גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להכיר את החברה לעומק באמצעות סקירות המנהלים

איזה מידע נמסר בצמוד לדוחות הכספיים, איך רושמים בתזרים מקדמות מלקוחות, וכמה אלה תרמו לתזרים של ברן?

פרויקט תעשייה של ברן / צילום: אתר החברה
פרויקט תעשייה של ברן / צילום: אתר החברה

הדוחות הכספיים הם כנראה לרוב המידע החשוב ביותר למשקיעים, אבל המספרים לבד לא תמיד נותנים את התמונה המלאה. ולכן, במקביל לדוחות עצמם (מאזן, רווח והפסד, דוח תזרים המזומנים), מפרסמת החברה סקירת מנהלים שמתייחסת לאירועים ולתוצאות בתקופה המסוימת.

סקירת המנהלים מתפרסמת בכל רבעון (ובדוח השנתי), כשבדיווח השנתי מתפרסם גם דוח שנקרא "תיאור עסקי התאגיד", שכולל מידע שמתייחס באופן כללי לחברה ופעילותה (ולא רק לתקופת הדיווח). בדוח זה, שהוא מעין 'מיני תשקיף', מתפרסם מידע מפורט מאוד על פעילות החברה, מגזרי הפעילות שלה, המתחרים, לקוחות ועוד.

המידע בתיאור עסקי התאגיד הוא לרוב המידע הראשון שצריך לפנות אליו כדי להכיר לעומק את החברה; המידע בסקירות המנהלים השוטפות הוא מידע שעשוי להיות בעל ערך גדול, לפעמים אפילו העולה על הדוחות עצמם. כלומר - הדוחות הם אמנם העוגן, אבל המספרים לבד חסרים את המידע האיכותי (על המספרים), וכן מידע נוסף (איכותי וכמותי) שלא נמסר בדוחות הכספיים - כמו חוזה גדול, הזמנה גדולה, לקוח שעזב ועוד.

נוסף על הדיווחים הרבעוניים והשנתיים (שכוללים דוחות כספיים לצד סקירת המנהלים ותיאור עסקי התאגיד) החברות כמובן גם מפרסמות דיווחים מהותיים שוטפים, כך שהדיווח הכספי הוא אמנם קריטי מאוד להבנת מצבה של החברה, אבל הוא רק חלק ממכלול הנתונים והמידע על החברה.

מידע חיובי שגבר על נתוני הדוחות

במקרה של חברת ברן  מכלול הנתונים מספק, כך נראה, תמונה אמביוולנטית. הדוחות הכספיים של החברה המספקת שירותי הנדסה בארץ ובחו"ל, חלשים. ברן נמצאת כבר תקופה ממושכת במצב מאתגר - ירידה ברווחיות הגולמית והתפעולית, במקביל לירידה ברווחיות חלק מהפרויקטים, עיכוב בביצוע פרויקט גדול באתיופיה, והפסדים שוטפים. אך מנגד, תזרים המזומנים של החברה מתחילת השנה חיובי. לכאורה סתירה, אבל זה כמובן בהחלט אפשרי.

אבל, לפני ההסברים על הפער בין דוח הרווח והפסד לדוח תזרים המזומנים, הנה מידע שלא מהדוחות אבל עם משמעות קריטית לחברה - ברן דיווחה לאחרונה על זכייה בפרויקט גדול (דרך חברה בת), במסגרתו היא תקים מפעל תעשייתי במרכז רוסיה, בתמורה ל-180 מיליון דולר. תקופת הביצוע תחל בסוף השנה הנוכחית ותימשך שנתיים וחצי. המידע החיובי הזה לחברה הוא סוג של צבר הזמנות לעתיד - הוא מבטא חלק (אפילו משמעותי, אם יהפוך למחייב) מההכנסות העתידיות בשנים הקרובות. זו הסיבה שמבחינת המשקיעים המידע הזה שפורסם במקביל לדוחות הכספיים החלשים, "גבר" על המידע בדוחות, ומניית החברה הגיבה אז בחיוב.

הפרויקט הזה אולי ירים את הרווחיות והרווחים, אך בינתיים החברה מדווחת על הפסד של 11 מיליון שקל ברבעון השלישי, עם הכנסות של 137.7 מיליון שקל, לעומת הפסד של 8.5 מיליון שקל על הכנסות של 114.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הפסידה החברה 20 מיליון שקל, על הכנסות של 435 מיליון שקל, כאשר בתקופה המקבילה ההפסד הסתכם ב-36 מיליון שקל על הכנסות של 336.7 מיליון שקל.

ולמרות ההפסדים, התזרים בתשעת החודשים הראשונים היה חיובי. תזרים מזומנים מורכב למעשה משלושה "תתי" תזרים: תזרים מפעילות שוטפת, שמבטא תקבולים בניכוי תשלומים מהפעילות של הפירמה; תזרים מפעילות מימון שמבטא את הפעילות שקשורה למימון הפירמה (הלוואות, החזרי הלוואות ועוד); ותזרים מפעילות השקעה (תקבולים ותשלומים שנובעים מפעילות השקעה). תזרים המזומנים של ברן מפעילות שוטפת בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-34.8 מיליון שקל; התזרים מפעילות מימון הסתכם ב-29.7 מיליון שקל; התזרים מפעילות השקעה היה שלילי ברמה של כ-39 מיליון שקל, ובסך הכל התזרים בתשעת החודשים הראשונים הסתכם ב-25.6 מיליון שקל.

התזרים החיובי מיוחס לכמה גורמים, ונתחיל במקדמות על פרויקט החברה באתיופיה. ברן זכתה בפרויקט להולכת מים במדינה האפריקאית בהיקף של 88 מיליון דולר. הפרויקט הזה החל בפועל במהלך הרבעון השני של השנה, והנהלת ברן מעדכנת כי "הפרויקט החל לאחר עבודות מקדמיות רבות בתחומי התכנון והרכש, שהקדימו את ההתחלה עצמה. כחלק מהתנעת הפרויקט והביצוע במסגרת צו תחילת עבודה, התקבלה מהלקוח מקדמה בהיקף של למעלה מ-14 מיליון דולר".

המקדמה הזו היא תקבול שנרשם בדוח התזרים מפעילות שוטפת. ברגע שלקוח משלם כסף לחברה זה מתבטא בתזרים המזומנים, וזאת בלי קשר אם העבודה בוצעה או לא. בפועל, לא ברור אם מול הסכום הזה היו קיזוזים מסוימים שקשורים לפעילות באתיופיה, אבל מה שברור הוא שהמקדמה היא זו שגרמה לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת להיות חיובי - 34.8 מיליון שקל.

אלא שהתקבול הזה אינו הופך להיות חלק מסך המזומנים של החברה. לחברה יש מזומנים מוגבלים בסך של כ-65 מיליון שקל - חלק משמעותי מכך הם הכספים ששולמו על הפרויקט באתיופיה. הסכומים האלה ככל הנראה נמצאים בחשבון נפרד, ומשמשים רק את הפרויקט האמור, כלומר הם לא מזומנים חופשיים שהחברה יכולה לעשות בהם כרצונה. אין אפשרות להשתמש בהם לפרויקטים אחרים, אי אפשר לחלק מהם דיבידנדים, הם פשוט מוגבלים, ולכן מלכתחילה ההתייחסות אל המקדמה כתזרים היא לא מובנת מאליה.

והנה, בתזרים המזומנים מפעילות השקעה, מופיע השינוי במזומנים מוגבלים במינוס של כ-35 מיליון שקל. כלומר, מדובר על סכום שהוא מעין השקעה, וכאשר החברה משקיעה כספים, התזרים שלה בהתאמה יורד. הסכום הזה כנראה מקזז את המקדמה שמופיעה בתזרים מפעילות שוטפת.

כך או אחרת, החברה נהנתה ממקורות נוספים בתשעת החודשים הראשונים של השנה. ברן גייסה בהנפקת זכויות סכום של 9.6 מיליון שקל (הנפקת מניות עם אופציות), וכן גייסה באיגרות חוב להמרה סכום של 48.2 מיליון שקל. הסכומים האלה קשורים למימון פעילותה של החברה, ולכן בהגדרה הם משויכים לתזרים המזומנים מפעילות מימון, שכאמור היה גם כן חיובי.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ניירות ערך. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.

עוד כתבות

ג'רמי סוארד (משמאל) ועידו גונן, מייסדים משותפים Exodigo / צילום: Exodigo

עשרות יוצאי מודיעין ויחידות הנדסה התקבצו לסטארט-אפ אחד, כדי לפצח את הסוד

שירות מיפוי תת הקרקע של הסטארט-אפ הישראלי יכול לעלות מאות אלפי דולרים, אך הלקוחות מפחדים יותר מהלא נודע: "תמיד יש הפתעות באדמה" • אחרי שגלגלה מיליוני דולרים מהרנטגן התת קרקעי, אקסודיגו חולמת גם על התרחבות למיפוי אסטרואידים וירחים • וגם: איך מתפקדים כש-75% מעובדי החברה מגויסים למילואים, ולמה מדובר בעצם בשוק בלתי מוגבל? ● הסטארט-אפים המבטיחים

סקטור השבבים יורד / צילום: Shutterstock

אנבידיה יורדת למקום החמישי בשווי שוק: מה עובר על הסקטור הלוהט בוול סטריט?

ביום אחד איבדה החברה הלוהטת של וול סטריט 10% מערכה, והיא רק דוגמה לסגמנט השלילי שאפיין את שוק השבבים כולו ● אנליסטים מנתחים את הסיבות: מנתוני מאקרו בעייתיים שמכבידים על השוק כולו ועד ל"תיקון" בתחום, שנהנה מפריחה משמעותית בשנה האחרונה

רס''ן דור זימל ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: מת מפצעיו רס"ן במיל' דור זימל, שנפצע מכטב"ם הנפץ בצפון

דור זימל שנפצע אנושות מהתפוצצות הכטב"ם בערב אל-עראמשה מת מפצעיו ● ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס למבוי הסתום בסוגית העסקה לשחרור חטופים ● השר בני גנץ תקף את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר והתייחס בדבריו לציוץ שלו שלשום ● חיל האוויר תקף יעדי טרור של חיזבאללה, מחבל חוסל ומבנים צבאיים הושמדו ● הקונגרס אישר חבילת סיוע של מיליארדי דולרים לישראל, גלנט בירך ● עדכונים שוטפים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

תערוכת הרכב בבייג'ינג, לפני שנתיים / צילום: ap, Andy Wong

החל מ-170 אלף שקל: הרכבים שיוצגו השבוע על הבמה החשובה בעולם ובקרוב יגיעו לישראל

כלי רכב חדשים יוצגו על בימת התערוכה הבין־לאומית מהחשובות בעולם שנפתחת השבוע בבייג'ינג, ואמורים לבסס החל מהשנה את אחיזתה של סין בשוק הרכב האירופי והישראלי ● בדקנו מי עשויים להגיע לישראל כבר בעתיד הנראה לעין

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ראש אמ''ן אהרון חליווה

מבריק ויהיר, כריזמטי ונהנתן: הכירו את אהרון חליוה, האלוף השנוי במחלוקת שפרש היום

מבריק, כריזמטי, האיש הכי מקושר במטכ"ל, רוקסטאר, ומנגד נהנתן, יהיר ויש שיאמרו בוטה • ראש אמ"ן, שהודיע היום על פרישה מצה"ל, מיהר לקחת אחריות על הכישלון, אבל מאז, עלו עוד ועוד סימני שאלה סביב התנהלותו ● נראה שגם הוא - שיודע להתנהל מול התקשורת "אפילו יותר מדובר צה"ל" - לא צפה את עוצמות המתקפה ולא מפסיק למשוך אליו אש

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

חופית באטה, חוקרת בינה מלאכותית ב-AI21 / צילום: יונתן בלום

היא התגייסה ליחידת מודיעין, צוללת עם כרישים ועובדת בתחום הכי חם בעולם

היא שובצה במודיעין אך התעקשה להתגייס לקרבי, שימשה אלגוריתמאית במובילאיי ויש לה תואר במתמטיקה ● כיום חופית באטה היא חוקרת ב-AI21 Labs, שנתמכת בידי ענקיות הטכנולוגיה ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מיכה לובטון

הוא היה אחד האנשים הקרובים לנתניהו, היום הוא חושף: "לא הייתי מחזיק במשרד שלו חודש"

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, יוג'ין קנדל, בטוח: "אם ישראל לא תשנה כיוון בהקדם, הכלכלה תקרוס, והמדינה עמה" ● לדבריו, כדי שנבואת הזעם לא תתממש צריך להקים ממשלה שתנהל סיכונים לטווח הארוך בכל תחומי חיינו ● הוא לא פוסל אפשרות להיות שר האוצר הבא, אבל "לא כזה שתפקידו העיקרי הוא לחלק הטבות" ● האזינו

איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

מיליון וחצי שקל על משרה חלקית: איילת שקד מציגה - כך מכינים נקניקיות גם בעסקי הנדל"ן

איילת שקד השוותה בין מינוי בכירים במערכת המשפט להכנת נקניקיות ("מי שלא עומד בחום, שלא ייכנס למטבח") ● מעניין מה הייתה אומרת על מינוי פוליטיקאית לתפקיד בכיר במגזר העסקי

ישראל אלמסי, יו''ר ומנכ''ל ארגון ידידים / צילום: יונתן בלום

עם 800 מתנדבים בדרכים, הוא דרוך לעזור לכם במקרה של פנצ'ר

כשישראל אלמסי קיבל לידיו את עמותת ידידים, שמספקת עזרה וחילוץ בכביש, במוקד ישב אדם אחד ● כיום היא ערוכה לטפל ב-800 פניות במקביל, ובמלחמה גם הפכה לכוח מסייע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?