גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מינואר: תעריף החשמל יעלה ב-3.7% ל-47.25 אגורות לקוט"ש

זאת בעקבות העלייה במחיר הפחם ■ יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל: "צריך להקדים בשנתיים-שלוש את הורדת מחיר הגז מתמר. חברת החשמל היא לקוח העוגן של תמר, בזכותה פותח המאגר"

עובד חברת חשמל / צילום: איל יצהר
עובד חברת חשמל / צילום: איל יצהר

מליאת רשות החשמל החליטה הבוקר (ב') על העלאת תעריף החשמל ב-3.7% מינואר - כך הודיע הבוקר יו"ר רשות החשמל, ד"ר אסף אילת, בכנס תחזיות משק האנרגיה של המכון לאנרגיה וסביבה. "הייתה עלייה של 40%-45% במחיר הפחם בחודשים האחרונים", הסביר אילת את עליית התעריפים והוסיף כי "תעריף ייצור החשמל ירד בצורה מינורית, והתעריף לצרכן עלה בצורה יחסית מדודה, בפרספקטיבה של הירידות שהיו בשנה וחצי האחרונות. זאת התוצאה הסופית של התעריף, שבסוף זה פחות דרמה לאנשים שיושבים פה לעומת התחזיות".

התעריף החדש יהיה 47.26 אגורות לקוט"ש. מתוך התעריף ירד חלקו של מרכיב הייצור ב-0.5%. כדי להגביר את הוודאות במשק ולהגביל את תנודתיות התעריף, החליטה מליאת הרשות כי במהלך שנת 2017 לא יבוצע עדכון תעריף נוסף. העדכון הבא יתבצע בדצמבר 2017 ויחול בשנת 2018, תוך התבססות על מתודולוגיה המתאימה למבנה משק החשמל הנוכחי. 

"הפחם לא רק הורג אותנו", הגיבו בארגון גרינפיס על הודעת ההתייקרות במחיר החשמל, "עכשיו גם נשלם עליו יותר ביוקר. זאת בנוסף לעלות המשקית של הפחם המזהם המוערך במיליארדי שקלים כתוצאה מעלויות חיצוניות, תחלואה, אובדן ימי עבודה ועוד. אנו קוראים לשר האנרגיה יובל שטייניץ להיערך להשבתה מדורגת של תחנת הכוח הפחמית בחדרה, במקביל למעבר לתמהיל נקי ובטוח המבוסס על אנרגיות מתחדשות". 

"פער מחירים רציני"

"מתפתח פער מחירים בין המחירים שמשלמת חברת החשמל על הגז לבין המחירים שמשלמים היצרנים הפרטיים. את העיוות הזה צריך לתקן" - כך אמר בצהריים יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, בנאום שכנס תחזיות משק האנרגיה של מכון האנרגיה והסביבה. 

"כדי להיות הוגן, צריך לומר שיש סעיף בהסכמים שלנו שמאפשר לפתוח את ההסכמים ב-2021", אמר רון-טל. "חברת החשמל צריכה לראות אין משתמשים במנגנון הזה שנתיים-שלוש לפני כן. צריך להזכיר שחברת החשמל היא לקוח העוגן של מאגר תמר. בזכותה פותח המאגר. החברה ביקשה מנגנון שיבטיח שהיא תקבל תמיד את המחיר הנמוך ביותר וזה לא הסתייע. אני חושב שזה בר תיקון".

רון-טל החל את דבריו בחשיבות הביטחון האנרגטי. "האינטרס הכי חשוב הוא הביטחון האנרגטי, אי-אפשר לקחת סיכונים בהקשר הזה. זה אחד ההיבטים הכי חשובים בביטחון הלאומי. נקודת המפתח היא היתירות. היתירות בהולכה של המשאב הזה היא עדיין מאוד נמוכה. אני לא חושב שיכול להיות פחות מזה. אין משהו שיותר נמוך מצינור גז אחד".

רון-טל הדגיש כי משק החשמל יעבור עד 2020 לייצור 80% מהחשמל מגז טבעי. "החלטה שאני חושב שהיא החלטה טובה ודרמטית, היא ההחלטה להקטין את ייצור החשמל מפחם בשליש עד 2022, עם סגירת יחידות 1-4 בחדרה. במדינת ישראל התקבלה החלטה שהיתירות תתבסס לא על גיוון במקורות האנרגיה, אלא על יתירות בהולכת הגז.

"לכן אי-אפשר להפריז בחשיבות פיתוח מאגר לוויתן, שיכלול עוד צינור גז, ולוויתן אינו לבד - יש גם את פיתוח כריש ותנין עם עוד צינור גז. על הבסיס של יתירות המבוססת על כשלושה מאגרים וצינורות לפחות, אנחנו מביאים לידי ביטוי את היתירות הנדרשת המאפשרת לנו לרדת בשימוש בפחם". את פיתוח המאגרים מייחס רון-טל למתווה הגז, שעליו אמר שחשיבותו דרמטית.

"אנחנו מדברים על תשתית חיונית, אולי התשתית הכי חיונית במשק. ככל שהמדינה יותר מודרנית התשתית יותר חיונית. היום אפילו כדי לשתות מים צריך חשמל, פעם המים היו מגיעים מהכינרת והיום 80% ממתקני התפלה שהם צרכני חשמל גדולים".

חלק מהביטחון האנרגטי אמור לדבריו להיות מושג באמצעות הוצאתה של ישראל ממצב של אי אנרגטי. "אני מאוד מאמין שהנחת צינור שיחבר לא רק גז ותקשורת לאירופה, אלא גם חשמל, בסדר גודל של בין 2,000 ל-4,000 מגה-ואט, וזה יקרה בשלב כלשהו. מבחינתי, החיבור לירדן, למרות שהוא חד-כיווני, היה צריך לקרות אתמול".

לקראת סיום דבריו עבר רון-טל לדבר על התחזית שלו לייצור של 80% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2040. "בשנים הקרובות אנחנו נפתח את התחנות הגדולות האחרונות, וההסדרה של 1,000 מגה-ואט אנרגיה סולארית יהיה חלק מהמשולש של הייצור במשק האנרגיה. אנחנו צריכים להגיע לטכנולוגיה שנוכל לייצר חשמל בהיקף מספיק בזמן שיש שמש.

"שנית, האגירה - גם בתחום זה אנחנו בראשית הדרך. אין לנו היום אגירה אמיתית של אנרגיה. הטכנולוגיה הזו תתפתח ב-15 השנים הקרובות, ותאפשר לאגור אנרגיה ולהשתמש בה בזמנים שלא ניתן לייצר אותה מהרוח והשמש. שלישית, הרשת החכמה. לא ניתן לקיים חשמל מבוזר ללא ניהול המשאב הזה באמצעות רשת ותקשורת מתקדמת שמאפשר לווסת להסית ולשנע את החשמל. החשמל הנקי ביותר הוא זה שלא יוצר. להתייעלות האנרגטית יש פוטנציאל של תחנת כוח בינונית".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח־האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית