גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"צריך להבין שעוד אישה ערבייה עובדת זה טוב לכולם"

ח"כ איימן עודה אמר את הדברים בפאנל שעסק בפריון העבודה בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" ■ פרופ' צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית טוען כי הממשלה לא נקטה בצעדים משמעותיים כדי להתמודד עם בעיית הפריון

ח"כ איימן עודה / צילום: דוברות הכנסת
ח"כ איימן עודה / צילום: דוברות הכנסת

"הממשלה לא נקטה שום צעד משמעותי בתקציב הנוכחי שלה, ובתקציב הקודם שלה, וב-30 השנים האחרונות היא לא מתמודדת עם בעיית הפריון באופן ישיר", כך אמר הערב (א') פרופסור צביקה אקשטיין, מנהל מכון אהרון למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי, הרצליה, שהשתתף בפאנל שעסק בפריון העבודה - ניתוח חסמים והמלצות, במסגרת ועידת ישראל לעסקים של "גלובס".

אקשטיין הוסיף כי, "בנושא החינוך, הבעיה המרכזית היא לא ה-50% שהולכים לאקדמיה, אלא ה-50% האחרים. ישראל היא המדינה עם ההשקעה הנמוכה ביותר בהכשרת מהנדסים, מכונאים ועוד, לעומת סטודנטים שלומדים כלכלה וחשבונאות לדוגמא מכל מדינות ה-OECD".

עוד הוסיף אקשטיין כי "רמת המיומנות של האוכלוסייה, במיוחד זו שלא הולכת לעסוק בהייטק ובפיננסים, היא מאוד נמוכה. אבל זה לא הסיפור היחיד, כי גם ברמת המאקרו יש בעיות, ויש 4 גורמים בולטים בעיתיים ביחס למדינות אחרות. מלבד ההון האנושי, מדובר גם על ההון הפרטי - ההון שהפירמות משקיעות שמשפיע על פריון העובד, ההון הציבורי - מערכת התשתיות בארץ, והפריון הכולל. אחד מהגורמים הדומיננטיים ביותר לכך שהפריון נמוך אצלנו היא השקעה נמוכה של הסקטור הפרטי, ועניין נוסף הוא השקעות ציבוריות - בתחום התחבורה והתשתיות יחסית לתל"ג שלנו אנחנו ברמה כמעט הכי נמוכה מכל מדינות ה- OECD".

עוד אמר אקשטיין כי "במדיניות הממשלתית, צריך להתמקד ב-20% התחתונים של האוכלוסייה ובכל גיבוש מדיניות ממשלתית משמעותית צריך לשאול איך עוזרים לפריון של האוכלוסייה הזו, משום שרק יעדים מסוג זה בסופו של דבר יובילו למדיניות שתסיע למשק להציג שיעורי צמיחה טובים יותר".

איתן רגב, חוקר בכיר, מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, אמר במסגרת הפאנל כי "עד שנות ה-90, ענפי התעשייה והמסחר והשירותים צמחו באותו קצב, אבל מאז בתחום התעשייה הפריון ממשיך לצמוח ולעומת זאת בתחומי המסחר והשירותים יש קיפאון מוחלט. לתחום היבוא יש השפעה חשובה על נושא הפריון, וניתן לראות שבענפים שנפתחו ליבוא נרשם צמצום פערים, בעוד בענפים שלא נפתחו, כמו ענף המזון, הפערים רק הולכים וגדלים. אבל לפתוח את השוק ליבוא זה לא מספיק. בישראל עברנו לכלכלת שירותים, אבל לא יצרנו את התנאים המתאימים כדי שתתפתח פה כלכלה מסוג זה, וזו הבעיה שלנו".

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה כי "צריך לזכור ששיפור בפריון מוביל גם לשיפור רמת התחרות במשק, וכושר התחרות במשק נקבע בהתאם לפריון. לכן, אם רוצים למשוך לפה משקיעים, המשק צריך להציג רמת פריון שתהיה ברת תחרות ביחס למדינות העולם".

אבירם ניצן סיפרה כי "אחד התעשיינים שעובד בארץ סיפר לי שקו ייצור שעובד עבורו במזרח אירופה הוא מייצר כמעט פי שניים לעומת אותו קו ייצור שיש לו בארץ. סיפור מסוג זה מעיד על כך שאנחנו עושים משהו לא נכון בתהליך ולכן מניבים תוצר יותר נמוך. אם נמשיך באותו קצב, הפער בינינו רק יגדל, לכן נדרשת פה מהפכה וראיה מערכתית הרבה יותר כוללת, שתכלול את תחומי הרגולציה, חינוך, הכשרה, התאמת צרכי המגזר העסקי להכשרות בפועל, ניהול נכון, וליווי עסקים קטנים ובינוניים שלא יודעים איך להתנהל כדי לעלות את הפריון".

ח"כאיימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, התייחס לרמות הפריון במגזר הערבי ואמר כי "צריך להבין את האינטרס המשותף של אוכלוסיה היהודית והערבית, וברמה הכלכלית זה הכי קל, כי הכי קל להבין לדוגמה שעוד אישה ערבייה עובדת שמשלמת מסים זה טוב לכולם, ופחות אישה ערבייה שעובדת ובמקום זה מקבלת קצבה, זה רע לכולנו. אז האינטרס של השוק מנצח, אבל בדרך מפותלת, בגלל הדרך הגזענית וכביכול ביטחונית של הממשלה. מתנהל מאבק בין האינטרסים החשובים האלה לבין המדיניות הגזענית של הממשלה".

- מה עושים לשיפור המצב?

אקשטיין אמר כי "זה לא רק עניין של כסף. לדוגמה בתעסוקת נשים ערביות, שהצטרפו כגורם דומיננטי בעולם השירותים ועובדות יחסית קרוב לבין, בסקטור הערבי אין אצלנו פיתוח אורבני, החנויות רחוקות מאוכלוסיה ולא בנינו עבורן תשתית תחבורתית ותכנונית עבורן. ברגע שיהיה תכנון של מרכזי קניות אזוריים עם תשתיות תחבורה, הדבר יסייע לשיפור המצב. נושא שני הוא האכיפה, כמו לדוגמה אכיפת שכר מינימום שלא קיימת, וכמובן נושא הביורוקרטיה. אלה חסמים ענקיים שאם הממשלה תחליט להגדיר אותם כיעד מרכזי בעלויות קטנות יחסית, תוכל להיות שם תרומה גדולה של השקעות מקומיות גדולות לתעסוקה ולאיכות התעסוקה. הבעיה היא לא הכסף, אלא היעדים והנכונות לבצע".

רגב ציין כי "הייצוא שלנו לא מספיק מגוון, וכיום מי שהולך לרכוש השכלה גבוהה הולך להיות עו"ד או רו"ח, ולא בטוח שאם יש היום פי שלוש במקצועות אלה זה מוסיף לתוצר, אבל אין להם אלטרנטיבות אחרות בענפי השירותים. בנוסף, בישראל יש אחוז נמוך של עסקים קטנים, אם בוחנים על כמה מהם שורדים ובאיזה תנאים. לכן צריך למצוא דרך לבנות כלכלת שירותים".

אבירם ניצן ציינה כי "צריך מישהו שיסתכל על המצב בראיה כוללת ויחבר את כל הדברים. אי אפשר לצפות שהמערכת תפעל אם היא מפוזרת על כל כך הרבה משרדים, מי בודק שיש קשר בין כל התכניות שמקדמים? בסוף אף אחד לא חושב על התמונה הכללית, לכן אולי עדיף להקים גוף עצמאי שייעץ לממשלה ויהיה מחובר לממשלה. צריך ללמוד בנושא מהמודלים שקיימים בעולם".

עודה התייחס גם לפערי השפה בין האוכלוסיות הערבית והיהודית ואמר כי "ככל שהשפה טובה יותר, ההשתלבות תהיה טובה יותר. הבעיה במדינה היא לא שהערבים לא יודעים עברית, אלא שהיהודים לא יודעים ערבית ולא מכירים את התרבות שלנו. אני יודע עברית ומכיר את ההיסטוריה של היהודים ויודע להתחבר לכאב שלהם, כך אני מבין ויודע להכיל וזה דבר שיכול לקרב אותי לאוכלוסיה היהודית, אבל היהודים לא יודעים ערבית. יחד עם זאת הערבים צריכים לדעת יותר עברית ואנחנו נתמוך בכל הצעה שתתגבר את לימודי העברית אצלנו".

עוד הוסיף עודה כי "צריך לומר לזכותו של האוצר שהוא קיבל אותנו להרבה מאוד פגישות. את הדברים צריך לעשות במשותף, לדוגמה במידה ומדברים על תעסוקת נשים במגזר הערבי, זה צריך להיעשות בשיתוף פעולה עם הרשויות הערביות. אחד הדברים הרעים בתכנית הכלכלית של הממשלה ומה שחסר בה זה הפן החברתי - אין שם התייחסות לרווחה, תרבות, תחום הזיקנה. חוץ מזה, ההשקעה הממשלתית היא לא אסטרטגית, אלא לקבלת תוצאות מהירות וחסרה השקעה בישובים הערביים. אנחנו נועדנו לחיות יחד וצריך להפנים שצריך להשקיע בכל האוכלוסיות, כי זה יחזור אלינו, ואם נשקיע יותר באוכלוסייה הערבית הדבר ייצר עוד תשלומי מסים מאוכלוסייה זו ויעזור לכולנו".

עוד כתבות

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

נזק כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

פתרון לבירוקרטיה ולמאבקי הדיירים? הממשלה שוקלת לקנות את הדירות ההרוסות

על פי הערכות, קיימות כיום כ-3,000 משפחות שביתן נהרס כליל בעקבות המלחמה, וכי ייקח שנים עד שישוקמו או שבתים אחרים יוקמו במקומם ● משרד האוצר, משרד הבינוי והשיכון, רשות המסים והתאחדות הקבלנים, הודיעו על מסלול שיסייע לתושבים בהתנהלות מול הרשויות, במסגרתו כל התהליך ינוהל על ידי המדינה, לרבות מימון, פיקוח וביצוע

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

הון שחור / צילום: דוברות המשטרה

ועדת השרים אישרה את החוק נגד ארגוני פשיעה במכרזים ציבוריים

התוכנית החדשה תעניק לחשב הכללי במשרד האוצר סמכות לפסול ספקים ממכרזים ציבוריים על בסיס מידע משטרתי ● המנגנון החדש יחול על תחומים שבהם זוהתה מעורבות משמעותית של גורמי פשיעה, ותוקם ועדה מקצועית בראשות בכיר מאגף החשכ"ל שתגבש המלצות לפסילת ספקים ספציפיים

יעקב לוקסנבורג / צילום: סיון פרג'

המהלך הכפול שהניב ליעקב לוקסנבורג תוספת שווי של 400 מיליון שקל

בשבוע שעבר ניצל יעקב לוקסנבורג את מחירי השיא בבורסה בת"א כדי למכור מניות בחברת הבנייה דניה סיבוס, ובמקביל הגדיל את החזקותיו בלפידות קפיטל השולטת בה ● התוצאה: שווי החזקותיו בלפידות זינק ל-3.2 מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד