גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כן להלימות בישראל: לקראת השינויים בתקינה החשבונאית

הבנקים הישראליים מובילים על עמיתיהם האירופיים בהתאמה לדרישות באזל 3 ■ אולם, שינויים עתידיים בתקינה החשבונאית עלולים להציב אתגר בפני המערכת הבנקאית המקומית

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס

דמיינו לעצמכם שיצאתם לתחרות ריצה ארוכה וקשה. לקראת הישורת האחרונה המטרה נראית באופק, אך פתאום היא מתחילה להתרחק, למרחק לא ברור.

נשמע מתסכל? זו התחושה שעמה מתמודדים כיום בנקים בעולם, שכללי באזל 3 חייבו אותם להיכנס לתהליכי צבירת הון והפחתת נכסי סיכון מסיביים בשנים האחרונות, כדי לעמוד ביעדי הלימות ההון המאתגרים.

כיום, מרבית הבנקים באירופה עדיין נאבקים לצבור את ההון הנדרש במלואו. מאידך גיסא, בישראל המצב שונה בתכלית: כל הבנקים הגיעו ליחס הלימות הון ליבה שהפיקוח דורש, ומגדירים יעדי הון מחמירים יותר.

הצלחת הבנקים בישראל בצבירת ההון מרשימה, מאחר שנעשתה תוך יישום הגישה הסטנדרטית בהוראות באזל, הדורשת הקצאת הון גבוהה יותר באופן משמעותי כנגד הסיכונים, בהשוואה למודלים המתקדמים והחסכוניים בהיקף נכסי הסיכון הנדרשים, המיושמים בבנקים הגדולים באירופה.

התהליך בישראל היה כרוך בצמצום צמיחת האשראי העסקי והמשכנתאות (ואגב כך בייקור המשכנתאות), במכירות תיקי אשראי לגופים מוסדיים ובפעולות גידור - שמשמעותן ויתור על רווחים עתידיים, כגון ביטוח ערבויות חוק מכר. כעת הציפיות הן שהבנקים יוכלו להגדיל את צמיחת האשראי וחלוקות דיבידנדים, כגון האישור שניתן לבנק הפועלים להגדיל את הדיבידנד ל-30% מהרווח.

אולם, מעבר לאופק נמצאים שינויים דרמטיים בכללי באזל ובתקינה החשבונאית באחד הנושאים החשובים ביותר בבנקאות - הפרשות להפסדי אשראי - שעלולים לשנות מהותית את יחסי הלימות ההון של הבנקים.

כדי להעריך את צורכי ההון של הבנקים בישראל בטווח הארוך, ראוי לנתח את ההשפעות הצפויות משינויים אלה.

באזל 4 טוב לישראל?

ועדת באזל נמצאת כיום בשלבים מתקדמים של "עדכון" באזל 3, באמצעות החלפת כל כללי הקצאת ההון בגישות הסטנדרטיות (לסיכוני אשראי, שוק ותפעולי) והגדרת מגבלות לחיסכון בהון שבנקים יוכלו להשיג משימוש במודלים מתקדמים לחישוב דרישות ההון, בהשוואה לתוצאות הגישות הסטנדרטיות.

המודלים הפנימיים להקצאת הון לסיכוני אשראי, בגישת "Internal Model Based" (בקיצור - IRB) בהוראות באזל, מאפשרים לבנקים לחשב בעצמם את משקל הסיכון בנכסיהם (שלפיו מחושבת הקצאת ההון), באמצעות אמידת ההסתברות לחדלות פירעון וההפסד שייגרם בעת כשל אשראי של לווים שונים. מאידך גיסא, בגישה הסטנדרטית נעשה שימוש במשקלי סיכון אחידים, שבדרך-כלל גבוהים בהרבה.

בעוד שכללי באזל 3 המקוריים נועדו להגדיל את היקפי ההון בבנקים, מטרת הכללים החדשים היא להגדיל את "משקל נכסי הסיכון הממוצע" בחישוב הלימות ההון בבנקים המשתמשים בגישות מתקדמות, ולצמצם פערים בין המודלים הפנימיים לגישות הסטנדרטיות. השינויים כה רבים ומשמעותיים, שבנקאים בעולם מכנים אותם "באזל 4", למרות שוועדת באזל רואה בהם "כיול מחודש" לבאזל 3.

התוצאה של גידול במשקל הסיכון הממוצע היא עלייה בדרישות ההון. לכן, הפגיעה בבנקים הגדולים באירופה, העושים כאמור שימוש נרחב במודלים פנימיים, צפויה להיות דרמטית, שכן כיום משקל הסיכון הממוצע בבנקים הגדולים באירופה נמוך במיוחד, ונע בין 20% ל-40%.

מודלים להערכת השפעת "באזל 4" ב-100 הבנקים הגדולים באירופה, שנבנו על-ידי זרוע הייעוץ האסטרטגי של PwC, מעריכים שמשקלי הסיכון הממוצעים צפויים לעלות בטווח של 40% עד 65% בהשוואה למצב הקיים, ולהצריך גיוס הון נוסף בטווח שבין 30% ל-50% מההון הקיים, בסכום של יותר מטריליון אירו.

ניתן להעריך כי מדובר בתוצאה קשה מדי, שתפגע אנושות בהיצע האשראי ובצמיחת הכלכלה באירופה. לא בכדי הרגולטורים האירופים יצאו למלחמת חורמה בוועדת באזל, בדרישות להקלות, תוך השמעת איומים שלא יישמו את הכללים החדשים. ניתן להעריך בזהירות כי בכללים הסופיים יבוצעו התאמות, כדי להגיע לתוצאה מתונה יותר.

מאידך גיסא, בישראל, מאחר שממילא נעשה שימוש בגישות הסטנדרטיות בהוראות באזל, בשילוב דרישות הון מחמירות נוספות מבנק ישראל, כגון כריות הון נוספות לסיכונים בתיק המשכנתאות, משקלי הסיכון הממוצעים גבוהים במיוחד, מעל 70% מנכסי הסיכון. ניתן לומר שיעדי "באזל 4" הושגו מראש.

יתרה מכך, נראה שלפחות בתחום סיכון האשראי, שהנו חלק הארי מנכסי הסיכון במאזני הבנקים בישראל, באזל 4 עשוי לשפר את הלימות ההון בבנקים בישראל, מאחר שהוא רגיש יותר לסיכון, ועשוי לאפשר הקצאת הון נמוכה יותר ביחס למצב הקיים. דוגמה מובהקת היא הקצאת ההון לתיקי המשכנתאות, שנקבעת בבאזל 4 בעיקר לפי יחסי ה-LTV (גובה ההלוואה ביחס לשווי הנכס), שהנם שמרניים במיוחד בישראל בהשוואה גלובלית.

מהפכה חשבונאית

התמונה מורכבת יותר בכל הנוגע לעתיד ההפרשות להפסדי אשראי. אחד הלקחים המשמעותיים מהמשבר הפיננסי היה שהבנקים בעולם הפרישו מעט ומאוחר מדי להפסדי אשראי, והציגו בכניסה למשבר שיעורי הפרשות נמוכים, שזינקו בשיא המשבר ופגעו אנושות בהונם.

הסיבה המרכזית הייתה שתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS), וגם כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב (US GAAP), שעודם בתוקף, דורשים להכיר בהפסדי אשראי רק לאחר התרחשות אירוע הפסד (Incurred Loss).

הדוגמה הבולטת ביותר לעיוותים היא הבנק האמריקאי סיטי, שמנייתו ירדה ב-99% במשבר, ושיקפה את ציפיות השוק למחיקת הון הבנק, בעוד שהונו העצמי החשבונאי בדוחות הכספיים כמעט לא נפגע. תופעה כזו לא התרחשה בבנקים בישראל, שלא החזיקו חשיפות דומות לאלה שקרסו בחו"ל.

לכן, החליטו המוסדות לתקינה החשבונאית בארה"ב (FASB) ובאירופה (IASB) לעבור להפרשות להפסדי אשראי "צפויים". המשמעות היא שכבר ביום העמדת האשראי יידרשו הבנקים להכיר באופן מיידי בהפרשה בגובה אומדן ההפסדים הצפויים, ולא יוכלו "להמתין" בעניין זה עד להתרחשות ההפסד בפועל.

ה-FASB הגדיר את השינוי כמהפכה החשבונאית הגדולה ביותר בבנקים ב-40 השנים האחרונות. בתחילת הדרך, השאיפה הייתה ליצור בסיס גלובלי אחיד לחישוב הפרשות להפסדי אשראי, אך הניסיון כשל: לכן, במסגרת התקינה הבינלאומית, תחת IFRS 9, שתיכנס לתוקף בינואר 2018, נדרש להפריש בגין הפסדי אשראי צפויים לתקופה של 12 החודשים הקרובים, ורק אם חלה הידרדרות באיכות האשראי, או שהתרחש אירוע הפסד, נדרש לחשב הפסדים צפויים לאורך כל תקופת האשראי.

מאידך גיסא, בתקינה האמריקאית, 01-ASU 2016 ו-ASU 2016-13, שתיכנס לתוקף בינואר 2020, נדרש להפריש בגין הפסדי אשראי צפויים לכל תקופת האשראי.

בבנקים בישראל צופים שהפיקוח על הבנקים ידרוש ליישם את התקינה האמריקאית, במועד ובאופן שטרם נקבעו. המשמעות היא מורכבות גבוהה בהרבה באומדן ההפרשות, וצפי להפרשות מהירות וגבוהות יותר בהשוואה לאירופה ולמצב כיום.

באומדן ההפרשות יידרש להביא בחשבון מידע היסטורי ותנאים נוכחיים, ולבצע תחזיות סבירות לגבי העתיד, ולהתחשב במגוון תרחישים.

גורמים בכירים בבנקים באירופה מתלוננים רבות על מורכבות רבה ועל חוסר הנחיות מספקות בתקינה החשבונאית, שאינה מציעה מודלים מומלצים לחישוב ההפסדים הצפויים. צפוי כי לבחירת המודלים והמתודולוגיות בכל בנק תהיה השפעה רבה על תוצאות ההפרשות להפסדי אשראי, ושתיווצר שונות משמעותית בשיעורי ההפרשות בין הבנקים.

עבור הבנקים בישראל האתגר צפוי להיות גדול יותר באופן משמעותי בהשוואה לבנקים באירופה, וליצור דילמות מורכבות באשר למתודולוגיות אפשריות להערכת ההפסדים הצפויים, החל מרמת הנתונים שבהם ייעשה שימוש ועד לפרמטרים שהמודלים ינסו לאמוד.

בעוד שהבנקים המובילים באירופה בעיקר מבצעים התאמות (מורכבות) למודלים קיימים, המשמשים כמודלים מתקדמים בבאזל, לבנקים בישראל, המיישמים את הגישה הסטנדרטית כאמור, אין מודלים פנימיים מתקדמים מתוקפים רגולטורית. לכן, צפוי שיהיה עליהם לבצע עבודת פיתוח מודלים ומערכות תשתיות, שתצריך השקעת משאבים משמעותית ותקופת היערכות ארוכה.

נוסף על כך, הקושי בפיתוח מודלים להערכת ההפסד הצפוי לאורך כל חיי האשראי, שצפויים להידרש בישראל לפי התקינה האמריקאית, גבוה משמעותית ביחס לפיתוח מודלים להערכת הפסדים לשנה אחת בלבד, כנדרש באירופה, במיוחד לגבי אשראי ארוך-טווח.

מהי ההשפעה הצפויה?

מוקדם להעריך את השפעות התקינה האמריקאית, שרק הושלמה לאחרונה, על שיעורי ההפרשות. בפרט, קשה להעריך את ההשפעה בישראל לאור המתודולוגיה "הייחודית" בישראל לחישוב ההפרשה הקבוצתית, ומאחר שלא ברור מתי ואילו התאמות יחליט הפיקוח על הבנקים לנקוט לקראת יישום התקינה החדשה.

נקודת הייחוס העיקרית כיום לאומדן ההשפעות הנה אומדנים מיישום IFRS 9 באירופה: סקר של ה-"European Banking Authority" (בקיצור - EBA), שפורסם בנובמבר, צופה גידול ממוצע של 30% בהפרשות בבנקים, בעוד שיו"ר ה-IASB צופה גידול של35%.

אולם הסתמכות על הערכות אלה עלולה להטעות: ראשית, סקר ה-EBA מציין שבבנקים המשתמשים בגישות הסטנדרטיות להקצאת ההון, כמו בישראל, ההפרשות עלולות לגדול ב-100% ויותר.

הסיבה לכך היא שהבנקים המשתמשים בגישת IRB, נדרשים כבר כיום לאמוד את ההפסדים הצפויים להפסדי אשראי, ונהנים מהקלות ב-IFRS 9 - אם ההפרשות תחת ה-IRB עולות על ההפסדים הצפויים תחת התקינה החשבונאית. מאידך גיסא, בבנקים המיישמים את הגישה הסטנדרטית, אין כיום חישוב של הפסדים צפויים, ואין אפשרות ליהנות מהקלות אלה.

שנית, ההערכות הכמותיות שצוינו הן לפי ה-IFRS, בעוד שהתקינה בארה"ב, שצפוי שתיושם בישראל כאמור, מחמירה יותר בשל הצורך להפריש להפסדים צפויים לאורך כל חיי האשראי, ולא רק ל-12 חודשים.

גורמים שונים בבנקים באירופה, הנערכים ליישום IFRS 9, ציינו שאילו היו נדרשים לחשב הפרשות לכל תקופת האשראי, היה נוצר גידול דרמטי בהרבה בהפרשות.

מבחינת ההשפעה על הון הבנקים בישראל, נראה שגם כאן ישנו מקום לאופטימיות. התקינה תיושם עוד מספר שנים, כך שיתאפשר לבנקים לצבור הון נוסף. נוסף על כך, ועדת באזל נמצאת בשלבי התייעצויות לגבי פריסת השפעת התקינה החשבונאית החדשה על ההון הרגולטורי של הבנקים לאורך מספר שנים. גורם נוסף שיש להביא בחשבון הוא, שעלייה בהפרשות הספציפיות בתקינה החדשה עשויה להצדיק הפחתת ההפרשות הכלליות במאזני הבנקים בישראל.

הערכות ראשוניות שביצענו ב-PwC לגבי ההשפעות על הון הבנקים בישראל מלמדות שגם אילו יתרחש היום גידול של 30% בהפרשות במאזני הבנקים, בדומה לממוצע באירופה, מרבית הבנקים יישארו עם עודפי הון.

הנחה מחמירה יותר של הכפלת ההפרשות במאזני הבנקים מורידה את הבנקים מתחת ליעדי ההון הנדרשים, בטווח הנע בין 0.3% ל-1%, פערים שניתן לסגור ללא השפעה עסקית מהותית ביישום מדורג ארוך-טווח.

לסיכום, גם בראייה צופה פני עתיד, המביאה בחשבון שינויים רגולטוריים וחשבונאיים, נראה כי הבנקים בישראל נהנים מיחסי הון יציבים, המציבים אותם במצב טוב משמעותית ביחס למקביליהם באירופה, וצפויים לתמוך בצמיחה עסקית חזקה יותר ובמכפילי הון גבוהים יותר מבעבר. לפעמים, הדשא של השכן ירוק פחות, גם אם הוא גר בשכונה טובה יותר.

■ הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

יחסי הלימות ההון בבנקים בישראל

עוד כתבות

ניצן גולדברג, משנה למנכ''ל ומנהל אגף סחר ושיווק קבוצת שופרסל / צילום: יח''צ

עזיבה שלישית בתוך חודש: המשנה למנכ"ל שופרסל הודיע על התפטרות

ניצן גולדברג, המשנה למנכ"ל ומנהל אגף סחר ושיווק בשופרסל, הודיע על עזיבתו ● מדובר בבכיר השלישי שעוזב את הקבוצה לאחר ההשתלטות של האחים אמיר, אחרי שסמנכ"לית התקשורת התאגידית וסמנכ"לית משאבי האנוש הודיעו גם הן על סיום תפקידן

קתי ווד / צילום: Reuters, Hugo Amaral/SOPA Images

קרנות 'ארק' הפופולריות של קתי ווד שוקעות במהירות

המשקיעים משכו השנה 2.2 מיליארד דולר מהקרנות הפעילות של ARK השנה, יותר מהתזרים של כל 2023

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

עוד עלייה במחירי הדלק / צילום: איל יצהר

מתקרב ל-8 שקלים לליטר: מחיר הדלק יעלה בחצות

הדלק שוב מתייקר ומתקרב לשיא כל הזמנים: 7.90 שקלים לליטר - עלייה של 18 אגורות לעומת מחירו באפריל ● במצטבר, מתחילת שנת 2024 עלה מחיר ליטר בנזין ב-96 אגורות ● מעבר לתנודות במחירי הנפט ושער הדולר, סיבה נוספת לקפיצת המחירים היא החלטת שר האוצר סמוטריץ' להחזיר את מס הבלו על הדלק לרמתו המלאה

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

מטה אמזון. זונחת חוזים למשרדים או אינה מחדשת אותם / צילום: Shutterstock, Tada Images

ענקיות הטק מצמצמות שטחים, וזו מכה נוספת לנדל"ן המניב

הצמצום הזה מהווה ניגוד חריף לאחר שנים שבהן החברות רק הגדילו את השטחים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

המתיחות בין טורקיה לישראל והשחקנית המפתיעה שתשנה את כללי המשחק

הגבלת הייצוא מטורקיה מוסיפה אש למדורת היחסים שלה מול ישראל ● עם נשיא שמקורב הן לנתניהו והן לארדואן, ייתכן כי הפתרון למשבר טמון באזרבייג'ן ● ישראל היא ספקית אמל"ח קריטית לאזרבייג'ן, שמצידה מספקת לנו נפט, ואילו הדבר האחרון שירצה ארדואן הוא לפגוע באינטרסים של ידידו הקרוב ● גלובס נכנס מאחורי הקלעים של היחסים המתוחים

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבית הלבן: ביידן חזר על עמדתו הברורה בנוגע לרפיח

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

נתן חץ / צילום: תמר מצפי

אלוני חץ רושמת עוד הפסדי שיערוך של 400 מיליון שקל

בשנה וחצי האחרונות מניית אלוני חץ איבדה כ-60% מערכה, כשהחברה רושמת הפסדי שיערוך של יותר מ-3 מיליארד שקל

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

דרכון ישראלי / צילום: Shutterstock

מהיום: אפשר לחדש דרכון ותעודת זהות באינטרנט. כך זה יעבוד

לאחר שבשנה שעברה נרשמו "פקקים" חסרי תקדים בדרך להנפקת דרכונים ותעודות זהות, חוק חדש שנכנס לתוקף מאפשר לבצע את התהליך באופן מקוון ● כיצד זה יעבוד, ולמי הדבר יתאפשר? ● גלובס עושה סדר

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא הגיע לגיל 55. ואז הקים את החברה החשובה ביותר בעולם

מוריס צ'אנג צבר עשורים של ניסיון לפני שהקים עסק שהפך חיוני לכלכלה הגלובלית ● מה יכולים ללמוד ממנו יזמים אחרים בגיל העמידה?

וושינגטון. מעמד משפטי מיוחד

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה. זו הסיבה

רק שבעה מתוך 1,000 הבניינים הגבוהים בעולם נמצאים באירופה ● אתונה, פריז, רומא ואחרות מגבילות את גובה הבנייה כדי לשמור על הנוף ● איך זה עובד ומהם יוצאי הדופן?

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

מפגין מניף שלט עם ''מהפכת אינתיפאדה'' בוושינגטון. תמיכות מפורשות באלימות / צילום: Associated Press, Lindsey Wasson

"אינתיפאדה עולמית" מתפשטת בקמפוסים של ארה"ב, אבל היא עשויה לחזק דווקא את הימין

זה מה שקרה למחאות הענק נגד מלחמת וייטנאם ולמרד הסטודנטים בצרפת לפני 60 שנה ● התנועה הנוכחית מעתיקה בהצלחה גוברת את דפוסי הפעולה של המאבק נגד אפרטהייד לפני 40 שנה ● ישראל הופכת למנוף של שינוי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מה יכולים אנשים בגיל העמידה לעשות עכשיו כדי למנוע דמנציה בעתיד

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים יותר כאשר אתם מתבגרים

רכבים ליצוא בנמל בסין / צילום: Reuters

מהפך: יצוא המכוניות מסין לישראל התרסק ברבעון הראשון

ברבעון הראשון של 2024, יצוא הרכבים החשמליים הסיניים לישראל התכווץ ב-51%, כך לפי נתונים שפרסם המכס בסין. אלו הסיבות לכך ● קבוצת ב.מ.וו חשפה חשמלית חדשה של המותג "מיני", XPENG מתחילה לייצא קרוס־אובר חשמלי חדש ו־DAYUN משיקה סדאן גדולה ומפוארת - וכל אלו יגיעו לישראל עוד השנה ● השבוע בענף הרכב