גולשת בפייסבוק / צילום: שאטרסטוק
הרדיו העלה את רוזוולט לשלטון, הטלוויזיה העלתה את קנדי לשלטון, והמדיה החברתית והאלטרנטיבית העלתה את דונלד טראמפ לשלטון. את האבחנה הזו סיפק בלוגר מתומכי טראמפ, שיום לפני הבחירות הצליח לצבור חצי מיליון מנויים לערוץ היוטיוב שלו. אך באופן פרדוקסלי, ייתכן כי ההצלחה הפנומנלית של המדיה החברתית דווקא תפגע קשות במניות כמו פייסבוק , טוויטר וגוגל .
מהרגע שטראמפ התחיל בקמפיין שלו לנשיאות, הטיפול שהוא קיבל מהתקשורת האמריקאית הממוסדת - תקשורת המיינסטרים - היה עוין בצורה קיצונית. אפילו רשת FOX, המזוהה עם המפלגה הרפובליקאית, תמכה בו רק בחצי פה.
למזלו של טראמפ, המדיה האלטרנטיבית הגיעה למסה קריטית, שאפשרה להציב אופציה דמוקרטית, מבוזרת ועצמאית לתקשורת הממוסדת. המדיה החברתית, בעיקר טוויטר, יוטיוב, ופייסבוק, נתנו פיתחון פה וסיפקו פלטפורמה לתומכיו של טראמפ, תומכים שלפני 15 שנה לא הייתה להם גישה לזירה הציבורית. אתרי חדשות ובלוגים כמו "דראדג'" ו"זירו הדג'" סיפקו אלטרנטיבה לאתרים כמו "ניו-יורק טיימס" ו"וול-סטריט ג'ורנל".
עדות ברורה לחשיבות של האתרים האלה היא מינויו הטרי של סטיב באנון, האיש שעומד בראש אתר החדשות האלטרנטיבי, ברייטברט, ליועץ בכיר לנשיא טראמפ. בקיצור, הליברליזציה בהבעת הדעה שברה את המונופול של המידע וחיסלה את יכולתו של הממסד לשלוט על המחשבות של האזרחים.
צנזורה פוליטית בפייסבוק?
אם כך, מהו הסיכון לחברות כמו פייסבוק וטוויטר שעומדים בראש המהפכה? העוצמה של האינטרנט על כל שלוחותיו ואובדן המונופול של התקשורת הממוסדת הם בבחינת הלם למערכת. והמערכת כבר מתחילה להשיב מלחמה שערה. עברו רק ימים ספורים מהבחירות בארה"ב, וכבר מתרבים הדיווחים בתקשורת הממוסדת על החדשות השקריות שהופיעו בפייסבוק ובמקומות אחרים ותרמו לניצחונו של טראמפ. קריאות לצנזורה של הפלטפורמות האלטרנטיביות והחברתיות מופיעות כיום כמעט על גבי כל עיתון קונבנציונלי.
אך ההיסטריה של התקשורת הממסדית כשלעצמה אינה מסוכנת. אם הילארי קלינטון הייתה נבחרת לנשיאה, אפשר היה אולי לחשוש שהממשל שלה יפעל לקיצוץ הכנפיים של התקשורת האלטרנטיבית שעלולה לפגוע בה ובמועמדים אחרים של הממסד (כולל מועמדים רפובליקאים). אך קלינטון הפסידה. וממשל טראמפ, מסיבות מובנות, ישמור מכל משמר על החופש של הפלטפורמות התקשורתיות החדשות.
הסיכון הוא פגיעה עצמית. כלומר, פייסבוק, טוויטר וגוגל עלולות להפעיל, מרצונן, צנזורה עצמית שתנסה להגביל את חופש ההבעה של אזרחים, עיתונאים ובלוגרים אנטי-ממסדיים. גורמים שמרניים טוענים מזה זמן רב כי פייסבוק מפלה לטובה פוסטים פרוגרסיביים הקשורים למפלגה הדמוקרטית. טוויטר כנראה האיצה בימים האחרונים את סגירתם של חשבונות שמזוהים עם כמה מתומכיו היותר קולניים של טראמפ. נראה כי הנטייה לצנזורה עצמית בקרב אמצעי המדיה החדשים קיימת גם קיימת, והיא אף מאיצה בעקבות ניצחונו של טראמפ.
פייסבוק, טוויטר, וגוגל נהנות כיום מנתח שוק גבוה מאוד בסגמנטים שלהן. אך המשך הנטייה המוגברת לצנזר את הדעות של קהל כה גדול עלול להביא להקמת אלטרנטיבות ימניות, אנטי-ממסדיות לחברות ששולטות כיום בכיפה. השאלה המתבקשת היא, מדוע חברות כמו פייסבוק יעשו לעצמן את הנזק הכבד הזה, מדוע להתגרות בלקוחות שלהן ולהביא לעלייתם של מתחרים?
ראשית, אין לזלזל בעוצמת האמונות האידיאולוגיות של מייסדי החברות האלה. ייתכן מאוד שהמייסדים עצמם נחרדים מהתרומה של היצירות שלהם לתוצאה פוליטית מאוד שלילית בעיניהם. צריך גם לזכור שלעובדים בחברות האלה יש השפעה רבה על המדיניות הרשמית של ההנהלה הבכירה והבעלים, ויש לעובדים גם יכולת השפעה רבה דרך פעילויות שנעשות מיוזמה עצמית - כמו למשל הסרה שרירותית של פוסטים או סרטוני יוטיוב.
לבסוף, ייתכן כי ראשי החברות האלה סומכים יתר על המידה על אפקט הרשת, ופשוט מניחים שנתח השוק שלהם הוא כה בלתי ניתן לערעור, שחברות מתחרות לא יצליחו לאיים עליהם. זוהי כנראה אפשרות פחות סבירה, שכן ההיסטוריה מוכיחה שביטחון עצמי מופרז, גם בחברות אינטרנט, הוא מתכון לאסון.
ואפילו אם בעלי החברות ששולטות כיום במדיה החברתית יגלו אומץ וישמרו על חירות הבעת הדעה לכל המשתמשים, ללא אפליה על רקע פוליטי, הבחירות בארה"ב מוכיחות כי החשיבות של המדיה החברתית היא כה רבה, שאי-אפשר להפקיר את הזירה למיעוט קטן של חברות. ולכן, סביר שנראה בקרוב מתחרים חדשים לפייסבוק ולטוויטר.
כך או אחרת, ההצלחה של חברות המדיה החברתית תביא לנפילה בנתחי שוק ולביזור הזירה החשובה הזו - וטוב שכך.