עגבניות שרי/ צילום: תמר מצפי
עגבנייה תחילה
כשהעתיקו את קווי הייצור למזרח, שתקנו כי הסבירו שככה זה גלובליזציה, והכי חשוב זה המחיר. כשהפחיתו את המכס על הטונה, שוב שתקנו כי אמרו את מילת הקסם "תחרות", אף שהמחיר ירד רק ב-15 אגורות לקופסה.
עכשיו, כשמחסלים את מגדלי העגבניות, אנחנו שותקים, כי מי בכלל צריך חקלאות כשיש היי-טק, אבל בעצם שתקנו גם כשהחליטו לייבא מהנדסים להיי-טק, כי בכל זאת היי-טק זה גלובליזציה - והגלובליזציה, כבר הבנתם איך היא עובדת: במעגל.
וכשיגיע תורכם, כמו בשירו של מרטין נימלר, לא יהיה מי שיגדע את קשר השתיקה, כי אתם לא טובים יותר ממגדל העגבנייה או מפועל הייצור או מהאורזת של הטונה או המהנדסת של ההיי-טק. מי שמציב את מחיר המוצר במקום גבוה יותר ממחיר האדם שייצר אותו, שלא יתפלא כשיום אחד גם לו ימצאו תחליף.
אנשים מצוינים
עם בנקאים זה כבר משהו אחר. לבנקאים אין באמת תחליף, לפחות אם מאמינים למסרים שהעבירו ראשי הבנקים ותומכיהם הנלהבים גם בשבוע החולף. חוק שכר הבכירים לא ימוטט את המערכת הבנקאית, הם מואילים להבהיר, אבל הוא יקשה לטענתם על גיוס "אנשים מצוינים". כי אנשים מצוינים, אתם יודעים, לא יוצאים מהפיג'מה בשביל 2.5 מיליון שקל בשנה.
"לא צריך להתערב בשווקים", זעק בעניין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, בראיון לחג שהעניק לסטלה קורין-ליבר ועמירם ברקת ב"גלובס". זה קצת מצחיק,
כשחושבים על זה, כי המדינה כל הזמן מתערבת בשווקים - מסאגת הגז, דרך כימיקלים לישראל ועד ריסון שכר הרופאים במסגרת הביטוחים הפרטיים. אבל כשזה מגיע לבנקאים, לאנשים (המצוינים!) שיושבים על ברז האשראי, חלילה לנו להתערב. כל עגבנייה שלהם זהב.
בוז'י והמסרק
"נו, גם אתה יורד עליי עכשיו?", הטיח בי השבוע יצחק (בוז'י) הרצוג, רגע אחרי ששאלתי אם התפילה שנהרסה לו בחג האחרון למשמע הדיווח על מגעים נוספים לממשלת אחדות הייתה בבית כנסת ספרדי או אשכנזי.
הרצוג בדיוק נכנס לאולפן של אורלי וגיא בערוץ 10 כדי להכחיש את הידיעה של הכתב ספי עובדיה. בדרך הוא הספיק להכחיש גם את הידיעה ב"הארץ" ולקטר על כך שבחדר האיפור אין מברשת שיער, רק מסרק.
הוא נראה בודד, נרגן, נעדר כל שבב של פאסון, ניכר שאפילו המאבטחים שלו לא לוקחים אותו מדי ברצינות. יו"ר אופוזיציה שמטריח את עצמו לתוכנית בוקר רק בשביל להכחיש עוד ידיעה לעוסה - זה הסיפור (העצוב) כולו.
קול ישועה
המעבר של מר טלוויזיה יעקב אילון לפורטל האינטרנט וואלה מצביע לא רק על האספירציות הברורות של האתר להפוך לגוף מדיה חזק בכל הזירות, אלא גם על חוסר הרלוונטיות של הרגולציה הנוכחית שאוסרת בעלות צולבת של יותר מ-8% על עיתון וערוץ מסחרי.
היום, מערכת עיתון צריכה ויכולה להגיע אל צרכני התוכן בכל התצורות, מהנייר המודפס דרך הסלולר ועד מסך הטאבלט או הטלוויזיה. מבחינת האינטרס הציבורי, לא בטוח ש"טייקון תקשורת" שמבין תקשורת יהיה פחות טוב מטייקון שמחזיק עיתון בודד או ערוץ בודד, בצד שורה של עסקים ואינטרסים סבוכים.
האתגר של אילון כראש מערכת החדשות יהיה לכדרר לאורך המגרש של המדיה המודרנית, בתוך שמירה על סטנדרט עיתונאי גבוה והפרדה מוחלטת בין הצד המסחרי לחדשותי בלי השטיקים המוכרים והמופקרים של התוכן השיווקי. זה לא יהיה פשוט מול מנכ"ל דומיננטי כמו אילן ישועה, אבל עצם המינוי מעניק קרדיט גם לזה שחתום עליו.
שבתות וחגים
בזמן שרובנו מתניידים ברכב בחגים, מתארחים אצל בני המשפחה או מעמיסים צידניות בדרך לעוד פיקניק - עבור מאות אלפי אזרחים התקופה הזו היא בבחינת סגר כפוי. העובדה שאין תחבורה ציבורית בשבתות ובחגים היא אות קין על מצחה של הפוליטיקה הישראלית-חילונית.
אפילו יאיר לפיד, שהתיימר לייצג פוליטיקה חדשה, לא טורח להעסיק את עצמו בנושא. המחווה הכי גדולה שעשה עד היום בתחום התחבורה הייתה כשהחליף את ה-BMW בג'יפ "צנוע" מסוג ניסאן מורנו. אחיי העבדים, סעו לשלום.
shay-n@globes.co.il