דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
רעשי הרקע של המינויים לממשל טראמפ, בתהליך שמזכיר תוכנית ריאליטי קודמת שלו, מסתירים התפתחות כלכלית שהנשיא הנבחר המוזר ביותר בתולדות אמריקה חולל עוד לפני השבעתו: נסיגה וולונטרית של חברות-על אמריקניות מהגלובליזציה, שנחשבה על ידי רובנו למגמה שאי אפשר לשחות נגדה.
הסחר החופשי הוא אכן נשמת אפה של הצמיחה העולמית, אבל רילוקיישן של ייצור הוא כבר סיפור אחר. השמועה על כך שאפל שוקלת להחזיר את ייצור האייפונים מסין לארה"ב - ולהפסיד אגב כך עשרות מיליארדי דולרים שהיו יכולים להתווסף להר המזומנים שלה, 215 מיליארד דולר - אינה דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום.
נכון, הבורסולוגים והאנליסטים יצעקו חמס, אבל התוצאה תהיה מקומות עבודה בארה"ב, ולא עוד מיליארדים לבעלי מניות וגופים "מסודרים" מאוד בלאו הכי. ואם האייפונים יעלו יותר, שציבור הבוחרים יביא זאת בחשבון בבחירות הבאות. ממילא הוא ילמד ויתרגל לסבול במשטר החדש.
הידיעה היא לפי שעה של יומון יפני, ואפל סירבה להגיב עליה, אבל עצם האפשרות שזה יקרה היא מהפכה. לראשונה, ובזכות נשיא נבחר עם פה מלוכלך וגדול, תאגיד אמריקני מוביל שוקל אולי להיות פטריוטי יותר על חשבון בעלי המניות שלו, ולהעדיף יצירת מקומות עבודה על פני עמידה ביעדי רווח למניה. אם תאמרו שאפל מרופדת כל כך יפה שואין סכנה שהיא תקרוס, התשובה היא שנכון, היא לא תתמוטט, אבל היכן ראיתם בעשורים האחרונים חברה שמוכנה להחזיר ייצור למולדת ולהקריב כה הרבה לשם כך?
זו לא ביאת המשיח עם אייפון. זה יהיה שיקול כלכלי-פוליטי של הליכה לקראת הציבור האמריקני בטווח הארוך. וזהו שיקול לא רק פוליטי: יהיו יתרונות כלכליים לחזרה לאמריקה, כמו נאמנות לקוחות ואהדת הממשל, שיציע בתמורה הקלת מס אדירה על רווחים שיוחזרו למולדת.
למעשה יש כבר תקדים: פורד הודיעה ביום ו' שאין בכוונתה להעביר מפעל ייצור מלואיוויל, קנטאקי, למקסיקו. המפעל, שמעסיק 4,700 עובדים, מרכיב את דגמי רכב השטח פורד אסקייפ ולינקולן MKC. פורד אמנם לא עשתה עדיין שום דבר, אבל עצם ההודעה מעידה לאן הרוח נושבת: הממשל החדש יהיה של טראמפ, הציבור מתחיל לכעוס על התאגידים, ומוטב להודיע כבר כעת, לפני השבעת הנשיא הנבחר הלא-צפוי, שאין כוונה להעביר ייצור מקנטאקי למקסיקו. מילים לא עולות כסף, והן מניבות דיבידנד פוליטי וכלכלי.
בקיצור, בצהרי יום שישי אחד מתערער פתאום המודל הגלובלי שלמדנו להניח שהוא מיסודות העולם. ייתכן שכלכלה "פטריוטית" של שמירת מקומות עבודה במדינה האם אינה מופרכת כל כך - מה שלא נכון לגבי פרוטקציוניזם מסחרי ומכסי מגן. המסחר חייב להישאר חופשי, גם אם הייצור יישאר לאומי במידת מה.
איש אינו טוען שכל הרכיבים צריכים להיות מיוצרים בארה"ב, אבל יש היגיון סוציאלי בהימנעות ממה שפורד עושה - יבוא לארה"ב של כלי רכב רבים שמיוצרים במקסיקו. לכל דבר יש מחיר, והאבסורד הוא שממשל טראמפ יהיה "חברתי" יותר מממשל אובאמה, במובן זה שמקומות עבודה יישמרו, והמחירים יעלו. אם תרצו, האמריקנים מתקרבים יותר למודל ההסתדרותי של ימי מפא"י: העבודה מובטחת משיקולים ממלכתיים, מחיר התוצרת פחות נוח ורווחי.
טראמפ, אפשר להניח בוודאות, לא שמע על ירוחם משל עליו השלום. לעומת זאת הוא הזדרז לקחת קרדיט על הודעת פורד. "שוחחתי עם חברי ביל פורד, יו"ר פורד, שהודיע לי כי הם ישמרו את מפעל לינקולן בקנטאקי", צייץ בטוויטר. "אני חייב לקנטאקי את האמון שלהם בי".
לאורך הקמפיין מתח טראמפ ביקורת קשה על פורד וכוונתה להעביר ייצור של כמה מדגמיה למקסיקו. בין היתר הוא הכריז שיטיל מס של 35% על מכוניות שמיוצרות במקסיקו, ואיים לסגת מהסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה, נאפט"א. דבר אחד יש בו שלא היה לירוחם משל: קריאה טובה של רחשי הלב של ציבור מטורלל.