העסקה התמוהה שבה רכשה חברת ארנה גרופ קרקע בקזחסטן תמורת 41 מיליון דולר שוב מאיימת לקחת את בעלי השליטה בה דאז לביהמ"ש. ארנה גרופ (שבעבר נקראה מנופים פיננסים) עדכנה השבוע, כי אחד מבעלי המניות בחברה פנה אליה בדרישה "להגיש תביעה כנגד מי שהיה שותף לקבלת ההחלטה על ההתקשרות בעסקה ובכלל זה הדירקטורים ובעל שליטה במועד אישורה".
הטענות העיקריות של בעל המניות, ששמו ומספר המניות שהוא מחזיק לא צוינו בהודעת החברה, הן לאישור רשלני לכאורה של העסקה שהושלמה ב-2008 תוך הפעלת שיקולים זרים. באותו מועד נשלטה ארנה גרופ בידי ג'קי בן זקן, אברהם נניקשווילי ושותפם, כדורגלן העבר חיים רביבו. מאז עברה השליטה בארנה לידי המשקיע הזר מרכוס וובר, כאשר נניקשווילי ממשיך להחזיק בכ-23% ממניותיה.
בארנה, שבהתאם להוראות החוק נדרשת להשיב לפנייה תוך 45 יום, ציינו כי "החברה תבחן את הטענות המועלות במכתב הדרישה ותפעל בהתאם לדין". עוד הזכירו בארנה כי בעבר הוגשו דרישות דומות על-ידי בעלי מניות בחברה, שנדחו על-ידי הדירקטוריון ולא הוגשו בגינן בקשות לביהמ"ש לאישורן כתביעה נגזרת.
הפסד מצטבר של מאות מיליונים
מדובר בעסקה שנחתמה בסוף 2007, זמן קצר לאחר שמנופים רכשה את השליטה בחברה הציבורית מאקפל ומצאה ייעוד לקופת המזומנים התפוחה שהייתה בידי החברה הנרכשת: קרקע בעיר אסטנה, בירת קזחסטן, תמורת 41 מיליון דולר.
את הקרקע רכשה החברה מידי דוד בן-נאני, בן דודו של נניקשווילי, שהיה אז מבעלי השליטה במנופים. זאת כחודש בלבד לאחר שאותו בן-נאני רכש את הקרקע מידי ממשלת קזחסטן תמורת פחות מ-3 מיליון דולר - באמצעות הלוואה שהעניק לו נניקשווילי.
מנופים תכננה להקים על הקרקע, בשטח של כ-580 דונם, פרויקט גרנדיוזי שישלב דירות, שטחי מסחר, מלונאות ומשרדים. לאחר הרכישה אף הציגה שערוך בערך הקרקע שהגיע ליותר מ-300 מיליון שקל, למרות ההרעה הדרמטית שחלה בכלכלה העולמית ובשוק הנדל"ן העולמי.
אלא שבהמשך נדרשה החברה, בהתאם לדרישת רשות ני"ע, להפחית את שווי הנכס הנרכש ומאז אותה קרקע איבדה את מרבית ערכה והסבה לארנה הפסדים מצטברים של מאות מיליוני שקלים.
בדוחותיה האחרונים של ארנה, לרבעון השני של השנה, היא הציגה הפסד של כ-25 מיליון שקל משערוך הקרקע, שערכה ממשיך להתכווץ ועומד כיום על כ-11 מיליון שקל בלבד - בדומה למחיר שבו רכש אותה בן נאני.
בנוסף, מתמודדת ארנה בשנים האחרונות עם דרישות של הרשויות בקזחסטן המאיימות להפקיע את הקרקע במקרה בו לא תבצע בה שימוש תוך זמן קצר. בדוחות האחרונים עדכנה החברה כי היא "ממשיכה לבחון אפשרויות לכיווני פעולה נוספים... על מנת לנסות ולקדם את הפרויקט כאמור, ולהפחית את סיכון ההפקעה", וזאת למרות שמועד ההתראה האחרון שניתן לה מהרשויות חלף כבר בחודש אוגוסט.
כאמור, כבר ב-2012 פנו שני בעלי מניות במנופים במכתב התראה לחברה לפני הגשת תביעה נגזרת כנגד נושאי משרה ובעלי השליטה בהווה ובעבר ודרשו מהחברה לבטל את העסקה, לפעול להשבת הכספים ששולמו תמורתה ולהגיש תביעה כנגד נושאי משרה, בעלי השליטה וגורמים נוספים שגרמו לכאורה לנזק לחברה, אולם בסופו של דבר לא הוגשה תביעה.
ארנה עשויה לסיים כשלד בורסאי
וובר, בעל השליטה הנוכחי שהשקיע בארנה עד כה קרוב ל-1 מיליארד שקל - סכום שרובו הגדול ירד לטמיון - הציע מוקדם יותר החודש לרכוש מהחברה את שני נכסיה העיקריים - מתחם הסטאר סנטר באשדוד וקניון ארנה בנהריה, תמורת 790 מיליון שקל בניכוי הלוואות בנקאיות של 320 מיליון שקל.
עסקה זו, אם תצא לפועל, תותיר את ארנה, הנסחרת כיום בשווי של פחות מ-90 מיליון שקל (לעומת שווי שיא של 1.1 מיליארד שקל באפריל 2011), כשלד בורסאי וזאת לאחר שנים של הפסדי ענק, שהצטברו ל-780 מיליון שקל בין 2011-2015, על רקע כישלונות עסקיים בתחומי הנדל"ן וחיפושי הנפט.