מה השתנה מאז שבית המשפט העליון דחה את בקשתו של שי נשר לאלץ את בנק הפועלים לפרסם מסמכים הקשורים בהלוואות שנתן לנוחי דנקנר? זו הייתה השאלה שעמדה במרכז הדיון שהתקיים היום (א') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בתביעה נגזרת העוסקת באותו נושא, שהגיש נשר נגד בנק הפועלים, נושאי משרה ודירקטורים בבנק, בהם דני דנקנר, בן-דודו של דנקנר, שכיהן בעבר כיו"ר הפועלים, ונגד המנכ"ל לשעבר, ציון קינן.

הדיון התקיים במקביל לדיון הטיעונים לעונש של נוחי דנקנר, שנערך כמה קומות מתחת באותו בית משפט, באולמו של השופט חאלד כבוב, וריכז את רוב העניין הציבורי והתקשורתי הבוקר. אולם, גם להכרעה בפרשת החיסיון על המסמכים הבנקאיים בנוגע להלוואות שקיבל נוחי דנקנר מבנק הפועלים עשויה להיות השלכת רוחב. בין היתר, החלטת בית המשפט בתיק זה עשויה לענות סופית לשאלה אם קיים חיסיון על הלוואות הניתנות לטייקונים, בעלי שליטה בחברות גדולות, ועל האשראי הניתן להם.

הדיון עסק בתביעה נגזרת, על סך 75 מיליון שקל, שהגיש נשר, מפיק וסוכן טאלנטים לשעבר, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במאי אשתקד, בטענה כי הסכמי הלוואה של הבנק מול נוחי דנקנר גרמו לנזקים לבנק.

נשר, בעלה של העיתונאית איילה חסון, המחזיק במניות בבנק הפועלים, הגיש את התביעה בנוגע לאשראי שניתן לחברת טומהוק שבשליטת נוחי דנקנר, ושבאמצעותה החזיק האחרון בשרשור בשליטה בחברת אי.די.בי. מספר בנקים העניקו לטומהוק אשראי, כאשר היקף האשראי שהעניק בנק הפועלים מוערך ב-150 מיליון שקל. בעקבות הסדר החוב של נוחי דנקנר עם הבנקים, סביר כי הפועלים לא יזכה לקבל את מרבית הסכום בחזרה.

בשלהי הדיון הבהירו הצדדים לבית המשפט כי אין להם התנגדות שהשופטת דניה קרת-מאיר תעבור על המסמכים החסויים בטרם תקבל את ההחלטה. על כך השיבה השופטת קרת-מאיר כי "אנחנו מצויים במצב בו שופטים יושבים על עשרות או מאות מסמכים וקוראים אותם אחד אחד, רק כדי להכריע אם להסיר או לא להסיר את החיסיון. זה לא מצב רצוי, וצריך להסדיר את זה".

הצדדים הציעו כי ימונה בוקר חיצוני, עורך דין או בעל תפקיד אובייקטיבי שיעבור על המסכמים, והשופטת ציינה כי תשקול זאת ברצינות, וקבעה כי תיתן החלטה בתיק בקרוב.

"שיקול-דעת רשלני ונחפז"

נשר טוען בתביעתו - שהוגשה באמצעות עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט - כי "מדובר בהלוואות שניתנו באופן מדהים וחריג ללא שום ביטחונות, ותוך הפעלת שיקול-דעת רשלני ונחפז, ולמרות שמדובר בתאגיד שמחזיק בפירמידה עסקית ממונפת עד לעייפה ועתירת סיכון".

עוד נכתב בתביעה כי "מדובר בהלוואות שניתנו בניגוד לנוהלי בנק ישראל ובהלוואה שלאדם מן היישוב, שאין לו מערכת קשרים עם בכירי הבנק, אין שום סיכוי לקבל".

כדי לבסס את תביעתו וטרם הגשתה, ביקש נשר מבית המשפט להורות לבנק הפועלים להעביר מסמכים הקשורים במתן ההלוואה, וביסס את הדרישה, בין היתר, על כך שלפי רשם המשכונות, הבנק ויתר בשלב מסוים על מישכון שדנקנר רשם לטובתו.

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, קיבל את טענות נשר והורה על העברת המסמכים לידיו, וזאת לאחר שכבוב עיין בעצמו במסמכי ההלוואה. בנק הפועלים ערער על ההחלטה לעליון, והאחרון הפך את החלטת המחוזי. שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, קבע כי לא הוצגה תשתית ראייתית נרחבת שמצדיקה את העברת המסמכים.

חרף החלטת העליון, החליט נשר להמשיך במאבקו, והגיש את התביעה הנגזרת לבית המשפט המחוזי. בתביעה כתב כי "הממצאים שעלו בבקשת הגילוי נותרו בעינם, ואין על כך מחלוקת. זאת ועוד, כיום נחשפו עובדות נוספות, ובראשן העובדה המדהימה שנוחי דנקנר העמיד הלוואה של כ-60 מיליון שקל לבן-דודו ויו"ר ועדת האשראי בבנק, דני דנקנר". עובדה זו נחשפה במסגרת ההליך הפלילי במסגרתו הורשע נוחי דנקנר בהרצת מניות אי.די.בי, שם הוגש כראיה פתק שהגיש יו"ר הקונצרן לשעבר, שלפיו בן-דודו, דני דנקנר, חייב לו 60 מיליון שקל.

בנק הפועלים והדירקטורים של הבנק הגישו מצידם בקשה למחיקת התביעה הנגזרת על הסף, בטענה כי בית המשפט העליון אמר את דברו, והבהיר כי אין תשתית ראייתית המצדיקה את חשיפת הסכמי ההלוואה לנוחי דנקנר.

"לקיים תהליך שקוף"

שופטת המחוזי קרת-מאיר פתחה את הדיון בשאלה מה השתנה מאז החלטת בית המשפט העליון בפרשה. "כרגע, במה שיש לפניי, כולל החלטת בית המשפט העליון, נראה לי שידיו של בית משפט זה די כבולות", אמרה.

בא-כוחו של נשר, עו"ד אופיר נאור, טען בדיון כי "מה שהוליך את הקו ההגנה של הבנק הוא 'אנו נסתתר מאחורי מסך הסודיות הבנקאית, ונבנה מכך שאין בידי נשר ראיה ישירה בדבר מתן ההלוואה והיעדר בטוחות ובהיעדר מועד מתן ההלוואה'".

עוד הוסיף נאור כי אין ריק ראייתי בתיק. "אנו יכולים להוכיח שהבנק נתן הלוואה, והיא נעדרת בטחונות", טען, והוסיף כי ניתן גם להוכיח את הרשלנות במתן ההלוואה.

"אבקש להדגיש את ההיבט הציבורי", הוסיף עו"ד נאור ואמר: "זה לא סוד שהנושא של מתן הלוואות לבעלי שליטה הוא נושא דיון ציבורי, כולל הרבה מאוד ועדות שדנו בכך. לא צריך לאפשר לבנק להסתתר ולא לדון בה. חשוב שהדיון יהיה חלק מתהליך שקוף, שיגיד באיזה נסיבות אנו מצפים מהבנקאים שלנו ליתן אשראי, ומתי יהווה הדבר רשלנות. אין מקום להסתיר את העובדות".

בא-כוחו של בנק הפועלים, עו"ד פיני רובין, טען מנגד כי "שאלת החיסיון הבנקאי של הבנק איננה פרגוד של הסתתרות, אלא עניין עקרוני מאין כמותו שמלווה אותנו בכל ההליכים".

לדבריו, הבנק איננו מנסה להסתתר, אלא מדובר ב"עיקרון יסוד בעולם הבנקאות... זו שאלה שמלווה אותנו, והיא עקרונית, והיא איננה מבחינת הסתתרות, אלא נהפוך הוא - לפעמים היא מקשה עליי להדוף את הבקשות ולהוכיח את התובעים על אפם שאין שחר לתביעתם".

באשר לקשר המשפחתי בין נוחי דנקנר לבין דני דנקנר וחובות ואינטראקציות אחרות ביניהם הקשורות למתן ההלוואה, טען עו"ד רובין, בשם הבנק, כי "התשובה הפשוטה לכך, שכבר ניתנה בבית המשפט המחוזי, הייתה שדני דנקנר לא לקח חלק בישיבות ועדת האשראי או ועדת הדירקטוריון בקשר להעמדת האשראי שניתן לטומהוק (שבבעלות בן-דודו, נוחי דנקנר - א' ל"ו). במה הועילו חכמים בהביאם קשר משפחתי בין דני לנוחי".

עו"ד רוביו טען כי משבית המשפט העליון חרץ את המסגרת העובדתית והטביע בה חותם של היעדר תשתית ראייתית ראשונית. לדבריו, "אין שום אפשרות לרפא את האמירה הזו זולת אם ישנה ראיה חדשה" - שאינה קיימת לטענתו. "מדובר בשחמט", סיכם.

"ראיה חדשה"

בא-כוחו של נשר, עו"ד נאור, השיב לטענותיו של בא-כוח הבנק, עו"ד רובין, ואמר כי "צודק חברי (רובין - א' ל"ו) שמשעה שבית המשפט העליון אמר את דברו, יש צורך בתשתית ראייתית נוספת. הדבר הזה מצוי בידינו באופן מוחלט. יש לנו מסמך שאינו תוצאה של הליך גילוי שנעשה חסוי בפני השופט כבוב תוך כדי התהליך, אלא ראיה חיצונית בהליך (ההליך הפלילי נגד נוחי דנקנר - א' ל"ו) שהבנק צד לו, שמוכיח באופן מוחלט את העובדות".

עוד הוסיף עו"ד נאור כי בידיהם שני מסמכים נוספים ש"הראו את העובדה המדהימה - שבמועד מתן ההלוואה, ועדת האשראי של הבנק שאישרה את ההלוואה, באותם מועדים, יו"ר ועדת האשראי (דני דנקנר - א' ל,ו) מקבל הלוואה אישית מבן-דודו, נוחי דנקנר. כיום אנחנו בסיטואציה דרמתית אחרת - יש לנו ראיה חדשה שמוכיחה את עצם מתן ההלוואה שלא ממקור שנובע מההליך החסוי".

באשר לסודיות הבנקאית, עו"ד נאור אמר כי היא לא נועדה להגן על הלקוחות, כפי שטוען הבנק. "נעשה כאן ניסיון להגן על הבנקאים, ולא על הלקוח", אמר, והוסיף כי "בנקים באופן שוטף בהליכי פשיטת-רגל וחדלות פירעון חושפים מידע על לקוחות, כפי שנעשה במקרה הזה בתיק הפירוק של אי.די.בי. המטרה היחידה של הסודיות הבנקאית היא להגן על הבנקאים ולא על הלקוחות".

הסדר החוב של נוחי דנקנר עם הבנקים: סך של 150 מיליון שקל יוחזר מתוך חוב של 480 מיליון שקל

בדיון בתביעה הנגזרת נגד בנק הפועלים, נושאי משרה בו ודירקטורים, מבקש התובע, שי נשר, להציג גם את הסדר החוב שערך נוחי דנקנר עם הבנקים, כשנה לאחר הגשת תביעתו.

היקף החובות הפרטיים של דנקנר ל-6 בנקים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות, אגוד וקרדיט סוויס) עומד על כ-480 מיליון שקל. מדובר בהלוואות של החברות הפרטיות גנדן וטומהוק, שדרכן שלט בעבר נוחי דנקנר בקונצרן אי.די.בי. סך החוב של שתי החברות לבנקים מוערך ביותר מ-800 מיליון שקל.

לפי תנאי ההסדר שנחתם בין דנקנר לבנקים לפני מספר חודשים, וטרם הרשעתו בהרצת מניות אי.די.בי, צפוי דנקנר להחזיר לבנקים 150 מיליון שקל תוך 5 שנים: 70 מיליון שקל בתוך שנה (מתוכם 30 מיליון שקל ישולמו כאמור היום); 20 מיליון שקל בתום 3 שנים; ועוד 60 מיליון שקל בתום 5 שנים.

גורם מרכזי שצפוי להזרים את הכספים לבנקים הוא אביו של נוחי דנקנר, יצחק דנקנר, הנחשב לאדם אמיד מאוד.

 

לאחר שנוחי דנקנר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעבירות של הרצת מניות, עלו סימני שאלה בדבר נכונותו להמשיך ליישם את הסדר החוב. אולם, דנקנר המשיך להעביר כספים מאז על-פי ההסדר, ומרבית הכסף צפוי להגיע ממכירת ביתו וממקורבים, ובראשם אביו, כך שלא אמורה להיות השלכה על יכולת העמידה של דנקנר בהחזר החוב.

יתרת החוב של נוח דנקנר שמעבר ל-150 מיליון שקל שיוחזרו במסגרת הסדר החוב, תשולם בהתאם להכנסות עתידיות של דנקנר וללא מועד החזר מוגדר.

בהנחה שדנקנר אכן יילך לכלא, נראה כי כיום קיים סיכוי מאוד נמוך שהוא יפרע לבנקים סכומים נוספים מעבר לאותם 150 מיליון שקל - המהווים פחות משליש מסך החובות הכוללים שלו. 

בא-כוחו של בנק הפועלים, עו"ד פנחס רובין, התייחס לבקשתו של נשר להציג את הסדר החוב של נוחי דנקנר כראיה בדיון בתביעה הנגזרת של נשר, ואמר כי הבנק מתנגד לכך, כיוון שההסדר לא רוולנטי לתיק. "אם לא פספסתי, אז אין בבקשה שום דבר שעוסק בטומהוק אלא רק בנוחי דנקנר ואולי זיקתו לדני דנקנר, וגם את זה אני לא בטוח. אין שם בקשה שקושרת את ההסדר לטומהוק", טען.