גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקזיט - לא מילה גסה

תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, חיונית למשק הישראלי

חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס
חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס

בשנת 2016 נרשמה ירידה בהיקף האקזיטים בישראל. לפי דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel, נרשמה אשתקד צניחה משמעותית של 67% בהיקף האקזיטים לעומת 2015 - מ-10.69 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד בלבד.

זו הייתה שנה השנייה ברציפות שבה נרשמת ירידה בשווי האקזיטים, לאחר שב-2014 בוצעו בישראל אקזיטים בסך כולל של 14.85 מיליארד דולר.

מחברי הדוח טוענים כי טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות נהיה עדים להפוגה כלשהי, אך מדגישים כי אין מדובר במשבר או במחסור בכסף בשוק. לפי הבנתי, תופעה זו משקפת אבולוציה טבעית בשוק ההיי-טק הישראלי, שבו יותר ויותר חברות אינן ממהרות לבצע אקזיט ורואות לעצמן אופק ארוך טווח יותר של פעילות.

למרות זאת, עדיין נשמעת לא מעט אמירות של בכירי ההיי-טק והתעשייה, לפיהן על ישראל להתבגר ולהיגמל ממה שהם מכנים "ההתמכרות לאקזיטים", תוך הסטת המאמץ הלאומי להצמחת חברות בשלות ובוגרות, שהן יצרניות של תעסוקה ומבטיחות כי הקניין הרוחני שנוצר כאן לא ייפול לידיים זרות.

בשנים האחרונות נכתבו תלי-תלים של מילים על הצורך בבניית חברות היי-טק משמעותיות, שיגדלו ויתפתחו כדי למצות את הפוטנציאל שלהן, כחלופה לאקזיט מוקדם ומכירה לחברות גלובליות.

ההנחה הרווחת היא שחברה שהגיעה למכירות משמעותיות תתרום הן למשק הישראלי והן למשקיעיה, גם אם האחרונים יצטרכו להמתין עוד מספר שנים עד להפיכתה מסטארט-אפ לחברה גדולה.

הקמת תעשייה בוגרת היא חשובה, ללא ספק, אבל לטעמי יש לנו נטייה לאומית לשפוך את התינוק עם המים.

תעשיית האקזיטים גם היא חשובה מאין כמותה, לא רק משום שהיא מזרימה הון רב למשק הישראלי - אלא גם משום שחלק מהכספים חוזרים למערכת ומזינים את הקמת חברות הסטארט-אפ הבאות.

לממש את ההשקעה

הדיון הנצחי סביב השאלה "אקזיט או צ'ק פוינט ישראלית נוספת" נראה לי מיותר. אנו נזקקים גם לזה וגם לזה. תעשייה טכנולוגית יציבה ובת קיימא זקוקה לצדה למגוון רחב של חברות - קטנות, בינוניות וגדולות - בענפים שונים ובמקטעים מגוונים, בדומה לגוף האדם, למשל, שזקוק למספר מערכות שונות המתקשרות ביניהן ויוצרות ישות אורגנית אחת.

אך מעל הכל, אנו חייבים להכיר את המציאות בה אנו חיים. ראשית, באופן יחסי מעטות הן החברות המסוגלות לבצע את הדרך הקשה שעשתה צ'ק פוינט - ורוב החברות תימכרנה, בשלב זה או אחר בהתפתחותן, לחברות גדולות. קשה מאוד לשרוד לאורך זמן בשוק כה דינמי ואגרסיבי - ניהולית, פיננסית ואנושית.

שנית, יזמים הם אנשים עם חלום ורובם ככולם רוצים לממש את החלום, ואין בכך שום פסול. מה גם שחלקם הופכים בהמשך למשקיעים וליזמים סדרתיים. לכך צריך להוסיף את העובדה שקרנות ההון סיכון, המשקיעות בחברות הסטארט-אפ, נכנסות להשקעה בהן מתוך רצון לקבל תמורה, תשואה, ולכן מדובר במסלול מתכלה המובנה מראש בתוך המערכת.

במאמר מוסגר יצוין כי הסטארט-אפים בישראל זוכים לתשואה יוצאת דופן על ההשקעה. בשנת 2014 הגיעה התשואה הממוצעת על ההשקעה בסטארט-אפים לשיעור של 6.22. כלומר, בממוצע כל דולר שהושקע החזיר מעל 6 דולרים.

לעומת זאת, כשמדברים על חברות ישראליות גדולות, צריך לזכור שהן תיאלצנה להתחרות במגרשם של הגדולים והענקים הגלובליים. מדובר בזירה שיש בה לא מעט קשיים ואתגרים, שאינם תמיד תפורים על מידותיהן הצנועות של חברות ישראליות, שכוחן בחדשנותן אך לא בגודלן ובעוצמתן.

צריך לחזור ולומר, כי יתרונה היחסי של ישראל נעוץ ביכולת לייצר מספר גדול חברות סטארט-אפ חדשות, צעירות ורעבות, אשר כל אחת מהן פועלת במקטע טכנולוגי מסוים וממוקדת בו. סך כל התוצאה הוא מגוון רחב ועצום של חדשנות טכנולוגית.

יותר מזה, המכירה לחברות ענק מבטאת יתרון יחסי ומקור של כוח. החברות הגדולות הן גופים מסורבלים, שמרניים ואיטיים, שמתקשים לייצר את החדשנות בעצמם ולכן נאלצים לרכוש אותה בחוץ - והמקור לכך הוא חברות הסטארט-אפ הישראליות הצעירות.

צריך לומר ביושר - לישראל יש יתרון יחסי עצום בהקמת סטארט-אפים, שיש להעמיקו ולטפחו. לעומת זאת, ביכולת להתמודד עם ענקים אין לה יתרון כזה.

האקזיטים הללו הם גם האחראים - לצד היתרון של ישראל בהון האנושי - לכך שחברות ענק רב-לאומיות פתחו כאן למעלה מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח שבהם מועסקים כ-40 אלף ישראלים, ומספר זה נמצא בעלייה של 2% מדי שנה. מדובר בחברות כגון פייסבוק, גוגל, אפל, מיקרוסופט, IBM, אינטל, HP ועוד.

מרכזי הפיתוח הללו מפוזרים לכל אורכה של הארץ: רבים מהם במרכז, אך יש להם ייצוג גם בפריפריה. הם מכניסים למדינה כסף, מקפיצים את ישראל כיתה מבחינה טכנולוגית ומעניקים רשת ביטחון לעובדים בענף, כאשר הידע הניהולי והטכנולוגי שנצבר בהם זולג לסביבה. והם גם ערוץ מרכזי במשק הישראלי להשקעה במו"פ בסיסי, בייחוד בשיתוף האקדמיה, ולהקמת מערך תומך מחקר של ספקי משנה.

לסיכום, תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, היא חיונית למשק הישראלי ולהבטחת החדשנות הטכנולוגית המקומית. אין פירוש הדבר, כאמור, שאין מקום להצמחת חברות גדולות ובשלות, אך מספרן לא יכול להיות גדול. לאור התועלות הרבות שבה, אין לגנות את תרבות האקזיטים אלא צריך דווקא לטפחה.

ד"ר לוצאטו היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עוד כתבות

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

בזמן המלחמה מול איראן: הבורסה אישרה את המעבר למסחר בימי שישי

לפני כשבועיים החליט דירקטוריון הבורסה על שינוי התקנון - באופן שהמסחר בה יתקיים החל מהשנה הבאה בימים שני עד שישי, במקום ראשון עד חמישי כיום ● IBI: "זהו מהלך חשוב הן בהיבט של חיבור שוק ההון הישראלי והבורסה לני״ע לעולם והן מבחינת בפעילות חבר הבורסה מול הלקוחות" ● איגוד בתי ההשקעות: "מדובר במהלך מורכב הכרוך בשורה של סוגיות רגולטוריות ותפעוליות שטרם הוסדרו"

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

עוזי לוי, מנהל מחקר חו״ל בבנק מזרחי טפחות / צילום: באדיבות מזרחי טפחות

"פוטנציאל לתשואות פנומנליות": מנהל המחקר בבנק שמסמן 3 סקטורים לוהטים

עוזי לוי, מנהל מחקר חו"ל במזרחי טפחות, לא נלחץ מהשיאים בשוק המניות: "זה לא 'הייפ' על ריק — אנחנו נמצאים בראשיתה של מהפכה טכנולוגית" ● למשקיע אגרסיבי הוא ממליץ לשים את הז'יטונים על מניות AI, ענן ומחשוב קוונטי, לצד הסקטור החבוט של אנרגיות מתחדשות

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

משמאל לימין: מייסדי אימג'ין, יהונתן צלח, דין ביתן ושחר פורת / צילום: אייל טואג

גיוס של 23 מיליון דולר לחברת אימג'ין AI בהובלת לארי אליסון

גיוס סבב נוסף בהיקף של 23 מיליון דולר לאימג'ין AI, שפיתחה טכנולוגיה לגילוי מהיר של סרטן, שאותו מוביל, כמו את סבב הגיוס הקודם, מייסד חברת אורקל והמשקיע לארי אליסון ● בעקבות הגיוס הנוכחי, סך ההשקעות בחברה מגיע ל-45 מיליון דולר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: ap, Tsafrir Abayov

בעקבות רפורמת הנשק של בן גביר: כמות התלונות על המשרד לביטחון לאומי גדלו פי 6

רפורמת הנשק של השר בן גביר הביאה לגל של 370 אלף בקשת לרישיון נשק מתחילת המלחמה, שהביאה לעומס בירוקרטי יוצא דופן ● 1,436 תלונות על המשרד לביטחון לאומי הוגשו בשנה החולפת, לעומת 226 תלונות בלבד בשנה שעברה ● רבות מהתלונות הן של חיילים בחזית שלא הצליחו להוציא רישיון נשק אזרחי

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

איתמר בן גביר, עוצמה יהודית בוקר טוב דרום, רדיו דרום, 25.6.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם בשנה שעברה נוספו למשטרה 3,500 שוטרים?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התגאה בהגדלת הכוח המשטרתי, אבל הוא לא הפריד בין הברוטו לנטו ● המשרוקית של גלובס