בית משפט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
לכל אדם גיליון רישום פלילי. גיליון רישום פלילי של אדם מכיל בדרך כלל 3 קטגוריות - קטגוריית הרשעות בדין, קטגורית תיקים תלויים ועומדים וקטגוריית תיקים סגורים. אם מדובר באדם שמעולם לא נחקר במשטרה, גיליון רישום הפלילי שלו יסתכם בפחות מחצי עמוד אשר יפרט כי אין לאותו אדם הרשעות, תיקים פתוחים או תיקים סגורים. לרישום אודות תיקים סגורים ותיקים תלויים ועומדים השפעה מועטה, אם כי לא מבוטלת, על העתיד התעסוקתי של בעל הרישום שכן עד שלא הורשע אדם בעבירה עומדת לו החזקה כי הוא חף מפשע ולא ביצע כל עבירה. מנגד, להרשעה בדין יש השפעה ישירה ולעיתים הרסנית על יכולתו של המורשע להיות מועסק במגוון רחב של משרות. גם לעיתוי של ההרשעה משמעות מבחינת בעל הרישום. נער המורשע טרם גיוסו עלול להיתקל בסירוב של הצבא לגייסו עקב ההרשעה.
אדם אשר מועסק במקום עבודה שאינו מקבל לשורותיו מועמדים בעלי עבר פלילי. אדם אשר סיים לימודיו בתחום הדורש רישיון עיסוק כגון עריכת דין, ראיית חשבון וכדומה, עלול למצוא עצמו מסורב לעסוק בתחום אותו למד או לחילופין במידה שכבר קיבל רישיון עיסוק, עלול להישלל רישיונו והוא ימצא עצמו ללא לעסוק בתחום אותו למד. מפאת העובדה כי גיליון ההרשעות אינו מבחין בין הרשעה בעבירות קלות לבין הרשעה בעבירות חמורות, קיימת אפשרות אשר מצויה בידיו של בית המשפט והיא לקבוע כי אדם עבר עבירה אולם לצד זאת לא יורשע ועצם העובדה כי הוכח שעבר עבירה לא תירשם בגיליון הרשעותיו ולא תשפיע על עתידו התעסוקתי.
הכלל אשר נקבע על ידי בית המשפט העליון בתיק תמר כתב נ' מדינת ישראל הוא כי כאשר הוכח שאדם עבר עבירה, הוא יורשע והרשעה זו תהיה חקוקה על גיליון הרשעותיו עד מחיקה כעבור מספר רב של שנים. על מנת לחרוג מהכלל, על אותו אדם לעמוד בשני קריטריונים מרכזיים. ראשית, עליו להוכיח כי העבירה שעבר היא בדרגת חומרה קלה. שנית, עליו להוכיח כי הוא עושה מאמצים להשתקם מדרכו הפסולה ומדובר במעידה חד פעמית או לחילופין בדפוס שלילי אשר מטופל בהצלחה וכי כתוצאה מההרשעה ייגרם לו נזק תעסוקתי קונקרטי אשר יש ביכולתו להצביע עליו. בפסק הדין הותוו שיקולים מפורטים המנחים את בית המשפט בעת שהוא דן בשאלת אי ההרשעה:
"א) האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם; ב) מהי חומרת העבירה והנסיבות שבהן בוצעה; ג) מעמדו ותפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד; ד) מידת הפגיעה של העבירה באחרים; ה) הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות; ו) האם ביצוע העבירה על - ידי הנאשם משקף דפוס של התנהגות כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית; ז) יחסו של הנאשם לעבירה, האם נוטל הוא אחריות לביצועה, האם הוא מתחרט עליה; ח) משמעות ההרשעה על הדימוי העצמי של הנאשם; ט) השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם."
סיווג העבירה כעבירה שחומרתה קלה מובילה לרוב לעבירות סמים קלות, עבירות מרמה, רכוש ואלימות בדרגה נמוכה. בית המשפט לוקח בחשבון גם את נסיבות ביצוע העבירה בהן למשל הנזק שנגרם לנפגע העבירה, היות הנאשם קטין או בגיר, כמות הסם שנתפסה, היקף המרמה מבחינת נפגעים וסכומי כסף. כל אלה הופכים סיווג העבירה כעבירה קלה למלאכה שאינה פשוטה ונתונה לפרשנות בהתאם לנסיבות.
יחד עם זאת, המשימה הקשה ביותר היא להוכיח כי כתוצאה מההרשעה ייגרם לנאשם נזק תעסוקתי קונקרטי. בעוד שברור כי הרשעה בדין היא בעלת נזק פוטנציאלי שאין עליו עוררין, הרי שעל מנת לא להרשיע דורש בית המשפט לראות נזק מיידי שייגרם כתוצאה מההרשעה. הכוונה היא להפסקת עבודה מיידית, שלילת רישיון עיסוק שהושג או יושג בעתיד הקרוב וכיוצא באלה. פעמים רבות מגיעים לפתחו של בית המשפט נאשמים אשר כתוצאה מההרשעה לא יפוטרו מעבודתם, אין הם עוסקים במקצוע הכרוך ברישיון עיסוק ובסופו של הליך מוצאים עצמם מחוץ לחריג אי הרשעה. זאת, אף שהורשעו בעבירה קלה ביותר, הוכיחו מאמצי שיקום ואף ניתנה המלצה על ידי שירות המבחן להימנע מהרשעתם. יכול להיווצר מצב אפוא שבו שני נאשמים אשר עברו את אותה עבירה מבקשים מבית המשפט שלא להרשיע אותם.
האחד עוסק במקצוע אשר במצב של הרשעה יאבד את עבודתו, ואילו השני ימשיך לעסוק במשלח ידו גם אם יורשע. במצב זה, רוב הסיכויים כי האדם שהרשעה תגרום לו לאבדן עבודה מיידי לא יורשע ואילו השני יורשע. מצב זה אינו צודק. זאת משום שייתכן כי בשלב מסוים בעתיד, יחליט אותו אדם שהורשע ללמוד מקצוע הכרוך בקבלת רישיון עיסוק או יהיה מועמד למקום עבודה אשר אינו מקבל לשורותיו אדם עם הרשעה פלילית. הקריטריון בדבר הוכחת נזק קונקרטי הוא הבעייתי ביותר ויוצר אי שוויון בין נאשמים בעבירות זהות. הדרך הנכונה לבחון את סוגיית הפגיעה בתעסוקה היא לשלול קיומה של אפשרות סבירה לפגיעה תעסוקתית עתידית. ואכן, במספר מקרים לא מבוטל, בתי המשפט השתכנעו בבקשת הנאשם ובא כוחו כי ניתן להסיק פגיעה תעסוקתית כתוצאה מההרשעה אף שאין מדובר במי שיאבד את עבודתו מיד עם חתימת גזר הדין. את המסקנה על פגיעה תעסוקתית ניתן להסיק בין היתר מגילו של הנאשם והנקודה בה הוא מצוי מבחינת שרטוט מסלול חייו - האם מדובר באדם בשנות הארבעים לחייו בעל עסק מצליח וללא סיכוי להסבה תעסוקתית או שמא מדובר באדם אשר מצוי בשנות העשרים או השלושים לחייו אשר טרם גיבש לחלוטין כיוון תעסוקתי וקיים פוטנציאל כי יבקש לעסוק במקצוע הדורש רישיון עיסוק או גיליון הרשעות נקי.
קיימים מקרים שונים בפסיקה בהם בית המשפט נמנע מהרשעת נאשם על מנת שלא להכתים את עתידו, למרות קביעה כי הנאשם ביצע את העבירה שיוחסה לו:
כך למשל בעבירות סמים וגידול סם: מקרה בולט של אי הרשעה בעבירת גידול סם, שהעונש המקסימאלי עליה הוא 20 שנות מאסר, נידון בערעור פלילי בבית המשפט המחוזי בחיפה. המדינה ערערה על פסק דינו של בית משפט השלום לפיו הוחלט לא להרשיע שני נאשמים אשר גידלו בצוותא 3.5 ק"ג של סם מסוג קנביס. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה והותיר את אי ההרשעה על כנה. אף שמדובר בגידול סמים בהיקף רחב, בחר בית המשפט לתת עדיפות לאינטרס שיקום הנאשמים.
מקרה יוצא דופן נוסף של אי הרשעה נדון בערעור פלילי שנדון לבסוף בעליון. הנאשם, קטין בן 16.5 בעת ביצוע העבירה, נמצא אשם בעבירת סיוע לשוד בנסיבות מחמירות. על אף תסקיר שהמליץ על אי הרשעה, בית המשפט המחוזי השית עליו 7 חודשי מאסר בפועל. הנאשם ערער לעליון, והעליון קיבל את הערעור בנימוק לפיו מדובר בסיפור שיקומי מוצלח המחייב תוצאה של אי הרשעה על מנת שלא לפגוע בעתידו של הנאשם.
דוגמאות לאי הרשעה ניתן למצוא גם בעבירות מרמה. ערעורה של נאשמת שהורשעה על ידי בית משפט השלום בעבירות של זיוף, מרמה והפרת אמונים ונגזרו עליה 6 חודשי עבודות שירות. בית המשפט המחוזי בבאר שבע אשר דן בערעור, קיבל את טענת המערערת בדבר פגיעת ההרשעה באפשרותה לעסוק במקצוע אותו רכשה והחליט לקבל את הערעור ולבטל את הרשעתה.
גם בעבירות של אלימות במשפחה התקבלו בקשות של נאשמים לבטל את הרשעתם. מקרה בו הוחלט אי הרשעה בעבירה של אלימות במשפחה נדון בתיק פלילי בבית משפט השלום בירושלים. הנאשם נמצא אשם בעבירות של תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, אולם עבר תהליך שיקומי מוצלח בליווי שירות המבחן ובסופו של ההליך קיבל בית המשפט את בקשתו וביטל את הרשעתו.
מקרה נוסף של אי הרשעה אותו ניתן לציין הינו של נאשם אשר נמצא אשם בתיק פלילי בעבירה של גניבת עובד ממעביד. לאור הבעת חרטה, היעדר עבר פלילי ואפשרות שהרשעה תפגע בפרנסתו, החליט בית המשפט לבטל את הרשעתו.
אני סבור כי יש ליתן משקל רב לעידן בו אנו חיים כיום, לפיו יש התחשבות רבה לעברו הפלילי של אדם בטרם נקבע עתידו התעסוקתי.
על כן, יש חשיבות רבה כי במסגרת הכרעת הדין וטרם גזר הדין יורה בית המשפט לשירות המבחן להכין תסקיר בעניין הנאשם אשר יבחן את סוגיית ההרשעה ולבסוף ייתן המלצתו האם יש מקום להימנע מהרשעת הנאשם. חשוב לציין כי העונשים בצד אי הרשעה שונים בתכלית מעונשים הנגזרים דרך כלל על מי שהורשע. כך, מי שלא הורשע נגזר עליו שירות לטובת הציבור בהיקף של כמה מאות שעות שאותן ניתן לבצע בסד זמנים נוח יחסית ומבלי שהדבר יפגע בפרנסתו. מנגד במצב של הרשעה, עלול להיגזר על הנאשם מאסר על תנאי ואף עונש מאסר בעבודות שירות אשר יגרום לאובדן פרנסה לאורך תקופת עבודות השירות.
חשוב לציין כי בית המשפט לא שוקל על דעת עצמו שליחת הנאשם לתסקיר שיבחן אי הרשעה וככל שהבקשה לא עולה מפיו של הנאשם או בא כוחו, לא יידרש אליה בית המשפט. לכן יש להביא לידי כך שבמסגרת הכרעת הדין וטרם גזר הדין, יורה בית המשפט לשירות המבחן להכין תסקיר בעניין הנאשם אשר יבחן את סוגיית ההרשעה ולבסוף ייתן המלצתו האם יש מקום להימנע מהרשעת הנאשם. קיימים מקרים רבים בעבירות מגוונות לרבות עבירות מין, אלימות, עבירות צווארון לבן ועוד בהם תיקים זהים הסתיימו בצורה שונה רק מאחר והובלת שלב גזר הדין על ידי הנאשם ובא כוחו לכיוון אי ההרשעה.
הכותב הוא בעלים של שרון נהרי משרד עורכי דין