אבריאל בר יוסף / צילום: משרד ראש הממשלה
הותר לפרסום: תת-אלוף במיל' אבריאל בר-יוסף (61) הוא הבכיר לשעבר במועצה לביטחון לאומי החשוד בשוחד.
בר-יוסף עשה קריירה צבאית מזהירה בחיל הים, ובתפקידו האחרון שימש כראש מספן הציוד בשנים 1999-2003. הוא השתחרר בדרגת תת-אלוף וגם לאחר שחרורו מילא תפקידים ביטחוניים חשובים. בין היתר היה בר-יוסף חבר בוועדת צמח לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל ואמור היה להתמנות לראש המועצה לביטחון לאומי.
בפברואר 2016 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כוונתו למנות את בר-יוסף לראש המועצה (המטה) לביטחון לאומי. בעקבות ההודעה דרשה תנועת אומ"ץ לבטל את המינוי בשל חשדות בקבלת טובות הנאה וניגוד עניינים מצדו של בר-יוסף. עם או בלי קשר, בר-יוסף הודיע כעבור מספר חודשים כי הוא לא מעוניין בתפקיד, וכי פניו למגזר הפרטי.
השבוע הפך בר-יוסף לחשוד בפלילים, והפרסומים הפכו לחשדות ממשיים. היחידה הארצית של המשטרה עיכבה אותו ביום שלישי לחקירה באזהרה בגין חשד לביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון ומירמה והפרת אמונים. כמו כן עוכבה חשודה נוספת, שלה קשר קרוב לבר-יוסף בגין חשד למעורבות בפרשה.
לפי החשד, בר-יוסף קידם, במסגרת תפקידו כמשנה לראש המל"ל, את ענייניו של איש עסקים פרטי מחו"ל המקורב לו, זאת בתמורה לשוחד, בין היתר באמצעות הטבות וכספים לו או למי מבני משפחתו, מבלי שדיווח כדין על הקשר ביניהם. בתום חקירה סמויה, שלדברי המשטרה ביססה את החשדות, עוכבו לחקירה בר-יוסף וחשודה נוספת וכן ביצעו שוטרי היחידה הארצית של המשטרה חיפושים בביתם ובמשרדים הרלוונטיים לחקירה.
החשד: השפעה על דיוני הגז
לפי תחקיר "ידיעות אחרונות" מיולי האחרון, במסגרת תפקידו קידם בר-יוסף את ענייניהם של אנשי עסקים גרמנים המקורבים לו, חיים רוזבסקי ומייקל הרצוג, במשק הגז הישראלי. המשטרה חושדת שהוא עשה זאת בתמורה לשוחד, בין היתר באמצעות הטבות וכספים לו או לבני משפחתו, ומבלי שדיווח כדין על הקשר ביניהם.
במסגרת התחקיר נחשפו קשריו של בר-יוסף עם אנשי העסקים הגרמניים וכן השפעתם על משק הגז. בין השאר נחשף כי בתו של בר-יוסף הוטסה לברלין במטוס ה"אמבראר לגאסי" הפרטי של אחד מהם, אלא שעיקר הפרסום נגע לכך שבר-יוסף שותף בהתוויית מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.
בתחקיר פורסם עוד כי בר-יוסף דחף לטענתו "מטעמים ביטחוניים" להקים מתקן ליצוא גז שעלותו מיליארדי דולרים, באופן שתואם את עסקיהם של אנשי העסקים שעמם קיים קשרים. זאת, למרות התנגדות מומחים בינלאומיים, ובטכנולוגיה שעדיין לא קיימת.
התחקיר העלה חשש כי בר-יוסף השפיע על תוצאות דיונים רגישים ביותר מתוקף מעמדו כנציג מערכת הביטחון, בזמן שהוא מחובר לגורמים עסקיים בעלי אינטרס בנושא.
נסיעות לגרמניה ולפורטוגל
עוד קודם לכן חשפה תנועת אומ"ץ מידע שהעלה לטענת התנועה חשש לקבלת טובות הנאה ופעילות בניגוד עניינים על-ידי בר-יוסף מגורם פיננסי מרכזי בחו"ל. אומ"ץ שלחה מכתב ליועצת המשפטית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולנציב שירות המדינה, שבו היא העלתה טענות בדבר המידע הפלילי לכאורה שהגיע לידיה על בר-יוסף.
בין היתר טענה התנועה כי בשנים 2011-2013 נסע בר-יוסף פעמים אחדות לגרמניה ולפורטוגל על חשבון איש עסקים מקומי מפוקפק, שכיום יושב בכלא הגרמני בגין הרשעה במירמה ובהונאה.
לפי טענת אומ"ץ, במסגרת נסיעותיו היה בר-יוסף מעורב בפרויקט לרכישת מספנה בפורטוגל וביוזמה להקמת מפעל צף לדחיסת גז נוזלי ממאגר תמר.
באומ"ץ טענו בנוסף כי בר-יוסף הוא מקורב לשר האנרגיה, יובל שטייניץ, שקידם אותו בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ואחר-כך "שמר עליו" גם בתפקידיו כשר לעניינים אסטרטגיים וכשר האוצר.
חקירתו של בר-יוסף עדיין בראשיתה, וחוקרי המשטרה מלווים על-ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.
פרקליטו של בר-יוסף, עו"ד ז'ק חן, מסר בתגובה: "מדובר בנושאים שהתפרסמו בעבר מטעם גורמים אינטרסנטיים, ושכעת המשטרה בודקת אותם. מרשי משתף פעולה בחקירה, ואני בטוח שבסופה יתברר כי אין לטענות כלפיו כל שחר".
ניגוד עניינים בוועדת צמח?
"כל שוק ה-LNG הוא שוק שלדעתי יכפיל וישלש את עצמו, ולכן המסקנות שאת מציגה (פנייה לפרופ' ברנדה שפר, מומחית למדיניות אנרגיה בינ"ל - נ' י') משוק ה-LNG - לא בטוח שהן חד-חד-ערכיות למה שיהיה בעתיד. מפני שאנחנו חייבים לזכור, את חוקרת את העבר". (אבריאל בר-יוסף, דיון בוועדת צמח לבחינת יצוא הגז הטבעי, פברואר 2012).
הציטוט המופיע מעלה משקף את הפרסומים האחרונים, המעלים חשד שבר-יוסף, לשעבר המשנה לראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), ייצג בדיוני ועדת צמח אינטרס זר של אנשי העסקים הגרמנים, חיים רוזבסקי ומייקל הרצוג, שמהם קיבל לכאורה שוחד וטובות הנאה.
בתחקיר שפירסם שחר גינוסר ביולי השנה ב"ידיעות אחרונות", הוא הביא עדויות של חברי ועדה שהתפלאו בזמן אמת מהמוטיבציה הגבוהה של בר יוסף להקים מתקן הנזלה ליצוא גז בלב ים.
לדברי מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה לשעבר, אלונה שפר-קארו, שהשתתפה בוועדה, החשדות נגד בר-יוסף הן "עוד אנקדוטה מוזרה בשרשרת של אנקדוטות מוזרות". שפר-קארו חתומה על עמדת מיעוט במסקנות הוועדה, וסברה כי לפני שממהרים לייצר גז, יש לוודא את יצירת הביקושים במשק הישראלי. נושאי הביטחון, היא אומרת, כמעט לא עמדו על סדר יומה של הוועדה, והם עלו רק לקראת סוף דיוניה.
"לקראת סוף הדוח נכנס הפרק הביטחוני, שלמיטב זיכרוני גם אנחנו קיבלנו אותו מושחר", אומרת קארו. "לא היו לי כלים להתמודד עם הטיעונים האלה (הביטחוניים - נ' י'). לאף אחד אין כלים. כשאנשי הביטחון אומרים משהו, אין לך יכולת להתמודד עם זה".
למל"ל היה תפקיד חשוב בהעברת מתווה הגז שיזמה ממשלת נתניהו. חוות-הדעת שניתנה אשתקד על-ידי המל"ל, אז בראשות יוסי כהן, סייעה לראש הממשלה בנימין נתניהו להשתמש בסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, כדי להקל על מונופול הגז משיקולי ביטחון לאומי. לפי תחקיר התוכנית "עובדה" של ערוץ 2 מתחילת החודש, נאמנותו של כהן לנתניהו היתה מרכיב חשוב בהחלטה למנותו בינואר השנה לראש המוסד.
בר-יוסף, שהיה מועמדו של נתניהו להחלפת כהן בראשות המל"ל, יש קשר טוב גם עם שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שמינה אותו ב-2012 ליו"ר נמל חיפה. לפני עשור השניים עבדו יחד בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כאשר בר-יוסף היה מנהל הוועדה, ושטייניץ היו"ר.