גמלת סיעוד/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (רמו"ט) במשרד המשפטים סיימה לאחרונה חקירה שהולידה ממצאים מדאיגים בנוגע לשימוש במידע הרפואי הרגיש שלנו על-ידי האנשים במערכת הבריאות, עליהם אנחנו סומכים יותר מכל.
מדובר בחקירת פרשה של סחר נרחב במידע רפואי רגיש על חולים ומטופלים, במסגרתה נחקרו 10 מעורבים, ביניהם עובדים סוציאליים, אחים ואחיות בבתי חולים, עובד קופת-חולים, מנהלים וסוכנים בחברות שירותי סיעוד וטלרפואה וסוחרים במידע. על-פי החשד, כל אלה היו שותפים למכירת מידע רפואי על מטופלי בתי החולים וקופות-החולים.
מהחקירה עלה כי חברות הסיעוד ושירותי הטלרפואה רכשו את המידע על-מנת לבצע שיווק ממוקד למטופלים. ממצאי החקירה הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לצורך בחינה וגיבוש המלצה להגשת כתבי אישום.
בעת קבלת טיפול במוסד רפואי נוצר מידע אישי רגיש אודות המטופל, הכולל בין היתר שם, פרטי קשר, המחלקה בה הוא מקבל טיפול, קופת-החולים בה הוא חבר, היקף הביטוח שלו, גילו, פרטי האשפוז והטיפול שניתן, סוג הניתוח ועוד.
למידע זה יש משמעות כלכלית רבה עבור חברות המציעות שירותי סיעוד לקשישים לאחר ניתוח. המטופלים זכאים לשירותי סיעוד אלה בחינם (מהמוסד לביטוח לאומי), ועל כן מתקיים "מירוץ" בין החברות להגיע אל המטופל ראשונות, כדי לזכות בעסקה ששכר ודאי בצידה.
על-פי החשד, עובדים בבית החולים או קופת-החולים, בעלי גישה למערכות מידע, מסרו למתווכים מידע חסוי ופרטי אודות מטופלים. המתווכים התקשרו עם חברות שירותי סיעוד ושירותי טלרפואה והעבירו אליהן רשימות פרטי קשר של לקוחות פוטנציאליים ("לידים"). לפי החשד, חברות אלה פנו לאותם אנשים על-מנת לשווק להם את שירותיהן, תוך שהם מנצלים מידע פרטי רפואי רגיש אודות הקשישים.
ערכם של "לידים" אלה גבוה בשוק, משום שהם "לידים חמים" המהווים מידע אישי עדכני, כלומר מידע על אדם בזמן שהוא נדרש לטיפול רפואי או מגיע למצב סיעודי וזקוק לשירותי סיעוד, ואז סיכויי ההצלחה של החברה הפונה למכירת השירות הם גבוהים. במצב זה החולים לא בהכרח יקבלו את ההצעה הטובה ביותר, והם יהיו נוחים יותר לשכנוע. הסחר ב"לידים" באופן הזה גם פוגע ביכולת התחרות של החברות שלא מפרות את החוק.
לפי החשד, המעורבים בפרשה פעלו במשך כ-3 שנים עד לגילוי המעשים בחקירת רמו"ט, אשר לוותה על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
עו"ד אלון בכר, ראש רמו"ט, מסר: "רמו"ט רואה בחומרה רבה סחר במידע אישי רפואי וניהלה חקירה מקיפה בנושא. שוב גילינו כי הוצאת מידע פרטי ממאגרי מידע נעשית פעמים רבות על-ידי אדם שהינו מורשה לגשת אל המידע לצורכי עבודתו. ישנה רגישות מיוחדת בסיטואציה הרפואית, כשהחולים מפקידים את בריאותם ואת אמונם בידי המערכת. חובת השמירה על פרטיות החולים מצד עובדי הממסד הרפואי היא מהחשובות שישנן, ויש לעשות מאמצים רבים על-מנת שמידע זה לא ייחשף לגורם חיצוני שאינו מורשה לקבלו".
עו"ד אפרת חשן-מנדל, מנהלת החקירה, מדגישה: "חוק הגנת הפרטיות חל גם על החברות המסחריות, וחברות שייקנו מידע רפואי שהושג ללא הסכמת החולה, צפויות גם הן להליכי אכיפה כנגדן מצד רמו"ט".