גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקזיט - לא מילה גסה

תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, חיונית למשק הישראלי

חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס
חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס

בשנת 2016 נרשמה ירידה בהיקף האקזיטים בישראל. לפי דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel, נרשמה אשתקד צניחה משמעותית של 67% בהיקף האקזיטים לעומת 2015 - מ-10.69 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד בלבד.

זו הייתה שנה השנייה ברציפות שבה נרשמת ירידה בשווי האקזיטים, לאחר שב-2014 בוצעו בישראל אקזיטים בסך כולל של 14.85 מיליארד דולר.

מחברי הדוח טוענים כי טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות נהיה עדים להפוגה כלשהי, אך מדגישים כי אין מדובר במשבר או במחסור בכסף בשוק. לפי הבנתי, תופעה זו משקפת אבולוציה טבעית בשוק ההיי-טק הישראלי, שבו יותר ויותר חברות אינן ממהרות לבצע אקזיט ורואות לעצמן אופק ארוך טווח יותר של פעילות.

למרות זאת, עדיין נשמעת לא מעט אמירות של בכירי ההיי-טק והתעשייה, לפיהן על ישראל להתבגר ולהיגמל ממה שהם מכנים "ההתמכרות לאקזיטים", תוך הסטת המאמץ הלאומי להצמחת חברות בשלות ובוגרות, שהן יצרניות של תעסוקה ומבטיחות כי הקניין הרוחני שנוצר כאן לא ייפול לידיים זרות.

בשנים האחרונות נכתבו תלי-תלים של מילים על הצורך בבניית חברות היי-טק משמעותיות, שיגדלו ויתפתחו כדי למצות את הפוטנציאל שלהן, כחלופה לאקזיט מוקדם ומכירה לחברות גלובליות.

ההנחה הרווחת היא שחברה שהגיעה למכירות משמעותיות תתרום הן למשק הישראלי והן למשקיעיה, גם אם האחרונים יצטרכו להמתין עוד מספר שנים עד להפיכתה מסטארט-אפ לחברה גדולה.

הקמת תעשייה בוגרת היא חשובה, ללא ספק, אבל לטעמי יש לנו נטייה לאומית לשפוך את התינוק עם המים.

תעשיית האקזיטים גם היא חשובה מאין כמותה, לא רק משום שהיא מזרימה הון רב למשק הישראלי - אלא גם משום שחלק מהכספים חוזרים למערכת ומזינים את הקמת חברות הסטארט-אפ הבאות.

לממש את ההשקעה

הדיון הנצחי סביב השאלה "אקזיט או צ'ק פוינט ישראלית נוספת" נראה לי מיותר. אנו נזקקים גם לזה וגם לזה. תעשייה טכנולוגית יציבה ובת קיימא זקוקה לצדה למגוון רחב של חברות - קטנות, בינוניות וגדולות - בענפים שונים ובמקטעים מגוונים, בדומה לגוף האדם, למשל, שזקוק למספר מערכות שונות המתקשרות ביניהן ויוצרות ישות אורגנית אחת.

אך מעל הכל, אנו חייבים להכיר את המציאות בה אנו חיים. ראשית, באופן יחסי מעטות הן החברות המסוגלות לבצע את הדרך הקשה שעשתה צ'ק פוינט - ורוב החברות תימכרנה, בשלב זה או אחר בהתפתחותן, לחברות גדולות. קשה מאוד לשרוד לאורך זמן בשוק כה דינמי ואגרסיבי - ניהולית, פיננסית ואנושית.

שנית, יזמים הם אנשים עם חלום ורובם ככולם רוצים לממש את החלום, ואין בכך שום פסול. מה גם שחלקם הופכים בהמשך למשקיעים וליזמים סדרתיים. לכך צריך להוסיף את העובדה שקרנות ההון סיכון, המשקיעות בחברות הסטארט-אפ, נכנסות להשקעה בהן מתוך רצון לקבל תמורה, תשואה, ולכן מדובר במסלול מתכלה המובנה מראש בתוך המערכת.

במאמר מוסגר יצוין כי הסטארט-אפים בישראל זוכים לתשואה יוצאת דופן על ההשקעה. בשנת 2014 הגיעה התשואה הממוצעת על ההשקעה בסטארט-אפים לשיעור של 6.22. כלומר, בממוצע כל דולר שהושקע החזיר מעל 6 דולרים.

לעומת זאת, כשמדברים על חברות ישראליות גדולות, צריך לזכור שהן תיאלצנה להתחרות במגרשם של הגדולים והענקים הגלובליים. מדובר בזירה שיש בה לא מעט קשיים ואתגרים, שאינם תמיד תפורים על מידותיהן הצנועות של חברות ישראליות, שכוחן בחדשנותן אך לא בגודלן ובעוצמתן.

צריך לחזור ולומר, כי יתרונה היחסי של ישראל נעוץ ביכולת לייצר מספר גדול חברות סטארט-אפ חדשות, צעירות ורעבות, אשר כל אחת מהן פועלת במקטע טכנולוגי מסוים וממוקדת בו. סך כל התוצאה הוא מגוון רחב ועצום של חדשנות טכנולוגית.

יותר מזה, המכירה לחברות ענק מבטאת יתרון יחסי ומקור של כוח. החברות הגדולות הן גופים מסורבלים, שמרניים ואיטיים, שמתקשים לייצר את החדשנות בעצמם ולכן נאלצים לרכוש אותה בחוץ - והמקור לכך הוא חברות הסטארט-אפ הישראליות הצעירות.

צריך לומר ביושר - לישראל יש יתרון יחסי עצום בהקמת סטארט-אפים, שיש להעמיקו ולטפחו. לעומת זאת, ביכולת להתמודד עם ענקים אין לה יתרון כזה.

האקזיטים הללו הם גם האחראים - לצד היתרון של ישראל בהון האנושי - לכך שחברות ענק רב-לאומיות פתחו כאן למעלה מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח שבהם מועסקים כ-40 אלף ישראלים, ומספר זה נמצא בעלייה של 2% מדי שנה. מדובר בחברות כגון פייסבוק, גוגל, אפל, מיקרוסופט, IBM, אינטל, HP ועוד.

מרכזי הפיתוח הללו מפוזרים לכל אורכה של הארץ: רבים מהם במרכז, אך יש להם ייצוג גם בפריפריה. הם מכניסים למדינה כסף, מקפיצים את ישראל כיתה מבחינה טכנולוגית ומעניקים רשת ביטחון לעובדים בענף, כאשר הידע הניהולי והטכנולוגי שנצבר בהם זולג לסביבה. והם גם ערוץ מרכזי במשק הישראלי להשקעה במו"פ בסיסי, בייחוד בשיתוף האקדמיה, ולהקמת מערך תומך מחקר של ספקי משנה.

לסיכום, תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, היא חיונית למשק הישראלי ולהבטחת החדשנות הטכנולוגית המקומית. אין פירוש הדבר, כאמור, שאין מקום להצמחת חברות גדולות ובשלות, אך מספרן לא יכול להיות גדול. לאור התועלות הרבות שבה, אין לגנות את תרבות האקזיטים אלא צריך דווקא לטפחה.

ד"ר לוצאטו היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עוד כתבות

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

רחפן של Spear UAV / צילום: Spear UAV

התקיפה באיראן: איזה חימוש משוטט קצר טווח מחזיקה ישראל

אחת מהאפשרויות שעלו היום, היא שישראל תקפה באיראן באמצעות חימוש משוטט של הסטארט-אפ התל אביבי "ספיר" (Spear UAV) - נשק בו היא משתמשת בזירות השונות של מלחמת "חרבות ברזל" ● כך משמש החימוש בעל יכולות AI את ישראל במלחמה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

לא רק בגלל איראן: S&P קנסו את ישראל גם על סימני השאלה בתקציב הביטחון

אם עד לפני התקיפה האיראנית על ישראל עוד הייתה תקווה מסוימת במדינה שהדירוג הגבוה יישמר, זו התמוססה בשבוע האחרון עם התרחבות מפת האיומים ● אלא שלא רק האיומים על ישראל נלקחו בחשבון בהורדת הדירוג ● מה נכתב בין השורות של הודעת S&P והאם ישראל עומדת בפני סכנה של הורדה נוספת?

שכונת עומרים באופקים. 45 דירות בפרויקט של בראל־סלעית בשכונה נמכרו מאז ה־7 באוקטובר / הדמיה: אול אין

הנתונים מגלים שהמסר ברור: התותחים לא עוצרים את המרוץ לדירה

אלפים ממשיכים להאמין בהשקעה בארבעה קירות שעומדים במוקד העימות והסכנה הכי גדולים כרגע במזרח התיכון, ומאות עסקאות נרשמו גם על הגבול עם עזה, בשדרות ובאופקים ● סיבות כלכליות יש, אך יותר מכל, החלום הנדל"ני של עם ישראל עדיין בועט

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו