הילארי קלינטון ודונלד טראמפ בעימות הטלוויזיוני / צילום:רויטרס
תארו לעצמכם שבעת ראיון טלוויזיה עם אישיות כלשהי, שר, חבר כנסת, פרשן ביטחוני או מומחה בשוק ההון, תיערך בדיקה אונליין של אמיתות המידע הנמסר על-ידי המרואיין, ותוצאותיה של הבדיקה יוצגו ככתוביות על מסך הטלוויזיה בעוד הם מדברים.
אכן, זה בדיוק מה שקרה בעת הוויכוח הפומבי שבין הילארי קלינטון לדונלד טראמפ, כאשר צוות מומחים בדק את המידע שנאמר על-ידם והציג באתר "ניו-יורק טיימס" את התוצאה - נכון או לא נכון.
כך, לדוגמה, טראמפ אמר בנחישות ושכנוע עמוק כי מספר מעשי הרצח בעיר ניו-יורק גדול יותר מאשר בעבר, אך הילארי קלינטון חלקה על דעתו - וצדקה. על-פי דיווח רשמי של משטרת ניו-יורק, הייתה ירידה של 4.3% מקרי הרצח בתפוח הגדול בהשוואה לשנה שעברה, וב-82.7% לעומת השיא שלפני 23 שנים.
כך נבדקה בזמן אמת אמירה אחר אמירה, ועל המסך הוצגו בזה אחר זה העובדות שבפועל היו סוג של ציון לשבח או שיימינג. טראמפ אמר עוד כי לקלינטון בת ה-69 אין את הכישורים להילחם בטרור המדינה האיסלאמית, מאחר שבמהלך כל חייה הבוגרים נלחמה בו ונחלה כישלון חרוץ. אולם, דאע"ש נוסד ב-1999, בעת שהילארי הייתה בת 52, כשמאחוריה לפחות 30 שנות בגרות. בנוסף לכך, היא גם לא מילאה כל תפקיד שהיה מאפשר לה להשפיע באופן כזה או אחר על המלחמה בטרור.
החלק הארי של המידע השגוי שנאמר בעימות נזקף לחובתו של טראמפ, אך עדיין לא ברורה מידת ההשפעה שתהיה לכך על תוצאות הבחירות. יחד עם זאת אין, ספק כי בוויכוח זה הוא יצא כשידו על התחתונה.
מכאן, לישראל. מי מאיתנו היה מתנגד לאימוץ קונספט בדיקת העובדות במידע הנמסר על-ידי מרואיינים בכלי התקשורת כאן? שכן, כמעט כל פיסת מידע הכלולה בהצהרות על שרים, חברי כנסת, פרשנים ומומחים לסוגיהם זוכה להתנגדויות ופרשנויות. מי מאיתנו יכול לשפוט מי מוסר מידע מדויק, ומי מפריח בועות אוויר חם?
האם, למשל, הנתונים שהציג שר האוצר במסגרת התכניות לפתרון בעיית הדיור אכן מבוססים? האם דרישות תקציביות של משרד ממשלתי כזה או אחר אכן נבדקו? האם הוצגו הנתונים הנכונים הקשורים להזנחת התחבורה הציבורית? האם הפוליטיקאים מוליכים אותנו שולל פעם אחר פעם באמצעות ססמאות ותכניות שאין להן כל היתכנות מעשית? האם הצבענו עבור ראש מפלגה זה או אחר בלי לדעת בוודאות שהמספרים והנתונים שהציג אכן נכונים?
בואו נודה: אין לנו מושג. אבל, כדאי להתאמץ. כי אפילו אם אם קיים סיכוי קלוש שתכנית גרנדיוזית מסוימת שנועדה לפתור בעיה אקוטית מבוססת על עובדות לא נכונות, סביר להניח שאם רק היה יודע על זה, היה הציבור היה אומר את דברו, והתוכנית הייתה נגנזת.