הודו מתעניינת במערכות של טנק המרכבה

נציגים של יותר מ-20 חברות ישראליות שמעורבות בתוכנית הפיתוח והיצור של טנק המרכבה והנגמ"ש נמ"ר השלימו היום (ד') סמינר ראשון מסוגו בהודו, בהשתתפות עשרות חברות הודיות. הסמינר נערך ביוזמת האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) שבמשרד הביטחון, על רקע הצרכים שמתהווים בתעשייה ההודית לקראת הצטיידות נרחבת שצפויה לצבא הודו בשנים הקרובות בסוגים של רק"מ - רכב קרבי משוריין.

הקשרים הביטחוניים ההדוקים בין הודו לבין ישראל התבטאו בשנים האחרונות ברכש נרחב מצד ההודים של טילים נגד טנקים (נ"ט) מסוג גיל המיוצרים ברפאל מערכות לחימה, בהשבחת טנקים בידי אלביט מערכות, בפיתוח משותף של טילי ברק 8 יחד עם התעשייה האווירית ועוד. כעת, מנסים משרד הביטחון, התאחדות התעשיינים ואיגוד התעשיות ההודי להעמיק עוד יותר את הקשרים האלה, באופן שיאפשר שיתופי פעולה בין החברות מישראל לבין החברות שמעורבות בתוכניות הרק"מ העתידי שישמש את הצבא ההודי. זאת, תוך הטמעה של מערכות ישראליות שפותחו בתעשיות הקשורות לטנק המרכבה - בכלים ההודיים: "המטרה היא לחבר בין חברות", אמר היום ל"גלובס" ראש מנהלת טנק המרכבה (מנת"ק) במשרד הביטחון, תא"ל ברוך מצליח: "לנו יש טכנולוגיה וההודים מתעניינים בה, לצד מילוי הצורך ביצירת מקומות תעסוקה חדשים במדינה. נראה שיש כאן קרקע לשיתוף פעולה פורה בשנים הבאות".

לפני כשנתיים חתמה אלביט מערכות על הסכם ולפיו היא תשדרג כ-1,000 טנקים רוסיים מסוג T-72 המשמשים את צבא הודו. היקף העסקה הוערך במאות מיליוני דולרים ובמסגרת אותה התקשרות אלביט תטמיע בטנקים אלה מערכת מתקדמת לבקרת אש, שפותחה לטובת טנקי המרכבה של צה"ל.

לצד פעולות ההשבחה של ה-T-72, הודו מקיימת בתחומה ייצור של טנקים רוסיים אחרים, מסוג T-90 וזאת על פי היתר יצור מיוחד שניתן לה. במערכת הביטחון העריכו היום כי ניתן לשלב גם בתוכנית זו חברות ישראליות שיטמיעו מערכות שפיתחו - בטנקים שעתידים לשמש את הצבא ההודי.

בסמינר בהודו השתתפו נציגים מהחברות אימקו, ניר אור, אורדן, אורלייט, קבוצת מר, תעשיות בית אל, מגם, בנטל ועוד - שמעורבות ביצור של רכיבים לטנק המרכבה ולנגמ"ש נמ"ר.

כ-200 חברות ישראליות מעורבות במיזמים אלה, ומעסיקות בכל רחבי הארץ כ-10,000 עובדים. מדי שנה הן מייצאות יחדיו בהיקף שמוערך בכ-700 מיליון דולר.

לצד הגברת הייצור של טנקי מרכבה סימן 4 ונגמ"שים נמ"ר במנת"ק, שם מובילים גם תוכנית פיתוח של נגמ"ש ישראלי גלגלי חדש שנקרא "איתן" ונמצא בשלבי בחינה. עם קבלת ההחלטה על הצטיידות בו - יתכן שנפח ההזמנות ממשרד הביטחון מחברות אלה יגדל.

במערכת הביטחון התקשו להעריך היום את ההיקף הכספי של שיתופי הפעולה האפשריים בין החברות הישראליות לבין חברות הודיות, ביחס לתוכנית הרק"ם בהודו. בכל מקרה, המארחים ההודים כבר טרחו להבהיר לאורחים הישראליים את המציאות העסקית שנהוגה בהודו: כל עסקה, אם תיחתם בסופו של דבר, תהיה כרוכה בהעברת ידע ישראלי להודו - וקווי היצור ינוהלו בשטחה: "בכל מקרה, אנחנו נדאג לשמר חלקים מהיצור בישראל - וכמובן נקפיד לשמור על ידע ייחודי בתחום", אמר תא"ל מצליח.

סקירות מקיפות

נציגי התעשיות הישראליות ומערכת הביטחון שמעו בימים האחרונים מקצינים בכירים בצבא הודו סקירות מקיפות אודות בניין הכוח שלו לשנים הקרובות - לצד האתגרים הביטחוניים שעומדים לפתחו, בייחוד בגבולות עם פקיסטן ועם סין: "הקשרים שלנו עם הודו הם כבר מזמן לא רק יחסים של מוכר וקונה", אומר ראש האגף ליצוא ביטחוני במשרד הביטחון, מישל בן ברוך: "זו שותפות, זו דרך משותפת, זו חברות אמת".

התעשיות שמעורבות בתוכנית המרכבה ונגמ"ש הנמ"ר מייצאות כבר שנים לחו"ל רכיבים ומערכות שפותחו לטנקים הישראלים. בעבר טען משרד הביטחון כי שקל שהוא משקיע בתוכנית המרכבה - חוזר בפי ארבעה למשק הישראלי זכות יצוא זה. עם זאת, בפעם הראשונה משרד הביטחון מפנה מאסה של חברות בתחום זה לשוק יעד צומח, בעל פוטנציאל עסקאות בהיקף של מיליארדי דולרים: "הודו היא יעד היצוא הביטחוני הגדול ביותר של ישראל ויש כאן הזדמנות עסקית משמעותית להרחבת היקפי הפעילות שלנו", אומר מנהל החטיבה הביטחונית בקבוצת ח.מר, תא"ל (במיל') ירון ליבנת, לשעבר ראש מנת"ק: "לרובנו יש היכרות עם השוק ההודי ואנחנו בטוחים שיש לנו עוד הרבה מה להציע להם בכל הקשור לשיתופי הפעולה עם החברות המקומיות".