גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כן להלימות בישראל: לקראת השינויים בתקינה החשבונאית

הבנקים הישראליים מובילים על עמיתיהם האירופיים בהתאמה לדרישות באזל 3 ■ אולם, שינויים עתידיים בתקינה החשבונאית עלולים להציב אתגר בפני המערכת הבנקאית המקומית

הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס
הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) בבאזל / צילום: רויטרס

דמיינו לעצמכם שיצאתם לתחרות ריצה ארוכה וקשה. לקראת הישורת האחרונה המטרה נראית באופק, אך פתאום היא מתחילה להתרחק, למרחק לא ברור.

נשמע מתסכל? זו התחושה שעמה מתמודדים כיום בנקים בעולם, שכללי באזל 3 חייבו אותם להיכנס לתהליכי צבירת הון והפחתת נכסי סיכון מסיביים בשנים האחרונות, כדי לעמוד ביעדי הלימות ההון המאתגרים.

כיום, מרבית הבנקים באירופה עדיין נאבקים לצבור את ההון הנדרש במלואו. מאידך גיסא, בישראל המצב שונה בתכלית: כל הבנקים הגיעו ליחס הלימות הון ליבה שהפיקוח דורש, ומגדירים יעדי הון מחמירים יותר.

הצלחת הבנקים בישראל בצבירת ההון מרשימה, מאחר שנעשתה תוך יישום הגישה הסטנדרטית בהוראות באזל, הדורשת הקצאת הון גבוהה יותר באופן משמעותי כנגד הסיכונים, בהשוואה למודלים המתקדמים והחסכוניים בהיקף נכסי הסיכון הנדרשים, המיושמים בבנקים הגדולים באירופה.

התהליך בישראל היה כרוך בצמצום צמיחת האשראי העסקי והמשכנתאות (ואגב כך בייקור המשכנתאות), במכירות תיקי אשראי לגופים מוסדיים ובפעולות גידור - שמשמעותן ויתור על רווחים עתידיים, כגון ביטוח ערבויות חוק מכר. כעת הציפיות הן שהבנקים יוכלו להגדיל את צמיחת האשראי וחלוקות דיבידנדים, כגון האישור שניתן לבנק הפועלים להגדיל את הדיבידנד ל-30% מהרווח.

אולם, מעבר לאופק נמצאים שינויים דרמטיים בכללי באזל ובתקינה החשבונאית באחד הנושאים החשובים ביותר בבנקאות - הפרשות להפסדי אשראי - שעלולים לשנות מהותית את יחסי הלימות ההון של הבנקים.

כדי להעריך את צורכי ההון של הבנקים בישראל בטווח הארוך, ראוי לנתח את ההשפעות הצפויות משינויים אלה.

באזל 4 טוב לישראל?

ועדת באזל נמצאת כיום בשלבים מתקדמים של "עדכון" באזל 3, באמצעות החלפת כל כללי הקצאת ההון בגישות הסטנדרטיות (לסיכוני אשראי, שוק ותפעולי) והגדרת מגבלות לחיסכון בהון שבנקים יוכלו להשיג משימוש במודלים מתקדמים לחישוב דרישות ההון, בהשוואה לתוצאות הגישות הסטנדרטיות.

המודלים הפנימיים להקצאת הון לסיכוני אשראי, בגישת "Internal Model Based" (בקיצור - IRB) בהוראות באזל, מאפשרים לבנקים לחשב בעצמם את משקל הסיכון בנכסיהם (שלפיו מחושבת הקצאת ההון), באמצעות אמידת ההסתברות לחדלות פירעון וההפסד שייגרם בעת כשל אשראי של לווים שונים. מאידך גיסא, בגישה הסטנדרטית נעשה שימוש במשקלי סיכון אחידים, שבדרך-כלל גבוהים בהרבה.

בעוד שכללי באזל 3 המקוריים נועדו להגדיל את היקפי ההון בבנקים, מטרת הכללים החדשים היא להגדיל את "משקל נכסי הסיכון הממוצע" בחישוב הלימות ההון בבנקים המשתמשים בגישות מתקדמות, ולצמצם פערים בין המודלים הפנימיים לגישות הסטנדרטיות. השינויים כה רבים ומשמעותיים, שבנקאים בעולם מכנים אותם "באזל 4", למרות שוועדת באזל רואה בהם "כיול מחודש" לבאזל 3.

התוצאה של גידול במשקל הסיכון הממוצע היא עלייה בדרישות ההון. לכן, הפגיעה בבנקים הגדולים באירופה, העושים כאמור שימוש נרחב במודלים פנימיים, צפויה להיות דרמטית, שכן כיום משקל הסיכון הממוצע בבנקים הגדולים באירופה נמוך במיוחד, ונע בין 20% ל-40%.

מודלים להערכת השפעת "באזל 4" ב-100 הבנקים הגדולים באירופה, שנבנו על-ידי זרוע הייעוץ האסטרטגי של PwC, מעריכים שמשקלי הסיכון הממוצעים צפויים לעלות בטווח של 40% עד 65% בהשוואה למצב הקיים, ולהצריך גיוס הון נוסף בטווח שבין 30% ל-50% מההון הקיים, בסכום של יותר מטריליון אירו.

ניתן להעריך כי מדובר בתוצאה קשה מדי, שתפגע אנושות בהיצע האשראי ובצמיחת הכלכלה באירופה. לא בכדי הרגולטורים האירופים יצאו למלחמת חורמה בוועדת באזל, בדרישות להקלות, תוך השמעת איומים שלא יישמו את הכללים החדשים. ניתן להעריך בזהירות כי בכללים הסופיים יבוצעו התאמות, כדי להגיע לתוצאה מתונה יותר.

מאידך גיסא, בישראל, מאחר שממילא נעשה שימוש בגישות הסטנדרטיות בהוראות באזל, בשילוב דרישות הון מחמירות נוספות מבנק ישראל, כגון כריות הון נוספות לסיכונים בתיק המשכנתאות, משקלי הסיכון הממוצעים גבוהים במיוחד, מעל 70% מנכסי הסיכון. ניתן לומר שיעדי "באזל 4" הושגו מראש.

יתרה מכך, נראה שלפחות בתחום סיכון האשראי, שהנו חלק הארי מנכסי הסיכון במאזני הבנקים בישראל, באזל 4 עשוי לשפר את הלימות ההון בבנקים בישראל, מאחר שהוא רגיש יותר לסיכון, ועשוי לאפשר הקצאת הון נמוכה יותר ביחס למצב הקיים. דוגמה מובהקת היא הקצאת ההון לתיקי המשכנתאות, שנקבעת בבאזל 4 בעיקר לפי יחסי ה-LTV (גובה ההלוואה ביחס לשווי הנכס), שהנם שמרניים במיוחד בישראל בהשוואה גלובלית.

מהפכה חשבונאית

התמונה מורכבת יותר בכל הנוגע לעתיד ההפרשות להפסדי אשראי. אחד הלקחים המשמעותיים מהמשבר הפיננסי היה שהבנקים בעולם הפרישו מעט ומאוחר מדי להפסדי אשראי, והציגו בכניסה למשבר שיעורי הפרשות נמוכים, שזינקו בשיא המשבר ופגעו אנושות בהונם.

הסיבה המרכזית הייתה שתקני הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS), וגם כללי החשבונאות המקובלים בארה"ב (US GAAP), שעודם בתוקף, דורשים להכיר בהפסדי אשראי רק לאחר התרחשות אירוע הפסד (Incurred Loss).

הדוגמה הבולטת ביותר לעיוותים היא הבנק האמריקאי סיטי, שמנייתו ירדה ב-99% במשבר, ושיקפה את ציפיות השוק למחיקת הון הבנק, בעוד שהונו העצמי החשבונאי בדוחות הכספיים כמעט לא נפגע. תופעה כזו לא התרחשה בבנקים בישראל, שלא החזיקו חשיפות דומות לאלה שקרסו בחו"ל.

לכן, החליטו המוסדות לתקינה החשבונאית בארה"ב (FASB) ובאירופה (IASB) לעבור להפרשות להפסדי אשראי "צפויים". המשמעות היא שכבר ביום העמדת האשראי יידרשו הבנקים להכיר באופן מיידי בהפרשה בגובה אומדן ההפסדים הצפויים, ולא יוכלו "להמתין" בעניין זה עד להתרחשות ההפסד בפועל.

ה-FASB הגדיר את השינוי כמהפכה החשבונאית הגדולה ביותר בבנקים ב-40 השנים האחרונות. בתחילת הדרך, השאיפה הייתה ליצור בסיס גלובלי אחיד לחישוב הפרשות להפסדי אשראי, אך הניסיון כשל: לכן, במסגרת התקינה הבינלאומית, תחת IFRS 9, שתיכנס לתוקף בינואר 2018, נדרש להפריש בגין הפסדי אשראי צפויים לתקופה של 12 החודשים הקרובים, ורק אם חלה הידרדרות באיכות האשראי, או שהתרחש אירוע הפסד, נדרש לחשב הפסדים צפויים לאורך כל תקופת האשראי.

מאידך גיסא, בתקינה האמריקאית, 01-ASU 2016 ו-ASU 2016-13, שתיכנס לתוקף בינואר 2020, נדרש להפריש בגין הפסדי אשראי צפויים לכל תקופת האשראי.

בבנקים בישראל צופים שהפיקוח על הבנקים ידרוש ליישם את התקינה האמריקאית, במועד ובאופן שטרם נקבעו. המשמעות היא מורכבות גבוהה בהרבה באומדן ההפרשות, וצפי להפרשות מהירות וגבוהות יותר בהשוואה לאירופה ולמצב כיום.

באומדן ההפרשות יידרש להביא בחשבון מידע היסטורי ותנאים נוכחיים, ולבצע תחזיות סבירות לגבי העתיד, ולהתחשב במגוון תרחישים.

גורמים בכירים בבנקים באירופה מתלוננים רבות על מורכבות רבה ועל חוסר הנחיות מספקות בתקינה החשבונאית, שאינה מציעה מודלים מומלצים לחישוב ההפסדים הצפויים. צפוי כי לבחירת המודלים והמתודולוגיות בכל בנק תהיה השפעה רבה על תוצאות ההפרשות להפסדי אשראי, ושתיווצר שונות משמעותית בשיעורי ההפרשות בין הבנקים.

עבור הבנקים בישראל האתגר צפוי להיות גדול יותר באופן משמעותי בהשוואה לבנקים באירופה, וליצור דילמות מורכבות באשר למתודולוגיות אפשריות להערכת ההפסדים הצפויים, החל מרמת הנתונים שבהם ייעשה שימוש ועד לפרמטרים שהמודלים ינסו לאמוד.

בעוד שהבנקים המובילים באירופה בעיקר מבצעים התאמות (מורכבות) למודלים קיימים, המשמשים כמודלים מתקדמים בבאזל, לבנקים בישראל, המיישמים את הגישה הסטנדרטית כאמור, אין מודלים פנימיים מתקדמים מתוקפים רגולטורית. לכן, צפוי שיהיה עליהם לבצע עבודת פיתוח מודלים ומערכות תשתיות, שתצריך השקעת משאבים משמעותית ותקופת היערכות ארוכה.

נוסף על כך, הקושי בפיתוח מודלים להערכת ההפסד הצפוי לאורך כל חיי האשראי, שצפויים להידרש בישראל לפי התקינה האמריקאית, גבוה משמעותית ביחס לפיתוח מודלים להערכת הפסדים לשנה אחת בלבד, כנדרש באירופה, במיוחד לגבי אשראי ארוך-טווח.

מהי ההשפעה הצפויה?

מוקדם להעריך את השפעות התקינה האמריקאית, שרק הושלמה לאחרונה, על שיעורי ההפרשות. בפרט, קשה להעריך את ההשפעה בישראל לאור המתודולוגיה "הייחודית" בישראל לחישוב ההפרשה הקבוצתית, ומאחר שלא ברור מתי ואילו התאמות יחליט הפיקוח על הבנקים לנקוט לקראת יישום התקינה החדשה.

נקודת הייחוס העיקרית כיום לאומדן ההשפעות הנה אומדנים מיישום IFRS 9 באירופה: סקר של ה-"European Banking Authority" (בקיצור - EBA), שפורסם בנובמבר, צופה גידול ממוצע של 30% בהפרשות בבנקים, בעוד שיו"ר ה-IASB צופה גידול של35%.

אולם הסתמכות על הערכות אלה עלולה להטעות: ראשית, סקר ה-EBA מציין שבבנקים המשתמשים בגישות הסטנדרטיות להקצאת ההון, כמו בישראל, ההפרשות עלולות לגדול ב-100% ויותר.

הסיבה לכך היא שהבנקים המשתמשים בגישת IRB, נדרשים כבר כיום לאמוד את ההפסדים הצפויים להפסדי אשראי, ונהנים מהקלות ב-IFRS 9 - אם ההפרשות תחת ה-IRB עולות על ההפסדים הצפויים תחת התקינה החשבונאית. מאידך גיסא, בבנקים המיישמים את הגישה הסטנדרטית, אין כיום חישוב של הפסדים צפויים, ואין אפשרות ליהנות מהקלות אלה.

שנית, ההערכות הכמותיות שצוינו הן לפי ה-IFRS, בעוד שהתקינה בארה"ב, שצפוי שתיושם בישראל כאמור, מחמירה יותר בשל הצורך להפריש להפסדים צפויים לאורך כל חיי האשראי, ולא רק ל-12 חודשים.

גורמים שונים בבנקים באירופה, הנערכים ליישום IFRS 9, ציינו שאילו היו נדרשים לחשב הפרשות לכל תקופת האשראי, היה נוצר גידול דרמטי בהרבה בהפרשות.

מבחינת ההשפעה על הון הבנקים בישראל, נראה שגם כאן ישנו מקום לאופטימיות. התקינה תיושם עוד מספר שנים, כך שיתאפשר לבנקים לצבור הון נוסף. נוסף על כך, ועדת באזל נמצאת בשלבי התייעצויות לגבי פריסת השפעת התקינה החשבונאית החדשה על ההון הרגולטורי של הבנקים לאורך מספר שנים. גורם נוסף שיש להביא בחשבון הוא, שעלייה בהפרשות הספציפיות בתקינה החדשה עשויה להצדיק הפחתת ההפרשות הכלליות במאזני הבנקים בישראל.

הערכות ראשוניות שביצענו ב-PwC לגבי ההשפעות על הון הבנקים בישראל מלמדות שגם אילו יתרחש היום גידול של 30% בהפרשות במאזני הבנקים, בדומה לממוצע באירופה, מרבית הבנקים יישארו עם עודפי הון.

הנחה מחמירה יותר של הכפלת ההפרשות במאזני הבנקים מורידה את הבנקים מתחת ליעדי ההון הנדרשים, בטווח הנע בין 0.3% ל-1%, פערים שניתן לסגור ללא השפעה עסקית מהותית ביישום מדורג ארוך-טווח.

לסיכום, גם בראייה צופה פני עתיד, המביאה בחשבון שינויים רגולטוריים וחשבונאיים, נראה כי הבנקים בישראל נהנים מיחסי הון יציבים, המציבים אותם במצב טוב משמעותית ביחס למקביליהם באירופה, וצפויים לתמוך בצמיחה עסקית חזקה יותר ובמכפילי הון גבוהים יותר מבעבר. לפעמים, הדשא של השכן ירוק פחות, גם אם הוא גר בשכונה טובה יותר.

■ הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

יחסי הלימות ההון בבנקים בישראל

עוד כתבות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים