתר מן הציבור הוא הטעיה מכוונת".