גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אקזיט - לא מילה גסה

תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, חיונית למשק הישראלי

חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס
חברת צ’ק פוינט / צילום: רויטרס

בשנת 2016 נרשמה ירידה בהיקף האקזיטים בישראל. לפי דו"ח האקזיטים השנתי של פירמת רואי החשבון PwC Israel, נרשמה אשתקד צניחה משמעותית של 67% בהיקף האקזיטים לעומת 2015 - מ-10.69 מיליארד דולר ל-3.5 מיליארד בלבד.

זו הייתה שנה השנייה ברציפות שבה נרשמת ירידה בשווי האקזיטים, לאחר שב-2014 בוצעו בישראל אקזיטים בסך כולל של 14.85 מיליארד דולר.

מחברי הדוח טוענים כי טבעי שלאחר גלי הרכישות של השנים האחרונות נהיה עדים להפוגה כלשהי, אך מדגישים כי אין מדובר במשבר או במחסור בכסף בשוק. לפי הבנתי, תופעה זו משקפת אבולוציה טבעית בשוק ההיי-טק הישראלי, שבו יותר ויותר חברות אינן ממהרות לבצע אקזיט ורואות לעצמן אופק ארוך טווח יותר של פעילות.

למרות זאת, עדיין נשמעת לא מעט אמירות של בכירי ההיי-טק והתעשייה, לפיהן על ישראל להתבגר ולהיגמל ממה שהם מכנים "ההתמכרות לאקזיטים", תוך הסטת המאמץ הלאומי להצמחת חברות בשלות ובוגרות, שהן יצרניות של תעסוקה ומבטיחות כי הקניין הרוחני שנוצר כאן לא ייפול לידיים זרות.

בשנים האחרונות נכתבו תלי-תלים של מילים על הצורך בבניית חברות היי-טק משמעותיות, שיגדלו ויתפתחו כדי למצות את הפוטנציאל שלהן, כחלופה לאקזיט מוקדם ומכירה לחברות גלובליות.

ההנחה הרווחת היא שחברה שהגיעה למכירות משמעותיות תתרום הן למשק הישראלי והן למשקיעיה, גם אם האחרונים יצטרכו להמתין עוד מספר שנים עד להפיכתה מסטארט-אפ לחברה גדולה.

הקמת תעשייה בוגרת היא חשובה, ללא ספק, אבל לטעמי יש לנו נטייה לאומית לשפוך את התינוק עם המים.

תעשיית האקזיטים גם היא חשובה מאין כמותה, לא רק משום שהיא מזרימה הון רב למשק הישראלי - אלא גם משום שחלק מהכספים חוזרים למערכת ומזינים את הקמת חברות הסטארט-אפ הבאות.

לממש את ההשקעה

הדיון הנצחי סביב השאלה "אקזיט או צ'ק פוינט ישראלית נוספת" נראה לי מיותר. אנו נזקקים גם לזה וגם לזה. תעשייה טכנולוגית יציבה ובת קיימא זקוקה לצדה למגוון רחב של חברות - קטנות, בינוניות וגדולות - בענפים שונים ובמקטעים מגוונים, בדומה לגוף האדם, למשל, שזקוק למספר מערכות שונות המתקשרות ביניהן ויוצרות ישות אורגנית אחת.

אך מעל הכל, אנו חייבים להכיר את המציאות בה אנו חיים. ראשית, באופן יחסי מעטות הן החברות המסוגלות לבצע את הדרך הקשה שעשתה צ'ק פוינט - ורוב החברות תימכרנה, בשלב זה או אחר בהתפתחותן, לחברות גדולות. קשה מאוד לשרוד לאורך זמן בשוק כה דינמי ואגרסיבי - ניהולית, פיננסית ואנושית.

שנית, יזמים הם אנשים עם חלום ורובם ככולם רוצים לממש את החלום, ואין בכך שום פסול. מה גם שחלקם הופכים בהמשך למשקיעים וליזמים סדרתיים. לכך צריך להוסיף את העובדה שקרנות ההון סיכון, המשקיעות בחברות הסטארט-אפ, נכנסות להשקעה בהן מתוך רצון לקבל תמורה, תשואה, ולכן מדובר במסלול מתכלה המובנה מראש בתוך המערכת.

במאמר מוסגר יצוין כי הסטארט-אפים בישראל זוכים לתשואה יוצאת דופן על ההשקעה. בשנת 2014 הגיעה התשואה הממוצעת על ההשקעה בסטארט-אפים לשיעור של 6.22. כלומר, בממוצע כל דולר שהושקע החזיר מעל 6 דולרים.

לעומת זאת, כשמדברים על חברות ישראליות גדולות, צריך לזכור שהן תיאלצנה להתחרות במגרשם של הגדולים והענקים הגלובליים. מדובר בזירה שיש בה לא מעט קשיים ואתגרים, שאינם תמיד תפורים על מידותיהן הצנועות של חברות ישראליות, שכוחן בחדשנותן אך לא בגודלן ובעוצמתן.

צריך לחזור ולומר, כי יתרונה היחסי של ישראל נעוץ ביכולת לייצר מספר גדול חברות סטארט-אפ חדשות, צעירות ורעבות, אשר כל אחת מהן פועלת במקטע טכנולוגי מסוים וממוקדת בו. סך כל התוצאה הוא מגוון רחב ועצום של חדשנות טכנולוגית.

יותר מזה, המכירה לחברות ענק מבטאת יתרון יחסי ומקור של כוח. החברות הגדולות הן גופים מסורבלים, שמרניים ואיטיים, שמתקשים לייצר את החדשנות בעצמם ולכן נאלצים לרכוש אותה בחוץ - והמקור לכך הוא חברות הסטארט-אפ הישראליות הצעירות.

צריך לומר ביושר - לישראל יש יתרון יחסי עצום בהקמת סטארט-אפים, שיש להעמיקו ולטפחו. לעומת זאת, ביכולת להתמודד עם ענקים אין לה יתרון כזה.

האקזיטים הללו הם גם האחראים - לצד היתרון של ישראל בהון האנושי - לכך שחברות ענק רב-לאומיות פתחו כאן למעלה מ-300 מרכזי מחקר ופיתוח שבהם מועסקים כ-40 אלף ישראלים, ומספר זה נמצא בעלייה של 2% מדי שנה. מדובר בחברות כגון פייסבוק, גוגל, אפל, מיקרוסופט, IBM, אינטל, HP ועוד.

מרכזי הפיתוח הללו מפוזרים לכל אורכה של הארץ: רבים מהם במרכז, אך יש להם ייצוג גם בפריפריה. הם מכניסים למדינה כסף, מקפיצים את ישראל כיתה מבחינה טכנולוגית ומעניקים רשת ביטחון לעובדים בענף, כאשר הידע הניהולי והטכנולוגי שנצבר בהם זולג לסביבה. והם גם ערוץ מרכזי במשק הישראלי להשקעה במו"פ בסיסי, בייחוד בשיתוף האקדמיה, ולהקמת מערך תומך מחקר של ספקי משנה.

לסיכום, תרבות האקזיטים, שסופגת גינויים כה רחבים, היא חיונית למשק הישראלי ולהבטחת החדשנות הטכנולוגית המקומית. אין פירוש הדבר, כאמור, שאין מקום להצמחת חברות גדולות ובשלות, אך מספרן לא יכול להיות גדול. לאור התועלות הרבות שבה, אין לגנות את תרבות האקזיטים אלא צריך דווקא לטפחה.

ד"ר לוצאטו היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו" וחברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מסמכי אפשטיין

מסמכי אפשטיין: תיבת הפנדורה שמרעידה את העולם העסקי

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

בית המשפט העליון בארה״ב מבטל את המכסים שהטיל טראמפ

המדדים קופצים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● הנפט קרוב לשיא של שישה חודשים - מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● עליות באירופה

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"