גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנפקת בן משה: החתמים הורידו ריבית באופן מלאכותי?

מתיחות בין אלטשולר שחם לבין בן משה: "לא נשתתף בהנפקות שבהן יש לגופים אחרים יתרונות" ■ אלון רבוע כחול: "הטענות שמשמיע גורם בשוק - אין להן אחיזה במציאות"

מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי
מוטי בן משה / צילום: תמר מצפי

לסיפור ההנפקה של אלון רבוע כחול אפשר היה לתת כותרת כמו "ביקושי ענק להנפקה של מוטי בן משה - המוסדיים הזרימו ביקושים של 1.4 מיליארד שקל להנפקת אלון רבוע כחול". אלא שכותרת כזו הייתה חוטאת לאמת ולא פותחת אפילו צוהר קטן למהומה שמתחוללת מאז שעות הלילה סביב ההנפקה של בן משה.

תנאי ההנפקה היו, על קצה המזלג: גיוס אג"ח של 730 מיליון שקל במח"מ 5, כשהבטוחות היו מניות של דור אלון ורבוע נדל"ן. המשקיעים המוסדיים הזרימו להנפקה ביקושים של 1.4 מיליארד שקל, החברה מצידה הגדילה את ההנפקה ל-850 מיליון שקל והריבית השקלית נסגרה על 4.6%, בעוד ריבית המקסימום נקבעה על 5.5%.

אלא שכאן הסיפור מתחיל להסתבך: את ההנפקה הובילה חברת החיתום של לאומי פרטנרס בניהולו של עופר גרינבאום, ואליה הצטרפו המתחרים הגדולים - הפועלים ודיסקונט. לשלוש חברות החיתום של הבנקים הגדולים הצטרפה חברת החיתום של מיטב.

גורמים המעורים בפרטי ההנפקה מסרו ל"גלובס" כי הכניסה של החתמים להנפקה באה מיוזמתם, בניסיון להרשים את בן משה. גורמים אחרים מסרו, עם זאת, ל"גלובס" כי מדובר בדרישה לא פורמלית של בן משה מהחתמים, שכל חתם שרוצה להשתתף בהנפקה (ולגרוף את העמלות) חייב להזרים ביקוש של 30 מיליון שקל לפחות, והאווירה בין החתמים הייתה כי יש להיענות לבקשה/דרישה הלא שגרתית הזו.

בסך-הכול, ההנפקה של בן משה כללה בבוק (BOOK) הזמנות חתמים בסך 120 מיליון שקל. לחתמים שהזמינו סחורה בהיקפים שהגיעו ל-15% מההיקף המורחב של ההנפקה, הצטרפו המשקיעים המוסדיים, ובעיקר ילין לפידות ומיטב, שהזמינו וקיבלו כמעט שליש מההנפקה ביחד. בסך הכל, כאמור, הוזרמו ביקושים של 1.4 מיליארד שקל להנפקה. כל אחד מהחתמים, יש לציין, הזרים כמעט את אותו הסכום באותה הריבית, בשינויים לא משמעותיים - מה שהופך את המהלך לבלתי שגרתי.

לכאורה, לאור הביקושים הגבוהים להנפקה, החתמים היו אמורים לצאת מהסיפור ולתת לשוק לעשות את שלו. הכלל הוא שחתמים מזרימים ביקושים להנפקה כשאין לה ביקושים מהשוק. אז מה קרה כאן שבכל זאת החתמים התעקשו לרכוש סחורה?

גופים מוסדיים גדולים, המעורים היטב בפרטי ההנפקה, מסרו ל"גלובס" כי הביקושים שהזרימו החתמים להנפקה היו בריביות נמוכות, מה שמשך את הריבית בהנפקה מטה וצמצם את הוצאות המימון של אלון רבוע ב-0.2% לכל הפחות. "לא מדובר בסכומים גדולים, אבל מוטי בן משה לא רצה לשלם את זה וזו הייתה הדרך של החתמים להראות לו שהם יכולים ללחוץ את הריבית כלפי מטה", אמר ל"גלובס" גורם מרכזי בשוק ההון.

גורם נוסף בשוק ההון אמר ל"גלובס": "מדובר בדרישה/בקשה לא פורמלית של בן משה, ולא הייתה ברירה לשוק אלא ליישר איתו קו. בן משה מבין היטב את הדינמיקה של שוק ההון ואת העובדה שהוא שחקן חדש וגדול בשוק, והוא מנצל את זה עד תום. לשחקנים בשוק אין ברירה אלא ליישר איתו קו, כדי שימשיך לספק להם עבודה".

יחד עם זאת, מספר משקיעים מוסדיים לא קטנים לא הסכימו לשתף פעולה עם המהלך של בן משה ושל חתמי ההנפקה. כך, למשל, בית ההשקעות אלטשולר שחם, שבחר לא להשתתף בהנפקה מאחר שהבחין לטענתו כי החתמים מזרימים לה ביקושים ולמעשה מעוותים את ספר ההזמנות. 

גורמים המעורים בפרטי ההנפקה אמרו כי בשלב הזה הכדור עבר למיטב ולילין לפידות. ילין לפידות החליט שהוא מתעלם מהעיוות שנוצר והזמין למעלה מ-120 מיליון שקל בהנפקה, כשרוב ההזמנות שלו היו לקרנות הנאמנות. עוד כמה עשרות מיליוני שקלים הוזרמו לתיקי ההשקעה המנוהלים.

גורם מרכזי בשוק אמר ל"גלובס": "ילין יכול היה לעצור את ההנפקה ולהעביר מסר ברור לחתמים ולבן משה שאי-אפשר לשחק עם הריביות בהנפקה וליצור ביקושים מלאכותיים להנפקות. אבל ברגע שילין החליט שהוא לא מתעקש על זה כל השוק נגרר אחריו, וההנפקה עברה". 

אלטשולר שחם לא הסתפק בכך שלא הזמין סחורה בהנפקה וסירב לשחק במה שנתפס בעיניו כ"משחק ריביות" על חשבון החוסכים. באלטשולר שחם הודיעו כי אין בכוונתם להשתתף יותר בהנפקות כאלו. בתי ההשקעות הבהירו היום כי לא מדובר בחרם אישי על בן משה או על החברות שלו, אלא על הנפקות שהמבנה שלהן דומה להנפקה של בן משה.

מאלטשולר שחם נמסר היום: "לא נשתתף בהנפקות שבהן התנאים לא שוויוניים ויש לגופים אחרים יתרונות עודפים". 

מאלון רבוע כחול נמסר: "צר לנו לשמוע על הטענות שמשמיע הגורם בשוק, אך אין להן אחיזה במציאות. אלון רבוע כחול מודה על הבעת האמון המרשימה לה זכתה ההנפקה ומעריכה את עבודתם המקצועית של כל הגורמים שליוו את ההנפקה. החברה תמשיך ותעסוק בהשבחת הנכסים ומקווה להשיא ערך לכל המשקיעים שהביעו אמון בחברה". 

עוד כתבות

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

שר התקשורת ישחרר תדרים להרחבת התחרות בשוק הנייח

שר התקשורת דודי אמסלם צפוי לחתום בשבוע הקרוב על תיקון חקיקה שיאפשר הקצאת תדרים לתקשורת אלחוטית רחבת פס לעסקים ובתים

חיטוי כיכר סן מרקו בוונציה, השבוע  / צילום: רויטרס

מנהיגי האיחוד האירופי מתלבטים האם להנפיק אג"ח משותפות כדי להתמודד ביחד עם המשבר

מנהיגי צרפת, איטליה וספרד ושש מדינות נוספות קראו במכתב לנשיא המועצה האירופה ליצירת מסגרת אג"ח כל־אירופיות שתוכל לתמוך במדינות החלשות ● עם זאת, דוברים רשמיים מטעם מדינות צפון אירופה מביעים סקפטיות ביחס למאמצים לגיוסי חוב הדדי בגוש האירו

פגישה עסקית דרך אפליקציית זום / צילום: Roman Baluk, רויטרס

זום לא לבד: כך מנסות שורה של חברות לכבוש את התחום הלוהט של שיחות הווידאו

זום אולי הפכה לשיחת היום, אבל מיקרוסופט, גוגל, סיסקו וסלאק הן רק חלק מהחברות שפועלות בתחום ● כולן מתחרות על לב המשתמשים ומציעות הרבה פיצ'רים חינמיים

צילומים: שלומי יוסף, יונתן בלום, ענבל מרמרי, כדיה לוי

ניהול בזמן אפוקליפסה: איך מתמודדים מנכ"לי חברות גדולות במשק עם תרחיש שאיש לא צפה

כיצד מנהלים בתנאי אי ודאות? איך מקבלים החלטות? כיצד מיישמים אותן? ● פנינו למנכ"לים בולטים במשק ושאלנו אותם כיצד הם מתמודדים עם אחד האתגרים הניהוליים המורכבים בקריירה שלהם

היסטוריה של 4 מיליארד שנים מציעה צד אחר של סיפור המגפה / צילום: Dean Lewins, רויטרס

לא רק מעבירי מחלות: הווירוסים שמעצבים את הדנ"א שלנו

איך קשורים נגיפים להתפתחות הזיכרון ואיזה תפקיד יש להם בהתפתחות היריון? הביולוג פרופ' ניל שובין הסביר במאמר במיוחד ל"וול סטריט ג'ורנל" מדוע וירוסים הם לא רק מעבירי מחלות אלא הכרחיים להתפתחות האבולוציונית שלנו

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בזבוז בימי קורונה: כמה תעלה הממשלה הגדולה של נתניהו וגנץ?

במסגרת אישור תקציב המדינה 2019 קיבלה הממשלה החלטה לצמצם בהדרגה את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17 החל משנת 2020 ● אך כעת מסתמן שכחלק ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ מספר המשרדים יזנק ל-30, ואיתו גם הגירעון, שיעלה ב-700 מיליון שקל

שוטר סיני מנווט רחפן כדי לפקח על האזרחים / צילום: Associated Press

אחרי הסארס כולם ידעו שזה רק עניין של זמן עד שמגפה חדשה תתפתח בסין. ידעו ושתקו

אחרי הסארס, זה היה ברור לכולם שזה רק עניין של זמן עד שמגפה קטלנית חדשה תתפתח בשווקים החיים ● למרות זאת, סין נתנה להם לפעול ובהמשך נכשלה באיתור ההתפרצות, בעוד שאירופה ישבה בחיבוק ידיים ● התוצאה: אירופה מגלה כי כדי לנצח את המגיפה תוצרת סין, צריך לאמץ מדיניות סינית

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון, דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

האומנם שנה מוצלחת לקרנות הנאמנות?  / הדמיה: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: מתחסלות כמו אלכוג'ל - קרנות הנאמנות צריכות תמיכה

למרות הקטסטרופה בתשואות קרנות הנאמנות בימים אלה, חובה לומר כי מדובר על מוצר פיננסי מעולה, שקוף ומפוקח היטב, המאפשר לציבור הרחב לקבל חשיפה לטובי מנהלי ההשקעות בישראל, במגוון אפיקי השקעה ובעלויות הוגנות

וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918  / צילום: עטיפת הספר

ספר על השפעת הספרדית ב-1918 מתגלה כרלוונטי גם לימינו

"וירוס, עולם בצל מגפת השפעת בשנת 1918" שראה אור מחדש בהוצאת מטר, רלוונטי באופן מצמרר

אחמד טיבי / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: האביב הערבי הגיע לכנסת ישראל

איך הפכו חברי הרשימה המשותפת מקבוצה של עסקנים, שאף אחד לא סופר, לכוח הפוליטי השלישי בגודלו בכנסת, למה כוח העל של בנימין נתניהו יכול לסייע למאבק בקורונה ומי ניסה לשכנע את יולי אדלשטיין לכתוב נאום שמציג אותו כמרטיר

זוג עם מסכות בבוליביה / צילום: Juan Karita, AP

לקראת בייבי בום קורונה? יצרנית הקונדומים הגדולה בעולם מתריעה על מחסור חמור בגלל המגפה

Karex Bhd, החברה שמייצרת אחד מכל חמישה קונדומים בעולם עבור דורקס וחברות אחרות, מסבירה כי בתוך חודשיים מחסני המלאי יתרוקנו ● בעולם כבר יש מי שמכנים את הדור שייוולד בגלל הטלות הסגר בעולם "דור הקורונייאלס"

כרזה ממשלתית לעידוד ילודה / צילום: וויבו, רשת חברתית סינית

עוד אפקט של הקורונה: עלייה במספר הבקשות לגירושים בסין

בסוף פברואר נפתחו מחדש משרדי הרישום לנישואים וגירושים במדינה, ולפי מספר דיווחים מרחבי סין, התורים להסדרת גירושים נחטפו במהירות

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד, לאחר פרסום תוצאות המדגמים, אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ממשלת הימין המסתמנת: כ"ץ שר האוצר, ויכוח על שר המשפטים

מספר שרי הממשלה יעמוד בין 30 ל-34 איש ● חוסן לישראל תקבל את משרדי המשפטים, החוץ והביטחון; והליכוד תקבל את  משרדי ביטחון הפנים והאוצר ● גנץ יגיע הערב לפגישה אישית עם נתניהו בבלפור

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

3,619 נדבקים בקורונה בישראל; אזרח ישראלי נפטר באיטליה

מספר הנדבקים בעולם עומד על 645,606 איש, מתוכם, 139,552 איש החלימו ● היקף הקורבנות בעולם עלה ל-29,971 ● 54 ישראלים במצב קשה, מתוכם 43 מונשמים

איגנץ זימלווייס. הכרה מאוחרת  / צילום: Associated Press

זמלווייס אמר לשטוף ידיים: הכירו את הרופא הראשון שהבין את חשיבותם של סבון ומים

שטיפת ידיים עם סבון נראית בנאלית בימינו, אך היא גילוי חדש יחסית בהיסטוריה של הרפואה ● התיאוריות של איגנץ זמלווייס ההונגרי על חשיבות השמירה על היגיינה נדחו על ידי הקהילה הרפואית בתחילת המאה ה-19, הוא הושמץ וסיים את חייו באופן טרגי

אלה מנדלסון / צילום: דוברות בית החולים שיבא

"העולם הפך לכפר גלובלי, וכמו שזה נראה, מגפות כאלה עוד יפרצו"

פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת המעבדה הארצית לנגיפים, מספרת על הקשרים הבינלאומיים שבזכותם היה ניתן להקים במהירות מערכת בדיקה, על העבודה האינטנסיבית - וגם על הבידוד שבו היא נמצאת כרגע

סטפן מונייה / צילום: לומברד אודייה

מתי תגיע ההתאוששות אל שוקי המניות?

מנהל ההשקעות הראשי בבנק לומברד אודייה השווייצרי, סטפן מונייה, אומר בראיון ל"גלובס" כי "בתרחיש שבו הנגיף יישאר איתנו לאורך זמן, האירוע והשפעתו על השווקים עלולים להידמות יותר למלחמה. צפוי גל של חברות שלא יוכלו לשרת את החוב שלהן, כשממשלות לא תוכלנה לתמוך בהן"

קניות בסופרמרקט בימי קורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מהי המנה הקריטית של הווירוס שתדביק אותנו

חוקרים זיהו עבור וירוסים רבים את מה שמכונה "המנה המזהמת" - כלומר שאם ניחשף לכמות קטנה יותר, כנראה שלא נידבק ● הקורונה כנראה לא שונה מווירוסים אחרים בהקשר זה