תחרות בין קופות החולים? אולי דווקא חשש לשחיתות ופזרנות

אמצעי התקשורת פרסמו אתמול (א') בחגיגיות את הדוח של משרד הבריאות שהצביע על זינוק בשיעור 17% במספר המעברים בין קופות החולים בשנת 2016, מה שהציב את שיעור המעברים על 2% בדיוק - שיעור שיא בעשור האחרון, שלכאורה מעיד על התגברות התחרות. אלא שהדוח של משרד הבריאות, אף שלא נכללו בו המסקנות הנדרשות, אמור להדליק שורה של נורות אדומות ובוודאי לא מצביע על סיבה לחגיגה.

כך למשל, הדוח מראה כי ב-8 מתוך 10 היישובים שהתאפיינו במספר המעברים הגבוה ביותר בין קופה אחת לשנייה, מדובר ביישובים ערביים. למעשה, ביישובים החלשים ביותר על פי המדד הסוציו-אקונומי של הלמ"ס, נרשמו שיעורי המעברים הגבוהים ביותר. כך, בה בעת שבאשכול 1 (החלש ביותר) שיעור המעברים הגיע לכדי 4%, הרי שבאשכול 10 שיעור המעברים עמד על 1% בלבד. מה גרם דווקא לאוכלוסייה החלשה ביותר להחליף השנה קופת חולים?

את התשובה לשאלה הזו משרד הבריאות לא מספק בדוח, אבל ענינו עליה כאן כמה פעמים בעבר: קופות החולים מתחרות באופן אגרסיבי מאוד ביישובים המאופיינים בשיעור ילודה גבוה ובאורח חיים קהילתי ושבטי, משום שהן מתוקצבות "פר ראש".

הואיל וילדים בד"כ בריאים ולא עולים הרבה לקופות מבחינת הוצאות רפואיות, משפחות מרובות ילדים הן יעד מועדף עליהן. כדי להעביר אוכלוסיות כאלה מקופה אחת לשנייה, הקופות נוקטות שורה של צעדים שנחשפו כאן בעבר. הראשון הוא העסקת "מתאמי קשרי קהילה" במגזר החרדי ובמידה מוגבלת יותר גם במגזר הערבי (בעבר הקופות העסיקו מאכערים של ממש, אבל זכו לביקורת חריפה מצד מבקר המדינה), שתפקידם הרשמי הוא לשפר את השירות לקהילה ולהגדיל את מספר המבוטחים באותה קופה.

הצעד השני הוא פיתוי רופאים באמצעות שכר גבוה מאוד לעבור מקופה אחת לשנייה, כאשר מדובר ברופאים שפועלים בשכונה מסוימת או בכפר מסוים. הצעד השלישי הוא הטבות מיוחדות לקהילה או למגזר מסוים - צעד שנפסל בעבר על ידי משרד הבריאות, אך לפחות חלק מהקופות ממשיכות לעשות בו שימוש. כך למשל, בסניף רמות א' בירושלים של שירותי בריאות כללית, מוקד הערב פועל בחינם - זאת בניגוד למוקדים בשכונות החילוניות. בשבת, לא תאמינו, הקופה מבטיחה אפילו שירות של "רופא נוכרי", בבחינת "גוי של שבת", גם הוא כמובן ללא תשלום נוסף.

במערכת הבריאות יש מי שמבקשים לראות בתחרות על השכבות החלשות "אפליה מתקנת וחיובית", אבל גורמים במשרד הבריאות מודים כי על הרגולטור לבחון את הסוגיה לעומק. על פי אחד הגורמים, לא בטוח עד כמה מדובר בתחרות שמשפרת את השירות לאותם אזרחים, כמו שמדובר בהוצאות חריגות של הקופות לטובת העלאת שכר הרופאים ופעילויות שיווק כאלה ואחרות שכל תפקידן להעביר מבוטחים מקופה אחת לשנייה. גם אם מדובר היה באפליה מתקנת עם בסיס חיובי, הרי שעל משרד הבריאות לתת את הדעת מדוע ברוב האזורים בארץ אין מספיק מאמץ להתחרות על המבוטחים.

המבקר כבר העיר בעבר

נתון חריג נוסף שעולה מהדוח, כאשר גם הפעם הוא אינו מלווה במסקנה המתבקשת מצד מחבריו, מצביע על כך שבניגוד למגמה של השנים האחרונות - שיעור המעברים באמצעות האינטרנט לא בא על חשבון שיעור המעברים באמצעות סניפי הדואר. כך, בה בשעה שהמעברים באינטרנט רשמו בראשונה ירידה והם מהווים השנה 45% מסך המעברים לעומת 46% אשתקד, הרי ששיעור המעברים באמצעות סניפי הדואר רשם בראשונה (מאז הושקו המעברים באינטרנט) עלייה - ועומד על 55%.

אפשר שהעלייה הזו מוסברת בשל השימוש המופחת של האוכלוסייה החרדית באינטרנט, ואולם ישנו גם החשש שעליו הצביע בעבר גם מבקר המדינה, ולפיו המעברים באמצעות סניפי הדואר נעשים באופן סיטוני על פי הוראה של רב או הבטחה לטובת הנאה לכאורה - ולא בהכרח מתוך בחירה אישית מושכלת.

על פי הדוח, מספר המעברים הגבוה ביותר בשנת 2016 הוא מהכללית למאוחדת, כ-22 אלף מבוטחים בסך הכול. הכללית הצליחה בכל זאת להציג איזון בין מספר העוזבים אותה לבין המצטרפים אליה, במאוחדת מספר המצטרפים מעט גבוה מזה העוזבים, מכבי מציגה מאזן חיובי מאוד עם גידול (נטו) מרשים ואילו קופ"ח לאומית ממשיכה את המגמה השלילית ומאבדת יותר מבוטחים ביחס למצטרפים.

כשבוחנים שוב את הודעת משרד הבריאות שליוותה את פרסום הדוח, אפשר למצוא אולי רמז למידת הספק שיש למשרד בחגיגיות שיש לייחס לנתונים האלה. וכך נכתב בהודעה: "אם שיעור המבוטחים העוברים בין קופות חולים מצביע על התחרות בין קופות החולים על מבוטחים, נראה כי שנת 2016 הייתה שנת שיא". הדגש, כמובן, על המילה "אם".

 מעברים בין קופות

 מעברים גבוהים