כסף / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
ביום 7.9.16 ניתן פס"ד באשר לסוגיית חיוב שוויוני והוגן של אבות בישראל במזונות ילדיהם הקטינים, אשר לא היה נהוג בטרם ניתן פסק הדין זה, במקרים בהם הוכח כי האבות הינם שותפים מלאים לגידול ילדיהם.
פסק דין התקדימי שלהלן הינו אמיץ ומבטא את מגמת השינוי החלה בבתי המשפט בימים אלה המקדמת איזון כלכלי וצודק בין גברים לנשים.
סיפור מהחיים : מדובר בחיוב אב במזונות בנו הקטין שהינו בן 3 שנים בלבד המטופל על ידי הוריו באופן כמעט שוויוני, במקרה בו לא נקבעה משמורת משותפת, כאשר חרף זאת בית המשפט מצא לנכון להתייחס בכובד ראש לעובדה כי ישנו פער הכנסות משמעותי בין ההורים (פער של פי שניים וחצי) לטובת האם, לצד רצון כן ואמיתי של האב לקיים אורח חיים המתאפיין בחלוקת זמנים שוויונית ככל הניתן והורות משותפת לקטין, בבואו לפסוק את דמי מזונות הקטין.
פס"ד זה הינו אמיץ במיוחד, זאת בשל העובדה כי בבואו לפסוק את מזונות הקטין בית המשפט לקח בחשבון מס' פרמטרים וביסס את החלטתו על היגיון בריא ולא בהכרח נדבק להלכה אשר הייתה נהוגה במקרים קודמים דומים, ולאור האמור בפס"ד זה ישנה תקווה כי בית משפט מעודד שינוי בנושא, ועל כן פס"ד זה מהווה תקדים של ממש.
עד היום, ההלכה הנהוגה בבתי המשפט בישראל באשר לפסיקת דמי מזונות קטינים הייתה פסיקת מזונות מינימלית בסך 1,450 ₪ ולכך התווסף רכיב המדור - מימון מגוריו של קטין (בסך 30% מגובה דמי שכר הדירה/ משכנתא כאשר מדובר בקטין אחד כמו במקרה דנא) כאשר על אלו יש להוסיף חיוב האב במחצית הוצאות החינוך והרפואה של הקטין.
כיום ולאור האמור בפס"ד התקדימי שהושג במקרה דנא, לא רק שבית המשפט פסק כי סך מזונות הקטין יעמוד על כ- 1,440 ₪ בלבד כאשר סכום זה כולל בחובו את הוצאות המגורים, אחזקתם וכן הוצאות החינוך של הקטין, אלא שבית משפט הוסיף ואמר כי בשל פערי ההשתכרות ובשים לב לעובדה כי מדובר בהורים מיטיבים לקטין אשר שניהם בעלי מידת אחריות דומה בשים לב לזמני השהייה של כל אחד מההורים עם הקטין, וכשלנגד עיני בית המשפט עומדת טובת הקטין, זהו המקרה המיוחד בו אם יוטל על האב לשאת במימון מלוא החיוב במזונות הקטין כפי שנהוג בהלכה הרווחת בהתעלם מהכנסתו והוצאותיו, הרי שהתוצאה תביא לאבסורד ולכדי כך שהאב יימצא במחסור כלכלי.
בראי טובת הקטין ותוך יישום מגמת האיזון והחתירה לשוויון ביחס להורים, כב' השופט יהורם שקד מצא לנכון להורות כי האב יחויב אך ורק במימון הצרכים ההכרחיים של הקטין (ביגוד, הנעלה, מזון) וזאת עד גיל 15 שנים בלבד, כאשר במקרים קודמים דומים נפסק כי החיוב במזונות יחול עד מלאת 18 שנים לקטין, ולאחר מכן יופחת לשליש עד מלאת 21 שנים לקטין.
פס"ד הדין הינו בבחינת בשורה של ממש, היות והוא מעיד כי בית משפט חי בתוך עמו ובוחן כל מקרה לגופו בהתאם לנתוניו הספציפיים, וזאת בניגוד למגמת העבר לפיה נטיית בית המשפט הייתה להיצמד באדיקות להלכות המנחות באופן אוטומטי.
הכותבת הינה בעלים ומנהלת של גייזלר, משרד עורכי דין