מלכה פיוטרקובסקי / צילום:איל יצהר
משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה.
כולם היו גברים, וכך גם פוסקי ההלכה היהודים בהמשך - התנאים, האמוראים, רש"י, רמב"ם, רבי יוסף קארו, הבעל שם טוב, הגאון מווילנה, החזון איש ועד ימינו.
ואז, בראשית המאה ה-21, הופיעה פוסקת הלכה, אישה. מלכה פיוטרקובסקי. אמנם לאורך הדורות היו נשים שפסקו הלכה. אשתו של התנא רבי מאיר ובתו של רש"י הן דוגמאות לכך. אבל פוסקת הלכה אורתודוקסית, "דוסית", שרבים הם הפונים אליה ומבחינת רבנים רבים, אורתודוקסים למהדרין, היא קולגה לגיטימית, ספק אם קדמה לפיוטרקובסקי.
ופיוטרקובסקי מודעת למשק הזה של כנפי ההיסטוריה. "כל שינוי מתחיל בצעדים קטנים", היא אומרת בראיון ל"גלובס". "אני לא צופה שאעשה את כל העבודה. אבל אני משתדלת לנטוע את הנטעים שיצמחו. אני לא רוצה חלילה להתגאות, באמת שלא, אבל בפועל מעולם אישה אורתודוקסית לא כתבה ספר הלכה. נשים כתבו תפילות ומדרשים, אבל לא ספרי הלכה. לי היה חשוב לכתוב דווקא ספר הלכתי".
ביאליק חסר
לפני כמה שבועות הקואליציה והמדינה סערו סביב עבודות הרכבת בשבת ששר התחבורה, ישראל כ"ץ, יזם. נציגי המפלגות החרדיות נעמדו על הרגליים האחוריות, וראש הממשלה בנימין נתניהו הפסיק אותן. בהמשך יאיר לפיד נסק בסקרים, ושר העבודה והרווחה חיים כץ חידש את עבודות הרכבת.
- מה דעתך על משבר השבת?
"משבר השבת זה לא מה שקרה עם הרכבת, אלא שחסר פה מה שיזם ביאליק בתחילת המאה ה-20. ביאליק החליט שצריך לתת לשבת הארצישראלית נופך תרבותי. לא הלכתי אלא רוחני. הוא הנהיג 'עונג שבת' - מפגשי תרבות של אמנים וסופרים, ובאו לשם אנשים, שומרי מצוות ושאינם שומרי מצוות. דנו שם בסוגיות הגות ופילוסופיה. ביאליק אמר שאמנם לא כולנו יהודים שומרי הלכה, אבל שבת חייבת להישמר כפנינת מנוחת הנפש.
"הכאב הגדול שלי הוא שכולם, החרדים והפוליטיקאים, עוסקים במה לא יעשו בשבת אך לא עוסקים ביציקת תוכן לשבת. אני שותפה בקואליציית ירושלם - כמה ארגונים בירושלים שמנסים ליצור שבת תרבותית במוזיאונים ובמתנ"סים. שבת שבה משפחה באה יחד ויש פעילויות מותאמות לגילאים השונים".
- ואז את, אישה עם כיסוי ראש, מעורבת בחילול שבת שיהיה שם?
"כמובן שאשאף ככל האפשר שהדברים יתאימו לשבת. למשל, חלק מהמוזיאונים הסכימו להיות פתוחים בלא תשלום, או שיש אפשרות לשלם מראש. אבל למהות השאלה, בכאב גדול אומר, כנראה יהודים יחללו שבת בכל מקרה. אני רוצה שלפחות יעשו את זה לא בקניות, אלא באירוע שבו שומעים דברי הגות, מקורות יהדות, פרשת השבוע, פילוסופיה, ויש פעילויות לילדים להעשרה של זהותם היהודית.
"אחד הכאבים הכבירים שלי הוא על הזהות היהודית החלולה של רוב היהודים פה. יש פה נוירוזה, שכל דבר שקשור ליהדות הוא כפייה. אני לוחמת בהרבה חזיתות כדי שהדת לא תגרום לדברים האלה, לוחמת חריפה בעד שינוי מעמד האישה בהלכה, במיוחד בכל הקשור לנישואים וגירושים.
"אבל אחרי שאמרתי את זה, אומר גם שההתייחסות בארץ לכל מה שקשור ליהדות אינה בוגרת. היא פוסלת קטגורית, מבוהלת. אולי יש מספיק סיבות לכך, אבל האופן שבו ילד יהודי גדל פה במדינה הוא חרפה, ממש מנותק באופן אקטיבי מהזהות של אבותיו ואימהותיו. זאת לצד מחשבה שלי שלא כל דבר במרכיבי הזהות היהודית, בהלכה היהודית, צריך לאמץ כמו שהוא.
"להרבה דברים מצאו פתרונות הלכתיים - חשמל בשבת, מעלית שבת, קדיש בתשלום, אלה מסודרים. אבל לנשים עגונות שמייחלות לקבל גט, לא מצאו פתרון. לזה צריך לכנס סנהדרין גדולה.
"מקור הכוח של ההלכה הוא-הוא מקור חולשתה, וזה שהיא בידי בני אדם. למה זה מקור כוח? כי הקב"ה ביקש 'תעצבו בכל דור, בכל מציאות, את ההלכה בהתאם לדור, בהתאם לנוהג במציאות'".
- איפה זה כתוב?
"זה יסודה של התורה שבעל פה. כתוב במסכת גיטין: 'לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה'. כלומר, לקדוש ברוך הוא לא הייתה בעיה לתת לנו את כל הכללים והעקרונות כתובים, אבל הוא לא עשה זאת. בכוונה תחילה אמר: 'אני נותן תורה כתובה, שבה עקרונות היסוד, כללי ההלכה, ואתם הפרטנרים שלי ליישום ההלכה בכל דור לפי הכללים, בהתאם לרוח הדור'".
- אפשר לקחת את התורה בעלת האוריינטציה הפטריארכלית ולשנותה?
"אפשר, לפי כללי פסיקה. זו מערכת כללים שאני כבולה בה. אני לא יכולה לעשות ככל העולה על רוחי. למשל, בתקופת התלמוד אמרו חכמים: 'טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו' ('טוב לשבת בשניים מלשבת באלמנות'), כלומר כל אישה נורמלית תעדיף להיות נשואה מאשר בודדה, וצדקו לעת ההיא, כי כלכלית לא היה לנשים קיום ללא גבר ובהתאם לזה קבעו את הכללים. אבל במציאות של ימינו באה אליי אישה, בעמדה בכירה במערכת המשפט, חכמה ועצמאית מבחינה כלכלית, שהתחננה בדמעות שאעזור לה להשיג גט. האישה הזו תעדיף לעולם להישאר בנישואים? ההיפך הגמור".
- יש אפשרות שאחרי ריאיון כזה, אם יש לך ילדים לא נשואים, אולי לא יתחתנו איתם.
פיוטרקובסקי צוחקת: "אצלי לא. הם כבר מקולקלים. אמא שלהם עשתה יותר מדי צרות. בחזרה לשאלתך, האפשרות לשינוי בהלכה נתונה בידי אדם. יש בדת דוגמאות נהדרות לשינויים בהלכה. איך הם קרו? צריכים שני תנאים. דחיפה של הציבור מלמטה, כי למשל אי אפשר לנהל עסקים בלי ריבית, ולכן תובעים מלמטה: 'תנו דרך לחיות עם האיסור הזה'. והתנאי השני ההכרחי הוא רצון מלמעלה של הפוסקים. בלי דחיפה אי אפשר ובלי רצון אי אפשר, ואני כל החיים מנסה לגרום לשניהם".
- לא מפחדים מהרבנים מכדי ללחוץ עליהם מלמטה?
"לא. מי גדולות הלוחמות בבתי הדין הרבניים? נשים מהציונות הדתית. מי הטוענות הרבניות הראשונות?"
הן הוציאו את נשמתן. "נכון, אבל הן לא ויתרו, כי היו נאמנות לאמת שלהן והן על פי כללי פסיקה נלחמות כאריות עבור נשים, ואגב גם עבור גברים מקופחים. אני עצמי התחלתי ללמוד גמרא כשזה נתפס כאסור".
- למה אסור?
פיוטרקובסקי מחייכת: "כי נשים, דעתן קלה עליהן. מה אנחנו מבינות? עדיף ללמוד מורכבות של מתכון בישול. וברצינות, לא כתוב בשום מקום שזה איסור חמור, אבל היה מקובל שנשים לומדות מקסימום פשט של פסוקי התורה. אבל אנחנו רואים איך בדורנו משתנים דברים. לעתים לאט ומעט מדי, אבל משתנים, והשינוי בהלכה בארבעים השנים האחרונות הוא דרמטי. זה שרבנים שולחים אליי היום לפסוק הלכה, ואין לי הסמכה לרבנות, זה דרמטי".
- הם קוראים לזה לפסוק הלכה?
"הם אומרים: 'תיגשו למלכה ומה שהיא תגיד, תעשו'".
שאלה של מצב נפשי
לפני שנתיים הוציאה פיוטרקובסקי את הספר "מהלכת בדרכה: אתגרי החיים במבט הלכתי ערכי" (הוצאת מישכל ידיעות אחרונות-ספרי חמד), אשר מקבץ שאלות הלכתיות שהופנו אליה והתשובות שהשיבה. כל שאלה מתוארת שם בפירוט - מי השואל, מה המצב הנפשי שהוא היה בו וכל התהליך שנעשה עמו כדי לברר את התשובה ההלכתית.
- גם רבנים מביאים בחשבון את המצב הנפשי של השואל או השואלת כשהם נותנים מענה הלכתי?
"חד משמעית כן. יש כאלה רבנים. אני לא מעריצה בני אדם, אבל אחד שזכיתי להסתופף מעט בצלו, זה הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל. הוא היה תלמיד חכם עצום, אבל גם מעורב בדעת עם הבריות. זה ביטוי ממסכת כתובות. הוא הבין בהוויות העולם - בכלכלה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה, וראה את האדם שמולו. המצב הנפשי הוא משתנה מאוד חשוב בהלכה.
"אם את שבוע אחרי לידה, אומרת ביום כיפור: 'תנו לי לאכול מיד', ואומרים לך: 'תזכרי, יום כיפור היום', ואולי גם הרופאים אומרים שמבחינה רפואית לא יקרה לך כלום אם תצומי, ההלכה אומרת: 'תנו לה מיד לאכול, כי זה מה שהיא מבקשת'. למה? בשביל מצבה הנפשי. שהיא מרגישה שאוכל ירגיע אותה".
- לימים התברר שהצורך הזה באמת הורמונלי.
"יפה. חששו מאוד מפגיעה בעובר ומפגיעה באישה. לא קראו לזה הורמונלי, אבל הבינו שזה משהו אחר. בשיקולים נפשיים, אני נסמכת על פוסקים גדולי עולם".
מצוקות של בני אדם
פיוטרקובסקי עוסקת בחלק מפסיקותיה בסוגיות הקשורות לנשים, אבל מתרעמת על ההגדרה שלה בוויקיפדיה: "כתוב שם שאני לוחמת לזכויות נשים, אין לי מושג מי כתב את זה, וזה מקומם. מקור המוטיבציה שלי הוא מצוקות של בני אדם, ולא משנה לי אם מדובר באישה או בגבר".
פיוטרקובסקי מדגימה זאת תוך שהיא צוללת לנושא רגיש במיוחד: להט"בים.
"לפני 15 שנה ביקש בחור ישיבה אחד לשוחח איתי", היא מספרת. "בא אליי הביתה, לא הספיק להיכנס לחדר העבודה ופרץ בבכי. הוא הסביר לי שהוא מאוד פוחד ממה שהוא מרגיש בתוכו, בנוגע לנטייה המינית. אמרתי לו: 'תאר לי למה אתה חושב ככה', והוא סיפר איך בכיתה ג' הוא הסתכל על החתיך של הכיתה. איך כל הבנים משכו לבנות בשערות וזה לא עניין אותו. הפגישה הייתה ארוכה וקשה. אמרתי לו: 'אני לא מעזה לפתוח את הפה בנושאים הלכתיים בלי ללמוד'. אז הוא אמר לי: 'טוב, תודה רבה, אני כבר מבין לאן זה הולך'. אמרתי לו: 'לא הבנת. כשאיש הלכה פוגש מצוקה, הוא לא צריך רק ללמוד מה ההלכה אומרת, אלא גם ללמוד את הנושא הניצב לפניו. לכן אפנה לחברים שמטפלים בתחום".
- מטפלים שאינם דווקא רבנים.
"פסיכולוגים. אני רוצה להבין מהי נטייה חד-מינית מבחינת המחקרים. הרבה פעמים רבנים מדברים על משהו שאינם מבינים בו. הרב אוירבך, כשביקשו ממנו לכתוב חוות דעת על שימוש בחשמל בשבת בתחילת המאה הקודמת, הלך ושילם מכיסו למורה פרטי שיסביר לו מה זה חשמל ואיך זה עובד. הוא אמר בלבו: 'אסור לי לדבר, להתבטא ולפסוק לפני שאני מבין'.
"במשך שבועיים התייעצתי עם מטפלים מומחים בתחום, והמסקנה החד-משמעית שלי הייתה שיש אחוז מסוים של חבר'ה בעלי נטייה חד-מינית, ואין להם בחירה.
"ואז הייתי בבעיה חמורה. זאת הייתה הפעם הראשונה שמישהו ביקש ממני להורות לו דרך חיים בהתאם להלכה ולא הייתה לי דרך להציע לו. כשאני נשאלת שאלה הלכתית, אני אומרת: 'האוכל הזה אסור, אבל את האוכל הזה אתם יכולים לאכול'. מה אני אומרת לבעל נטייה חד-מינית? תחיה כל חייך לבד? יש רבנים שדנים בנושא. כולם מתוך רגישות אנושית וסימפטיה, הגיעו למסקנה שצריך לחבקו. זו מסקנה חשובה, אבל לא מספיקה. אני אומרת לרבנים: 'בואו, בהתאם לעקרונות ההלכתיים, ניצור מבנה של תשובה לבחור הזה ולחבריו בעלי הנטייה החד-מינית'".
- מה את יכולה להגיד לו?
"כשרוצים למצוא פתרון, מצליחים להתאים את ההלכה למציאות. אתם יודעים כמה ממזרים אני מלווה? ממזרים באמת. יש עדות של האמא שהילד אינו מבעלה, והרבנות משתפת פעולה כדי שלא נדע שהם ממזרים. למה? כי יש לזה השלכות מאוד חמורות. הנה פתרון הלכתי. יש רצון לא להכיר בילדים כאלה כממזרים, בגלל שלא רוצים לעשות להם צרות. מצאנו את הדרך".
- ומה הדרך במקרה של אותו בחור?
"יש לי מבנה הלכתי שאני רוצה להציע. בעזרת ה' אני אתפנה, אשב ואכתוב אותו בצורה מסודרת. אני לא בטוחה שעיתונאי המגזר יסכימו לפרסם את זה".
חשבונות עיתונאיים
לא לחינם פיוטרקובסקי מזכירה בהקשר לפסיקותיה את עיתוני המגזר הסרוג. לדבריה, לעיתון "בשבע", בעל האוריינטציה החרד"לית (חרדי-לאומי - הזרם הדתי יותר בציונות הדתית), יש חשבון אישי איתה, שבא לידי ביטוי כשיצא ספרה: "בזמנו לא מצאו את הרוצחים של הנער מוחמד אבו-ח'דיר. כשהתראיינתי, אמרתי בכאב שלא אפול מהכיסא אם ימצאו שאלו מתנחלים. למה? כי לציבור הציוני-דתי יש עיתונים שמעודדים אלימות, או שותקים לנוכח אלימות וזה כבר עידוד. והזכרתי את העיתון בשמו. אני הרבה שנים אומרת את זה, אבל כשרוצים ליירט, עושים את זה בכל האמצעים, כולל באלימות מילולית. זה לא היה קל, אבל מקורות הכוח שלי הם מהקדוש ברוך הוא, הראי, בן הזוג שלי וילדיי. אני רוצה להסתכל בראי ולומר: 'מלכה, כשראית עיוות, ניסית לעשות הכול שלא יימשך'. בעיתון נוסף של המגזר - 'מקור ראשון', הספר כאילו עוד לא יצא. אפילו לאזכור של כמה מילים במדור 'הגיעו למערכת', הספר לא זכה. לא ברור לי ממה הם מפחדים".
פיוטרקובסקי מבקרת גם סוג מסוים של רבנים: "רב שמתבטא בלי להבין, בלי רגישות, בלי חוכמה, מדרדר את הייסורים של הבחורים כמו אותו בחור שפנה אליי, לתהומות שאי אפשר לדמיין. אני לא מוכנה לתת הנחות לאדם שקוראים לו רב. להיפך! אדרוש ממנו הרבה יותר כשהוא עובר ברגל גסה על 'ואהבת לרעך כמוך'. אף אחד לא רוצה שיקראו לו סוטה (כוונתה לדברי הרב יגאל לוינשטיין, ממייסדי המכינה בעלי, שהתבטא כך בקיץ ביחס לקהילת הלהט"בים - י"מ וסק"ל), אז אל תקרא כך לאף אחד אחר. רבי עקיבא חשב שעל זה צריך להעמיד את התורה כולה. אם אתה רוצה לקדם את העיסוק ולראות באמת את האנשים שעומדים מולך, תלמד, תכיר, תשוחח. רק אז תגבש עמדה, שאין שום סיבה שתהיה פוגענית".
כדוגמה הפוכה מזכירה פיוטרקובסקי את חבריה בפורום תקנה, המיועד לטיפול בתלונות על פגיעות מיניות מצד בעלי סמכות בציבור הדתי-לאומי: "אני זוכה שנים רבות להיות בקשר עם רבנים שהם בעיניי אות ומופת, שמוסרים את כוחות הגוף והנפש שלהם כדי לבער את הנגע של פגיעות מיניות למשל. חשוב לדעת על אודותיהם. וכל רב שפועל שלא כפי שאיש תורה אמור היה לפעול, זה נזק הגורם לחילול שם שמים, שזהו חטא שאין עליו כפרה.
"לכאבי העמוק, הגענו למצב שמי שכיהן כרב ראשי לישראל, הוגש נגדו כתב אישום בפלילים (הכוונה לרב יונה מצגר - י"מ וסק"ל). ואני אגלה לכם סוד, גם מי שגרם למינוי שלו ידע שהאדם לא ב-100% כשר".
- את אומרת, שכאשר הוא נבחר לתפקיד, זה היה ידוע?
"היה ידוע שיש בעיות לא פשוטות ביחס ליושרו. ומשיקולים פוליטיים, צרים, אנושיים בקטנותם, דחפו לבחירתו. וכך הגענו להתבזות האיומה הזאת. חכמים, היזהרו בדבריכם! יש לכם יכולת השפעה כבירה חיובית, אבל באותה מידה גם שלילית".
"החברה החרדית במשבר"
כשפיוטרקובסקי נשאלת על הרבנות החרדית, היא אומרת שהיא מאוד נזהרת, כי כל משפחתו של אביה ז"ל בעמדות מפתח שם, ובכל זאת, היא קובעת: "החברה הזו, יסודה בחטא. מעולם לא קודשה חברת לומדים. מספיק להסתכל ברמב"ם כדי לראות מה הוא חושב על מי שחושב להתפרנס מלימוד תורה. זה בניגוד להלכה. החזון איש זצ"ל, שיחד עם בן גוריון הניח את הבסיס לחבורת הלומדים, לא חלם שיהיה מדובר בחברה של אלפים. החברה הזו הולכת ומתפוררת אל מול עינינו, כי זה לא טבעי ולא נורמלי".
- החברה החרדית מתפוררת?
"לחלוטין. קחו את משבר עבודות הרכבת בשבת. מי הרים קול צעקה?"
- חברי הכנסת החרדים?
"לא, הם מופעלים. מי שעורר את זה אלו חבר'ה חרדים צעירים באינטרנט. אלו חרדים חדשים, שיש להם עניין להקצין את העמדות של חברי הכנסת".
- מה התועלת מבחינתם בהקצנה הזו?
"החברה החרדית במשבר נוראי, ולשיטתם אם היא לא תוקצן עכשיו, היא לא תשרוד. ולדעתי, היא לא תשרוד גם אם היא תוקצן".
- לא תשרוד כחברה סגורה ונעולה?
"היא לא סגורה יותר. בכיסו של כל ילד שהולך לחיידר מונח פלאפון, שיהיה כשר ככל שיהיה, איתו הילד יכול להגיע לכל הבלי העולם. זה בגלל שהם לא השכילו להפוך את התורה שלהם לתורת חיים. ניקח למשל את ההפרדה בין גברים לנשים. הרי ראינו לאילו מחוזות הזויים זה הביא.
"אחת הבעיות של המדינה היא שהאשכנזים מנהלים אותה. אצלם הכול חייב להיות שחור-לבן. אם מה שהיה משתלט פה על המרחב הציבורי זו התפיסה הרוחנית הלכתית-דתית של המזרחים, לא היינו מגיעים לניכור כזה, לבהלה כזו מכל מה שקשור ליהדות".
- והנה דווקא בש"ס לומדים יידיש.
"מה העוול שעשתה ש"ס? שאנשיה לקחו את משאב הזהב הזה בעיניי, שנקרא דתיות מזרחית, ומחקו אותו לטובת העתק חיוור ומאוד לא מוצלח של החרדיות האשכנזית. זה חטא נורא. כי אם באמת יש ליהדות במה להתפאר, אלו אותם זרמים של יהדות כמקור מים חיים, כמקור השראה, ולא כדבר משבית שמחה, שמורה מה לא לעשות, ואיך להצר את חופש הפרט.
"שלא יהיה ספק, אני דוסית בנשמתי. עם שטריימל יצאתי מבטן אמי. הלוואי שכל עם ישראל היה רוצה להיות דתי. אבל התורה לימדה אותי להסתכל למציאות בעיניים, ללמוד אותה כמו שהיא, לא כמו שאני רוצה לביים אותה. ואם כרגע רוב היהודים בישראל מכריזים על עצמם כלא מחויבים לתורה ולמצוות, האם נכריח אותם בכוח להיות כאלה?
"במה שלא מאלצים - ברית מילה, סדר פסח, ארוחות שישי, יש רצון לעשות. בתי הכנסת מפוצצים ביום כיפור. רק אל תכריחו, אל תגררו את הילדים שלנו למאה שערים.
"לכאבי, גם זה הולך ופוחת. כל שנה, ערב החגים נקרא בעיתונים כמה ישראלים יהיו בנתב"ג ערב ראש השנה. גם המיתוס הזה, של מה שלא מכריחים אנשים עושים בכיף, מתפוגג לו".
- יש כעס שבא לידי ביטוי פומבי.
"על זה יש לי משהו נוקב לומר. אני, קודם כול כאמא, גם לו הייתי חילונית, רוצה להכיר ולדעת את מקורות זהותי, להנחיל את זה לילדיי. תארו לכם שילדיכם היו ניגשים ואומרים לכם: 'ספרו לנו קצת על סבא וסבתא', והייתם עונים: 'לא תשמעו עליהם לעולם'. למה הם רוצים לדעת על סבא וסבתא? כי הם רוצים להכיר את מקורות הזהות שלכם, שהם גם מקורות הזהות שלהם. וגזלנו מהם את הידע. עזבו קיום או התחייבות, אני מדברת על ידע.
"פעם הפרדנו בין הממסד הדתי לבין מקורות הזהות שלנו, ולמדו גמרא, למשל, בתיכונים ממלכתיים, אבל היום בשם הליברליזם וחופש הביטוי סותמים את הפה לכל מי שבא לבית ספר חילוני ללמד את הילדים מה זה 'שמע ישראל'. זה גם כבר נקרא כפייה דתית. זה הליברליזם שלכם. ממה אתם מפחדים? אין לכם שום בעיה לדעת את תולדות ההינדואיזם, אבל יהדות זה מפחיד!"
- אנחנו מפחדים מתנועה של חזרה בתשובה.
"אל"ף, עוד לא הוכח שידע מחזיר בתשובה. בי"ת, ראינו שחוסר ידע לא מונע חזרה בתשובה. גימ"ל, אולי חזרה בתשובה היא תוצר של הניסיון להרחיק בכל מחיר. חלק גדול מהילדים שלנו בציונות הדתית הם דתל"שים. אני אומרת את זה בכאב, כי אני מאמינה בדרך שחינכנו והייתי מאוד רוצה שהם ימשיכו את חייהם בדרך שלנו, כמו כל הורה שמחנך לערכים שבהם הוא מאמין. אבל בני הבכור אמר לי פעם: 'מהיום שעמדנו על דעתנו, חינכתם אותנו לבחור, אז בחרנו. האם ציפיתם שנבחר בדיוק כמוכם?' צומחת עכשיו תנועה מבורכת מאוד בעיניי, של בתי ספר משלבים ויישובים משלבים, כמו תקוע - היישוב שבו אני גרה".
- אבל יהדות היא מרכיב זהות של המדינה, שמוגדרת כ"יהודית דמוקרטית".
"אני כופרת בזה. אם זה היה מרכיב זהות של המדינה, לא הייתה אומרת לי בחורה חילונית, כשלימדתי במדרשה גמרא והלכה: 'מתחשק לי לתבוע את המדינה תביעה ייצוגית על גזל הידע על הזהות היהודית שלי'. הלוואי שהמדינה הייתה מדינה יהודית, לא הלכתית. מדינה עם נשמה יהודית".
- את מציירת שני תהליכים - מצד אחד ניתוק מהזהות היהודית ומצד שני את אומרת שיש בתי ספר משלבים. התהליכים האלה הם שני קווים מקבילים?
"זו שאלת השאלות. אלו שני תהליכים מקבילים שאני תוהה אם ייפגשו. כי ככל שיש מוטיבציה לשנות את הלוך הרוחות לגבי היהדות ממקור משבית שמחה למקור השראה, באותה מידה יש מוטיבציה אדירה לנתק. אני אומרת הרבה פעמים לחברים קרובים, עיתונאים ופוליטיקאים: 'ממה אתם מפחדים? אתם, עם רוממות ההומניזם והליברליזם, תפתחו את הילדים להכול, אל תהיו צבועים'. אני לא טוענת שאני ליברלית במובן העמוק, שכל דרך מקובלת עליי. יש לי הדרך שלי, שבה אני מאמינה ומשתדלת לפעול על פיה. בעיניי החטא הכי חמור הוא צביעות ואני רואה את זה בכל הרמות ומשלמת מחירים אישיים כבדים על כך שאיני מוכנה לפעול בניגוד למה שאני מאמינה בו".
יש רבנים רגישים
ואמנם, פיוטרקובסקי היא כמובן מטרה לביקורת רבה על היותה פוסקת הלכה ועל פסיקותיה. אבל כשהיא נדרשת לנושא, היא מפליגה בחלל הזמן יותר מ-25 שנה לאחור. "כשהייתי בת 25", היא מספרת, "עבדתי קשה למחייתי כמורה והזמין אותי מנהל מוסד יוקרתי ונחשב בארץ להציע לי מלגה עם שכר גבוה פי שלושה ממה שהשתכרתי, רק כדי לשבת ללמוד. אמרתי לו: 'לא', כי ידעתי שתחת המוסד שלו, שרוממות הסובלנות בגרונו, מתנהלים דברים מאוד לא ראויים מבחינה ערכית".
- מה היה שם כל כך חמור?
"דברים חמורים מבחינה ערכית".
- כגון?
"יחסי עבודה. פיטורים מיידיים מקפחים, יחסי נשים וגברים. עזבו. מספיק שבעיניי יש שם פגם ערכי, גמרנו.
"עוד מחיר שאני בוחרת לשלם, הוא שיש סוג אחד של אנשים שאיני מוכנה להופיע איתם בשום במה. אלה אנשים שיודעים שהם פוגעים בזולת כמתודה. בעיניי זה מבזה קודם כול את הקהל ואותי כחברותא שלו. עקרונית אני מוכנה לשבת עם כל אדם. הייתי בוועידת 'הארץ' השנה, ואלה אנשים שמאוד שונים ממני בדעות".
אגב מחירים, לדברי פיוטרקובסקי יש רבנים רגישים ואמיצים. אבל איך רב אחד אמר לי: 'את חכמה גדולה. אומרת כל שעל ליבך. לך הרי אין סיכוי שימנו אותך לרב שכונה או לראש ישיבה'. אני מבינה את השיקול הזה".
- וזו הסיבה שרבנים לא הולכים איתך?
"יש עוד סיבות. יש קושי לייצר הלכה שיש בה גדלות מוחין בדור שיש בו קטנות מוחין. אין לנו היום גדול דור. לעניות דעתי, מאז הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל לא היה לנו מי שראה שיקולים מדיניים וחברתיים מול עיניו, של המציאות הקיימת, לא המציאות שהוא רוצה לביים".
- את רואה יום שבו גם רבנים חרד"לים או חרדים ידברו איתך ושנשים במגזרים האלו יוכלו להיות פוסקות?
"שיהיה ברור: רבנים חרדים עובדים איתי בשיתוף פעולה מדהים. כשאני רוצה פסיקה נועזת, אמיצה, אני פונה לרבנים חרדים". * העלבת עכשיו את רבני הציונות הדתית.
"לא. כי הרבנים החרדים מרגישים שיש להם כתפיים. הם לא יוציאו את זה החוצה, אבל רב חרדי יכול להגיד לי בטלפון בלי להתבלבל: 'אה, נכון. מהשיקול ההלכתי הזה צריך להתיר'".
- אבל לא תוכלי לצטט אותו, לומר שזה בשמו.
"נכון, אלא אם כן ביקשתי את רשותו ולפעמים אני מבקשת".
שינויים מהירים
באוגוסט דווח כי לראשונה רבנית אורתודוקסית, כרמית פיינטוך, תנהיג קהילה לצד הרב בני לאו. לפני למעלה משנה נכנסה ד"ר ג'ני רוזנפלד לתפקידה כמנהיגה רוחנית באפרת. עוד קודם הרבנית רחלי פרנקל, אמו של אחד משלושת הנערים החטופים שנרצחו, נשאה קדיש על קבר בנה נפתלי, לעיני הרבבות שבאו, ובהם ראש הממשלה ונשיא המדינה.
- כל אלה מבשרים על שינוי גדול?
"יש גם מסלול הכשרה לפסיקת הלכה בדיני טהרת המשפחה ועוד מסלולים להכשרת נשים לפסיקת הלכה. השינויים הרבה יותר מהירים ממה שחלמתי, אבל אני רוצה שננהג בזהירות. משגיחה רוחנית זה טוב, אבל אני לא מוכנה לוותר על המעמד של האישיות ההלכתית המרכזית. זו יכולה להיות אישה".
- הסמכה לרבנות עוד אין לנשים.
"אם היום היו מציעים לי הסמכה לרבנות, הייתי אומרת: 'תודה רבה, לא רוצה'. אני חושבת שהצורה שמכשירים רבנים בישראל היא חרפה, כי לא מכשירים אותם. הדרך להכשרת רבנים מנוגדת להלכה".
- למה?
"איך הסמיכו רבנים לאורך הדורות? צריך לדעת הרבה אבל לעולם לא תקבל הסמכה עד שהרב שלך יבחן אותך לאורך שנים. לא את הידע שלך, אלא את האופן שבו אתה מתייחס לאשתך, לחבריך בבית המדרש, מה קרה כשהלכנו ברחוב יחד וניגש אלינו יהודי במצוקה. כך מסמיכים רבנים. אבל כשאתה נותן לרבנים למלא טפסים ונותן להם תואר על סמך זה, אל תתפלא שרב יכול להיות אחד כזה שהוגש נגדו כתב אישום. כי אף אחד לא בדק, לא את אישיותו, לא את התנהגותו, לא את ערכיו.
"אחת השאיפות שלי היא להקים מוסד להכשרת רבנים ורבניות שלומדים שם גם כלכלה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, מה קורה במציאות האקטואלית, רטוריקה וכדומה - הרבה דברים שהיום אף אחד לא מכשיר אליהם. ובעיקר היה ברור שכל עוד לא תיבחן התנהגותך לא תקבל הסמכה, גם אם אתה גאון הדור. אתה רב לא כי מילאת ניירות, אלא כי אתה לא תגיד סוטים על אנשים שמהווים עבורך אתגר הלכתי".
- זה אנושי, מה שאת רוצה?
פיוטרקובסקי צוחקת: "הילדים שלי אומרים שלא. אבל זה לא מדויק. לכולם יש חסרונות, אבל השאלה היא אם אתה שואף לשנותם. לי למשל אין כל כך סבלנות. אני מודה. אבל זו מידה שבמשך שנים אני דורשת מעצמי לעבוד עליה".
"יש בציונות הדתית שסע עמוק והגיע הזמן שנעמוד מולו"
כמי שהיא בשר מבשרה של הציונות הדתית, לפיוטרקובסקי יש לא מעט ביקורת על תהליכים שמתרחשים בה, ובהקשר הזה גם על המנהיגות הפוליטית שלה. "יש בציונות הדתית שסע עמוק והגיע הזמן שנעמוד מולו - בין הקבוצה החיה כפי שההורים שלנו חלמו, של חיי תורה במציאות הנתונה, באוטובוס שיושבים בו גברים ונשים, בפלוגה בצבא שיש בה חילונים, לבין הקבוצה שבהרבה פרמטרים נוהגת כחרדים (כוונתה לחרד"לים - י"מ וסק"ל). אני לא מבינה למה אנחנו צריכים להתכופף בפני הקבוצה הזו. יש בי כעס על מפלגת הבית היהודי, שבכל החלטה שהיו צריכים לבטא את המשנה של הציונות הדתית, ויתרו לחרד"לים. אני רציתי שהרב דוד סתיו יהיה הרב הראשי לישראל. למה הוא לא רב ראשי?"
- ומדוע נעשים ויתורים אלה?
"אולי כי הם סוברים שהמסה של המצביעים מגיעה מהחרד"לים".
- הם צריכים לשלם בגלל נוכחותה של אישה שהיא לא דתית ברשימה - שרת המשפטים, איילת שקד?
"האישה הזו נפלאה מבחינתם. יודעים למה? כי היא ימנית. היא לא מאיימת עליהם כמוני, כי היא לא חלק מהשפה הדתית".
פיוטרקובסקי מרגישה בחסרונו של השר לשעבר ובכיר המפלגה אורי אורבך ז"ל, שלפני הרבה שנים שידך בינה לבין בן זוגה, ניסים: "עד יומי האחרון אחוש כלפיו תודה שאין כדוגמתה. ובעומדי לידו בשעותיו האחרונות, אמרתי לו בבכי: 'אתה לא הולך, אדוני, עד שתהיה בחתונה של אחרון ילדיי. הילדים שלי עוד איכשהו יסתדרו, אבל הציונות הדתית, איך אתה עושה לה את זה?'
"אורי ובמבי שלג ז"ל הם דוגמאות למקרים ש'אמרתי' לקדוש ברוך הוא: 'די, אתה לוקח לי את מעט הפרטנרים שיש לי'. אורי היה אכול מההתקפלות מול החרד"לים".
- את לא חוששת שהציונות הדתית בדרך לפיצול?
"הייתי רוצה שהיא תתפצל. יודעים למה? כי כרגע אין ייצוג לדרך שאני מאמינה בה".
- ואנחנו בדרך לפילוג בציונות הדתית?
"הסיבה המרכזית שבגללה אני חוששת שהפילוג לא יקרה, היא מהותית. החרד"לים הם גייסות. הרב שלמה אבינר אומר איקס ומיד אוטובוסים מתמלאים. לעומת זאת, הדרך שלנו מטפחת את החשיבה העצמאית. לכן לא אגיד: 'עכשיו כולם נוסעים לעמונה', כי אני לא חושבת שאני צריכה לנהל חיים של אחרים.
"לא במקרה החרד"לים מגיעים כגייסות לבית היהודי. אני יכולה להבין את החשש של נפתלי בנט שהגייסות לא מובטחים עוד. אבל אני רוצה לטעון, וזה מה שאורי האמין בו בכל לבו, שברגע שתייצג נאמנה את הגישה של תורה כתורת חיים, חיים פרטיים וציבוריים, יהיו לך קולות לא רק מהמגזר".
- זה תיאורטי.
"זה לא תיאורטי. כשהייתי בכפר מימון ערב ההתנתקות, שהייתה פשע כנגד העם היהודי, הסתכלתי על המקום. הייתי שם עם בני הבכור, שהיה אז בן 18, ואמרתי לו: 'אתה יודע, עמית, הלוואי שהייתי רואה את האלפים שנמצאים פה, בהפגנה בעד העלאת שכר העובדים הסוציאליים או נגד תופעת הזנות. למה אני לא יכולה לראות שם את כל הגייסות האלה מדברים על קיפוח שכר? זה פחות תורה מארץ ישראל?"
- התורה באמת מלאה בדינים שנוגעים לכלכלה וחברה. למה זה לא במרכז העיסוק של רבנים היום?
"כי זה מורכב. לזה אתה לא יכול לארגן גייסות".
- היו מנהיגים דתיים שהיו חברתיים, כמו מרטין לותר קינג. יש גם לרבנים על מה להתבסס בתורה בנושא הזה.
"יש רבנים כאלה. למשל, הרב בני לאו הקים בית מדרש לצדק חברתי. אבל אלה לא הנושאים שעליהם נלחמים. זה נורא כואב לי. איפה היה הציבור הזה במחאה החברתית? למרות שעד היום אני חושבת שבגלל שזו הייתה מחאה של מפונדרקים, היא לא הצליחה. זו לא הייתה מחאה של הפריפריה, לא של אלה שבמצוקה".
"יודעים שאני אישה דתית. תמיד כשמתקשרים בשבת, זה מצב חירום"
פיוטרקובסקי מספרת שהיא מלמדת תלמוד והלכה בכל בארץ, ולדבריה נותנת מענה לשאלות הלכתיות יומם ולילה: "הטלפון לידי בלילה, כי יש שאלות שצריך לענות עליהן באותו רגע".
- הטלפון שלך פתוח בשבת?
"כן".
- ותעני?
"כן".
- ולא יתקשרו סתם, כשלא חייבים?
"מהניסיון שלי, זה לא קורה. יודעים שאני אישה דתית. תמיד כשמתקשרים, זה מצב חירום. כמו במקרה של פציעה המתרחשת בשבת ויש התלבטות אם לנסוע לבית החולים. על פי הנתונים המסוימים של המקרה אני מנחה אם לנסוע או לא".
- איך הילדים שלך מתייחסים לכך שאת עונה בשבת?
"הם כבר מכירים את זה וצוחקים: 'אמא, אל תדאגי, אנחנו יכולים לענות ומחקים אותי: 'באיזה חודש את? כבר היו צירים?'. הם מציעים: 'אמא, תחלקי לאנשים גם את מספרי הטלפון שלנו".
מלכה פיוטרקובסקי
מצב משפחתי: נשואה לניסים, מנהל קבוצת תמיכה בסיסקו ישראל 5
גיל: 52
מגורים: תקוע
השכלה: תואר ראשון במדעי היהדות מאוניברסיטת בר-אילן ותואר שני בתלמוד מאוניברסיטת תל אביב. בעלת תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.
עיסוקים: ניהלה את מדרשת לינדנבאום; ממקימי "פורום תקנה" לטיפול בתלונות על פגיעות מיניות בציבור הדתי-לאומי; חברה בוועדת סל הבריאות של משרד הבריאות; בשנת 2015 נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-67