*** הכתבה מטעם לשכת יועצי המס

בכנס השנתי של לשכת יועצי המס באילת שנפתח אמש (יום א') בירך ירון גינדי, נשיא הלשכה, את הנוכחים וקרא לממשלה לחזק את העסקים הקטנים, במקום להקשות על קיומם: "לפי דוח הבנק העולמי, ישראל נמצאת במקום ה-52 בדירוג המדינות בהן קל לעשות עסקים. מקדימות אותנו מדינות כמו ארמניה, מקסיקו, קפריסין, פולין קזחסטן ומלזיה - שם קל יותר לעשות עסקים מישראל".

לפי גינדי, המשמעות של הנתונים הללו היא המסר החד משמעי מהממסד, הממשל ובית המחוקקים, המכבידים עם עוד רגולציה וחוקים על העסקים הקטנים: אל תהיו עצמאים, הם אומרים. "זוהי בשורה רעה לכלכלת ישראל ולחוסן החברתי, כלכלי ובטחוני של כולנו. הדבר מנוגד לאינטרס הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - לאפשר לעסקים הקטנים להצליח. הממסד מסתכל על העסקים הקטנים כעל פרה חולבת, ולא כאל שותף לייצור ולצמיחה".

עוד אמר נשיא לשכת יועצי המס כי "כלכלת ישראל תצמח בהתאם להיקף הרווחים של המגזר העסקי. עסקים יציבים הם כלכלה יציבה ותחרותית, המתכון הבטוח להורדת יוקר המחייה".

לדבריו, "השנה קיבלנו חוקים מצוינים לשכירים אך על חשבון המעסיקים: הוספת ימי חופשה, ימי ראשון חופשיים, הגדלת הפרשות לפנסיה, העלאת שיעורי ביטוח לאומי, תוספת תשלום לתפעול פוליסות מנהלים ופנסיה וחופשת לידה והנקה לאבות, שכירים בלבד, כמובן. בעל עסק של עד 10 עובדים, ישלם רק עבור התוספות האלה בלבד - 70 אלף שקל בשנה.

עוד התייחס גינדי בדבריו לחוק ההסדרים ולסעיפים השנויים במחלוקת, עליהם לשכת יועצי המס דנה עם האוצר ורשות המיסים. על חוק פנסיה לעצמאים בחוק ההסדרים אמר כי "בישראל שתי מדינות. האחת מדינת רווחה, סוציאלית, שיוויונית והשנייה מדינה מפלה, נעדרת ערבות הדדית וביטחון סוציאלי. יש מדינה שיש בה שכר מינימום ויש מדינה שיש בה מינימום תנאים, יש מדינה שבה הפנסיה ממומנת על ידי המעסיק ויש מדינה שבה המעסיקים עצמם בלי פנסיה. יש מדינה שמחוקקיה שכירים ויש מדינה שעובדיה מיואשים.

"הבטיחו לנו בשורה בחוק פנסיה לעצמאים, הגענו לסיכומים ולהבנות היסטוריות עם האוצר וקמנו בוקר אחד לראות חוק שאינו תואם את ההסכמות שהגענו אליהם עם האוצר ושהוא אינו אלא חרב פיפיות שמנציח את הקיפוח של 500 אלף העצמאים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים".

הוא המשיך והסביר כי דוגמה נוספת לסעיף שנוי במחלוקת היא החקיקה המסוכנת במסגרת סעיף חברות הארנק, המעניקה סמכות למנהל רשות המיסים להחליט עבור כל חברה פרטית במדינת ישראל, מתי וכמה לחלק מרווחיה. "האם הסיטואציה הזאת בכלל אפשרית במדינה דמוקרטית? האם אנחנו רוצים לעשות עסקים במדינה, שבה רשות המיסים יכולה להחליט מתי וכמה יחולקו מהרווחים של החברות", כך לדברי גינדי." אולי ניתן להם גם להחליט כמה עובדים נעסיק, איפה מותר לנו לשכור משרדים, בכמה כסף נקנה את המוצרים שלנו ובכמה נמכור אותם, באיזה רכב ניסע וכמה שעות נעבוד ביום? האם אנחנו באמת מוכנים להעניק למדינה את השליטה בכל הרבדים של ניהול העסקים שלנו?".

"מתמוטטים תחת העול"

בהמשך מושב הפתיחה, יו"ר וועדת הכספים, ח"כ משה גפני, התייחס לסוגיית מיסוי דירה שלישית: "מיסוי דירה שלישית הוא טעות של אגף התקציבים, שסבור שעליית מיסים תוביל להורדת מחירי הדירות. המדינה הפסיקה להתייחס לנדל"ן - בעבר היו משכנתאות מסובסדות, המדינה בנתה דירות למי שזקוק להן. אני מייעץ לשר האוצר להשקיע כסף בנושא, ולא להכביד במיסוי".

יו"ר וועדת חוקה ח"כ ניסן סלומינסקי אמר כי "קיים טרנד מבורך של שמירה על זכויות השכירים, אבל אף אחד לא שומר על זכויות המעבידים. מי שמממן את כל החוקים לטובת ציבור השכירים, אלו המעסיקים הקטנים, ולהם אף אחד לא דואג. כל חקיקה חייבת להיבחן גם מזווית הראייה של המעסיקים, שרובם מעסיקים קטנים ולא חברות ענק, והם אלו שמתמוטטים תחת העול".

עוד הוסיף סלומינסקי כי "ההטבות לשכירים חשובות, אך לא על חשבון המעסיק הקטן. המדינה, שרוצה להיות גיבורה לטובת העובדים, היא זו שצריכה לממן את הזכויות הנוספות, ולא המעסיקים הקטנים. עליה גם לפתור את מצוקת האשראי של העסק הקטן, שמקבל תשלום עבור פרויקט בתנאי תשלום לשוטף פלוס 120, בעוד משכורות לעובדים משלמים מדי חודש".