נתניהו, רשות השידור / איור : מאיה יוגב
זריעת אי-ודאות. זו ככל הנראה התכונה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו מצטיין יותר מכול עד כה בקדנציה שלו כשר התקשורת. זה לא קשור רק לתאגיד השידור, אלא גם לנושאים כמו "ברית-המועצות" - מהלך רגולטורי שכולם מסכימים שהוא נדרש ובכל זאת מתעכב כבר יותר מ-10 שנים, ואפילו לנושא שעל הנייר אמור להיות טכני ומשעמם, כמו מכרז למפעיל חדש לערוץ הכנסת.
סביב הנושא האחרון נשמעו לקראת סיום המושב הקודם של הכנסת אינספור לחשושים ותיאוריות על מי שנתניהו רוצה שיוכל להתמודד במכרז (וואלה וערוץ 20) ומי שהוא לא מעוניין שיזכה בו (חדשות 2), רק כדי שבסופו של דבר התוצאה הסופית תיראה דומה למדי לנקודת ההתחלה.
בקנה מחכים גם יישום המסקנות של ועדת פילבר והפיצול של ערוץ 2, אבל אין ספק כי גולת הכותרת עד כה בקדנציה היא תאגיד השידור הציבורי החדש.
זה התחיל עם הפצצה שהוטלה ביולי. קודם בישר משרד התקשורת כי הפתיחה תידחה ל-2018, ואחרי עוד סאגה פוליטית נקבע כי הדחייה תהיה קלה יותר, והתאגיד יעלה לשידור בין ינואר לאפריל 2017. אבל גם אם כלפי חוץ ניסו אנשי גוף השידור החדש לנער את האבק מהבגדים, לקום מחדש על רגליהם, לשדר עסקים כרגיל ולהכריז שהכול בסדר ועולים לשידור בינואר - בפועל נראה כי במובנים רבים הם לא התאוששו מכך עד היום.
אפילו אם התאגיד עצמו אינו נקי מטעויות ומבעיות בהתנהלותו, רשימת התפקידים הבכירים שעדיין נותרה ריקה במסמך שהגיע לידינו - קצת יותר מחודשיים לפני מועד העלייה המוצהר - קשורה ללא ספק גם לאותו מהלך. איזה אדם בכיר ועתיר ניסיון בתעשייה יהמר ויקפוץ על עגלה שחברי כנסת ממפלגתו של ראש הממשלה ושר התקשורת אינם מפסיקים להציב מכשולים בדרכה?
ועכשיו, לקראת חזרתה של הכנסת לפעילות, מגיע הגל הנוכחי. באופן רשמי, מה שיש על השולחן הוא הצעת חוק פרטית של יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, שאמורה להיות מוגשת עם תחילת המושב, ומסביבה מסתחררות כמויות של ספינים שרובם ככל הנראה ייעלמו בלי להותיר זכר.
באופן רשמי, המניע של ביטן להצעה הוא חיסכון כלכלי, והוא גם מבטיח להוכיח זאת; באוצר מגחכים בביטול. באופן רשמי, היוזמה שלו לא קשורה לראש הממשלה; במערכת הפוליטית מתפוצצים מצחוק. כך או כך, כפי שמוכיחה גם הדוגמה מהקיץ, לא בטוח שנתניהו זקוק להרבה יותר מזה כדי לגרום לתאגיד לגווע לאיטו.
המערכה הזאת תוכרע בסופו של דבר בשדה הפוליטי. ביחסי הכוחות בין נתניהו לשר האוצר שלו, משה כחלון, ובשאר כיפופי הידיים והשיקולים הקואליציוניים. בינתיים נראה שמה שלא תהיה ההכרעה, היא תותיר אחריה טעם מר של מאבק שאפילו ביחס למקובל בפוליטיקה כולל מעט מאוד מניעים ענייניים.
ובתווך, לא מיותר להזכיר, נמצאים מאות אנשים - כן, חלקם הגדול עיתונאים. כן, יכול להיות שאנחנו בתקשורת רגישים יותר לסבלם מסיבות קולגיאליות. ועדיין, אנשים - שחלקם, אנשי רשות השידור, פועלים בתנאים של אי-ודאות כבר שנים, וחלקם סתם עזבו עבודה כדי להתחיל במקום חדש ומבטיח - וגילו לפתע כי גורלם קשור בעתיד התוכנית למיסוי של דירה שלישית.