מבחן רכב: מאזדה 3 מקבלת דחיפה תחרותית

הוזלת גרסת ה-2 ליטר למחיר המשפחתי "הממוצע" ושדרוג הבטיחות מעניקים למשפחתית היפנית את מה שהייתה צריכה

בקיץ 2003 נחתה בישראל מאזדה 3 החדשה. לכבוד השקת המכונית בישראל, שהתבצעה לפני שאר העולם, שכרה היבואנית את כל פארק ה"סופרלנד" לשלושה ימים רצופים, שבמהלכם נהרו לאירוע כמעט 45 אלף איש. זה היה אירוע המכירות הגדול והיקר ביותר שנערך בישראל עד אז - ומאז - לדגם בודד.

לעומת זאת הקיץ, כאשר בוצע מהלך אסטרטגי חשוב בדגם המאזדה 3, שבמסגרתו פינה מנוע ה-1.5 ליטר את מקומו למנוע ה-2 ליטר, האבזור הבטיחותי שודרג משמעותית והוזלו המחירים, הסתפקה היבואנית בהודעה קצרה לעיתונות ושוק הרכב הישראלי אף לא האט את מהלכו.

הפער בין אז והיום משקף במידה רבה את המצב הבעייתי בו נמצא המותג מאזדה בישראל בשנים האחרונות. לפני עשור או שניים, מאזדה היפנית הייתה מותג אנונימי ודל במשאבים, אפילו תחת הבעלות של פורד, ומכירותיה מחוץ ליפן היו זניחות ביחס למתחרים. ישראל הייתה השוק היחיד בו תפסה מאזדה את המקום הראשון במכירות והיא עשתה זאת בעקביות במשך יותר משני עשורים. כתוצאה, זכתה ישראל ליחס מועדף מבכל הבחינות.

אבל בשנים האחרונות מאזדה הפכה למכונה משומנת לייצור רווחים עם קפיצה שנתית דו-ספרתית במכירות ועודפי ביקוש בשווקים רבים בעולם. בהתאם דעכה גם חשיבותו היחסית של השוק הישראלי ואפילו דגם בעל חשיבות אסטרטגית ליבואן, דוגמת הג'יפון CX-3, פוסח עלינו כליל כבר שנתיים. לכך אפשר להוסיף את שער הין הבעייתי, את העדר הנוכחות בפלח המיני וגם את העובדה, שהמתחרים שיננו בינתיים את ספר המכירות שכתבה דלק מוטורס ואף הוסיפו עליו כמה פרקים חדשים.

עדיין, במהלך השיווקי של המאזדה 3 הקיימת לא ניתן להקל ראש. אז מה מקבלים כיום ממאזדה ב-130 אלף? חיצונית זה אותו דגם מוכר ונפוץ, שעיצובו, במיוחד בגרסת ה-5 דלתות, שורד את השנים ועדיין נראה רענן ואתלטי. עדות לכך ניתן למצוא בעובדה שגם אחרי מתיחת הפנים של 2017, שעדיין לא נחתה כאן, כמעט לא ניכר בה שינוי חיצוני. חדי עין יבחינו בתוספת של תאורת LED אופנתית בדגם 2016 המחודש, בחישוקי 18 אינץ' נאים ובפנסי קסנון מתוחכמים, שבעבר היו מנת חלקן של הגרסאות היקרות.

 

תא הנוסעים שומר על התכנון המוכר ומציע מרחב פנים מהטובים בקבוצה, הודות לבסיס גלגלים נדיב ותכנון יעיל של המרחב. עמדת הפיקוד ממחישה כיצד נסגר כיום הפער בין מי שכונו בעבר "מותגי פרימיום" לבין המותגים העממיים.

המפרט התקני של דגם הבסיס מציע בין השאר מסך מגע גדול, התנעה ללא מפתח וכמובן חבילת הבטיחות החדשה, שכוללת התרעה על פני סטייה מהנתיב, אורות שפונים עם ההיגוי, בלימה עירונית אוטומטית וחיישן אורות גבוהים. חלק מהפריטים הללו הוא ברכה גדולה (האורות המתכווננים וחיישן האורות) חלקם מנדנדים (התרעה שפועלת בעת מעבר על כל סימון שגוי על האספלט) אבל החבילה הכללית מרגישה מושקעת ועדכנית.

הגורם, שמקפיץ את מרכיב התמורה לכסף הוא כמובן המנוע. זהו מנוע 2 ליטר "מסורתי" ונטול טורבו, שמייצר 165 כ"ס, משודך לאחת התיבות האוטומטיות הטובות בפלח - יתרון מורגש על פני התיבות הרציפות למיניהן - ומעביר כוח נמרץ וחלק בכל מצב. כבדי רגל עשויים לגלות שצריכת הדלק יורדת לכיוון ה-8 קילומטרים לליטר תחת עומס, אבל בנסיעה מתונה אין בעיה להוציא מהמנוע בסביבות 12 קילומטרים לליטר. את החבילה משלימה התנהגות כביש חדה ונעימה, שמשודרגת לא מעט בזכות חישוקי ה-18' והצמיגים המשובחים וספיגת זעזועים סבירה.

בשורה התחתונה, שינוי המיצוב והתמחור של גרסת ה-2 ליטר מקפיץ אותה כמה דרגות בסולם התמורה לכסף ומעניק לה את הדחיפה התחרותית שהיא הייתה זקוקה לה. צריך רק לקוות שהתמורה תישמר גם בדור המחודש שיגיע בשנה הבאה.