קמפוס האוניברסיטה העברית / צילום: איל יצהר
דווקא בימים אלה, בהם אנו על סף פתיחת שנת הלימודים האקדמית, פורסם כי האוניברסיטה העברית דוחה את פתיחתה בשל בעיות תקציב קשות. ראשי האוניברסיטה מציגים מצב בו לא ניתן לאזן את תקציב המוסד ולפתוח את שנת הלימודים כסדרה.
אין בכך שום חדש, משום שמרבית האוניברסיטאות בארץ מתוקצבות על-ידי הממשלה ונמצאות בגירעונות כתוצאה מהצורך לבצע הפרשות אקטואריות עצומות לפנסיה התקציבית של עובדיהן. הדירקטוריונים של האוניברסיטאות, המתוקצבות גם מתרומות רבות, נדרשים למצוא את האיזון הנכון בין שימוש בכספים למטרות שוטפות ולמטרות מחקר ופיתוח לבין התחייבויות העבר הכבדות הרובצות עליהן - משימה קשה מאין כמוה, הדורשת מיומנות חשבונאית ופיננסית גבוהה מאוד.
כאן נשאלת השאלה של הרכב הדירקטוריון ואינטרס המכהנים בו. כמו בכל חברה עסקית, מדובר בסוגיה קריטית לעתיד המוסד, אלא שבניגוד לחברות עסקיות, הדירקטוריון במוסדות אקדמיים מורכב במקרים רבים, כולו או חלקו, מדירקטורים בהתנדבות שאינם מקבלים שכר עבור זמנם.
אפשר להניח בביטחון כי דירקטור אשר אינו מקבל שכר עבור תפקידו יחפש תמורה אחרת לזמנו היקר ולא יעשה זאת ממש לחינם. נטוורקינג, יצירת קשרים עסקיים עם הקולגות ואולי אף קשרים עם הגוף עצמו, מעמד של כבוד ועוד - אלה רק חלק מהתועלות שעשויות לצמוח לדירקטור המתנדב.
חמור מכך, יש חשש שמינוי דירקטורים בהתנדבות גורם לזילות התפקיד, אליו עלולים להגיע גם מי שלא הוכשרו לכך או אינם בעלי ניסיון רלוונטי מספק לשמש בתפקיד.
במקרה של האוניברסיטה העברית, בדוח חיצוני של רואה חשבון בלתי תלוי שבדק את מצבה הפיננסי, נקבע כי ההנהלה החליטה להשתמש בכספים מוגבלים - דהיינו, כאלה שהוקצו או נתרמו למטרה מסוימת כגון מחקר - לכיסוי גירעונות ולמעשה פגעה בעתיד על חשבון טעויות או מחויבויות השייכות לעבר. קשה להאמין שדירקטוריון המורכב מאנשי מקצוע בלתי תלויים היה נותן את ידו להחלטות שהובילו את האוניברסיטה העברית למצבה הנוכחי.
אם לא די בכך, על-פי החלטה של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, במועצות המנהלים של המוסדות להשכלה גבוהה יכולים לכהן גם אחוז מסוים של עובדים בכירים במוסד המשתכרים ממנו, ולהם עשויה להיות לעתים בעיית ניגוד עניינים בקבלת החלטות במסגרת הדירקטוריון.
למרבה הצער, הדוגמאות למוסדות אקדמיים שהתמוטטו פיננסית בשנים האחרונות רבות מאוד - התמוטטויות שהותירו את הסטודנטים שלהם ללא תואר, ללא יכולת להשלים את לימודיהם, כאשר שעות הלימוד שכבר נלמדו לא נספרות להם, וכמובן ללא החזר כספי על שכר לימוד ששולם מראש.
דוגמה מהחודשים האחרונים היא מכללת "קווים המכון לעיצוב ואדריכלות", אשר עובדיה הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז בקשת פירוק בטענה לבעיות ניהול קשות של הלנת שכר ועיכוב תשלומים סוציאליים הקשורים לשכר. עוד לפני כן, בשנה שעברה, התפרסמה דרישת המועצה להשכלה גבוהה לסגור את מכללת אורט הרמלין בנתניה בשל אי-עמידה בתנאים אקדמיים, פיננסיים ותאגידיים ראויים. במוסד אקדמי מוביל נוסף הוכרז לאחרונה סכסוך עבודה על רקע פיננסי, וגם שם יש חשש להשבתת הלימודים, ולא חסרות עוד דוגמאות.
בתקופה בה הממשל התאגידי נמצא בראש סדר העדיפויות של הגופים הציבוריים, הממשלתיים והמתוקצבים, אין מקום להעסקת דירקטורים "מתנדבים" המשקיעים מזמנם ללא קבלת תמורה. עידן הדירקטורים המופיעים לישיבות רק כדי לרשום נוכחות, להתכבד בכיבודים וללכת - פס מהעולם.
אני קורא לעוסקים בתחום להתעורר לפני שמוסדות לימוד רבים יסגרו שעריהם. דרוש בדק-בית אמיתי בכל הגופים המפוקחים על-ידי הרגולטורים שבהם ישנם דירקטורים "העובדים בחינם", כדי למסד אמות-מידה של מקצועיות בבחירת הדירקטורים והחמרת האכיפה המנהלית בגופים אלה. כל עוד יהיה בהם מספר משמעותי של דירקטורים שאינם מקבלים שכר, נראה עוד ועוד מוסדות אקדמיים שוקעים בגירעונות ומתמוטטים.
■ רו"ח שרייבר הוא דירקטור בלשכת רואי החשבון ובחברות ציבוריות ובעל משרד ייעוץ חשבונאי ופיננסי.