גרונר: "כל אדם צריך להיות מסוגל להרוויח כמה שאפשר"

מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר נוטל חלק היום (ב') בוועידת ישראל לעסקים, בשיחה עם עורך "גלובס" חגי גולן. תחת הכותרת "מינוף הזדמנויות במאה ה-21" ציין גולן כי נתניהו מתקנא בטראמפ, סביב שאלת המינויים הפוליטיים. האם אתה לא חושב שזה מהלך שבדיוק בגללו רוצים רגולציה?

גרונר: "נעשה פה סלט גדול סביב הדיון שהיה בממשלה אתמול. הלוחמה בעודף רגולציה היא אחד הדברים החשובים בכלכלה. צריך להכיר בכך שרה"מ מדבר על 4,000 מינויים שם זה בערך 100 פה. מה מסתכל את ראש הממשלה? יש תחושה שהממשלה מתקשה ליישם את המדיניות שלה. נניח שיש חזון של רה"מ להעביר בסיסי צה"ל דרומה. האם הוא יכול להבטיח שזה לא יתעכב לחצי שנה בגלל עיכובים של משרד האוצר או התחבורה? התחושה של התסכול מגיעה מתחושה שיש קושי למשול".

"לגבי ועדות האיתור - התבקשתי למצוא פתרון כדי לייעל את התהליך. הצעתי שבמקום שבחירת הוועדה תהיה מועמד אחד שאותו השר חייב לבחור, הוועדה תציע שלושה. הממשלה החליטה שהיא רוצה משהו יותר רדיקלי, שכרוך בשינויי חקיקה. כעת יש צוות שעובד על העניין".

- יש הרבה רגולציה בישראל שנובעת מכשלים שיש במשק, שמתבטאים בחוסר תחרות ובשחיתות, למשל. האם כשתמעיטו את הרגולציה, לא נגיע למצב שבו אין תחרות, המחירים לא ירדו ועוד?

גרונר: "חלק מהאנשים שרוצים רגולציה - זה מטעמים פופוליסטיים. לדוגמה, אני לא מכיר פוליטיקאי שהוא בעד העלאת מסים. אבל, סוגים שונים של רגולציה שמציעים הפוליטיקאים - הם כמו מסים. עודף רגולציה הוא אבן היסוד של יוקר המחיה".

גרונר הוסיף כי "הרגולציה צריכה להבטיח שוויון הזדמנויות, לא לחנוק את המשק. הוצאנו 150 מיליון שקל ברגולציה בענף המלונאות בשבועות האחרונים, ולא נפגעה התחרות כהוא זה. נעשה את זה בענפים נוספים. מטרת הדה-רגולציה היא להגביר תחרות הוגנת, ולהפחית את יוקר המחיה".

- הזכרת יוקר מחיה. המחנ"צ הציג דוח של פרופ' טרכטנברג, שמראה שמאז המחאה החברתית חלה שחיקה בנסיון להורדת יוקר המחיה, ובעצם חזרנו לאותו מקום שהיינו. למה הממשלה לא מצליחה להוריד את יוקר המחיה?

גרונר: "הממשלה עושה צעדים להורדת יוקר המחיה. אחד מהתפקידים של הממשלה הוא להחליט כיצד לחלק את העוגה - אני לא מקבל את הטענה שכל דבר הוא מיסוי. המיסוי העקיף, או הסמוי, הוא עודף הרגולציה. הכי קל להסתתר מאחורי רגולציה פופוליסטית ולהגיד שזה נחוץ, להצלת חיים או כל דבר אחר".

- מי הפופוליסטים? הפוליטיקאים, הרגולטורים?

גרונר: "כולם. לדוגמה, יודעים, שכדי לתת שירותים ממשלתיים, צריך לקחת מסים. כל מי שאומר שצריך להגביר שירותים, אך לא מזכיר את העלאת המסים הדרושה - זה פופוליזם".

"נגמרו הימים שבהם אפשר להטיל רגולציה בלי לחשב את ההשלכות"

לאחר שאלה של גולן בנוגע להגבלה על שכר הבכירים, אמר גרונר: "בשוק תחרותי, כל בן אדם צריך להיות מסוגל להרוויח כמה שאפשר, ללא הגבלה".

- באווירת הפערים החברתיים הגדלים - אין מספרים גבוהים מדי עבור שכר בכירים?

גרונר: "העיקרון הוא לתת לשוק החופשי לקבוע. איפה שיש כשל שוק, צריך להתערב. לא צריך להתערב איפה שמישהו מרוויח יותר מדי - או פחות מדי".

- בדברים שאתה אומר יש פוטנציאל לפצצת זמן חברתית - אתה לא מרגיש כך?

גרונר: "אני מרגיש את התחושות, אך צריך לעלות מהמגננה ולחתור לשוק המעודד יזמות והצלחה".

- בדוח המבקר האחרון, אנו רואים כיצד משרד הביטחון ממשיך להתל במשרד האוצר. זה יכול להשתנות?

גרונר: "בממשלה הנוכחית, בהובלה ובהנהגה של רה"מ, שר האוצר ושר הביטחון, החליטו ששמים לזה סוף - והגיעו להסכם רב-שנתי על תקציב הביטחון".

- מה אתה חושב על הטיפול של הממשלה בנושא הדגל של שר האוצר - נושא הדיור?

גרונר: "שר האוצר עושה עבודה מעולה בנושא הדיור. הוא לקח נושא מאוד קשה על עצמו - ומדובר בפוליטיקאי מנוסה, שיודע כמה מורכב הנושא. הוא היה יכול ללכת על מטרות יותר קלות".

- במבחן התוצאה של מתווה הגז, האם הוא מתווה לא טוב?

גרונר: "המתווה מצוין לישראל. חברת נובל עומדת בפני החלטה של השקעת מיליארדים במדינת ישראל. לפני כמה ימים מכרו אסדות קידוח, באקט של הגברת תחרות בתחום". בנושא המחירים שנקבעו, אמר גרונר: "מתווה הגז לא נגע במחירים. מדובר בסחורה שמחירה נע בתנודתיות, והיה מאוד חשוב שהאזרחים לא יהיו חשופים לתנודות כאלו. המחיר ינוע בטווח קצר. אם המחיר היה נמוך, מי שקבע אותו היה נראה גאון. עכשיו, כולם אומרים שזו טיפשות - אבל אי אפשר לבקש הגנה רק מפני עליית המחירים. אגב, זו רגולציה. ליציבות הזו יש מחיר - וזו הסיבה שהמחירים כרגע יותר גבוהים מהעולם - אבל הם מקובעים ל-15 שנה".

גרונר ענה לשאלה מהקהל בנוגע לפיטורי יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש-הכהן: "זה לא אישי. זה הורדת עודף הרגולציה. תמיד יש אינטרסנטים וצריך להבין את זה".