סקר: הבעיה הגדולה של התקשורת בישראל - ההטיה הפוליטית

עוד עולה מהסקר שנערך לקראת כנס אילת לעיתונות: התקשורת הישראלית עסקה בבחירות בארה"ב יותר מאשר בגל הטרור ■ יותר אייטמים הוקדשו ל"מאבקי התקשורת" מאשר לברקזיט או לאולימפיאדה

עיתונים בישראל / צילום: תמר מצפי
עיתונים בישראל / צילום: תמר מצפי

סקר שיוצג בשבוע הבא בכנס אילת לעיתונות מראה כי הסוגיה העיקרית שמטרידה את הציבור בכל הנוגע לתקשורת הישראלית היא מה שנתפס על-ידו כהטיה הפוליטית שלה. כ-53% מבין הנשאלים בחרו בסוגיה הזאת, שמקדימה בפער גדול את הסוגיה השנייה הכי בעייתית: "קשרי הון-תקשורת וריכוזיות יתר".

בסקר, שפרטיו המלאים יוצגו כאמור בשבוע הבא ונערך על-ידי יפעת מחקרי מדיה, התבקשו הנשאלים, מדגם מייצג של האוכלוסייה הישראלית, לציין עד שתי סוגיות שהן הבעייתיות ביותר מבחינתם, מתוך רשימה של אפשרויות. מלבד סוגיית ההטיה, שצוינה כאמור כבעייתית ביותר, הפער בין שאר הסוגיות היה קטן. 27% ציינו את סוגיית "התכנים הצהובים וההתעסקות בטפל", 25% הצביעו על "ריבוי תכנים מסחריים ופרסום סמוי", ו-14% התייחסו ל"ייצוג חסר לקבוצות שונות באוכלוסייה". 9% ציינו כי אינם רואים בעיה מהותית בתקשורת הישראלית.

נושא מעניין נוסף שנבחן בבדיקה נוגע לניתוח סדר היום של התקשורת הישראלית ב-2016. בדיקה זאת נעשתה בשני אופניים: ראשית, באמצעות סקר שבו נשאלו הנסקרים לאיזה נושא מתוך רשימת נושאים הקשורים לענייני תקשורת הם נחשפו הכי הרבה בשנה האחרונה בכלי התקשורת, ומה לדעתם מבין הנושאים הללו הוא החשוב ביותר. במקביל, חברת יפעת ערכה בעצמה מיפוי של כלל הנושאים (לאו דווקא כאלה שקשורים בתקשורת) שבהם עסקו כלי התקשורת בהרחבה במהלך 2016, על-ידי ספירת כמות האייטמים שהוקדשו להם.

מהממצאים עולה כי הנושא התקשורתי שאליו נחשף הציבור במידה הרבה ביותר הוא נושא סגירת רשות השידור ופתיחת תאגיד השידור. 61% מהנשאלים בחרו בסוגיה זו (ניתן היה לסמן עד 3 סוגיות מתוך רשימת נושאים) כסוגיה התקשורתית הבולטת ביותר, ועל-פי הממצאים הציבור גם סבור כי זהו הנושא התקשורתי בעל החשיבות הרבה ביותר.

לעומת זאת, במקום השני כבר נחשף פער גדול בין מה שהציבור מרגיש שהוא נחשף אליו לבין החשיבות של הנושא בעיניו. 42% מהנשאלים ציינו את "מאבק 'ידיעות אחרונות' ו'ישראל היום'" כנושא הבולט ביותר, כשרק 14% סברו כי נושא זה הוא אכן בעל חשיבות ציבורית גבוהה.

שני נושאים זכו ליחס הפוך, כלומר מצב שבו הנשאלים סברו כי הם חשובים יותר מהיקף הסיקור שניתן להם בפועל: 29% ציינו את סוגיית "קשריו של ראש הממשלה נתניהו עם שאול אלוביץ'" כנושא תקשורתי בעל חשיבות ציבורית, בעוד שכמות החשיפה אליו עמדה על 20%. 26% ציינו את נושא "הביקורת על עיתון 'הארץ' וכותביו" כנושא בעל חשיבות ציבורית, בעוד שרק 22% ציינו את הנושא כאחד מהשלושה שאליו נחשפו במידה הרבה ביותר.

"סוגיית האיזון וריבוי הקולות בגלי צה"ל" והסוגיה של פיצול ערוץ 2 לא זכו להגדרה כבעלי חשיבות ציבורית רבה על-ידי רוב הנשאלים והסתפקו ב-18%, ו-10%, בהתאמה.

כאמור, במקביל לסקר הזה בוצעה גם בדיקה בפועל של יפעת. מבדיקה זאת עולה כי הנושא המוביל בסדר היום התקשורתי מתחילת השנה ועד סוף אוקטובר 2016 היו הבחירות בארה"ב, שהגיעו לסיומן הלילה עם בחירתו של דונלד טראמפ. נושא זה זכה ללמעלה מ-15 אלף אייטמים במהלך השנה והקדים אפילו את העיסוק בגל הטרור (14,500 אייטמים).

נושאים בולטים נוספים הם משבר הדיור (7,250 אייטמים), מתווה הגז (6,480) ופרשת אלאור אזריה (6,420).

הבדיקה של יפעת ממחישה גם את העיסוק הנרחב שהוקדש השנה למה שמוגדר בה "מאבקי התקשורת". נושא זה זכה ללמעלה מ-5,200 אייטמים והקדים נושאים כמו "רפורמות ומחירי המזון" או משאל העם בבריטניה. נראה כי ניתן לייחס חלק גדול מהכיסוי הנרחב של הנושא הזה - מלבד חיבתה של התקשורת לעסוק בעצמה - לעיסוק הגובר בסוגיות הללו מצד ראש הממשלה ושר התקשורת, בנימין נתניהו. 

התקשורת הישראלית
 התקשורת הישראלית
הנושאים שבפועל זכו לסיקור
 הנושאים שבפועל זכו לסיקור