חברה שהעסיקה רואה חשבון כסמנכ"ל כספים במשך כ-5 שנים ללא הסכם שכר כתוב ושילמה לו סכומים משתנים, טענה כי הוא ביצע תרמית ונטל כספים בהיקף של למעלה מ-3 מיליון שקל מחשבון החברה שלא כדין.
בית המשפט המחוזי בלוד חייב את רואה החשבון להשיב לחברה כ-140 אלף שקל בלבד, לאחר שקבע כי ביצע תרמית כלפי החברה. איך זה קרה? ברוב העניינים שנדונו, השופט יחזקאל קינר פשוט לא האמין לאף צד.
פסק הדין עסק בחברת "סביון", חברה משפחתית המייצרת מיטות, אלונקות ומוצרי ריהוט שונים למוסדות רפואיים ופרטיים בישראל ובחו"ל. בעל השליטה, המנכ"ל ודירקטור החברה הוא דב צימבליסטה, ובנו, רן צימבליסטה, הוא סמנכ"ל השיווק בחברה.
מראשית שנת 2008 ועד סוף 2013 העסיקו בני משפחת צימבליסטה את אהרון שמש, רואה חשבון במקצועו, כסמנכ"ל הכספים ב"סביון". ב-2013 פוטר שמש, לאחר שנחשד כי הוא מועל בכספים. ביום שבו פוטר שמש, התקיימה בינו לבין רן צימבליסטה,וחוקר בשם שי שטיינברג פגישה ארוכה במשרדי החברה, בה הוטחו בשמש החשדות, ואף נערך מסמך לפיו יחזיר לחברה את הכסף - אך שמש לא הסכים לחתום על המסמך.
יום למחרת הגישה חברת "סביון" תביעה בסך כ-3.25 מיליון שקל נגד שמש וחברה בבעלותו, בטענה לגזל החברה ותרמית. לתביעה צורפה חוות-דעת מומחה, לפיה שמש הוציא במירמה מהחברה סכום נומינלי של כ-2.65 מיליון שקל. בתגובה הגיש שמש חוות-דעת של מומחה מטעמו, לפיה החברה חייבת לשמש סך של כ-678 אלף שקל.
מחלוקת על תנאי השכר
עיקר המחלוקת בין הצדדים עסקה בשאלה - מה היו תנאי השכר של שמש בחברה, שכן לא נחתם הסכם בעניין זה.
החברה טענה כי שכרו של שמש עמד על 18 אלף שקל, בכפוף לחשבוניות שיגיש, וכן ביטוח מנהלים, רכב צמוד ותנאים סוציאליים. בנוסף, על-פי גרסת החברה, הוענק לשמש מענק חד-פעמי של 50 אלף שקל. על בסיס זה הגיע המומחה מטעם החברה לקביעה כי הסכומים שהגיעו לשמש בתקופת עבודתו עמדו על כ-1.7 מיליון שקל.
מנגד טען שמש כי תנאי העסקתו ההתחלתיים בחברה היו 22 אלף שקל ברוטו לחודש וכן רכב צמוד, ביטוח מנהלים ואחריות מקצועית, קרן השתלמות, 23 ימי חופשה הניתנים לפדיון, 12 ימי הבראה, 3 חודשי עבודה מוקדמת, מכשיר סלולרי, תשלום שנתי למועצת רואי החשבון וללשכת רואי החשבון ומימון השתתפות בכנס הלשכה.
במהלך השנים, טען שמש, עלה שכרו עד שהגיע ל-38 אלף שקל ברוטו לחודש בסוף העסקתו. כן טען שמש כי סוכם עם החברה, משיקולי מס ומשיקולים אחרים, כי עלות שכרו תשולם בחלקה באמצעות תלוש שכר, ובחלקה באמצעות הוצאת חשבונית מס מחברת שמש וחשבונית מס על שמו של שמש כעוסק עצמאי. על בסיס הנתונים הללו הגיע המומחה מטעמו לתוצאה כי התקבולים המגיעים לשמש מהחברה עבור תקופת עבודתו מסתכמים בכ-3.6 מיליון שקל.
גרסאות רבות ושונות
בית המשפט שלל את גרסאות שני הצדדים וקבע כי התגלו בכל אחת מהן סתירות, ונמסרו גרסאות רבות ושונות. בית המשפט קבע את שכרו של שמש בתחילת עבודתו בחברה בסכום הנע בין 19-22 אלף שקל ברוטו.
באשר לתנאי השכר הנלווים, נקבע כי אין מחלוקת כי הם כללו רכב צמוד וטלפון סלולרי, כשהחברה מגלמת את עלויות המס בגין רכיבים אלה; וכן תשלום אגרה שנתית למועצת רואי החשבון וללשכת רואי החשבון ותשלום לביטוח מנהלים.
בית המשפט קיבל גם את טענותיו של שמש כי שכרו כלל תשלום עלות כנס לשכת רואי החשבון, קרן השתלמות, משכורת 13 וימי חופשה על-פי חוק.
אולם, בית המשפט קבע כי שמש חייב את כרטיס האשראי של החברה בגין הוצאות אישיות שלו בסכום של כ-34 אלף שקל, שלא חויבו בכרטיסו האישי בהנהלת החשבונות; כי בונוס שנטל שמש מהחברה בסך 35 אלף שקל ניטל שלא כדין; וכי שמש נטל כ-70 אלף שקל בגין ימי חופשה ודמי הבראה מן החברה שלא כדין.
בית המשפט קבע כי על שמש להשיב סכומים אלה בלבד, תוך שהשופט מבקר את התנהלותם של בעלי החברה כלפי שמש במהלך בדיקת החשדות נגדו.
בית המשפט ציין כי חקירת המשטרה בעקבות התלונה שהגישה החברה נגד שמש לא הסתיימה בהגשת כתב אישום; ואף דחה את טענת החברה, כאילו נכונות שהביע שמש להחזיר כספים לחברה מלמדת על אשמתו ועל הודאה בתרמית. זאת, בין היתר, מאחר ששמש לא חתם על המסמך להחזר הכספים, ומכיוון שבנו של בעל החברה, רן צימבליסטה, והחוקר הפעילו עליו לחץ רב בפגישה שנמשכה כ-5 שעות, ואף איימו עליו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
