הזדקנות האוכלוסייה וגל פליטים: המודל הדני עומד למבחן

הריבית השלילית המונהגת במשק הדני תמשיך להניע את הצריכה ולתמוך בצמיחה מתונה, ומנגד היצוא ימשיך להכביד, כמו גם נטל החוב הגבוה

דנמרק / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דנמרק / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

דנמרק משתייכת למדינות סקנדינביה ונחשבת לאחת מהעשירות באירופה, עם תוצר לנפש העומד כיום על כ-43 אלף דולר, גבוה מממוצע ה-OECD שעומד על כ-37 אלף דולר. לדנמרק רקורד ארוך שנים של מדיניות כלכלית וחברתית שמנסה לאזן בין שמירה על יעילות ותחרותיות של המשק, לבין מדיניות רווחה מאוד מפותחת עם נטל מסים גבוה. הייחודיות של דנמרק, ביחד עם מדינות סקנדינביה האחרות, היא היכולת לעשות זאת בהצלחה לא מבוטלת.

מטרתה של מדינת הרווחה הדנית היא כפולה: נתינת סט כלים בסיסיים להצלחה בשוק העבודה דרך מערכת החינוך, שלא רק שהיא חינמית מהגן ועד האוניברסיטה, היא גם מאפשרת לסטודנטים להתרכז בעיקר בלימודים, על ידי מתן קצבה חודשית בזמן לימודיהם; המטרה השנייה היא מתן רשת ביטחון נרחבת לעובדים, אך עם שמירה על גמישות ניהולית גבוהה מצד המעסיקים. כך, בדנמרק 75% מהעובדים מאוגדים, אך אין בה שכר מינימום ואין את המושג "קביעות", כך שלמעסיקים יש יכולת להגיב לשינויים באקלים הכלכלי. כצעד משלים לגמישות הניהולית, מערכת הרווחה של דנמרק מאפשרת זכאות לדמי אבטלה עד לשנתיים, ומשלבת זאת עם השקעה גדולה במובטלים דרך קורסים והכשרות מחדש, על מנת להקל עליהם למצוא עבודה. למודל הרווחה של דנמרק אף מצאו שם אטרקטיבי שתופס את תמציתו - Flexicurity (ביטחון תעסוקתי וגמישות שוק העבודה). המודל הדני הצליח להוכיח את עצמו עם שיעור תעסוקה גבוה במיוחד (כ-78%, בדומה לשאר מדינות סקנדינביה) ושיעור אבטלה של 6.1%, נמוך מהממוצע בגוש האירו (10.1%), ושנמצא בירידה כבר ארבע שנים לאחר המשבר הכלכלי.

עם זאת, במבט קדימה לא ברור עד כמה יוכל המודל להחזיק מעמד, וזאת משתי סיבות עיקריות. הזדקנותה המהירה של האוכלוסייה הדנית מחד, וזרם הפליטים המידפק על שעריה של דנמרק בשנים האחרונות ומאיים להפיל את מערכות הרווחה שלה, מאידך. חשוב לציין כי הדנים לא נותרו אדישים לזרם המהגרים בשנים האחרונות, והסכנות שהוא מביא עימו, ואכן במהלך השנה האחרונה הפרלמנט הדני העביר לא מעט חוקים שנועדו להגביל את ההגירה למדינה, ובנוסף גם חתך לא מעט מההטבות הסוציאליות שמהן נהנים המהגרים הקיימים.

אם לחזור למבנה הכלכלה הדנית, זו משלבת חקלאות מתקדמת ותעשייה מסורתית ביחד עם ענף תרופות גדול ומסחר ימי מתקדם (דנמרק מוקפת ים וחולקת גבול יבשתי רק עם גרמניה). בנוסף, דנמרק נחשבת למובילה עולמית בתחום האנרגיה המתחדשת, על אף שהיא נהנית גם מעושר מחצבים של גז ונפט. אופי הכלכלה הדנית הנחשבת לכלכלה קטנה (כ-5 מיליון תושבים), המתקדם והפתוח, גם הפך אותה לתלויה בתנאי הסחר הגלובליים, מה שמוביל אותנו באופן טבעי למדיניות הבנק המרכזי שלה שמכוונת באופן רשמי ליציבות מטבע הקרונה אל מול האירו.

יציבות הקרונה מעל לכול

דנמרק אמנם חברה באיחוד האירופי אך היא אינה חלק מגוש האירו, לאחר שבספטמבר 2000, בעקבות תוצאות משאל עם בנושא, הוחלט כי דנמרק תמשיך לשמור על הקרונה המקומית. עם זאת, בשל קשרי המסחר הענפים שלה עם אירופה, ליציבות המטבע חשיבות עליונה בדנמרק ונוהגים שם להצמיד את הקרונה לאירו, כאשר זהו כלי המדיניות המרכזי שלהם. במהלך משבר החוב באירופה ב-2011-2012, הקרונה עמדה תחת לחץ מאסיבי מצד משקיעים אשר ברחו מאירו לקרונה וסיכנו את יציבות שער המטבע. באותה תקופה הריבית כבר עמדה על 0.05%, מה שהכריח את הבנק המרכזי להיכנס עמוק לתוך עולם הריביות השליליות על מנת להרחיק את המשקיעים ולשמור על יציבות המטבע. נכון להיום, דנמרק היא המדינה בה ניסוי הריבית השלילית נמשך הכי הרבה זמן (כבר יותר מארבע שנים), ונראה כי לפחות שם, זה עדיין עובד.

למעשה, בשנים האחרונות נראה כי הפחתות הריבית בדנמרק עזרו למשקי הבית ולשוק הנדל"ן להתאושש בקצב מהיר יותר, לאחר שדנמרק חוותה בעשור הקודם משבר עמוק בשוק הנדל"ן. קצב עליית מחירי הדיור, ביחד עם העלייה בנטל החוב של משקי הבית במהלך השנים האחרונות, אף מציבים לא מעט תמרורי אזהרה מפני בועת נדל"ן נוספת במדינה.

הצמיחה ב-2016 צפויה לעמוד על כ-1.0% בלבד ולעלות לכיוון 1.5%-2.0% בשנתיים הקרובות, בתמיכת הריבית הנמוכה שתמשיך להניע את הצריכה הפרטית, אך היצוא ימשיך להכביד על הסביבה הכלכלית כל עוד הסחר הגלובלי ידשדש. הסיכונים העיקריים בדנמרק בטווח הבינוני והארוך הם נטל החוב הגבוה, הן של המגזר העסקי והן של משקי הבית, כאשר הדמוגרפיה הבעייתית צפויה רק להחמיר את הבעיה, אם מבחינת דינמיקת החוב ואם באשר לפוטנציאל הצמיחה של דנמרק בטווח הארוך.

בהיבט שוק המניות, בחמש השנים האחרונות בלט המדד המרכזי הדני, MSCI DENMARK, לחיוב עם עלייה של 125% במונחי דולר, לעומת עלייה של 46% בלבד במדדMSCI העולמי. במדד ניתן למצוא שמות מוכרים כמו חברת התרופות נובו נורדיסק (כ-22% מהמדד), דנסקה בנק (כ-8% מהמדד) ויצרנית הבירה קרלסברג (כ-4% מהמדד). הענפים הבולטים במדד הם הבריאות (כ-36%), התעשייה (כ-24%) והפיננסים (כ-15%).

בשנה האחרונה הציג המדד הדני עלייה של כ-7%, מעט פחות מהמדד העולמי, אך יותר מרוב המדדים באירופה, ובדרך כלל בתנודתיות נמוכה יותר מהבנצ'מרק האירופי.

*** הכותבים הם מנהל מחלקת מאקרו, מערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר Sell Side בפסגות ברוקראז'. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

דנמרק
 דנמרק