גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא רק המודל הצ'יליאני: איך חוסכים לפנסיה בעולם?

שורה של צעדים שנערכו בהובלת משרד האוצר שינו את מודל הפנסיה הישראלי בהשראת המודל הצ'יליאני, אולם קיימים עוד דגמים לחיסכון לעת זקנה ■ מה אפשר ללמוד ממנגנון פנסיית החובה באוסטרליה, וממערכת הביטוח הפנסיוני הממלכתי הנהוגה בגרמניה ● למדריך ומחשבון פנסיה

חיסכון פנסיוני בעולם / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חיסכון פנסיוני בעולם / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

נדמה שבעשורים האחרונים המודעות החברתית בכל מה שנוגע לחסכונות, פנסיות ושוק ההון, גדלה באופן משמעותי. אנחנו לומדים את מכשירי החיסכון השונים, משתמשים בשירותי ייעוץ פנסיוני, מסתייעים במחשבוני ניהול תקציב משפחתי ומתעניינים בכלכלה המקומית הרבה יותר.

במקביל לתהליך זה, מערכת הפנסיה בישראל עברה שורה ארוכה של שינויים, לצד שינויים מהותיים שנערכו במערכות פנסיה במדינות רבות בעולם המערבי. בשנה האחרונה נבחרו שתי קרנות פנסיה שישמשו כקרנות ברירת מחדל עבור עובדים שלא בחרו לחסוך דרך גוף מנהל מסויים. זאת במטרה להביא להפחתה בדמי הניהול שמשלמים עובדים לא מאוגדים או שאינם נהנים מהטבות דרך מקום העבודה.

שינוי נוסף מהעת האחרונה הוא אימוץ "המודל הצ'יליאני" או "המודל החכ"ם" (חיסכון כספי מותאם). החל מינואר 2016, כל הגופים המנהלים חסכונות פנסיה מחוייבים לספק שלושה מסלולי השקעה מותאמים לגיל העמיתים - כך שהסיכון במסלול ההשקעה יורד עם ההתקרבות לגיל הפרישה. המסלולים החדשים מחליפים כמסלולי ברירת מחדל את המסלול הכללי האחיד, אליו שוייכו עד היום חוסכים שלא בחרו במסלול השקעה מסויים - המהווים את הרוב המכריע.

שני השינויים נועדו לסייע לקהל העמיתים שאינם לוקחים חלק פעיל בניהול החיסכון הפנסיוני שלהם להתמודד עם מנגנון הפנסיה המסובך. כדי להבין מדוע נדרשו השינויים הללו ולגבש עמדה לגביהם כדאי להכיר את המבנה הקודם של מערך הפנסיה בישראל, וגם ללמוד על דרכים שונות בהן מאורגן המערך הזה בעולם, על ההצלחות ועל האתגרים של רפורמות בתחום הפנסיה בעשורים האחרונים.

המודל הצ'יליאני

בעיתונות ובשיח הכלכלי בשנים האחרונות בישראל "המודל הצ'יליאני" משמש שם קוד להיבט מסויים של רפורמה רחבה במערך הפנסיה שצ'ילה יישמה בשנת 1981 (אז תחת שלטון הרודן אוגוסטו פינושה). הרפורמה העבירה את ניהול הפנסיה מידי המדינה לידיים פרטיות ואפשרה את הפניית כספי החיסכון הפנסיוני להשקעה בשוק החופשי. לפני כן, מערך הפנסיה הצ'יליאני התבסס על קצבה בשיטת מימון שוטף (pay-as-you-go) המתבססת על קשר בין הדורות בחברה, ולפיה הפרשות קבועות של עובדים (או מיסים כלליים) משמשות מקור מימון ישיר לפנסיה של גמלאים. בעקבות הרפורמה עברה צ'ילה לשיטת פנסיית חובה במימון צובר אישי בניהול קרנות פנסיה פרטיות. הזכויות לפנסיה בשיטה זו לא נקבעות מראש, אלא מתבססות על סכום ההפרשות והתשואה עבור כל עובד. בעוד שבשיטת המימון השוטף הסיכון מוטל על המדינה או על הגוף המוסדי, בשיטה השניה - הנהוגה גם בפנסיית החובה בישראל היום - הסיכון מוטל על החוסך הפרטי.

הרגולציה על קרנות הפנסיה הפרטיות כללה את מה שמכונה היום בישראל המודל הצ'יליאני - מסלולי השקעה בעלי רמת סיכון משתנה במעמד ברירת מחדל. בשונה מבישראל, המסלולים בצ'ילה הותאמו לפי גיל וגם לפי מין. רשות הפיקוח גם העמידה סטנדרטים להשקעה בכל אחד מהם על ידי קביעת טווח אחוזי השקעה מותר באפיקים שונים בהתאם לרמת הסיכון. אחת הביקורות על המודל כפי שהוא מופעל בישראל היא על היעדר סטנדרטים כאלה, המביא להבדלים גדולים מאוד בין מסלולים מקבילים לכאורה (המיועדים לאותה קבוצת גיל) בגופים שונים.

מודל החיסכון הצובר האישי פותר, לפחות על פני השטח, את קשיי המימון של מערכת הפנסיה משום שהממשלה אינה נושאת בנטל המימון אלא כל אזרח חוסך באופן עצמאי. בנוסף, שיטה זו אמורה להביא לצמיחה ולהגדלה של שוק ההון, מכיוון שהיא הופכת את הגופים המנהלים את הפנסיה לגופי השקעה גדולים. אף שהרפורמה בצ'ילה השיגה את שתי המטרות הללו, ב-2008 נערכה במדינה רפורמה נוספת במערכת הפנסיה.

במאמר משנת 2013 מסביר פרופ' אביה ספיבק את הרקע לרפורמה הנוספת בכשלים שהתגלו לדבריו במודל הצ'יליאני. בין אלה הוא מציין כי קרנות הפנסיה הפרטיות גבו דמי ניהול גבוהים מאוד, מאחר שבניגוד לציפיות של הוגי הרפורמה, הנושא לא הפך לבסיס לתחרות ביניהן. לצד זאת, הוא מצביע על כך שיישום המודל לא הבטיח כיסוי לכלל האוכלוסייה: עובדים במגזר הלא פורמלי ובכללם עובדים עצמאיים לא חוייבו לחסוך. כך נוצר מצב שבו חלק גדול מהאוכלוסייה אינו נהנה מכיסוי פנסיוני. הרפורמה של 2008 נתנה מענה לבעיות אלה על ידי הוספת כיסוי בסיסי של המדינה, לצד עידוד חסכונות וולנטריים בעזרת תמריצים.

דגל צילה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המודל האוסטרלי

מערך הפנסיה האוסטרלי נחשב בעיני רבים להצלחה בעקבות השגת אחוזי כיסוי גבוהים בעלות נמוכה יחסית למדינה. בדומה למודל הצ'יליאני לאחר הרפורמה של 2008, המודל האוסטרלי עומד על שלושה יסודות: קצבת זקנה במימון שוטף של כספי מיסים המוענקת - בשונה ממדינות מערביות רבות - על בסיס מבחן אמצעים הכולל בדיקת הכנסה ונכסים; פנסיית חובה לעובדים בשיטת צבירה (המכונה Guarantee Superannuation); וחיסכון וולנטרי דרך קרן פנסיה או בדרכים אחרות.

תוכנית פנסיית החובה באוסטרליה פועלת במבנה הנוכחי שלה מאז 1992 ויותר מ-90% מהעובדים האוסטרלים חוסכים במסגרת זו. סך הנכסים בחשבונות האלה, נכון לשנת 2013, עלה על התמ"ג במדינה. התוכנית מבוססת על הפרשות חובה של המעסיקים בשיעור קבוע, שעלה מ-3% ב-1992 ל-9.5% היום וצפוי לעלות עוד עד ל-12%. חסכונות הפנסיה מנוהלים בקרנות פרטיות והעובדים רשאים לבחור את מסלול ההשקעה המועדף עליהם, כאשר במידה ולא בחרו במסלול על המעסיק לבחור עבורם מסלול ברירת מחדל.

בשנת 2011, החלה הממשלה האוסטרלית ליישם רפורמות בתוכנית פנסיית החובה במטרה להקל על החוסכים להתמודד עם התחום המסובך. בעקבות השינויים, החל מינואר 2014 מעסיקים באוסטרליה מחויבים להפריש כספים עבור עובדים, שלא בחרו במסלול השקעה מסויים, רק למוצרים העומדים בשורת קריטריונים שנועדו לפשט להקל על ההשוואה ביניהם. בין היתר המוצרים צריכים לכלול מסלול השקעה אחד (שיכול להיות גם מסלול השקעה מותאם גיל); מבנה פשוט של תשלומי עמלות, הכולל רשימה מוגבלת של עמלות מותרות; ולעמוד בכללים שאמורים להגביר את השקיפות.

דגל אוסטרליה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המודל הגרמני

גרמניה הייתה המדינה הראשונה בעולם להפעיל מערכת פנסיה ממלכתית, שנועדה להבטיח את שימור רמת ההכנסה של עובדים אחרי גיל הפרישה. בהתאם למטרה זו, "ביטוח הפנסיה הממלכתי" בגרמניה (אז והיום) לא מעניק זכויות אוניברסליות מוגדרות, אלא קצבה המחושבת בהתאם להכנסה ותשלומים לאורך החיים. זאת, בשונה למשל מתשלומי הביטוח הלאומי בישראל המעניקים קצבה אוניברסלית. הביטוח ממומן בשיטת מימון שוטף - כאשר שיעור ההפרשה עומד היום על 18.7% מהמשכורת החודשית, והכסף מנוהל על ידי תאגידים יעודיים ולא ישירות על ידי הממשלה.

עד לתחילת שנות ה-2000 מערכת הפנסיה הגרמנית הייתה מערכת סטאטית המבוססת על ביטוח הפנסיה הממלכתי הכולל את כל העובדים במשק, למעט עובדי ציבור ועובדים עצמאיים. בשנים אלה ובמיוחד לפני שנות ה-90, המערכת הגרמנית נחשבה למערכת נדיבה במיוחד, אך השינויים הדמוגרפיים והשינויים שנבעו מהאיחוד בין גרמניה המערבית והמזרחית איימו על יציבותה. לכן, מאז שנות ה-90 נערכו בה שורת רפורמות. רובן לא נגעו למבנה המערכת, אלא לפרמטרים בתוכה. כך, למשל, שינוי הבסיס לחישוב הקצבה משכר ברוטו לשכר נטו.

בשנת 2001 התקבלה רפורמה שהעבירה את המערכת הגרמנית למודל הנשען על שלושה יסודות: יסוד ממלכתי חדש הכולל קצבת מינימום מבוססת צרכים. לצידו ממשיך לפעול ביטוח הפנסיה הממלכתי בתור מרכיב עיקרי בכיסוי הפנסיוני, אף שהחלטה על שינוי צורת החישוב לקביעת גובה תשלומי הפנסיה הביאה להפחתה הדרגתית בכיסוי. הפחתה זו אמורה לקבל מענה על ידי היסוד השלישי: מסלול חיסכון וולנטרי חדש - חיסכון אישי צובר לפנסיה המנוהל בקרנות פרטיות, שהמדינה מעודדת את השימוש בו בעזרת הטבות מס.

דגל גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ומה קורה בישראל?

גם בישראל מערך הפנסיה נשען על שלושה יסודות: קצבת זקנה שמשלם המוסד לביטוח לאומי; ביטוח פנסיוני אישי (קרנות פנסיה, ביטוח מנהלים וקופות גמל לצד פנסיה תקציבית); ולבסוף הון וחסכונות עצמיים וולנטריים. בדומה לתהליכים מקבילים בעולם המערבי, מערכת הפנסיה בישראל השתנתה בעשורים האחרונים במגמה של צמצום המעורבות הממשלתית והעברת הסיכון מהמדינה אל החוסכים. שינויים אלה נועדו להבטיח את איתנותה הפיננסית של מערכת הפנסיה, לייצב ולייעל את הענף תוך עידוד תחרות שמטרתה לפתח את שוק ההון.

היסוד הראשון של מערכת הפנסיה הישראלית מנוהל על ידי הביטוח הלאומי, המעניק קצבת זקנה אוניברסלית ולצידה קצבה מבוססת יכולת - קצבת השלמת הכנסה. בסך הכל ההשקעה הממשלתית בפנסיה בישראל נמוכה יחסית: לפי מרכז המידע והמחקר של הכנסת בשנת 2005 ההוצאה הציבורית בישראל על פנסיות זקנה וצעירים עמדה על שיעור של 2.7% מהתמ"ג לעומת ממוצע של 7.2% במדינות ה-OECD.

חלקו הנמוך של המימון הציבורי בהכנסות לפנסיה מגביר את חשיבות הביטוח הפנסיוני, שהפעילות בו מתנהלת על ידי המשקיעים המוסדיים המנהלים חשבונות חיסכון אישיים עבור העמיתים. בעבר, קביעת הזכויות של העמיתים לפנסיה הייתה מבוססת על שיעור קבוע ממשכורת העמית, בדומה למודל הנהוג בביטוח הפנסיה הממלכתי הגרמני. אך בקרנות ניהול הפנסיה שאושרו החל מ-1995 (המכונות קרנות פנסיה חדשות) השתנה מודל קביעת הזכויות למודל הדומה לזה בביטוח החובה במודל הצ'יליאני והאוסטרלי: זכויות העמיתים נקבעות על פי הסכום שצברו והתשואה שהושגה עליו בניכוי דמי ניהול. שינויים נוספים הביאו להפחתת ההתערבות הישירה של המדינה בהשקעות הגופים המוסדיים. כך, בתחילת שנות ה-2000 הוסרו רוב המגבלות על תמהילי השקעות והוחלט על צמצום היקף אג"ח מיועדות.

בעוד שהצעדים שתוארו לעיל יצרו מערכת פנסיה שמעבירה את עיקר האחריות מהמדינה והגופים המוסדיים אל היחיד, כמה צעדים מהשנים האחרונות ואפילו מן החודשים האחרונים מבטאים גישה שונה במסגרת המערכת הקיימת. משמעותי במיוחד בין צעדים אלה הוא צו ההרחבה לביטוח פנסיוני שנכנס לתוקף בינואר 2008 ומסדיר את חובת הביטוח הפנסיוני לכל העובדים והמעסיקים במשק, בדומה למודל האוסטרלי והצ'יליאני. הצעדים שהוביל האוצר בחודשים האחרונים, כמו ההחלטה על מכרז לקרן ברירת מחדל עם דמי ניהול מופחתים, מבטאים גם הם גישה הרואה בחיוב רגולציה ממשלתית בתחום הפנסיה. כזו שנועדה להפחית את הסיכון המוטל על ציבור החוסכים הרחב ולסייע להם להגיע לפנסיה ראויה עם פרישתם, מבלי לשנות באופן מהותי את ההיגיון הבסיסי של המערכת.

עוד כתבות

רועי אלון, מנהל השקעות הנוסטרו של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

"לא לפספס ראלי מאוד מהיר": למנהל ההשקעות הזה יש המלצה משמעותית

רועי אלון ממנורה מבטחים מציע לחפש הזדמנויות גם מחוץ למדדים המובילים בת"א, ומעריך שהאג"ח של ממשלת ארה"ב בתמחור אטרקטיבי ● למרות רמות השיא הוא לא ממליץ לצאת כעת מהשוק: "הסייקלים נהיו מאוד קצרים ומהירים" ● ועל אילו 3 סקטורים הוא ממליץ להשקעה?

כותרות העיתונים בעולם

ישראל מאותתת לגאורגיה: התקרבות לאיראן לא תעבור בשקט

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן טוענת שישראל דוחפת לחזרה ללחימה, ישראל מנסה למנוע מגאורגיה להתקרב לאיראן, ובדרום אפריקה חוששים שתוכנית הגרעין שלהם תהיה הבאה על הכוונת של טראמפ • כותרות העיתונים בעולם 

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אלביט מודה: משרד הביטחון לא משלם לנו; המניה קופצת לאחר דוחות חזקים ועסקה חדשה

החברה הביטחונית דיווחה לצד פרסום הדוחות על עסקה בהיקף כ-1.4 מיליארד דולר עם לקוח אירופי ● צבר ההזמנות של החברה זינק מעל ל-30 מיליארד דולר ברבעון ● המנכ"ל בצלאל מכליס התייחס להיקף החובות הגדול של משרד הביטחון לחברה: "עם הגידול בחו"ל אנחנו יכולים לאזן, אבל אני בהחלט מקווה שזה ייפתר"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ת"א ננעלה בירידות, בהובלת מניות הבנקים; אלביט ואנלייט זינקו

מדד ת"א 35 ירד בכ-1%, מדד ת"א 90 נפל בכ-1.5% ● מניית מנועי בית שמש זינקה בעקבות הדוח הרבעוני ● פוקס ירדה בעקבות הדוח, רייטיילורס, החברה שבשליטתה זינקה ● למרות הורדת הריבית אתמול, שער הדולר-שקל יורד לרמה של 2.84 שקלים

צחי בוורמן / צילום: תמר מצפי

בחשד להפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט: צחי ברוורמן זומן לשימוע לפני כתב אישום

ראש הסגל של רה"מ, החשוד בשיבוש הליכי חקירה בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון ה"בילד" הגרמני, זומן לשימוע לפני כתב אישום בפרשת הפגישה הלילית ● אלי פלדשטיין, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו, חשף בעבר כי ברוורמן נפגש איתו בחניון בקריה וטען כי יוכל "לכבות" חקירה שנפתחה נגדו ● עורכי דינו של ברוורמן: "החלטה שגויה"

איתי ברנע, מנכ''ל ביופרוטקט / צילום: Dezember Photography

"שתי ענקיות בנו לנו את השוק": החברה הישראלית שנמכרת ב-270 מיליון דולר

התאגיד היפני אולימפוס קונה ב-270 מיליון דולר את חברת ביופרוטקט הישראלית, המפתחת מכשיר רפואי להגנה מפני תופעות לוואי בטיפול בסרטן הערמונית ● המנכ"ל איתי ברנע, שניהל ספין-אוף של החברה, מכר אותו וחזר לנהל ולמכור את החברה-האם, אומר: "שתי ענקיות בנו לנו את השוק, ורק אחר-כך תפסנו בו את מקומנו עם מוצר טוב יותר"

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

מהלך בשווי מיליארדים: דוניץ־אלעד ודן נדל"ן בדרך למיזוג

על פי הודעת דוניץ־אלעד, החברות נמצאות "במו"מ לבחינת עסקת החלפת מניות" והוקצבו 45 ימים לבדיקת נאותות ולבדיקת היתכנות העסקה ● דוניץ נסחרת כיום בבורסה בשווי של כ־2 מיליארד שקל ● לאחרונה פורסם כי דן נדל"ן נערכת להנפקה בשווי דומה

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל חברת Wix / צילום: אלן צצקין

מנכ"ל וויקס מתנצל בפני העובדים בדרך לפיטורים הדרמטיים. זו הסיבה

לאחר חשיפת גלובס על פיטורי הענק הצפויים בוויקס, פנה מנכ"ל ומייסד החברה אבישי אברהמי לעובדים במכתב שבו ניסה להרגיע את הרוחות ● "לא אעמיד פנים שאנחנו לא בוחנים שינויים פוטנציאליים", ציין

שי קיוויתי / איור: גיל ג'יבלי

שיטות עבודה ושכר מההייטק: משרד האוצר מקים חטיבת ניהול מוצר

המהלך יכלול ניהול 80 מערכות דיגיטליות, ויתמקד במאבק בפשיעה כלכלית וייעול מערכות הרכש והשכר ● בראש האגף יעמוד שי קיוויתי, שהגיע מענף ההייטק

רומן גופמן / צילום: דובר צה''ל

בניגוד לעמדת גרוניס: הוועדה למינוי בכירים אישרה שוב את מינוי רומן גופמן לראש המוסד

הוועדה קבעה ברוב דעות - מול דעתו החולקת של נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס - כי לא נפל דופי בטוהר המידות של האלוף גופמן ● לאחר החלטה זו, שופטי בג"ץ יחליטו אם להתערב בהחלטת ראש הממשלה בנושא מינויו של גופמן

קורין אלאל ז''ל / צילום: רמי זרנגר

סחבת של שנים: פרשת קורין אלאל כמשל לבעיה הגדולה במערכת המשפט

ביהמ"ש קבע שאיתן בראון, מנהל החשבונות של הזמרת שנפטרה לפני שנה וחצי, רימה ועשק אותה והורה לו לשלם כ־1.5 מיליון שקל ● התביעה הוגשה לפני 7 שנים ומדגימה את העומס במערכת

משפחת רייסלר / צילום: תמונה פרטית

הסטודנטים שמשלמים חצי מהמשכורת על שכר דירה: "לא אכלנו בחוץ חודשים"

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: פז וזכריה רייסלר מכניסים כ־8,000 שקל נטו בחודש ומעולם לא היו במינוס, אבל דירה? "אין על מה לדבר"

תומר זלצר, סגן מנהל חטיבה קמעונאית בבנק מזרחי טפחות / איור: גיל ג'יבלי

אמפתיה, שמיעה ואיזון הם מעבר ליכולות האלגוריתם

ההתקדמות הטכנולוגית היא הכרחית ובלתי נמנעת, אך במקביל עולה החשיבות הרבה שקיימת בשירות אישי ואנושי ● תפקיד הבנקאי האישי הוא לא רק בביצוע פעולות פיננסיות במהירות וביעילות, אלא גם של הקשבה, הבנה, ויצירת אמון ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

אחרי התקיפה האמריקאית הבוקר באיראן: מה יעלה כעת בגורל המו"מ?

האמריקאים תקפו לפנות בוקר תשתיות טילים וספינות שפעלו לפריסת מוקשים ימיים, בנמל בנדר עבאס ובאי קשם באיראן. כיצד הדבר ישפיע על המגעים לסיום המלחמה? ● מומחה לאיראן: "הבעיה היא שההנהגה החדשה של איראן מתנהגת כמו ההנהגה לאחר המהפכה; הם מתנהלים אידאולוגית, לא פרגמטית"

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מקבע את מעמדו כבית ההשקעות המוביל: קפיצה בהכנסות ורווחי מיטב

הכנסות בית ההשקעות, בניהולו של אילן רביב, גדלו ברבעון ב־32% והסתכמו בכ־598 מיליון שקל ● הנכסים המנוהלים בשיא של כ-448 מיליארד שקל

מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ

האח הגדול, גרסת ציי הרכב: מעסיקים בעולם עוקבים אחרי כל ליטר דלק

מחירי הדלק המאמירים מייצרים בעיה תפעולית קשה לציי הרכב הגדולים בישראל, ומקפיצים את עלויותיהם במיליוני שקלים בשנה ● המשבר טורד גם את מנוחתם של מנהלי הציים באירופה ובארה"ב, אולם שם כבר החלו המעסיקים לאמץ שיטות טכנולוגיות מתקדמות לקיצוץ בהוצאות

זירת נפילת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

אושרה התוכנית שתחדש את בית החולים סורוקה. זה מה שצפוי

התוכנית גובשה בין היתר בעקבות פגיעת הטיל ההרסנית בבניין האשפוז הכירורגי בביה"ח • הבינוי המתוכנן כולל גם 80 חדרי מלון וכ־300 יח"ד לצוות הרפואי • לפני כחצי שנה הקצתה הממשלה 360 מיליון שקל לחיזוק מערך האשפוז הציבורי בנגב ומיגון בית החולים

שר התיירות חיים כץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

טיסות כמעט אין, תקציב יש: משרד התיירות יוציא 20 מיליון שקל על קמפיין בארה"ב

בעיתוי שמעלה תהייה, משרד התיירות משיק קמפיין נוצץ הכולל ערב גאלה יוקרתי בניו יורק ● זאת כשחברות התעופה האמריקאיות לא מפעילות טיסות ישירות לישראל, וההיצע נמוך במיוחד ● משרד התיירות בתגובה: "שיווק אינו מייצר תוצאות מיידיות"

מימין: ליאת שטראוס, יפית חיון ומור חלוץ / צילום: סיון פרג', עופר חג'יוב, יח''צ

סמנכ"לי שירות בחברות מובילות משתפים: מסעותיי עם ה-AI

אחראי השירות בחברות גדולות במשק משתפים באתגר הגדול שהעידן הנוכחי מציב לפתחם: שילוב סוכני בינה מלאכותית מבלי לאבד את הקשר האנושי עם הלקוח ● מחר (ד') נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב 

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

אפריל 2026: ירידה בהיקף המשכנתאות - ועלייה בהיקפי הפיגורים

לפי בנק ישראל, שוק המשכנתאות בחודש החולף היה מצומצם כצפוי עקב חג הפסח, וסך המשכנתאות שנלקחו בו הגיע ל-7.9 מיליארד שקל - כ-15% פחות מממוצע שלושת החודשים שקדמו לו ● תופעת הפיגורים במשכנתאות ממשיכה לצמוח בקצב של יותר מ-1% בחודש ● ציבור המשקיעים ממשיך להוביל את גובה המשכנתאות שנלקחו