שוחד / צילום אילוסטרציה: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מאז שנת 2008 השתנה המצב החוקי ביחס לאותם "תמריצים" אולם רק באחרונה הוגש כתב אישום ראשון בגין עבירה זו. המדובר בכתב אישום אותו הגישה פרקליטות מחוז תל אביב נגד חברת אן.אי.פי. ניקוב פרויקטים בינלאומיים בע"מ, בגין עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בממלכת לסותו שבדרום אפריקה.
עבירת איסור מתן שוחד לעובדי ציבור של מדינה זרה נוסף לחוק העונשין בשנת 2008 והעונש בגין עבירה זו זהה לעונש בגין עבירת מתן שוחד לעובד ציבור בישראל.
השאלה העיקרית סביב עבירה זו היא תחולה של דין ישראלי על עבירות שמבוצעות במדינות אחרות בעלות נורמות פליליות שונות. על פי חוק העונשין קיימת דרישה כי העבירה שבוצעה על ידי אזרח או תאגיד ישראלי תיחשב עבירה גם במדינה בה בוצעה, אולם עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר הוחרגה מכלל זה. כלומר, גם אילו ניתן לעובד ממשל במדינה כלשהי שוחד על ידי יחיד או תאגיד ישראלי, ובמדינה זו לא קיימת נורמה פלילית האוסרת שוחד, עדיין ימצא עצמו נותן השוחד בפני סכנת העמדה לדין בישראל. שאלה נגזרת, היא שאלה של הסגרה. יתכן מצב שבו אזרח ישראלי נותן שוחד לאיש ממשל שלה אין הסכם הסגרה עם ישראל, לא כל שכן נורמה פלילית ביחס לשוחד, ובמצב זה עשוי אותו משחד להתחמק מהעמדה לדין.
אף שעבירה זו עשויה להישמע אזוטרית וקשה לאכיפה, הסכנות בעמידה לדין בגינה הן גבוהות מאוד. זאת משום שמדובר בעבירת מקור לעניין אפשרות העמדה לדין בעבירה לפי החוק לאיסור הלבנת הון, כך שנוסף על סכנת עמידה בפני קנס בשיעור גבוה (1.1 מיליון ליחיד ו- 2.2 מיליון לתאגיד או פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהושגה עקב השוחד לפי הגבוה ביניהם) עומד נותן השוחד בפני סנקציות מכוח איסור הלבנת הון. כך, תוצרי עבירת מתן השוחד ניתנים לחילוט בהיותם רכוש אסור. בהתחשב בכך שבניגוד לעבר, תשלום סכום כסף אשר מתברר כשוחד אינו ניתן בניכוי כהוצאה לעניין מס הכנסה, עומד הגוף או היחיד המשחד עובד ציבור זר בפני הפסד כספי שיכול לתפוח למימדים אסטרונומים.
שאלה נוספת ביחס לעבירה זו נוגעת לרציונל שבענישת נותן השוחד לעובד הציבור הזר. ענישת השוחד נועדה לשמור על טוהר המינהל הציבורי. זהו אינטרס של המדינה שהמינהל התקין יישמר בה. מעיון בפרק עבירות השוחד שבחוק העונשין, עולה כי למקבל השוחד מיוחסת חומרה רבה מזו המיוחסת לנותן השוחד. בישראל, בעוד נותן השוחד צפוי למאסר של עונש מרבי של 7 שנים, העונש המרבי על קבלת שוחד הוא 10 שנים. משכך, נשאלת השאלה האם במקביל להגשת כתב אישום כנגד נותן השוחד, מוגש כתב אישום גם כנגד מקבל השוחד ומה העונש המרבי הצפוי לו. האפשרות שנותן השוחד יועמד לדין ואילו מקבל השוחד יופטר מאחריות פלילית במדינתו, מעוררת קושי.
מענה לקושי זה ניתן בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין ענישת נותני שוחד לעובדי ציבור במדינות זרות. היא נשענת על אמנת האו"ם נגד שחיתות ואמנת ארגון ה-OECD בדבר המאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. הנימוקים לענישת נותן השוחד לעובד הזר, הם בין היתר שמירה על טוהר מידות ומינהל תקין ברמה הבינלאומית, תוך הצטרפותה של ישראל לרשימת מדינות המפותחות אשר נאבקות בהשחתת המידות בזירה הבינלאומית. להצטרפות זו משמעות בהיבט העסקי והיא מהווה הצהרת כוונות באשר למנגנון ביקורת שהמדינה מחילה על מנת שלא יפעלו בה גורמים אשר מחד גיסא נמנעים מהשחתת המערכת הציבורית בישראל אך מאידך גיסא פועלים להשחתת מערכות ציבוריות זרות. הצהרת כוונות זו נועדה ככל הנראה למנוע מצבים של שוחד מרחוק, ומניעת הפיכתה של ישראל לאכסניה לגורמים עסקיים הנוהגים באופן משחית במדינות זרות שבהן מדיניות ציבורית תקינה היא דבר המוטל בספק.
ימים יגידו האם עבירה זו תיאכף או שמא מדובר במקרה יחיד ויוצא דופן.
הכותב הוא בעלים של שרון נהרי משרד עורכי דין