בוועידת ישראל לעסקים 2016 של "גלובס" התקיים היום (ב') מושב בנושא "השקעות עולמיות: שווקים מטבעות וסחורות", בהשתתפות פרופ' כריסטופר בולדינג מאוניברסיטת פקין; אמריטה סן, אנליסטית בכירה לתחום האנרגיה והנפט; אורי גרינפלד, סמנכ"ל וכלכלן ראשי בבית השקעות פסגות; ורונית הראל בן זאב, מנכ"לית S&P מעלות. הנחה את הפאנל מייקל ארנולד, מנהל דסק החדשות בישראל של סוכנות הידיעות בלומברג.
- עד עכשיו ראינו שווקים שמגיבים מאוד בחיוב לבחירת טראמפ. איך זה נראה מכיוונכם?
אמריטה סן: "יהיו שינויים משמעותיים ורגולציות בכל מה שקשור לנפט. אובמה עשה עבודה מדהימה על ה-EPA ׁ(הגנת הסביבה), אבל עכשיו טראמפ רוצה לשנות את זה. העניין הוא שאנחנו לא יודעים מה תהיה המדיניות שלו. הילארי הייתה מטילה שלושה סוגים של מסים על הנפט, אבל עכשיו זה לא יקרה. אם הוא כאן רק לארבע שנים, הוא לא יוכל לעשות שינוי גדול, אבל אם הוא כאן לשמונה שנים, זה שינוי גדול. הפוטנציאל הוא מאוד גדול. אם מזכיר המדינה יבוא מאקסון, זה ישחק תפקיד משמעותי".
פרופ' בולדינג: "לטראמפ תהיה השפעה ענקית לא רק על סין אלא על הצמיחה הגלובלית. אם מתמקדים בסחורות, זה עניין של אספקה ודרישה, אני לא בטוח שלטראמפ תהיה השפעה שם. אבל אם המצב יחמיר, יש תרחיש שבו סין תמשוך את תוכניות ההשקעה שלה".
גרינפלד: "קודם כל, אני חושב שצריך לומר שטראמפ הוא לא ברבור שחור, הוא ברבור לבן. הירידה במחירי הנפט בשנה שעברה זה ברבור שחור, אי-אפשר היה לצפות היה שנפט יגיע ל-26 דולר לחבית, וזה לא המצב עם טראמפ.
"מבחינת השווקים, צריך לשים לב לשני דברים: בשוק המניות התגובה לטראמפ הייתה ברורה. הוא נראה פנטסטי לשוק המניות, אבל לדעתי שוק המניות עשה מעבר קיצוני מדי... אנחנו הרבה יותר לא יודעים לגבי טראמפ מאשר יודעים.
"לגבי שוק האג"ח: כמעט כל צעד במצע של טראמפ לא טוב לשוק האג"ח - אינפלציוני או גרעוני. לגבי הכלכלה הישראלית, זה שוב תלוי מה הוא יישם. אם בצד הפיזקלי זה יגיע בהפחתת מסים, בניית תשתיות והוצאות על ביטחון, זה לא יהיה משמעותי".
- כמה מהר לדעתכם יהיה שינוי בריביות בארה"ב, באירופה, בישראל?
רונית הראל בן זאב: "בשבועות הקרובים נראה את ההבדלים בין ארה"ב, אירופה והשוק הישראלי. אני לא חושבת שבישראל הבנק הישראלי יעקוב אחרי ארה"ב באותה מהירות, כנראה שנראה תגובה בדיליי. היצוא מאוד חשוב לכלכלה הישראלית, והשקל מאוד חזק, וכל אלה יביאו לתגובה מושהית".
לדברי הראל בן זאב בהתייחס לשוק האמריקאי: "השוק האמריקאי ממשיך להיות אטרקטיבי. יש לבחון ברבעון הראשון של 2017 איך הממשל האמריקאי מיישם את המדיניות של טראמפ. אנו צופים השפעה מעורבת על התאגידים האמריקאים. להקלות המיסוי, אם תיושמנה, תהיה השפעה חיובית על כל החברות. בסקטורים של תשתיות, ביטחון, בנקאות וביטוח שמושפעים מהריבית תהיה עדנה, ואילו לסקטורים התלויים במסחר בין לאומי וסקטורים המעסיקים מהגרים כעובדים צפויה השפעה שלילית".
פרופ' בולדינג: "כולם מצפים מהפד לעלות את הריבית, השאלה היא כמה מהר הם יעלו ב-2017, וזה לא מופרך שהריבית תעלה פעמיים. אם הם יעלו מהר מדי, תהיה לזה השפעה על הדולר, וזה יגרור סיכונים בשאר השווקים, וזה יכול להוביל למצב כאוטי".
גרינפלד: "צריך לשים לב שהפד מוצא את עצמו ב-2017 שבמקום שהוא לא היה בו מאז 2008. האבטלה בארה"ב נמוכה, וגם היעד באינפלציה מושג. הפד לא רוצה למצוא את עצמו בלי כלים, וב-2016, כשציפו שיעלה ריבית, והוא לא העלה, הבנו שריבית שלילית לא ממש עובדת. אנחנו רואים שתי העלאות ריבית ב-2017 עם סיכוי אפילו לשלוש - תלוי לאן האינפלציה תלך.
"כאן ישראל מעניינת, כי אירופה הופכת להיות סוג של יפן, עם דמוגרפיה בעייתית, בלי צמיחה, בלי אינפלציה, ולכן ה-QE ימשיך מעבר ל-2017, אבל בישראל אנחנו כמו ארה"ב: שיעור האבטלה בשפל, שוק האשראי הצרכני גדל מאוד מהר, הצרכנים מנצלים את הריבית הנמוכה, והחוב הצרכני הולך וגדל, אבל אין אינפלציה.
"בנק ישראל מבין שהוא צריך לעלות ריבית, אבל האינפלציה נמוכה, והשקל חזק, אז אין לו לאן למהר. בסוף 2017 אולי נהיה הבנק הראשון בעולם שמעלה את הריבית אחרי הפד, ולכן בשנה הקרובה הריבית תישאר ברמתה, ובנק ישראל ימשיך להסביר שזה עדיין לא הזמן".
- הנפט עלול לעלות ל-80-90 דולר לחבית. איך תתייחסו לזה?
גרינפלד: "אני לא בטוח שזו התחזית, אבל בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים על האינפלציה, אם הנפט עולה למחירים כאלה, ההיצע כנראה יגדל שוב, אחרי שירד בשנים האחרונות. עדיין יש מלאים אדירים של נפט, וזה בהחלט יכול להקפיץ את האינפלציה, והפד עלול להילחץ מבחינת הריביות. לבנק ישראל, אגב, יש מדד חדש לגמרי: 'האינפלציה ללא התערבות הממשלה', ולכן בנקים מרכזיים לא יעלו את הריבית רק על סמך עליית מחירי הנפט".
אמריטה סן: "בקצרה, אתה מאוד אופטימי, והרבה חזאים היו שמחים לשמוע את זה, אבל אני לא חושבת שאתה טועה בכיוון. יש אנשים שאומרים שמחיר הנפט לא יעלה מעל 50-60 דולר, אבל ב-2013 אמרו שזה לעולם לא ייפול מתחת ל-100 דולר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
