גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושר ניהול ייצוגית נגד "תמיר פישמן קרן נדל"ן" בגין ניהול רשלני

56 משקיעים ב"תמיר פישמן קרן נדל"ן" טוענים כי 4 מנהלי הקרן הבטיחו כי כספיהם יפוזרו בין מספר השקעות במזרח אירופה, אולם כל ההון שגויס הושקע בשני פרויקטים כושלים ברומניה ובהונגריה

אלדד תמיר / צילום: יונתן בלום
אלדד תמיר / צילום: יונתן בלום

בית המשפט אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד קרן השקעה בעילה של רשלנות בניהול השקעות. שופטת המחלקה הכלכלית במחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, אישרה בסוף השבוע ל-56 בעלי מניות בחברת "תמיר פישמן קרן נדל"ן" לנהל תביעה ייצוגית בהיקף של 120 מיליון שקל נגד החברה ומנהליה. זאת, בטענה כי התנהלותם הביאה לכך שבעלי המניות איבדו את מרבית ההון שהשקיעו ברכישת המניות.

עיקרה של התביעה מופנה נגד ארבעת המנהלים בחברה: אלדד תמיר, דניאל פישמן, מיכאל לנגר ואמיר לייבוב. באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם וגיל דפני טוענים התובעים, ובראשם יחיאל וצביה שייביץ, כי מנהלי החברה ניצלו את החברה והפכו אותה לכלי לאיסוף כספי המשקיעים בה.

לפי הטענה, המנהלים, תוך הפרת התחייבויותיהם כלפי המשקיעים, איבדו בזמן קצר את מרבית כספי המשקיעים, בעשותם שתי עסקאות בלבד, ברומניה ובהונגריה, ושתיהן כושלות. לטענת התובעים, עסקאות אלה בוצעו ברשלנות ובניגוד להוראות ולהתחייבויות בתשקיף של החברה, ובניגוד למצגים שהוצגו למשקיעים טרם השקיעו אלה את כספם בחברה.

עוד טוענים התובעים כי המנהלים עסקו בעיקר בגביית דמי ניהול בשיעור של מיליוני שקלים בשנה מקופת החברה, כנגד אפס מעשה. "עסקינן במי שהותירו את המשקיעים בחברה מול שוקת שבורה", נטען.

הבטחה לפיזור

תחילתה של הפרשה במחצית שנת 2007, אז יצאה "תמיר פישמן קרן נדל"ן" בהנפקה של מניותיה, שלא באמצעות הבורסה. לפי הנטען, למשקיעים הפוטנציאליים נמסר כי החברה, באמצעות שיתוף-פעולה עם משקיע מקביל בקרן, תעסוק בהשקעות מפוזרות בנדל"ן במדינות היעד, באמצעות בעלי מקצוע, מומחים מן המעלה הראשונה בהשקעות נדל"ן במדינות היעד.

לפי התביעה, המצג שהוצג למשקיעים, בין היתר בחוברת תדמית, היה כי ההשקעות יבוצעו באופן שלא יותר מ-20% מסך ההון שיגויס על-ידי הקרן, יושקע בפרויקט אחד, כך שיובטח פיזור, וכן כי ההשקעות יבוצעו בעיקר במרכזי ערי הבירה של מדינות היעד.

בתביעה צוין כי השקעה של עד 20% מסך ההון בכל פרויקט מבטיחה פיזור סיכונים והקטנת החששות מנפילה בשווי ההשקעות ומושכת משקיעים פוטנציאליים שחפצים להקטין את הסיכון שבהשקעתם. לפי התביעה, המשקיעים שהסתמכו על פיזור זה, הניחו כי מדובר ב-7-10 השקעות שונות.

לפי התביעה, החברה ביצעה ברומניה ובהונגריה שתי השקעות כושלות, שחרגו כל אחת מהמגבלה להשקעה. לטענת התובעים, לא די בכך ששתי ההשקעות היו בסכומים גבוהים בהרבה מ-20% מסך ההון שגויס, הרי ששתי ההשקעות גם לא בוצעו במרכזי הבירות של הונגריה ושל רומניה. בהשקעות אלה, צוין בתביעה, אבד את מרבית הכסף של החברה.

עיכוב במסחר

עוד טוענים המשקיעים כי בחוברת התדמית ובתשקיף היה דגש לכך שהחברה תירשם למסחר בבורסה תוך 12 חודשים ממועד השלמת גיוס הכספים. זאת, כדי לאפשר לכל משקיע, תוך שנה ממועד הסגירה, למכור את המניות.

לטענת התובעים, בניגוד להתחייבות בתשקיף ובניגוד לאמור בחוברת התדמית, מנעו מנהלי הקרן את רישום מניותיה למסחר בבורסה בתוך 12 חודש ממועד הסגירה של התשקיף ודחו אותו בשנה וחצי. התוצאה הייתה, לפי הנטען, שהמשקיעים נגררו להשקעות מסוכנות וספקולטיביות בתקופה קשה, כאשר הם כלואים בחברה מבלי יכולת להיחלץ ממנה.

לפי התביעה, ערך מניות החברה קרס בתקופה שבה נמנע הסחר בהן, בפרט עקב ביצוע עסקאות הרכש הכושלות בהונגריה וברומניה. "תחילת המסחר במניות החברה, כשהתאפשרה, באיחור של שנה וחצי, הביאה מיידית לקיצוץ ערכן של המניות בלמעלה מ-70%. בתקופה זו, עד ליום 6.12.09, שבה נמנע המסחר במניות, איבדו המגרשים בהונגריה ורומניה אחוזים ניכרים מערכם... נוכח ההפסדים הכבדים שנבעו מהפרת התחייבויות שניתנו בתשקיף ומהעסקאות הכושלות שביצעו הנתבעים, הרי שבעת שהתאפשר לתובעים לסחור במניות כבר היה הדבר תיאורטי, וברור כי לא ניתן היה למצוא משקיע נבון שיסכים לרכוש מניות של חברה שכשלה לחלוטין במדיניות ההשקעה".

התובעים טוענים כי החברה ובעלי השליטה בה פעלו בחוסר תום-לב ומשיקולים זרים, כדי למנוע מהתובעים ומשאר בעלי המניות את האפשרות לסחור במניות אותן רכשו ולהקטין בכרך את נזקיהם. לדבריהם, הנתבעים היו חייבים לאפשר לכל מי שחפץ היה בכך למכור את המניות שקנה, לפחות במחיר הרכישה, בטרם שינו ודחו את מועד רישום המניות למסחר.

עוד נטען כי העסקאות שביצעה החברה היו בגדר עסקאות עם בעלי עניין, כאשר המנהלים הם בעלי העניין, הן בחברה והן במשקיע המקביל, והעסקאות בוצעו בלי שהתקבלו האישורים המחייבים לכך מהמוסדות המתחייבים בחברה.

תשתית ראייתית

הנתבעים טענו מנגד כי השקעה אינה נבחנת בחוכמה שלאחר מעשה, לאחר קריסת ההשקעה, אלא בזמן אמת. לדבריהם, החברה הצהירה מראש שבכוונתה להשקיע בהשקעות שהן מסוכנות ואף ספקולטיביות, אך למרבה הצער, עקב משבר הנדל"ן העולמי, ובפרט במזרח אירופה, הסיכון התממש.

"המבקשים לאשר ייצוגית מתעלמים מתוצאותיה הקשות של הקטסטרופה שפקדה את שווקי המניות והנדל"ן העולמיים בכלל, ובמזרח אירופה בפרט", טענו הנתבעים.

בעדותו בבית המשפט הדגיש אחד ממנהלי הקרן את המשבר העולמי ואמר: "זה מראה לך איזה קרקע טובה קנינו. מה לעשות שמה שקרה זה כשל שוק".

השופטת קרת-מאיר אישרה את ניהול הייצוגית, כשהיא מקבלת את מרבית טענות המשקיעים. לדבריה, "בתשקיף של החברה אין ולו סעיף אחד בו נאמר מפורשות כי השקעה בנדל"ן במדינות מזרח אירופה היא השקעה ספקולטיבית, וכי המשקיעים עלולים לאבד את כל כספם".

בנוסף היא דחתה את טענות מנהלי החברה כי המשבר העולמי הוא שגרם לנזק למשקיעים, כשהיא קובעת כי אין לטענה זו "בסיס ראייתי".

השופטת קבעה כי "קיימת תשתית ראייתית לטענה, לפיה מיקום הפרויקט של החברה בהונגריה היה בניגוד למדיניות ההשקעה שהותוותה בתשקיף, בדוחות הכספיים ובפרסומים נוספים". יתרה מזאת, לדבריה, "יש אף בסיס לכאורי למסקנה כי החברה ומנהליה הסתירו את המיקום המדויק של הפרויקט מבעלי המניות".

בית המשפט קבע גם כי "עולה לכאורה כי העסקאות בהונגריה וברומניה היו פעולות מהותיות, חריגות, עסקאות בעלי עניין הנגועות בניגוד עניינים. לכן, בהתאם להוראות חוק החברות, נדרש אישור מיוחד של 3 אורגנים שונים: ועדת ביקורת, דירקטוריון ואסיפת כללית. אולם, ההשקעות אושרו על-ידי הדירקטוריון והוועדה המייעצת בלבד. לפיכך, ניתן לומר כי קמה תשתית ראייתית מספקת בדבר ביצוע עסקאות מהותיות וחריגות בניגוד עניינים עם בעלי עניין".

בנוסף, השופטת פסקה כי בשלב זה של הדיון העמידו המשקיעים תשתית ראייתית ראשונית מספקת גם לטענותיהם בעניין התנהלות הנתבעים בקשר לרישום המניות למסחר.

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום