הסאגה סביב הדרישה של תושבי האזור לסגור את מסעדת 206 ומסעדת פקין בשכונת גני צהלה בתל-אביב - נמשכת. בית-המשפט העליון הורה לבית-המשפט המחוזי לדון שוב בטענות דיירי רחוב עיר שמש בשכונת גני צהלה, שלפיהן המסעדות הוקמו בחטא, תוך הפרת חוקי התכנון והבנייה, ולכן דינן להיסגר.
זה 3 שנים מנהלים דיירי הבית ברחוב עיר שמש 31 בשכונת גני צהלה בת"א, מאבק משפטי לסגירת 3 מסעדות מהמפורסמות בעיר - "206 בשר", "206 דגים" ומסעדת "פקין" הסינית הוותיקה - הממוקמות בחצר ביתם בצפון-מזרח תל-אביב. במסגרת זו, הגישו הדיירים בראשית 2014, באמצעות עו"ד אילן בומבך, עתירה מינהלית נגד עיריית תל-אביב ונגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר, וכן נגד המסעדות ובעלות הזכויות הרשומות של המבנה.
מסעדת "206 דגים" היא אחד המוסדות הקולינריים התל-אביביים הוותיקים. מסעדת "206 בשרים", הוותיקה אף היא, מוכרת בעיקר כמסעדת הבית של שחקני מועדון הכדורסל של מכבי תל-אביב ושל עסקני הקבוצה ואוהדיה. בסמוך אליהן פועלת גם מסעדת "פקין".
בחזית המסעדות הפונה לכיוון רחוב משה סנה, הותקן מגרש חניה המשרת את באי המסעדות. בעורף המסעדות (הפונה לכיוון רחוב עיר שמש) מוקמו מכלי אשפה, משטחי פריקה והעמסה ומתקני עזר (מכולת דחס גדולה, מזגנים ומדחסים), וכן משמש העורף את משאיות האספקה ואת רוכבי הקטנוע שליחי המסעדות.
לטענת הדיירים, הם סופגים מטרדי רעש, ריחות ולכלוך הפוגעים באיכות חייהם. עוד נטען, כי עיריית תל-אביב מנפיקה למסעדות רישיון עסק בניגוד לדין ותוך התעלמות מהחלטות ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה, שבמסגרתן נקבע כי הבנייה של המסעדות חורגת באופן מובהק ובוטה מההיתרים שניתנו ומהתוכניות. מדובר, בין היתר, בשינוי חזית המסעדות, כך שייפנו לרחוב עיר שמש ולא לרחוב משה סנה ובניית קומה מסחרית שלמה.
המסעדות טענו מנגד, באמצעות עורכי-הדין אליעד שרגא והילה אקרמן, כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל העובדה שהתושבים רכשו את דירותיהם כאשר הם מודעים למרכז המסחרי הקיים, ולא העלו משך שנים אף טענה. עוד נטען, כי מטרדי הרעש והריח טופלו.
עליון: "לקבוע ממצאים"
באפריל אשתקד, ערך סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט ד"ר עודד מודריק, באופן חריג, "סיור שטח" באזור המסעדות, והתוודע, כך כלשונו, ל"מציאות קשה למדי של מפגעי איכות הסביבה". בהמשך, קיבל בית-המשפט את טענות הדיירים בכל הנוגע למפגעים שמהם הם סובלים.
השופט קבע בפסק-דינו, כי ככל שלא נעשו עדיין פעולות למזעור הפגיעה בתושבי האזור, עליהן להתבצע לאלתר - או שיבוטלו רישיונות העסק של המסעדות. בין השאר נקבע, כי יש לטפל בגורמי הרעש הנובעים מהמסעדות ולבנות ביתן ייעודי לפחי האשפה של המסעדות, וכי פעולות השטיפה של המסעדות יבוצעו כך שלא ייגרפו לרחוב שאריות אשפה ולכלוך.
בנוסף, באופן חריג, הורה השופט לעיריית תל-אביב לשלוח למסעדות מפקחים לכל הפחות פעמיים בשבוע, כדי לוודא את יעילות הניקיון שקבע - מנגנון פיקוח חריג לכל הדעות.
אולם הסעד העיקרי שאותו דרשו הדיירים - סגירת המסעדות - לא התקבל. במסגרת פסק-הדין המחוזי, ביקר השופט מודריק בחריפות את התנהלות עיריית תל-אביב בנוגע להיתרים שניתנו למבנה שבו פועלות המסעדות. בין היתר הוא ציין כי "המבנה למן ייסודו ועד להצבת דלתותיו, ולאחר מכן במשך עשור שלם, לקה בחריגה מאוד קשה מהוראות התוכנית, והיתרי הבנייה ש'הרשו' את הדבר ניתנו באורח תמוה ושלא כדין".
עוד ציין מודריק, כי "ברור שלמסעדות היה אינטרס כלכלי מובהק לגרום ל'העמדה' של המבנה באופן שחזיתו הקדמית תפנה לעבר דרך משה סנה. גורמי העירייה סייעו להם בכך, תוך פגיעה חמורה בהיגיון התכנוני ופגיעה לא פחות חמורה ברווחת דיירי השכונה, שמאחוריהם לא ניצב כנראה אינטרס כלכלי כה חזק - הם 'סתם' רוצים לחיות כבני-אדם". אולם בית-המשפט בחר שלא לסגור את המסעדות בשל כשלים אלה.
הדיירים לא הסתפקו בטיפול במטרדים, ללא סגירת המסעדות הפועלות תחת ביתם, והגישו לבית-המשפט העליון ערעור, שעיקרו הטענה כי המסעדות הוקמו בחטא, בניגוד להחלטות ועדות התכנון והבנייה, ולכן המשך פעילותן אינו חוקי. הדיירים ביקשו מבית-המשפט העליון להורות על סגירת המסעדות, ולא להסתפק בקביעת כללים להסרת המפגעים שהן יוצרות.
בערעורם לעליון טענו הדיירים, כי "טעה בית-המשפט המחוזי שחרף החומרה שהוא עצמו ייחס למעשי המסעדות ולמחדליהן, הרי שבפועל הוא נמנע לחלוטין ממתן כל הוראה הנוגעת להצהרה על אי-חוקיות הבנייה או להצהרה על ביטול רישיונות העסק".
עוד נטען, כי קביעותיו הקשות של המחוזי היו חייבות להוביל אותו למסקנה ברורה כי רישיונות העסק שניתנו בידי המסעדות ומפעיליהן, הם חסרי כל תוקף, ודינם להתבטל לאלתר.
במקביל, הגישו גם עיריית תל-אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר ערעור לעליון, בבקשה לבטל את הקביעות של בית-המשפט המחוזי המחייבות את העירייה לפקח על כך שהמסעדות מבצעות את פסק-הדין, וכן את אמירותיו של בית-המשפט בנוגע לכך שרישיונות העסק של המסעדות הוצאו שלא כדין.
העירייה והוועדה טוענות, באמצעות עו"ד חגית המאירי-פרלרוט מהמחלקה המשפטית בעיריית תל-אביב, כי בפסק-דינו המיר המחוזי את שיקול-הדעת של העירייה במתן ובביטול רישיונות העסק של המסעדות, וקבע מסמרות בנוגע לאופן האכיפה והפיקוח שיינקטו על-ידי העירייה.
בית-המשפט העליון קיים דיון בערעורים, ובתום שמיעת טיעוני הצדדים נקבע, כי "אין בפסק-הדין ממצאים ברורים באשר לטענות בדבר ההפרות של דיני התכנון והבנייה". בנסיבות אלה החליטו שופטי העליון סאלים ג'ובראן, דפנה ברק-ארז ומני מזוז, שלא להביע עמדה בסכסוך, וקבעו, כי התיק יוחזר אל בית המשפט המחוזי.
השופטים כתבו - "אנו מחליטים בזה להחזיר את התיק לבית-המשפט המחוזי, על מנת לשוב ולבחון את הטענות לגבי ההפרה של דיני התכנון והבנייה, ולקבוע ממצאים בנושא, ובהתאם לכך לשוב ולהחליט בעתירה לגופה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
